[ליצירה]
מתמזל מזלך להיות במקום הנכון עם המצלמה הנכונה... וזו לא פעם ראשונה. אם יורשה לי -הצילום עצמו לא משהו- חוץ מהערך התוכני שלו, חסר משהו כדי שמבחינה צילומית יהיה מעניין.
[ליצירה]
שמע, זה גדול.
חוץ מההפתעה הנהדרת של הסוף- כל הקטע הזה העלה חיוך על פני.
איך הצלחת להכנס לראש של בת בצורה כל כך טובה?? ממש טוב היה הקטע של המדריך בסמינריון של כיתה ח'. נראה לי שזה משהו שכמעט כל האולפניסטיות עוברות.
הכתיבה זורמת ומעניינת, עם חוש הומור שלא מפסיק לרגע. כל הכבוד.
נכנס למועדפים.
[ליצירה]
איך היה אמור להיות הסימן הזה שמשמעותו - "התרשמתי, סחטיין"?
*?
#?
הייתי רוצה להגיב בניתוח עמוק של המשפטים, של המבנה המעניין, השימוש הנהדר ב"הנאות נעות", אבל אני אשאיר את זה לאלה שמסוגלים לכך בצורה יותר מוצלחת ממני...
אז ...התרשמתי, סחטיין!
[ליצירה]
.
לא מסובך.
יש כותבי שירה באתר, שהשירה באה אצלם ממקום מאד פנימי,מחושב ועמוק ועל כן הם מפרסמים אחת ל...
ובד"כ רמת היצירה בהתאם.
בלתי אפשרי שהתוצאה תהיה זהה כשמישהו מפרסם כל פעם 3 שירים ברצף, ועושה את זה בתדירות גבוהה.
אנחנו אפילו נתקלים בשגיאות כתיב מיותרות שהיו נמנעות לו רק המפרסם היה קורא יותר מפעם אחת את מה שכתב לפני שהוא יורה את זה לאתר. זה מעליב אותי בתור קורא. (ולכן בד"כ אני גם לא קורא יצירות של יוצרים כאלו)
בחלק השני היה מוזר לי שכתבת "הצב אותה בראש הרשימה". הרי רק עורך יודע איפה נכנסת כל יצירה וכל עוד אתה לא עורך, לא תוכל להציב אותה בראש הרשימה.
[ליצירה]
לא מדובר כאן בשחרור,
וכל העסק לא ברור,
אבל אם אסתכל בלוח
אוכל לומר שדי בטוח
עד סוף החודש הבא
לא אראה את הצבא
אני חוזר ללמוד תורה
קצת מחשבה וגם גמרא
זה מין הסדר שכבר נקבע
בין הצבא והישיבה.
טוב,כמו שאמרה מיקה
ואחר כך בלי סוף העמיקה-
נושא השרשור הוא עדיין בתך,
(תסתכל בתגובות ותדע בביטחה)
ומוזר שרק ב"נָגָלת" התגובות השלישית
נודע שמרב היא בכלל בשישית...
וממה שהתרשמתי,קצת לא נעים-
נראה שמרב כן עוסקת בציוֹנים...
ואם לא ברבים,לפחות באחד,
שדואג שתמיד לא תהיה היא לבד...
ותיקון לך אורי אם אפשר פה לתת-
טעית בעניין "היצירה הנצפית"
כי רבות וטובות יש, מלבד "איזה חג"
שמרוב שנצפו המחשב חטף באג
אבל אין שום ספק, (אם מרב מאוכזבת)
ששיר זה כבר זכה ב"היצירה המוגבת"!!!
[ליצירה]
.
בהנחה שהדיון מיצה את עצמו, אני מקווה שהוא הבהיר שאכפת לאנשים מה מתפרסם פה, וצריך לעשות שיקולים מעבר לשיקול האומנותי. כמו שרן אמר, האתר לא מוגדר דתי, אבל גם בלי ההגדרה זה קיים, ומחייב.
יותר יצירה
פחות יצרים
מ.z.
[ליצירה]
לא שאני במצב רוח יותר אופטימי כרגע, אבל האנשים הנינוחים עליהם אתה מדבר,שיהיו "מאושרים גם בעתיד"-
אין להם עתיד, הם ישארו בהווה של היום, קרי בעבר.
נראה שגם אתה לא מאמין שהתקווה היא התבלין של הצרות- "סמנו את הדרך אליו בבירור וצעדו בה"- זה תקווה/ שאיפה למשהו בעתיד, למימוש רצון, אפילו אגואיסטי.
צריך משהו לשאוף אליו.למרות שלא תמיד מוצאים.
[ליצירה]
.
אני איתך.
הטלת הספיקות בכל דבר והרצון לחקור ולכמת הורסת כל אפשרות להנות ממשהו. הציניות שפיתחנו כלפי העולם משאירה אותנו כמו רוחות רפאים- שבכל סיטואציה שהיא נמצאת- היא לא ממש נמצאת,קרי,היא לא חווה שום דבר באופן מלא כי היא צריכה לחקור אותו אז היא חייבת להשאר חיצונית לו.
במונחון הרפואה שלי קוראים לאקדמת ציניות. היא לא חייבת לבוא מהעולם האקדמי, היא באה בד"כ מתוכנו.
שנהיה בריאים.
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
מזכיר את עדי רן...
טוב מאוד, זורם ומקפיץ,
חבל רק שיש יותר מדי קטעים שנשמעים כמו קטעי מעבר ("יודע X5 שומע X5 וכד') יותר תוכן בבתים עצמם/יותר בתים.
קטע מצוין עם המ "מה מה מה מוּ".
תמשיכך.
[ליצירה]
הפעם לא...
אני לא אהרוס לך הפעם עם חרוזים זולים.
מה שכן, אהבתי את השיר
ואם עד עכשיו אהבתי את הקייץ, עכשיו אני מאוהב בו עד מעל לראש!
לא רוצה חורף, לא רוצה להצטנן, לא רוצה להזדקן .
אשריך.
אגב, אתה מפרסם עכשיו ישנים, או כותב גם חדשים?