.JPG)
made in beit jala 2
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] . באמת הרבה זמן לא קראתי מיצירותייך, נראה שהפסדתי... :) אמנם הלכתי לאיבוד איפשהו באמצע ולא כ"כ הצלחתי לפסק ולנקד את המשפט "מחבקת זכרון- שתאסוף שבריה" גם למשפט "כף יד סדוקה מגישה בחן" יש תוכן שנשמע בעייתי. בכל אופן גם אני ציירתי לי בראש כמו פיצקית, אבל לא נראה לי שאני אצליח לעשות עם זה משהו בעצמי. [ליצירה]
- [ליצירה] . כתוב יפה מאד, והדמות של מועלם מלוטשת כמו שצריך- הביטוים שלו וההתנהלות. ("סתם שטויות של אשכנזים"- בהחלט אהבתי). חבל רק שהשארת אותנו בלי לדעת מספיק מה קורה הלאה ומי זאת שקלקלה למועלם ת'מצברוח. שוב, נהניתי לקרוא. [ליצירה]
- [ליצירה] כן,אבל הניסוח והמיקום של המשפט לא משדרים שהוא אירוני, אולי שלש נקודות יעזרו או ("אבל אני יודעת לשמור על עצמי") "אידיוט נהדר"? הייתי הולך על "דביל מרנין" או "מפגר מקסים". [ליצירה]
- [ליצירה] בחרת בזווית הנכונה. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] נו מה? שאני לא אגיב? הגזמתם... אחל'ה סיפור, חמוד וקליל. חכה חכה "חטף סגול", בקרוב אני מפרסם את "חטף שבץ" לכבוד יום השנה לפטירתו של סבא... [ליצירה]
- [ליצירה] . זה כתוב יפה מאד. הדימוי לתפוי טם-טם נראה קצת לא קשור לשאר הדימויים והביטויים היפים. עדיין, עם כל התיאור היפה, נראה שהסיטואציה עצמה לא כ"כ מרגשת- השכנים מלמטה נתקעו בחדר,שזה באמת לא טרגי או מסעיר, וגם חילול השבת, שנראה שהיה מהותי לילד לא קרה בסופו של דבר. הכתיבה מקסימה אבל יכול להיות שפספסתי משהו. [ליצירה]
- [ליצירה] אסף-אדיחוֹת! בילגנת את האתר,אבל אני לא מופתע... אשמח להמשיך לקרוא מיצירותיך-יציאותיך. נפגש בשמחות. (ואגב,אתה יותר חמוד... : ) ) [ליצירה]
- [ליצירה] לא מסכים עם ערוגה. (אבל תראו איזה יופי, היא אישרה לי את התגובה :) ) לא התייחסתי לאיכות השיר אלא לעצם התרגום. (גם אם השיר לא שואף לתרגם אחד לאחד) הביטוי סוויט טוקימג וומן מול גברת המדברת במתיקות נשמע לא טוב. כי לא רק שאתה "מכיר את המקור" כדבריה, אתה אפילו שואף להצמד אליו. אני מסכים איתה בעניין "מידע אותו קיבלתי" ומוסיף את "עבודתי קצרת תקשורת". [ליצירה]
- [ליצירה] לאשתר סטרן את יצרו כן, אבל לא את סערותיו הנפשיות הפנימיות. לפעמים השתיקה, שנובעת מחולשה, עלולה לגרום להתפרצויות שליליות. [ליצירה]
- [ליצירה] . סחתיק עלייך. אין ספק שמרפי הוא אחד המשפיעים הגדולים על ההיסטוריה, ועל חיי הפרטיים. את לא הראשונה שכתבת עליו ("איך הכל התחיל" לא.רווק, פה באתר) ובטח לא האחרונה שתסבול ממנו. לשם האופטימיות הייתי מציע לך לקרוא את סדרת "הסיפור האמיתי" של יאנוש ורחלי, גם זה פה באתר. אריאל אחר. [ליצירה]
תגובות