יש לי מקום בבית הכנסת. כסא מעץ שעליו חרוט שמי.

בישיבת בית הכנסת האחרונה, (אני כמובן לא הייתי, אבל אבא שלי סיפר לי) שהולכים להקדיש את בית הכנסת לשעות מסוימות בשבת וביום חול, למניין נשים. ואני שואל אתכם- מה זה מניין נשים???? אם יש לך תשעה גברים, ועשרת אלפים שבע מאות תשעים ושש נשים- הם לא יכולות להשלים מניין. טוב, נכון שהם יכולות לבד-10 נשים- לעשות מניין, אבל זה בטח רק כי איזה רב אחד פחד שאשתו תרביץ לו עם המערוך.

אני אומר לכם- אתם יכולות לעשות כל כך הרבה דברים יפים- לבשל, לרקום, לסרוג לנו כיפות. ואני לא מזלזל! אז נכון, אנחנו נותנים לכם מידי פעם ג´סטות כאלה כדי שתרגישו קוליות. אנחנו לא מתנגדים, למשל, שתעשו סעודה שלישית עם עצמכם ותזייפו שירי נשמה במעגל. אנחנו לא פרימיטיבים, אנחנו נותנים לכם להתבטא, ללמוד בבתי ספר, אבל מנין נשים ????

אני מצטער, אבל יש גבולות לכל מדינה, אחרת ניפול מסוף העולם.