.JPG)
made in beit jala 2
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
- חזון הצמחונות והשלום
- מי שברך לחולות
- ...סליחה, איפה ה
- יתקדל ויתקדש
- מי שמביט בי מאחור לא יודע מי אני...
קשור אלי
- [ליצירה] אחחח .... להזכר.... סתם, הבטחתי להכנס אז קייימתי :) מכיוון ואני מכיר את המוסד הנ"ל (מבחוץ כמובן) הצחיקה אותי השורה על הפתק מההורים. אנחנו נזכה לראות פה את "הנסיך הקטן"? [ליצירה]
- [ליצירה] רק רציתי לומר סליחה. עם כל רצינות נדחף לי גם הומור. בתגובה הקודמת כתבתי רק את ההומור (יותר נכון ציניות). אני אוהב שירים כאלה,שאמנם מכסים טפחיים אבל גם מגלים טפח ונותנים גם לי מקום בשיר (ויש כ"כ הרבה שירים שלא עושים את זה...). אוף,למה לא כתבתי גם את זה קודם? איזה נבלה אני... ממזי. [ליצירה]
- [ליצירה] לא שאני במצב רוח יותר אופטימי כרגע, אבל האנשים הנינוחים עליהם אתה מדבר,שיהיו "מאושרים גם בעתיד"- אין להם עתיד, הם ישארו בהווה של היום, קרי בעבר. נראה שגם אתה לא מאמין שהתקווה היא התבלין של הצרות- "סמנו את הדרך אליו בבירור וצעדו בה"- זה תקווה/ שאיפה למשהו בעתיד, למימוש רצון, אפילו אגואיסטי. צריך משהו לשאוף אליו.למרות שלא תמיד מוצאים. [ליצירה]
- [ליצירה] לנושא תגובותיו דבר ראשון, מי ישן בפיג'מה? חפ"ק ישן במדים ונעליים. לא נורא. כתבת ניתוח מעניין שקלע בהרבה מקומות, אם כי היו כמה הרחבות שלא התכוון אליהן המשורר, אבל הוא שמח שנכתבו, כמו לגבי "יום ה' הגדול והנורא" שאנחנו שרים במוצ"ש ללא קשר ליום כיפור. ואין לי עדיין את היומרה להיות הרשות האוכפת את האלוה. קשה לי להבין מה מעורר בך שאט נפש, ואשמח לשמוע איפה אתה מזהה אסקפיזם. (לשאר הקוראים:אסקיפזם= בריחה מודעת מהמציאות. בדקתי בלקסיקון...) תודה רבה על התגובה והניתוח, כי לא תמיד התגובות פה הולמות. (ואני לא מתכוון לפירגון, כי הוא לא חסר פה...) אריאל [ליצירה]
- [ליצירה] וכאן בא לסיומו לחרוז יהיה לי לא פשוט וזה מרוב ההתרגשות אני מול המחשב יושב כותב, מוחק, ושוב כותב הראש כרגע מטייס, כן,זו דרכו של מתארס... בקיצר, שיהיה רק טוב, ו"אצל מירב בקרוב"!!! [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את "בתוך,עליו" אופייני למשפטי כרובי... [ליצירה]
- [ליצירה] . חזני- הסדנה בחיתוליה, אבל החיתול הזה מסריח. כתבתי על "הסדנה" בציניות ואתה יודע בדיוק למה התכוונתי- וחבל, אתה יודע, "יממה לפני תישבוף"... ולרעות.ב. - עם כל הפירגונים שיש פה באתר, זה לא קשור לקליקות, וכמעט שאין תגובות "עיוורות" על יצירות מעפנות. הברנז'ה היא לא אליטיסטית, היא פשוט גוש מרכזי של אנשי האתר- אלו שנמצאים הרבה באתר, מגיעים למפגשים וכד'. ולגבי "הילד"את צודקת, לפעמים חשוב שיהיה מי שיעורר סביבו פולמוסים, רק חשוב שזה לא ייעשה בכוונה... רסיס, אני איתך. מ.z. אגב, יש מתמודדים על משרת ליצן החצר בממלכה? [ליצירה]
- [ליצירה] עיין ערך "ילדים סורגים" "אושר ללא גבולות ממלא לי את הלב. אושר ללא גבולות אין מקום לכאב אושר ללא גבולות החיים הם מתנה הלוואי ויימשך כל ימות השנה" הייתי מציע לנסח מחדש, הקטע לא מעביר מספיק את הפשטות שאת/ה מנסה לומר על השמחה שבאה "סתם כך". שבת שלום, ממזי. [ליצירה]
- [ליצירה] כי יסופר ואיך אעלה אל אבי ואומר לו שבנו הוא נביא? הנבואה, לשוטים היא ניתנה אז אני אדחק לפינה... בך לא ארצה כאן לפגוע, אך דבר לא נותן לי מרגוע: אשתך, (שהייתה צנחנית?) היא עד כדי כך קמצנית??? היא בחרה לה חתן לתמיד רק בגלל טעותו של פקיד? בי עולה מחשבה מצמררת מה הייתה עושה אז הגברת אם חלילה היה שם נכתב טוראי אילנית ולדיסלב" היא הייתה גם לזה מתקבעת ומייד חיש לרוסיה נוסעת? טוב, אפסיק כאן על צג להשמיץ ולהוציא פה לשווא את המיץ אך לפני שאתן להגיב רק אודה: הסיפור הוא מגניב! [ליצירה]
- [ליצירה] נדב היקר. אכן, ככה זה בחיים. פתרונות קסם לא יופיעו לך כשתהיה במבוי סתום, מול קירות האבנים של המציאות. ברור שה"קטע" דרש שימוש בסצנה קולנועית קיטשית, שגיבורים נקלעים אליה ויוצאים דרך פלא. או שהם מוצאים דלת או משהו, או שהיריות שהצופה בסרט שומע, מסתבר שהרגו את הפושע, אך כאמור- בחיים, הבמאי לא יציל אותך אם לא תציל את עצמך. ניתוח עמוק יותר תוכל למצוא בספר "המרד השפוף" של גדי טאוב, שם מנתח טאוב את "ספרות זולה"- סרט שפועל על-פי אותו עיקרון, שאם הגיבור צריך להספיק משהו תוך זמן קצר הוא צריך לעבוד מהר, ובאותה מידה הוא עלול גם להיכשל. בשאר הסרטים, על-פי טאוב, "הגיבור לא צריך לנעול את מכוניתו כיוון שהוא יודע שהיא לא תיגנב, שכן היא דרושה להמשך הסרט" (הציטוט איננו מדויק,אלא על-פי הזיכרון) בחיים האמיתיים עובדים קשה... עלה והצלח! קבל "פרח" לכבוד ל"ג בעומר. [ליצירה]
תגובות