זה מקסים בעיקר הקומפוזיציה, אבל שני דברים מפריעים לי ואני לא מבינה:
1. מה זה הג'יפה הפיצית הזו בצד שמאל יחסית-למעלה?
2. מה פשר הכותרת? התאמצתי מעט ולא הבנתי.
לא זכרתי שקילומטר מהבית שלי יש ים, אבל היי, תמיד מגלים משהו חדש...
קומפוזיציה מיוחדת, התמונה כמעט זזה מול העיניים.
(אתה מוזמן לקפוץ בכל עת אם תבוא לך מקלחת אמיתית, סתם לישון או לאכול אוכל יותר ביתי...)
חזרתי שוב להתפעל מחדש. החול- בדיוק בצבע הנכון (יש שם פלאש? איך זה יצא כ"כ בהיר?) , הצב והמים- ניגוד/שילוב שמשחרר את עולם המחשבות לנדידה ארוכה, קומפוזיציה מדויקת, תפיסת רגע. אין לי אלא להצטער שלא אני צילמתי את זה :-)
יש מספר בתי קפה (בנהריה ?) שסוגרים להם את השולחנות על החוף (לא ישתמשו בחוף) כי הצבים מטילים שם. אך הם מתנגדים. ויש גם דיונות יפות שגם בהן לא יטילו יותר ביצים. קדיש לצבים.
זה "made in beit jala" לשעבר, והוא בקרוב יופיע שוב על מסכיכם (כשעורכים כותרת בחזותי היצירה נעלמת...)
זו הכותרת אחרי שנלאיתי ממשחקי המילים עם "צב-צף" או "צב הביתה" במקום "שב הביתה".
(לגבי הקונטקסט: התמונה צולמה כשהחזרנו לים צב שנפלט לחוף...)
זה מה שיש ועם זה ננצח.
(ה "made in" המקורי יתפרסם בקרוב ויש אפילו מבצע "שניים במחיר אחד")
ממזי.
שתי בעיות שמטילות בי ספק על אמיתות התמונה:
1. מאיפה השגת אפקט של גלים בבית ג'אלא שבפעם האחרונה שבדקתי (לא מזמן) היתה בדרום ירושלים?
2. מאיפה השגת צב בבית ג'אלא שבפעם האחרונה שבדקתי (לא מזמן) היתה שכונה של פלשתינים?
לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא!
זאת בכלל לא התמונה הרצויה!!!!!!!!!!!!!
ככה זה כששולחים חזותי דרך מישהו שלישי. (שכוונותיו ודאי טובות)
אני אחפש כותרת נוספת ליצירה הזו, והתמונה האמיתית של הכותרת הראשונה תתפרסם אי"ה בקרוב, אם לא יהיה "אינטרנט שבור" כמו הפעם.
ותודה למגיבים. (טל בת רא"פ, לא כולם פה יודעים שאנחנו קרובי משפחה, אל תביכי אותי עם הזמנות... :) )
אהה,וסליחה, אם מישהו יוכל להסביר לי מהי הקומפוזיציה הזו שעשיתי בה שימוש כה נהדר בלי לדעת מהי..
[ליצירה]
זה מקסים בעיקר הקומפוזיציה, אבל שני דברים מפריעים לי ואני לא מבינה:
1. מה זה הג'יפה הפיצית הזו בצד שמאל יחסית-למעלה?
2. מה פשר הכותרת? התאמצתי מעט ולא הבנתי.
[ליצירה]
לא זכרתי שקילומטר מהבית שלי יש ים, אבל היי, תמיד מגלים משהו חדש...
קומפוזיציה מיוחדת, התמונה כמעט זזה מול העיניים.
(אתה מוזמן לקפוץ בכל עת אם תבוא לך מקלחת אמיתית, סתם לישון או לאכול אוכל יותר ביתי...)
[ליצירה]
חזרתי שוב להתפעל מחדש. החול- בדיוק בצבע הנכון (יש שם פלאש? איך זה יצא כ"כ בהיר?) , הצב והמים- ניגוד/שילוב שמשחרר את עולם המחשבות לנדידה ארוכה, קומפוזיציה מדויקת, תפיסת רגע. אין לי אלא להצטער שלא אני צילמתי את זה :-)
[ליצירה]
יש מספר בתי קפה (בנהריה ?) שסוגרים להם את השולחנות על החוף (לא ישתמשו בחוף) כי הצבים מטילים שם. אך הם מתנגדים. ויש גם דיונות יפות שגם בהן לא יטילו יותר ביצים. קדיש לצבים.
[ליצירה]
אז ככה
זה "made in beit jala" לשעבר, והוא בקרוב יופיע שוב על מסכיכם (כשעורכים כותרת בחזותי היצירה נעלמת...)
זו הכותרת אחרי שנלאיתי ממשחקי המילים עם "צב-צף" או "צב הביתה" במקום "שב הביתה".
(לגבי הקונטקסט: התמונה צולמה כשהחזרנו לים צב שנפלט לחוף...)
זה מה שיש ועם זה ננצח.
(ה "made in" המקורי יתפרסם בקרוב ויש אפילו מבצע "שניים במחיר אחד")
ממזי.
