.JPG)
משחטת רכב
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] צר לי אבל... הטקסט לא כל כך זורם לכיוון הקֶצ'. "הבחורה שהכירה בינינו"? בינך לבין מאכל? צריך שיהיה קשר בין הדוגמאות לבין הסיום... רק טוב. מ.z. [ליצירה]
- [ליצירה] here i come יפה, עדין, עשוי נכון מזכיר שירים על גיל תיכון איך מבוגר, אב לארבע כותב שירים על אהבה! אבל ביקורת, יש לומר, יש כאן חרוז די מיותר כי לוח השנה הצבעוני מופיע לו בבית השני ואין סיבה, (זה די חשוב) ברביעי לכתוב זאת שוב... אבל עדיין יש לומר כי הכותב אכן מוכשר! (אכן חוצפה לי יש מירב כי הוא יכול להיות לי אב...) [ליצירה]
- [ליצירה] . "אחת"! עשית דבר חמור! לקחת זכויות על השירשור! אני כותב, ואורי גם על עניינים ברום- עולם אמנם גם כן על "עניינים" שבין בנות לבין בנים אינך יודעת, אחותי על מה דיברנו ב"פרטי"... סתם, על כלום, אני צוחק אך פה הלחץ די דוחק. צריך אני להתגונן רק כי כתבתי כמו בן שאת "צלעו" עוד לא מצא מקצה העיר ועד קיצה. על כן כל רווקות האתר מן העיר ומן הכפר דעו לכן דבר חשוב, אחזור עליו כאן שוב ושוב איני בוחר "אחת מכאן, אחת מאלף קורבנות" כי מצטער אני מאד, אך לא בוחרים כך ת'בנות! אולי ב"פאסט דייט",אולי גם לא ימצא כל איש, בחירת ליבו. אך לא על-פי תגובות-חרוז גם לא ב"כיפה" או "תפוז" כיתבו בנות, כיתבו שירים על בחורות ובחורים אך להנמיך יש ,ציפיות, כי לא תוך יום תהיו כלות... על כן אחתום כאן, "מ.פרחים" אבהיר דבר חשוב, אחים. אני התחלתי השירשור מבחינתי הוא כבר גמור ולא כל אחד אשר יחפוץ להוציא אותי סתם פוץ יוכל לכתוב: "איך מתגלגל כל שיר תגובה, כל שיר הלל אשר כתב "ממזר פרחים"- לעניינים של שידוכים" על החתום: "ממזר פרחים"- אריאל פוגל, בן 39 נשוי+ 5. סתם, למה נראה לכם? [ליצירה]
- [ליצירה] . יפה מאד נביש יקר! שיבצת יפה פסוקים ומדרשים, ואפשר לזרום בקריאה יחד עם משחקי המילים ("כי ביתך בית תפילה יקרא בחופזה..." ודומיו). וביחד עם התיאורים הרמוזים (מי יותר מי פחות) של נופי גוש עציון בהחלט פירסמת פה משהו שווה. ממזי. [ליצירה]
- [ליצירה] עניין של השקפה. כשאתה צבור פחדים וכולך דמעות מרירות ועייפות אכזבה כעס וייאוש- גם רגעים קסומים כמו נהיגה בגשם, כשאתה בצד הנכון של השימשה,רואה איך המים שוטפים הכל- ושומע את הרעשים של טפיפת הגשם על הגג- יכולים להיות מדכאים. [ליצירה]
- [ליצירה] עם התקדמות הסיפור שנאתי את שמשון יותר ויותר, ולקראת סופו גם הבנתי את הקטע- אני ואשתי כרגע בדרכנו לבן גוריון... להלן הסיפור של מי שיצאה לפניך עם שמשון. זקני האתר ודאי מכירים. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי ילדים פלסטינים גשם, מעיל אחד חגורת נפץ אחת מתחת למעיל האחד ילד בן עשר עומד במחסום וחושב ואולי גם שר לעצמו שיר פרידה בערבית. בגיל עשר אתה לא אמור להיות מחבל אתה אמור להיות סתם ילד להשחיל דיסקיות ברזל במשחק ולא לחבר אותם לשעון עצר. כבר מזמן (בעיקר מאז מחסום חווארה שזה הארוע שמתואר כאן) אני פחות מרחם על ילדים ערבים מסכנים. וראיתי הרבה כאלה. למיוריל דריי- כן, אולי כדאי שמישהו יעשה,בטח לא אנחנו. (אני מתכוון לפלסטינים. אם הוא כתב על בדואים זה סיפור אחר, יש להם גם מעמד שונה מערביי ישראל ובטח מהפלסטינים). [ליצירה]
- [ליצירה] כאילו מה... מודה, לא ירדתי לסוף דעתך, ובכל זאת, "כשגילה שאמא שלו לא תחזור סוף יום העבודה אליו אלא לבוראה הוא החליט שמשהו לא בסדר" משהו לא בסדר?!?!?!?!?! תחושות של אנשים בשואה,אני משער, היו קצת שונות, כמו כן, נראה שכל המשקעים שנשארו לו מהשואה ומלחמות ישראל הם כלב עם כדור בראש.. לא משכנע, צר לי... [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב יפה, אם כי לא ברור מתי מתרחש אותו שבוע בשנה, חוצמזה שהתיאור של פלאפל בקינג ג'ורג' דווקא זורק אותי לאלקודס.* *ירושלים בערבית. [ליצירה]
- [ליצירה] . האמת, אהבתי יותר את הנקודות שהעלית בהתחלה, אח"כ כבר הלכתי לאיבוד. בתור חייל שיצא לו לשמוע את "אנחנו חוצים את המדבר" תוך כדי נסיעה בכבישי הדרום, אני מכיר את ההרגשה. עלה והצלח. [ליצירה]
תגובות