אחלה תמונה ממזר...יש לך עין מעולה לדברים קטנים שנראים שוליים...
וכל שומרי הראש של הדת...תרגעו. התורה לא חיה בואקום, וכן, מותר לפעמים גם להשתעשע..במיחד כשזה בא מתוך אהבה ולא מתוך זילזול,מה שנראה לי נכון במקרה של הממזר...
יומטוב:)
ברכותיי ממזיק, אתה יכול לדעת שסאטירה טובה כשהיא מעוררת גם התנגדות.
ולדעתי, התמונה לא מוצלחת במיוחד, אבל לפעמים המכלול עושה את היצירה. וזאת תמונה שבראש מצעד הז'אנר הזה בחזותי(שזכויותיו שמורות לך :))
***
סתם כי המשפט התחבר לי.
לא יודעת אם אני מסכימה עם החשיבה שמאחורי העניין, אבל צילום בהחלט שנון...
ואם חושבים על זה- זה מקום שנשים/בנות מבלות בו הרבה (בגדודים). גם זה סוג של כלא...
[ליצירה]
תרגעו בבקשה
אחלה תמונה ממזר...יש לך עין מעולה לדברים קטנים שנראים שוליים...
וכל שומרי הראש של הדת...תרגעו. התורה לא חיה בואקום, וכן, מותר לפעמים גם להשתעשע..במיחד כשזה בא מתוך אהבה ולא מתוך זילזול,מה שנראה לי נכון במקרה של הממזר...
יומטוב:)
[ליצירה]
ברכותיי ממזיק, אתה יכול לדעת שסאטירה טובה כשהיא מעוררת גם התנגדות.
ולדעתי, התמונה לא מוצלחת במיוחד, אבל לפעמים המכלול עושה את היצירה. וזאת תמונה שבראש מצעד הז'אנר הזה בחזותי(שזכויותיו שמורות לך :))
[ליצירה]
מישי גננת!
יפה עשית.
נהניתי לקרוא את הביטויים היפים והרומזים ועם זאת להישאר עם חלקים לא מובנים.
אבל:
"שמחוללת בעצמה, שמעוללת לעצמה"
הייתי מעדיף לקרוא "שמחוללת בעצמה" ולעלות לבד על הכפילות...
אגב, עברתי שוב בצומת שילת, לא היית...
[ליצירה]
יש גם כמה בנים שמבכים אותו. שיר יפה,ואני מסכים עם ערוגה, הוא רציני מספיק כדי לצאת מקטגוריית "שיר בדיחה".
ולי נשאר עוד חודש לנסות להגיע לירח,מישהו יודע על טרמפ? (קטע של בנים)
[ליצירה]
חביב,קצת דביק מדי לטעמי.
"בעץ האהבה יש איסור נגיעה"- אחל'ה שורה,אהבתי...
את עוברת בין גופים: את מתחילה ב"אהבתך" עוברת ל "הוא את ליבה כבש" וחוזרת ל "לך" ו"לשובך"
וגם על עצמך "ירה בי" ואז "נותרה"
דבר שני,מי הן ה"ממתינ*ות* לשובך"? הסוסים, הפרחים או השפתיים?
אולי "כל אלו עדיין ממתינ*ים* לשובך"
ואם להיות קטנוני ממש: אי אפשר לדהור אל אי. או שאתה עליו או שאתה צריך לשחות אליו.
עד כאן.
[ליצירה]
הסברים רבותי! הסברים!
לאמונה תחיה- אל תדאגי, השקפותינו זהות. (התמונה צולמה בחוף דקלים,ולא מגיעים לשם במקרה...)
לערוגה (ולשאר התוהים)- ההמשך הוא "וגבר ישראל".
הילד בתמונה הוא ילד מכפר דרום, מול אנטנה של הצבא.
לצערנו השאלה היום היא מי ינצח- הילד המתיישב או הצבא כמבצע משימה (ולההההההההבדיל כמובן ממלחמת ישראל בעמלק ).
בתמונה העפיפון הכתום נראה גבוה מהאנטנה, מה גם
שזה כתום, עם דגל ישראל וכו וכו וכו יש פה הרבה סממנים (הכיפה הגדולה,הכתף הקטנה החשופה, המקבילוּת בין חוט העפיפון לאנטנה, הסככה בחוף ועוד...
אפשר ללכת עם זה לאן שרוצים.
[ליצירה]
זר לא יבין זאת.
אל תשכח שלא כולם השתחררו רק עכשיו מהצבא,הם לא מכירים מושגים,ועולם האסוציאציות שלהם שונה.
בשביל אחד כמוני זה אחל'ה.
לא יודע אם התכוונת לשנינויות של "יס כל מה שצריך" ו "בגיל 82 ו7 ימים". כנראה שלא...
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
.
ערוגה יקרה.
אין כמו תגובות שמוציאות מהיצירה נקודות חשובות שלא השתקפו בקלות, ופה את עושה את זה מצויין, ומעלה לי הרהורים שלא חשבתי עליהם בעצמי.
כבר כתבת, ואני לא זוכר איפה, על עניין ההתרגלות
מול השמירה על הרגש, שבאמת יש מצבים שלמרות שקשה, צריך להמשיך, אבל בלי להתנכר לקושי או כאב או להתעלם מהם בתואנה ש"חייבים להמשיך".
אשריך וטוב לך, ולקוראי תגובתך ומָפנִימֵיה.
ולגבי הסבתא, תמסרי לה
שיותר מששמרה השבת על ישראל שמרו ישראל בשבת. וחבל.
[ליצירה]
עם התקדמות הסיפור שנאתי את שמשון יותר ויותר, ולקראת סופו גם הבנתי את הקטע- אני ואשתי כרגע בדרכנו לבן גוריון...
להלן הסיפור של מי שיצאה לפניך עם שמשון. זקני האתר ודאי מכירים.
[ליצירה]
תגובות