.JPG)
made in beit jala 2
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] . שעת רעוווא דרעווין! (ויש שאמרו רעבא דרעבין, ויש רק שאריות מזון לנצח אותו...) כבר אמרו לפניי שתמשיך לכתוב, זה טוב! נפגש בשמחות אח שלי ! [ליצירה]
- [ליצירה] . וואו. אין ספק. לא אלמן ישראל ולא יתום קדיש. עבודה נפלאה. אני מקווה שתטרנספר את ההתנחלויות הבלתי חוקיות ותעלה על הקרקע רק ישובי קבע. בלי לוותר על חלקים משטחיך. ממזר רווק. [ליצירה]
- [ליצירה] ים-יבשה מטושטש מדי, וקשה אפילו להבחין אם מסביב חול או מים. חבל. ונראהלי שערוגה כבר כתבה לך- תקני סורק תקני... [ליצירה]
- [ליצירה] .שומו שמיים והאזיני ארץ ליד המחשב התיישבתי לכתוב ואת השרשור להעלות מהאוב כי בפעם האחרונה בה גלשתי להסתכל גיליתי דבר ממש מתסכל שאני רק כותב,ואורי משיב וחוץ משנינו, איש לא מקשיב. והנה בבואי שוב לכתוב אל האב דבקה לשוני לחכי (וזה כאב..) כי כתבה פה פיצקית עוד שוס עצבני והוכיחה את מה שכתבתי אני (שכל הדתיים את כולם מכירים דרך דודים, חברות וגם חברים) ויכלה, אם רצתה לענות בחיוב לגרום לאורי לארץ לשוב כי אחרי הכל, ביזנס וזה, אבל להבריז לאחיין זה ממש מבזה , ביום בו עומד הוא מתחת חופה עם כלה בשמלה לבנה ויפה. ודבר מה עוד גילינו, ממש מעניין שחרוז זה טעים בשילוב חלב-אם ואפילו גורם לעולָל בן יומו להפתיע בברכת המזון את אימו. איך גדל דור צדיק מול כל פיקסל ותו והילד לומד גם גמרא מעכשיו! אחיו הולכים בקייט לנפוש והוא ב"בבא קמא" שובר את הראש! הם קמו הרגע, אורזים ת'תיקים והוא כבר ער משעת "ותיקין"! זה הקטן עוד יגדל בלי ספק ותלוי אם גם הוא חרוזים יסָפֶּק כשיגדל וישב אל מול המחשב ויאמר "ממזי? זה מוכר אני חושב..." נראה לי שראיתי את שמו כבר פעם וכבר עולה בגרוני איזה טעם טעם מוזר, שלא בא אל גרוני מאז שהייתי תינוק גאוני. ויקרא לאימו וישאל לסיפור והיא תענה: "זה ההוא מהשרשור, שהתחיל עת היית עוד רך בשנים וממשיך עוד מאז כבר כמה שנים ואת דודה אודיה אתה זוכר? מי שידך לה? זה הוא ולא אחר. הוא הפך עולמות ושיגע פילים וכל זה בעזרת חרוזים דביליים שהגה ממוחו בשעות הזויות ועל כך גם לא חסרות עדויות." ויאמר התינוק, שגדל קצת מאז "וואו, באמת זהו קטע חבל"ז!" אז בואו נראה, חברים יקרים לאן יובילו מכאן שאר המשרשרים- [ליצירה]
- [ליצירה] 134 כאן מתבקשת התנצלות בגלל תגובה ובה זילות אז לא אוכל להתעלם עליי ודאי להיכלם. סליחה משפחת עמירם מרב מישל ואורי גם. אני את הגבולות אלמד אחרת אשאר לבד... עכשיו תורך לומר סליחה על שנכתב בתגובתך: "אשתי, אגב היא נח"לאית (כן, אז, זה עוד היה להיט)" בתור ירוק-כומתה מושבע אני גם טיפטיפה נפגע כי גם היום, החטיבה היא בטח לא פחות טובה. וגם אם השמצות יגידו ישנם רבים אשר יעידו באתר כאן ובכלל שנח"ל אין זה קרנבל. [ליצירה]
- [ליצירה] . אשריך, נהניתי לקרוא, אכן, אני יכול להבין את הביקורות הרבות והמפרגנות שנכתבו לך, .(אהבתי את "בהעדר כתובת אחרת אני פונה אליך"...) עלה והצלח, ויהי רצון שיתקבלו כל תפילותיך. אמן ואמן. [ליצירה]
- [ליצירה] חביב,קצת דביק מדי לטעמי. "בעץ האהבה יש איסור נגיעה"- אחל'ה שורה,אהבתי... את עוברת בין גופים: את מתחילה ב"אהבתך" עוברת ל "הוא את ליבה כבש" וחוזרת ל "לך" ו"לשובך" וגם על עצמך "ירה בי" ואז "נותרה" דבר שני,מי הן ה"ממתינ*ות* לשובך"? הסוסים, הפרחים או השפתיים? אולי "כל אלו עדיין ממתינ*ים* לשובך" ואם להיות קטנוני ממש: אי אפשר לדהור אל אי. או שאתה עליו או שאתה צריך לשחות אליו. עד כאן. [ליצירה]
- [ליצירה] בקרוב יסתבר שקוציי קהו לזמן מה. (בדיחות פרטיות של אנשי המפגש...) מה אתם אומרים? להכניס את היצירה כדי שיבינו? [ליצירה]
- [ליצירה] . יש אמת בדבריך ישועה,חשבתי על זה לפני הפרסום אבל לא מצאתי דרך. באופן טבעי,הקורא שמכיר כבר את הסיפר רץ עם העיניים, לא מתעמק בכל תיאור,ויגיע לבד לשורות החשובות של הסוף. יהיה פסדר. רק ישועות ונחמות. [ליצירה]
- [ליצירה] . מזל טוב יאיר, ויופי של תפילה. ושאף אחד לא ימהר ללכת. [ליצירה]
תגובות