מתמזל מזלך להיות במקום הנכון עם המצלמה הנכונה... וזו לא פעם ראשונה. אם יורשה לי -הצילום עצמו לא משהו- חוץ מהערך התוכני שלו, חסר משהו כדי שמבחינה צילומית יהיה מעניין.
[ליצירה]
מתמזל מזלך להיות במקום הנכון עם המצלמה הנכונה... וזו לא פעם ראשונה. אם יורשה לי -הצילום עצמו לא משהו- חוץ מהערך התוכני שלו, חסר משהו כדי שמבחינה צילומית יהיה מעניין.
[ליצירה]
התחנה הישנה
לא השתכנעתי שהיא יודעת לשמור על עצמה אם היא הגיעה למצב בו היא מבקשת ממך כסף לאוטובוס (בד"כ לבאר שבע משום מה).
ברוב המקרים היא גם או זקנה או מוזנחת ולא כ"כ יפה.
צריך לענות "אני נוסע ממש עכשיו לבאר שבע עם רכב, רוצה לבוא?" ואז התרמית נחשפת...
[ליצירה]
אוווויש
את מתארת מעולה כל שלב ושלב, ובהחלט גרמת לקוראים להיות בתוך הסיטואציה. הקטע האנורקסי היה בהחלט חזק.
אני חושב שכולנו מרגישים את מה שאת מעבירה- את כל אלבום החיים שלנו, מודדים כל צעד אחרי שעושים אותו.
ולפעמים, כן, גם הפתרונות שאנחנו מוצאים מתפוררים לנו מבין הידיים.
יפה מאד.
מ.z.
[ליצירה]
ה' שפתי תפתח.
לרן, מתקרבת ושאר המאזינים,
יהיה לי קשה להתייחס לכל מה שנאמר בדו שיח הפורה הנערך ביניכם, נכנסתי מאוחר מדי, אבל בכל אופן:
א. מאחורי נונסנס בד"כ לא עומד שום דבר אבל אם זה הציף נושא כ"כ חשוב שמטריד כל-אחד מאיתנו,נראה שרק הרווחנו.
ב. לעניות דעתי, גם אם לא תמיד נוח לנו עם נוסח התפילה, אנחנו בהחלט זקוקים לו.
שים לב, רן, איך התפילה מנוסחת במבנה נכון (ולזה אפשר לשים לב בעיקר בתפילת שמונה-עשרה שם יש תשבחות, בקשות והודאה, בדיוק איך שאנחנו מאמינים שצריך לדבר עם בשר ודם,במובן החיובי של המילה) ומקיפה נושאים רבים מחיי היום-יום שלנו:
מי שיש לו חולה בביתו בד"כ מתכוון יותר ברפאנו,
אנשי יש"ע מתחברים "ולמלשינים" (ששוב, לא נוסחה כתפילה נגד הפלשתינים, אבל נמצאת רלוונטית גם היום) ואני אישית לפני מבחנים, משתדל להשקיע ב"אתה חונן". אני משער שמי שיצא לחודש שליחות עם קהילות יהודיות בחו"ל ימצא את ברכת "תקע בשופר" חשובה ומהותית, ולא חסרות עוד דוגמאות.
התפילה היא אכן "מיושנת ומקובעת",עתיקותה מקשה עלינו לעתים להתחבר, מה שגורם גם לומר מילים בלי להבין ולטעות ב "אודך כי אני תנין" פשוט כי אנחנו לא משתמשים במילה "עניתני" בחיי היום-יום שלנו,
אך עצם היותה עתיקה, מוסיפה הרבה לקסם שלה, ואם תחשוב כמה אנשים (ובאילו סיטואציות...) התפללו את אותן מילים בדיוק, הביטוי "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה" יקבל פתאום משנה תוקף. אני לא כ"כ נאיבי, ואני לא חושב שזה יקרה לך היום בשמונה עשרה, אבל אם הדיון הזה מוסיף נקודות למחשבה, אני מקוווה שזו תהיה אחת מהן.
מקווה שלא איבדתי את עצמי תוך כדי כתיבה.
ולך, מתקרבת- זרקת אותי למי החסידות, שאני לא יודע לשחות בהם אבל ההסבר על שני הפנים בעבודת ה' והדימוי לאש השחורה והלבנה, אהבתי.
נראה לי שאני אלך לקרוא את זה שוב.
אגב,
אני שמח שיש גם דיונים כאלו באיזור הגובות, שבד"כ מכיל ביטויים קצת פחות "ברומו של עולם"
ממזי.
[ליצירה]
וואחד שערוריה
אלדר אני מאמין שהקטע זקוק לליטוש הגון והשקעה אם כי הרעיון נכון.
נתחיל מזה ש "קראו לה" למי זה "לה"? לסיטואציה? כתבת "בטקס" וזה לשון זכר
כתבת "מה שקרה" וגם זה זכר...
חוצמזה "אדוק" ולא הדוק.
ושלושת המשפטים האחרונים לא כ"כ מפוסקים נכון.
ולמקק- זיגי קרא את זה בשלוש לפנות בוקר,תדון אותו לזכות...
[ליצירה]
לץ קוֹנטיניוּ
"בשם הדקדוק", מיס הדס היקרה-
הרשי לי לרשום לך כאן הערה
מה זו המילה הזו "ההנתי"?
האם רצית לרשום "האנטי"?
כי אם כן אז טעית,בשתי אותיות
אבל אפשר עם זה גם כן לחיות.
יוסף שמח ינחל אכזבה,
החרזן השני הוא כמובן האבא,
וצריך לאכול הרבה קש
בדרך לתואר הזה המבוקש.
ולך אדון אורי אזרוק עוד מילה-
אני מגיע בעסקת חבילה:
לא חרזן או ליצן לפי הלקוח-
אלא ממזי כולו- אז את זה לא לשכוח...
וחובה להזכיר שעכשיו חנוכה
שידעו הקוראים, כל פיסקה ופיסקה
מתי נכתבה ובאיזה הקשר
וידעו את הכל לעלילה לחבר.
אז כל טוב לכולם,נפגש בשמחות
(אורי,תגיד, למרב יש אחות?)
תגובות