צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
הציניות כאן מרטיטה . מעוררת לחשוב על פגמים במדינה , כמו גמלה ממוזערת והמלחמה הזו שאולי לא כאן, אבל בעצם המצב הוא כאילו תמיד אנחנו קרובים למלחמה . רציתי להעיר משהו נוסף לגבי האושר. זה פשוט מראה כי אפילו שנראה קצת רע יש הרבה טוב, וליהודי הכי טוב בארץ שלו תודה
prednisolone side effects in dogs bilie.org prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
מצבת זיכרון
רגע של שכחה, וכבר מכריזים עליו כמת ועבר ובטל מן העולם וכל שנותר ממנו הוא כמה שורות מסומנות ועמודים מקופלים.
כתוב יפהפה, שילוב מוזר של דאגה כנה ושעשוע מהורהר.
זה לא היה עובד אם הוא היה שוכח כובע, או ארנק או טלפון, או אפילו מחשב נייד. בגלל שזה ספר, ורואים עליו את השנים ואת הדפדופים, ובגלל שהוא מזדקן יחד עם הקורא וסופג את ריחו, אפשר להתפייט ולדמיין שהוא סופג גם את רוחו, עד שלא נותר מהאדם דבר ורק הספר נשאר חי ומיותם על הספסל.
"אל תדאג, אני עדיין כאן."
הדמיון הזה מדאיג. כדאי לשמור את הספר הזה סגור.
[ליצירה]
גם השיר הזה נכתב ככה ? אולי גם אני יתחיל לעשות ככה חוץ מהלקום מוקדם קצת קשה מדיי... סתם נראלי זה בכי חשוב העיתוי הזה לפני שכל העולם ואשתו מתעוררים ..יפה מאוד אהבתי שיר מעורר השראה.
[ליצירה]
תגובה לשיר
שיר יפה שמשקף גם את הרגשתי כשאני ישראלי שגר בפריז ומדי פעם בא לביקור מולדת ומרגיש את זה באופן אישי.רציתי לדעת באיזה ניסיבות כתבת את זה.
[ליצירה]
שלום לך ארז ליטמן. מזמן לא קראתי את שיריך היפים והרומנטיים.
במיוחד אהבתי את השורות:
לֹא אֲדַמְיֵין דְּפִיקוֹת בַּדֶּלֶת
וְאֶגַּשׁ לִפְתּוֹחַ לְמַרְאֶה הַחֲשֵׁכָה
[ליצירה]
במילון לא כתוב שלפועל "דחה" יש מילת יחס "ל" ואני לא מבינה מה זה "לדחות על". אם הייתי מבינה הייתי יכולה לנסות להתאמץ להבין מה זה X הנעלם. ולא הייתי כותבת כאן בכלל אלמלי האתגר והכפפה שזרקו כאן גם לעורכים (כאן ב"צורה" כיבדוני בעשייה זו וזו לי הפעם הראשונה).
מקק קטן וחביב. פעם הסתובב אצלי בדירה מקק לבקן (זו אמת) הוא היה לבן לחלוטין. ואני לא יכולתי לשאת עליו את גליל הריסוס כי בדבר כזה מעולם לא נפגשתי.אז אז אני לא אינטליגנטית. אבל יש לי חשדות לגבי שמך האמיתי.
[ליצירה]
החיפוש אחרי הנפש התאומה, ה soulmate, שמחפשים אותו כמו מוכי אמנזיה, אולי פגשו בו בגלגול קודם ושכחו בגלגול הזה ומחפשים בין הטיפות, שֵׁם, מקום, ניחוח ולא יודעים מה.
[ליצירה]
אכן. מהות היצירה לדעתי נמצאת בשורות:
כי אנחנו
המתקנים
שולטים
ומי ומה הם האחרים? אלה הם הכלבים שנובחים והשיירה עוברת. הבוזגלואידים הקטנים שממדי המשכורת שלהם אפילו לא דורשים תשלום מס הכנסה.
לזה התכוונת, בין השאר.?
[ליצירה]
שלום ברוכה הבאה.
יפה הפיתוח של ריבוי הופעות הגשם, בטבע ובעיר האנושית. יפה השורה על המדרכה שאוספת אליה פסיעות ועלים.
אם את רוצה שלא יהיו רווחים שכאלה בין השורות אין לעשות ENTER בסוף השורות אלא SHIFT ENTER. תוכלי לראות זאת כשהיצירה נמצאת תחילה בקובץ וורד. בסוף כל שורה מסומן ה-ENTER בסימןמיוחד. צריך למחוק אותו (השורות מתחברות) ובמקומו להכניס SHIFT ENTER ויתקבל סימן אחר, של חץ מעוקל. תמיד אפשר לערוך ניסויים אם יש זמן.
כל טוב
[ליצירה]
זה מעניין. מלבד פער הדורות שמדובר בו מעניינת המילה "רועמים". הם אינם מרעימים אלא רועמים. נראה לי כאילו יש בהם נימה של תוכחה ונימה של אוטוריטה גם והם דברים רועמים כדברי הנביאים. ונראה שהמשורר מקבל את התרעומת של אותה שירה בשפה זרה. מקבל את סמכות המשורר הזקן.
המילון האלקטרוני של רב מילים אומר:
2. ספרותית (כשנאמר על פנים, מבט וכד') רוגז, זועף, קודר, מביע תרעומת.
• מבטו הרועם העיד על כך שהרגזתי אותו מאוד.
דבר אחר היא כף היד הנעימה שאינה מושטת.\
במה מדובר ? האם ציידת החלומות אומרת למשורר שעליו להושיט יד לנערה שהמילים מרעימות באזניה ואולי למשוך אותה או להוציא אותה מהמקום בו היא נמצאת ? (בקשה חסעד כלשהו). או אולי להיפך, אומרת לו שהוא מדבר באותה שפה מרעימה וזרה ואין בכך צורך, עדיין נעים הוא וגם מגע ידו נעים יהיה ודיי יהיה אם יושיט את ידו שמגעה נעים והוא יתקבל ?
או אולי שניהם ?
ומדוע בכלל נכתבו הדברים ? מהו הסוד המסתתר מאחריהם ?