.JPG)
made in beit jala 2
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] . בהחלט נכנסת חזק לקטע,טוב שלא קראת לעצמך אוסקר. [ליצירה]
- [ליצירה] . יש שני דברים שמעניינים את בני האדם: הראשון הוא כסף השני הוא איך להשיג אותו. ואני מסכים עם נשוּמֶה, כדאי להוריד גימטריא אחד. (וכדאי גם להחליט איך לאיית אותו...) [ליצירה]
- [ליצירה] . הביטוי "של נעליך" התחיל כמובן ע"פ פרשת וארא ולכן החשבתי את זה כציטוט משם. את העובדה שהשמש שוקעת בים אני יודע אבל כשכל התאורים הם על מה שקורה סביבך- גגות,סימטאות וכד'\ בקיצור תיאור סיטואציה,אתה לא יכול פתאום לזרוק אותנו לים. (את זה אולי המוסלמים יעשו :) ) אם תרצה להמשיך לדון יש מסרים אישיים. רק טוב, ויום יבוא ולא יקרא עוד שמך יוצר מתחיל כי אם יוצר מן השורה. (לא שאני מתיימר לדבר מהמקום הזה,זה רק סוג האיחול שמתאים לאחד שנותן לעצמו שם-עט עם אופי זמני) [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי שוב אחרי הרבה זמן, בעקבות ההקפצה. הסיפור נשאר יפה כמו שהיה בזמנו, רק שעכשיו הוא יותר מובן לי. אז לכל מי שטען שהפילוסופיה כבדה מדי לילדה בסיפור, שפשוט יבין שהילדה היא רק פלטפורמה להעביר את התובנות לקורא, בשאיפה ובהנחה שהם לא יהיו כבדות מדי עבורו. לגבי הדברים עצמם- ה"מבוגרים" באמת מעצבנים כשהם מסתגלים רציונלית כ"כ על כל מה שנראה לנו,התמימים, כקסום. הבעיה הרצינית מתחילה כשאנחנו מתחילים לפוצץ לעצמנו את בועות התמימות. זה קורה לצערנו, כשמתבגרים. רק טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] . מפתיע אותי שרק זה ארסנל התגובות. אני מאד אהבתי,אם כי לא היה צריך לכתוב גם בסוף כל שורה, סטייל "עננו XXXXX עננו". היה חסר גם קצ' יותר רציני בסוף. והקשר מעולם לא שבק חיים,חצוף! [ליצירה]
- [ליצירה] טובי כאן ממזר. קבל שאתמול קיימתי שיחה ארוכה עם המקצוענית שירים שרה בערוגה על נושא הנדב"ר, עד כאן? רות. כמו כן עכשיו אני יושב מול המיוחד פיקסלים לטובת קריאת יצירות והגבת תגובות עד כאן? רות. קבל דו"ח מצב, 10 קטנות מתחילת האירוע תאילנד של הנשימה שלי בעקבות קריאת היצירה שלך. המקצוענית כרגע מולי במשני נייד אז אני אעלה מולך מתישהו. יש א'? [ליצירה]
- [ליצירה] 148 "אני מאמין" בתחיית המתים והכרעתי אחרי מספר לבטים לנסות להנשים כאן את שלל התגובות כחודש אחרי החג "שבועות". כי נכנסתי לפה עקב פרץ נוסטלגי לקרוא ת'שירשור שרבות בו עמלתי וחשבתי לקרוא רק דברים ישנים שהולכים ומשתבחים להם עם השנים ולמרות שבערך תשעים האחוז יחשבו שלקרוא את הכל זה ביזבוז מסתבר שפעם חשבו קצת אחרת ויש מי שחשב לעשות על זה סרט (האמת, קצת נסחפתי, שטפוני המים אך דברים הזויים כבר קרו פה כפליים) אז למי שמתחיל מזו התגובה המלצה לי קטנה, אך מאד חשובה מזגו לכם כוס של משקה מלאה כי צפויה לכם כאן קריאה של שעה היא שווה כל דקה,כך אעיד בביטחה כי אתם תרותקו, לא תזוז התנוחה אז יאללה, תהנו מכל מה שנכתב, אני צריך לישון קצת עכשיו. (אם אפשר, לי באימייל, פשוט להודיע שהשרשור ל149 הגיע הכתובת נמצאת בצירוף לתגובה אז אנא שלחו הודעה לי, [כתובה...]) [ליצירה]
- [ליצירה] . ברור שאני אחשוב שאת הבת של השכנים! כל יום חוזרת לי בחצות הלילה, כשאני בכלל לא יודע עם מי את מסתובבת! מזל שעצרתי לך עם האוטו, אחרת מי יודע לאיזה טרמפ היית עולה? את יודעת איזה אנשים מסתובבים היום בכבישים? [ליצירה]
- [ליצירה] ילדה, למה לטעות במילה האחרונה למה... "ב"חיוכים... בהחלט שיר ילדים,אם כי בחלק מהמשפטים החרוז לא יושב מדויק. תקריאי לעצמך ותראי איפה לשפר. ולאלדר- "חיוך זה מה שאומרים"? [ליצירה]
- [ליצירה] ראו איזה יופי, בעל התותב לא רק צילם, גם בחרוזים כתב! וגם אם בשופ של הפוטו ערך, בסופו של דבר, הוא יוצר מוערך, ששולח ידו אל צמצם ועדשה ובורא מהמציאות ברייה חדשה. ונותן כותרות וחורז חרוזים ומשלב לו רומן עם דוכן תפוזים. (תמרים, אבל מי סופר...) ברוך הבא בצל קורתנו פרסם קורותיך,זה לקורת רוחנו! [ליצירה]
תגובות