.JPG)
made in beit jala 2
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] .שומו שמיים והאזיני ארץ ליד המחשב התיישבתי לכתוב ואת השרשור להעלות מהאוב כי בפעם האחרונה בה גלשתי להסתכל גיליתי דבר ממש מתסכל שאני רק כותב,ואורי משיב וחוץ משנינו, איש לא מקשיב. והנה בבואי שוב לכתוב אל האב דבקה לשוני לחכי (וזה כאב..) כי כתבה פה פיצקית עוד שוס עצבני והוכיחה את מה שכתבתי אני (שכל הדתיים את כולם מכירים דרך דודים, חברות וגם חברים) ויכלה, אם רצתה לענות בחיוב לגרום לאורי לארץ לשוב כי אחרי הכל, ביזנס וזה, אבל להבריז לאחיין זה ממש מבזה , ביום בו עומד הוא מתחת חופה עם כלה בשמלה לבנה ויפה. ודבר מה עוד גילינו, ממש מעניין שחרוז זה טעים בשילוב חלב-אם ואפילו גורם לעולָל בן יומו להפתיע בברכת המזון את אימו. איך גדל דור צדיק מול כל פיקסל ותו והילד לומד גם גמרא מעכשיו! אחיו הולכים בקייט לנפוש והוא ב"בבא קמא" שובר את הראש! הם קמו הרגע, אורזים ת'תיקים והוא כבר ער משעת "ותיקין"! זה הקטן עוד יגדל בלי ספק ותלוי אם גם הוא חרוזים יסָפֶּק כשיגדל וישב אל מול המחשב ויאמר "ממזי? זה מוכר אני חושב..." נראה לי שראיתי את שמו כבר פעם וכבר עולה בגרוני איזה טעם טעם מוזר, שלא בא אל גרוני מאז שהייתי תינוק גאוני. ויקרא לאימו וישאל לסיפור והיא תענה: "זה ההוא מהשרשור, שהתחיל עת היית עוד רך בשנים וממשיך עוד מאז כבר כמה שנים ואת דודה אודיה אתה זוכר? מי שידך לה? זה הוא ולא אחר. הוא הפך עולמות ושיגע פילים וכל זה בעזרת חרוזים דביליים שהגה ממוחו בשעות הזויות ועל כך גם לא חסרות עדויות." ויאמר התינוק, שגדל קצת מאז "וואו, באמת זהו קטע חבל"ז!" אז בואו נראה, חברים יקרים לאן יובילו מכאן שאר המשרשרים- [ליצירה]
- [ליצירה] הסברים רבותי! הסברים! לאמונה תחיה- אל תדאגי, השקפותינו זהות. (התמונה צולמה בחוף דקלים,ולא מגיעים לשם במקרה...) לערוגה (ולשאר התוהים)- ההמשך הוא "וגבר ישראל". הילד בתמונה הוא ילד מכפר דרום, מול אנטנה של הצבא. לצערנו השאלה היום היא מי ינצח- הילד המתיישב או הצבא כמבצע משימה (ולההההההההבדיל כמובן ממלחמת ישראל בעמלק ). בתמונה העפיפון הכתום נראה גבוה מהאנטנה, מה גם שזה כתום, עם דגל ישראל וכו וכו וכו יש פה הרבה סממנים (הכיפה הגדולה,הכתף הקטנה החשופה, המקבילוּת בין חוט העפיפון לאנטנה, הסככה בחוף ועוד... אפשר ללכת עם זה לאן שרוצים. [ליצירה]
- [ליצירה] אסף-אדיחוֹת! בילגנת את האתר,אבל אני לא מופתע... אשמח להמשיך לקרוא מיצירותיך-יציאותיך. נפגש בשמחות. (ואגב,אתה יותר חמוד... : ) ) [ליצירה]
- [ליצירה] . בהחלט נכנסת חזק לקטע,טוב שלא קראת לעצמך אוסקר. [ליצירה]
- [ליצירה] והרי התפלספות: בשירו של סטינג שיחי'- "S.O.S" הוא כותב שהוא נמצא על אי בודד, ואת המצוקות הפנימיות שלו הוא שולח בתוך בקבוק, שכל העולם ידע כמה רע לו. (ויש שקישרו לאדם על סף התאבדות). השיר מסתיים בכך שהוא קם בוקר אחד ו "DON'T BELIEVE WHAT I SAW..." הוא מגלה על החוף מיליוני בקבוקים שנשלחו אליו, ומסתבר שגם כל העולם שבוז. (וזה במילים שלי...) בקיצור, טוב לדעת שאנשים שולחים בבקבוקים גם עובדות אופטימיות (אם כי נוגות משהו..). נראה שהילד וסנופקינו הקטן נמצאים במצב משפחתי שלא היה מאפשר לשלוח לך בקבוקים עם תחושות דומות, וחבל. אני, לצערי, נמצא עם הסנופקין וילדו באותה הסירה (הלכנו לאיבוד בים...) ולשלושתינו אין אי לנוח עליו. אוי בעיית הרווקים... בכל אופן אשלח לך איחול של דודות: שתזכי להקים בית נאמן על האי... אשמח לשלוח סידור פרחים לחתונה... עלי והצליחי- ממזי.פ. [ליצירה]
- [ליצירה] . גם לדעתי יאיר, אבל לא היה נעים לי להגיד לו לזוז... [ליצירה]
- [ליצירה] 112 חרזתי בשרשור לרוב על כן חזרתי שוב לכתוב, כאן בחשוון נטול החגים שאין כלל צורך להדגים- כי זה הרי עניין ידוע שב"מר"-חשוון אין שום אירוע וחודש זה הוא די מנחוס ולי מביא את הביעוס למרות שביקרתי בלשכת הגיוס ומה שעשיתי שם-סוד כמוס! לא אגלה ולא אספר, אך זמן לחרוז כעת יש לי יותר... ולכן אציע לחודש המר, למרות שהוא בעוד רגע נגמר- להמציא איזה חג או רק "מועדון" ואת שם החג ה "מר" נהפוך ל"אדון"... [ליצירה]
- [ליצירה] ה' ישמור. תיארת כל כך הרבה מוות כשברקע כל כך הרבה אהבה, אני לא יודע אם לשמוח על ההחלטות שקיבלת ועל צידוק הדין , או לבכות את המתים. את מתארת דברים בצורה נפלאה, נעים לקרוא. בכל זאת הייתי מוסיף קצת אופטימיות... מ.z. [ליצירה]
- [ליצירה] רות סוף הדרך אפשר לקרוא לזה סיפור נגד התנתקות.... זה כתוב מצויין, ממש ללא רבב, ועצוב כדבעי. הקטע של פיברוק התמונות לסבתא ממש מצמרר וטוב שאין סוף הוליוודי של חתונה עם המוכר. ובכל זאת- מחכה לסיפורים שמחים. [ליצירה]
- [ליצירה] עניין של השקפה. כשאתה צבור פחדים וכולך דמעות מרירות ועייפות אכזבה כעס וייאוש- גם רגעים קסומים כמו נהיגה בגשם, כשאתה בצד הנכון של השימשה,רואה איך המים שוטפים הכל- ושומע את הרעשים של טפיפת הגשם על הגג- יכולים להיות מדכאים. [ליצירה]
תגובות