זה מקסים בעיקר הקומפוזיציה, אבל שני דברים מפריעים לי ואני לא מבינה:
1. מה זה הג'יפה הפיצית הזו בצד שמאל יחסית-למעלה?
2. מה פשר הכותרת? התאמצתי מעט ולא הבנתי.
לא זכרתי שקילומטר מהבית שלי יש ים, אבל היי, תמיד מגלים משהו חדש...
קומפוזיציה מיוחדת, התמונה כמעט זזה מול העיניים.
(אתה מוזמן לקפוץ בכל עת אם תבוא לך מקלחת אמיתית, סתם לישון או לאכול אוכל יותר ביתי...)
חזרתי שוב להתפעל מחדש. החול- בדיוק בצבע הנכון (יש שם פלאש? איך זה יצא כ"כ בהיר?) , הצב והמים- ניגוד/שילוב שמשחרר את עולם המחשבות לנדידה ארוכה, קומפוזיציה מדויקת, תפיסת רגע. אין לי אלא להצטער שלא אני צילמתי את זה :-)
יש מספר בתי קפה (בנהריה ?) שסוגרים להם את השולחנות על החוף (לא ישתמשו בחוף) כי הצבים מטילים שם. אך הם מתנגדים. ויש גם דיונות יפות שגם בהן לא יטילו יותר ביצים. קדיש לצבים.
זה "made in beit jala" לשעבר, והוא בקרוב יופיע שוב על מסכיכם (כשעורכים כותרת בחזותי היצירה נעלמת...)
זו הכותרת אחרי שנלאיתי ממשחקי המילים עם "צב-צף" או "צב הביתה" במקום "שב הביתה".
(לגבי הקונטקסט: התמונה צולמה כשהחזרנו לים צב שנפלט לחוף...)
זה מה שיש ועם זה ננצח.
(ה "made in" המקורי יתפרסם בקרוב ויש אפילו מבצע "שניים במחיר אחד")
ממזי.
שתי בעיות שמטילות בי ספק על אמיתות התמונה:
1. מאיפה השגת אפקט של גלים בבית ג'אלא שבפעם האחרונה שבדקתי (לא מזמן) היתה בדרום ירושלים?
2. מאיפה השגת צב בבית ג'אלא שבפעם האחרונה שבדקתי (לא מזמן) היתה שכונה של פלשתינים?
לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא!
זאת בכלל לא התמונה הרצויה!!!!!!!!!!!!!
ככה זה כששולחים חזותי דרך מישהו שלישי. (שכוונותיו ודאי טובות)
אני אחפש כותרת נוספת ליצירה הזו, והתמונה האמיתית של הכותרת הראשונה תתפרסם אי"ה בקרוב, אם לא יהיה "אינטרנט שבור" כמו הפעם.
ותודה למגיבים. (טל בת רא"פ, לא כולם פה יודעים שאנחנו קרובי משפחה, אל תביכי אותי עם הזמנות... :) )
אהה,וסליחה, אם מישהו יוכל להסביר לי מהי הקומפוזיציה הזו שעשיתי בה שימוש כה נהדר בלי לדעת מהי..
[ליצירה]
זה מקסים בעיקר הקומפוזיציה, אבל שני דברים מפריעים לי ואני לא מבינה:
1. מה זה הג'יפה הפיצית הזו בצד שמאל יחסית-למעלה?
2. מה פשר הכותרת? התאמצתי מעט ולא הבנתי.
[ליצירה]
לא זכרתי שקילומטר מהבית שלי יש ים, אבל היי, תמיד מגלים משהו חדש...
קומפוזיציה מיוחדת, התמונה כמעט זזה מול העיניים.
(אתה מוזמן לקפוץ בכל עת אם תבוא לך מקלחת אמיתית, סתם לישון או לאכול אוכל יותר ביתי...)
[ליצירה]
חזרתי שוב להתפעל מחדש. החול- בדיוק בצבע הנכון (יש שם פלאש? איך זה יצא כ"כ בהיר?) , הצב והמים- ניגוד/שילוב שמשחרר את עולם המחשבות לנדידה ארוכה, קומפוזיציה מדויקת, תפיסת רגע. אין לי אלא להצטער שלא אני צילמתי את זה :-)
[ליצירה]
יש מספר בתי קפה (בנהריה ?) שסוגרים להם את השולחנות על החוף (לא ישתמשו בחוף) כי הצבים מטילים שם. אך הם מתנגדים. ויש גם דיונות יפות שגם בהן לא יטילו יותר ביצים. קדיש לצבים.
