[ליצירה]
חג שמח אלי,
דבר ראשון, שנשמע רק בשורות טובות.
דבר שני:
תיקונים חיוניים: "קינה", לא "קנאה".כתבתי על זה גם ל"מערכת צורה", שהיו צריכים להעיר לך לפני אישור של דבר כזה רגיש.
"נודענו בבשורה המרה" זה לא נכון בעברית. "נודעה לנו הבשורה המרה" או "נתבשרנו בבשורה המרה" או כל דרך אחרת שתרצה לומר את זה.
"מי בחרב ומי בחיה", לא "בצרה".
אני גם לא בטוח עד כמה תקין לומר "ואך כמו".
אני חושב שכששולחים יצירה, במיוחד כזאת ובמיוחד כשמקדישים אותה למישהו, כדאי להקדיש לה יותר תשומת לב ולא ישר לשלוח.
שוב חג שמח,ואני מקווה שטוב לך במקומך החדש.
פויר.
[ליצירה]
148
"אני מאמין" בתחיית המתים
והכרעתי אחרי מספר לבטים
לנסות להנשים כאן את שלל התגובות
כחודש אחרי החג "שבועות".
כי נכנסתי לפה
עקב פרץ נוסטלגי
לקרוא ת'שירשור
שרבות בו עמלתי
וחשבתי לקרוא רק דברים ישנים
שהולכים ומשתבחים להם עם השנים
ולמרות שבערך תשעים האחוז
יחשבו שלקרוא את הכל זה ביזבוז
מסתבר שפעם חשבו קצת אחרת
ויש מי שחשב לעשות על זה סרט
(האמת, קצת נסחפתי, שטפוני המים
אך דברים הזויים כבר קרו פה כפליים)
אז למי שמתחיל מזו התגובה
המלצה לי קטנה, אך מאד חשובה
מזגו לכם כוס של משקה מלאה
כי צפויה לכם כאן קריאה של שעה
היא שווה כל דקה,כך אעיד בביטחה
כי אתם תרותקו, לא תזוז התנוחה
אז יאללה, תהנו מכל מה שנכתב,
אני צריך לישון קצת עכשיו.
(אם אפשר, לי באימייל, פשוט להודיע
שהשרשור ל149 הגיע
הכתובת נמצאת בצירוף לתגובה
אז אנא שלחו הודעה לי, [כתובה...])
[ליצירה]
בעיקר לנושא אלומותיו.
קראתי את הביקורת, שנראית עניניית, אבל את התשובות שלי אחרים כבר נתנו, אם לגבי סיווג היצירה ואם בכלל. את היצירה הכנסתי ע"י הקראה למישהו בטלפון כך שנפלו כמה "שיבושונים" אותם תקנתי כבר. השיבוש המרכזי הוא שם היצירה, כשבאמת "חייל דתי מת" זה סתם שם שאולי מנסה לתת "פוּש" לרגש, והשם המתוכנן היה, כפי שתקנתי "חייל דתי מת. מרכזית". גם את המשפט האחרון שיניתי, אם כי לא בהרבה, אבל לפחות אליו התכוונתי.
נפגש בשמחות בלבד.
אגב,יקח זמן עד שאהיה נגיש שוב להגיב.
[ליצירה]
הפעם לא...
אני לא אהרוס לך הפעם עם חרוזים זולים.
מה שכן, אהבתי את השיר
ואם עד עכשיו אהבתי את הקייץ, עכשיו אני מאוהב בו עד מעל לראש!
לא רוצה חורף, לא רוצה להצטנן, לא רוצה להזדקן .
אשריך.
אגב, אתה מפרסם עכשיו ישנים, או כותב גם חדשים?
[ליצירה]
וכאן בא לסיומו
לחרוז יהיה לי לא פשוט
וזה מרוב ההתרגשות
אני מול המחשב יושב
כותב, מוחק, ושוב כותב
הראש כרגע מטייס,
כן,זו דרכו של מתארס...
בקיצר, שיהיה רק טוב,
ו"אצל מירב בקרוב"!!!
[ליצירה]
.
הם בלטרון ואפשר להגיע משני הצדדים.
תודה על הביקורת המקצועית.
עדיין, "נונסנס חזותי" זו באמת ההגדרה, ואני לא חושב שצריך להקפיד על פרטי הצילום, בייחוד כשאתה לא יודע מהם... הראיתי את החיצים וזה מה שרציתי. (אותו עניין אגב גם ב "סע בכיוון החץ" עם המכונית הקטועה. מבחינתי זה לא מוריד מהתמונה.)
תגובות