[ליצירה]
134
כאן מתבקשת התנצלות
בגלל תגובה ובה זילות
אז לא אוכל להתעלם
עליי ודאי להיכלם.
סליחה משפחת עמירם
מרב מישל ואורי גם.
אני את הגבולות אלמד
אחרת אשאר לבד...
עכשיו תורך לומר סליחה
על שנכתב בתגובתך:
"אשתי, אגב היא נח"לאית
(כן, אז, זה עוד היה להיט)"
בתור ירוק-כומתה מושבע
אני גם טיפטיפה נפגע
כי גם היום, החטיבה
היא בטח לא פחות טובה.
וגם אם השמצות יגידו
ישנם רבים אשר יעידו
באתר כאן ובכלל
שנח"ל אין זה קרנבל.
[ליצירה]
יורה יורה
מקקוב היקר,אני רואה שהיה לך שירות מעניין...
נהניתי מהקטע (אחרי הכל, אני מכיר מקרוב...) ובכל זאת הופתעתי מהסוף. שקוייעח.
וכמו שכבר נאמר, כדאי להוסיף מילים כמו "נשק ארוך" "עמדת ה"תפוז" וכד'
(ערוגה,מה זה "אבל לקורא מבחוץ אותי..."?)
[ליצירה]
מול עיניי עולים ציורים של ברוך נחשון, אתה ודאי מכיר. תיאורים יפים יש לך כאן, ומי יתן ונזכה לבניין ירושלים, יפה לפחות כמו שכתבת.
ובהצלחה בצבא.
הצד הממזרי שלי מבקש להוסיף הערה צינית: מילא שהצפור תנשק ראשי זהב, אבל למה שתנשק טסה?
[ליצירה]
וואו!
חיברתי בלון חמצן לחליפת הצלילה וניסיתי להתעמת עם כמה משפטים בסיפור הזה. יש הרבה עומק, וצריך לקרוא שוב.
אני לא כ"כ יודע לשחות אבל אני אנסה...
יפה מאד.
[ליצירה]
עיין ערך "ילדים סורגים"
"אושר ללא גבולות
ממלא לי את
הלב.
אושר ללא גבולות
אין מקום
לכאב
אושר ללא גבולות
החיים הם מתנה
הלוואי ויימשך
כל ימות
השנה"
הייתי מציע לנסח מחדש, הקטע לא מעביר מספיק את הפשטות שאת/ה מנסה לומר על השמחה שבאה "סתם כך".
שבת שלום, ממזי.
תגובות