[ליצירה]
אז ככה
זה "made in beit jala" לשעבר, והוא בקרוב יופיע שוב על מסכיכם (כשעורכים כותרת בחזותי היצירה נעלמת...)
זו הכותרת אחרי שנלאיתי ממשחקי המילים עם "צב-צף" או "צב הביתה" במקום "שב הביתה".
(לגבי הקונטקסט: התמונה צולמה כשהחזרנו לים צב שנפלט לחוף...)
זה מה שיש ועם זה ננצח.
(ה "made in" המקורי יתפרסם בקרוב ויש אפילו מבצע "שניים במחיר אחד")
ממזי.
[ליצירה]
אחחח .... להזכר....
סתם, הבטחתי להכנס אז קייימתי :)
מכיוון ואני מכיר את המוסד הנ"ל (מבחוץ כמובן) הצחיקה אותי השורה על הפתק מההורים.
אנחנו נזכה לראות פה את "הנסיך הקטן"?
[ליצירה]
.
לא מסובך.
יש כותבי שירה באתר, שהשירה באה אצלם ממקום מאד פנימי,מחושב ועמוק ועל כן הם מפרסמים אחת ל...
ובד"כ רמת היצירה בהתאם.
בלתי אפשרי שהתוצאה תהיה זהה כשמישהו מפרסם כל פעם 3 שירים ברצף, ועושה את זה בתדירות גבוהה.
אנחנו אפילו נתקלים בשגיאות כתיב מיותרות שהיו נמנעות לו רק המפרסם היה קורא יותר מפעם אחת את מה שכתב לפני שהוא יורה את זה לאתר. זה מעליב אותי בתור קורא. (ולכן בד"כ אני גם לא קורא יצירות של יוצרים כאלו)
בחלק השני היה מוזר לי שכתבת "הצב אותה בראש הרשימה". הרי רק עורך יודע איפה נכנסת כל יצירה וכל עוד אתה לא עורך, לא תוכל להציב אותה בראש הרשימה.
[ליצירה]
קראתי שוב אחרי הרבה זמן, בעקבות ההקפצה.
הסיפור נשאר יפה כמו שהיה בזמנו, רק שעכשיו הוא יותר מובן לי.
אז לכל מי שטען שהפילוסופיה כבדה מדי לילדה בסיפור, שפשוט יבין שהילדה היא רק פלטפורמה להעביר את התובנות לקורא, בשאיפה ובהנחה שהם לא יהיו כבדות מדי עבורו.
לגבי הדברים עצמם- ה"מבוגרים" באמת מעצבנים כשהם מסתגלים רציונלית כ"כ על כל מה שנראה לנו,התמימים, כקסום.
הבעיה הרצינית מתחילה כשאנחנו מתחילים לפוצץ לעצמנו את בועות התמימות. זה קורה לצערנו, כשמתבגרים.
רק טוב.
[ליצירה]
לגבי ילדים פלסטינים
גשם, מעיל אחד
חגורת נפץ אחת
מתחת למעיל האחד
ילד בן עשר
עומד במחסום
וחושב
ואולי גם שר לעצמו
שיר פרידה
בערבית.
בגיל עשר
אתה לא אמור להיות
מחבל
אתה אמור להיות סתם ילד
להשחיל דיסקיות ברזל
במשחק
ולא לחבר אותם
לשעון עצר.
כבר מזמן (בעיקר מאז מחסום חווארה שזה הארוע שמתואר כאן) אני פחות מרחם על ילדים ערבים מסכנים.
וראיתי הרבה כאלה.
למיוריל דריי- כן, אולי כדאי שמישהו יעשה,בטח לא אנחנו. (אני מתכוון לפלסטינים. אם הוא כתב על בדואים זה סיפור אחר, יש להם גם מעמד שונה מערביי ישראל ובטח מהפלסטינים).
תגובות