[ליצירה]
לנושא תגובותיו
דבר ראשון, מי ישן בפיג'מה? חפ"ק ישן במדים ונעליים. לא נורא.
כתבת ניתוח מעניין שקלע בהרבה מקומות, אם כי היו כמה הרחבות שלא התכוון אליהן המשורר, אבל הוא שמח שנכתבו, כמו לגבי "יום ה' הגדול והנורא" שאנחנו שרים במוצ"ש ללא קשר ליום כיפור. ואין לי עדיין את היומרה להיות הרשות האוכפת את האלוה.
קשה לי להבין מה מעורר בך שאט נפש, ואשמח לשמוע איפה אתה מזהה אסקפיזם. (לשאר הקוראים:אסקיפזם= בריחה מודעת מהמציאות. בדקתי בלקסיקון...)
תודה רבה על התגובה והניתוח, כי לא תמיד התגובות פה הולמות. (ואני לא מתכוון לפירגון, כי הוא לא חסר פה...)
אריאל
[ליצירה]
.
זה טוב כי יש עניין של לגלות טפח ולכסות טפחיים- לדוג': "מיטתה הריקה של תינוקת שפעם אהבתי"- זה כתוב עדין וגם טעוּן.
מצד שני, זה שאנחנו לא מבינים מה הולך זה קצת גורע.
קיצר, יכולתי לכתוב את התגובה שלך והייתי אומר אותו דבר. "אהבתי ולא הבנתי"
מ.z.
[ליצירה]
.
מי ששמר בחברון ב97 אמור להיות היום לפחות בן 26 .
אני מתקשה להאמין שיש היגיון מאחורי התנהגות כזאת בגיל הזה.
ולעומר צמח נחום: "בסוף, זה בסך הכול שיר."
אנחנו כבר מזמן לא מדברים על השיר,שיכתוב מה שבא לו,
אנחנו מדברים על הפגיעה בבני אדם.
תסתכל על הקונקרטיות והעדינות של הביקורות מול הארסיות והזוהמה בתגובות של מאיר.
לא יודע אם אתה ומאיר מכירים אישית אבל כדאי שתפקח את העיניים למה שכתוב פה.
[ליצירה]
148
"אני מאמין" בתחיית המתים
והכרעתי אחרי מספר לבטים
לנסות להנשים כאן את שלל התגובות
כחודש אחרי החג "שבועות".
כי נכנסתי לפה
עקב פרץ נוסטלגי
לקרוא ת'שירשור
שרבות בו עמלתי
וחשבתי לקרוא רק דברים ישנים
שהולכים ומשתבחים להם עם השנים
ולמרות שבערך תשעים האחוז
יחשבו שלקרוא את הכל זה ביזבוז
מסתבר שפעם חשבו קצת אחרת
ויש מי שחשב לעשות על זה סרט
(האמת, קצת נסחפתי, שטפוני המים
אך דברים הזויים כבר קרו פה כפליים)
אז למי שמתחיל מזו התגובה
המלצה לי קטנה, אך מאד חשובה
מזגו לכם כוס של משקה מלאה
כי צפויה לכם כאן קריאה של שעה
היא שווה כל דקה,כך אעיד בביטחה
כי אתם תרותקו, לא תזוז התנוחה
אז יאללה, תהנו מכל מה שנכתב,
אני צריך לישון קצת עכשיו.
(אם אפשר, לי באימייל, פשוט להודיע
שהשרשור ל149 הגיע
הכתובת נמצאת בצירוף לתגובה
אז אנא שלחו הודעה לי, [כתובה...])
[ליצירה]
אז ככה זה עובד...
אחל'ה רעיון שבעולם, ביצוע טוב לא פחות!
אם תמצא את שני החבר'ה האלה תדפוק להם מכות בשמי! והכי חשוב- #$@$%נ Fע נראה לי שהם כאן הנבל*^Rבכ הם לא נותנים לי לכת**&?@$4
ביי בינתיים!
[ליצירה]
והרי התפלספות:
בשירו של סטינג שיחי'- "S.O.S" הוא כותב שהוא נמצא על אי בודד, ואת המצוקות הפנימיות שלו הוא שולח בתוך בקבוק, שכל העולם ידע כמה רע לו. (ויש שקישרו לאדם על סף התאבדות).
השיר מסתיים בכך שהוא קם בוקר אחד ו "DON'T BELIEVE WHAT I SAW..." הוא מגלה על החוף מיליוני בקבוקים שנשלחו אליו, ומסתבר שגם כל העולם שבוז. (וזה במילים שלי...)
בקיצור, טוב לדעת שאנשים שולחים בבקבוקים גם עובדות אופטימיות (אם כי נוגות משהו..).
נראה שהילד וסנופקינו הקטן נמצאים במצב משפחתי שלא היה מאפשר לשלוח לך בקבוקים עם תחושות דומות, וחבל.
אני, לצערי, נמצא עם הסנופקין וילדו באותה הסירה (הלכנו לאיבוד בים...) ולשלושתינו אין אי לנוח עליו.
אוי בעיית הרווקים...
בכל אופן אשלח לך איחול של דודות: שתזכי להקים בית נאמן על האי...
אשמח לשלוח סידור פרחים לחתונה...
עלי והצליחי-
ממזי.פ.
תגובות