.JPG)
made in beit jala 2
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לא מדובר כאן בשחרור, וכל העסק לא ברור, אבל אם אסתכל בלוח אוכל לומר שדי בטוח עד סוף החודש הבא לא אראה את הצבא אני חוזר ללמוד תורה קצת מחשבה וגם גמרא זה מין הסדר שכבר נקבע בין הצבא והישיבה. טוב,כמו שאמרה מיקה ואחר כך בלי סוף העמיקה- נושא השרשור הוא עדיין בתך, (תסתכל בתגובות ותדע בביטחה) ומוזר שרק ב"נָגָלת" התגובות השלישית נודע שמרב היא בכלל בשישית... וממה שהתרשמתי,קצת לא נעים- נראה שמרב כן עוסקת בציוֹנים... ואם לא ברבים,לפחות באחד, שדואג שתמיד לא תהיה היא לבד... ותיקון לך אורי אם אפשר פה לתת- טעית בעניין "היצירה הנצפית" כי רבות וטובות יש, מלבד "איזה חג" שמרוב שנצפו המחשב חטף באג אבל אין שום ספק, (אם מרב מאוכזבת) ששיר זה כבר זכה ב"היצירה המוגבת"!!! [ליצירה]
- [ליצירה] . לעניות דעתי,הסיטואציה של הריצה ליד המקורבים לא ממש מציאותית, וכמשל הוא לא מספיק מחודד. כמו כן אם הסוף הוא דרמטי, אז המשפט האחרון מנוסח טיפ-טיפונת הומוריסטי וזה לא שייך. בכל אופן בהצלחה. [ליצירה]
- [ליצירה] . באמת הרבה זמן לא קראתי מיצירותייך, נראה שהפסדתי... :) אמנם הלכתי לאיבוד איפשהו באמצע ולא כ"כ הצלחתי לפסק ולנקד את המשפט "מחבקת זכרון- שתאסוף שבריה" גם למשפט "כף יד סדוקה מגישה בחן" יש תוכן שנשמע בעייתי. בכל אופן גם אני ציירתי לי בראש כמו פיצקית, אבל לא נראה לי שאני אצליח לעשות עם זה משהו בעצמי. [ליצירה]
- [ליצירה] . אהבתי את הרעיון, אלדר. לי אישית יצא להתקל ב "הודי לא מגרש הודי" (אולי צונאמי כן...) אני מסכים עם נאום הסאטירה חוצב הלהבות של ערוגה ואני חושב שיש זכות קיום ליצירות כמו זו של אלדר ואפילו יותר מזה. שבת שלום,חברים. [ליצירה]
- [ליצירה] רות סוף הדרך אפשר לקרוא לזה סיפור נגד התנתקות.... זה כתוב מצויין, ממש ללא רבב, ועצוב כדבעי. הקטע של פיברוק התמונות לסבתא ממש מצמרר וטוב שאין סוף הוליוודי של חתונה עם המוכר. ובכל זאת- מחכה לסיפורים שמחים. [ליצירה]
- [ליצירה] זה לא הקטע,כי התשובה לשאלה שלך היא "שעשרים חברים שלך מתים וכל המשפחה שלך גם, ואתה לא ידעת". עם הנקודה של הטיסה לחו"ל והשינויים אפשר להעביר מ-ס-ר אחר,יותר חזק, ולזה התכוונתי. שבוע טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] 122 "איזה חג תאהב מרב?" זוכה לתגובה מספר קב"ב. זו כמובן גימטריא ולא קציצת בשר טריה, (של כל מספר כשהוא לבד לא בחישוב המאוחד..) למרות שכאן לא אתנגד בסטייק בקר להתכבד... מה שאורי לא מכיר, על אף היותו כותב בכיר שלאחר מספר צפיות הן מאפס מתחילות ואכן כתבתי את דבריי כשיש גיבוי מאחוריי. מה שכן, אלפייםשלושמאות אכן ראוי למחמאות לשלל הכותבים החורזים והמגיבים שמול המסך בסבלנות יושבים, ורואים מה חרזו בתגובות לפניהם ועל מה הם צריכים לכתוב שינוניהם (אם למילה "שינוניהם" אין מקור מיושן תוסיפו לעצמכם ב"אבן שושן") וכתב לו בוסקילה,שנקרא גם אלדר שבתנ"ך כנראה הוא שולט נהדר שגם נביאינו חרזו הם חָרוֹז ועל העתיד כך רצו הם לרמוז ואנחנו, שבנבואה איננו שולטים (אף שכידוע היא ניתנה לשוטים) לא נדע מתי השרשור ייגמר אבל רק אם יוּתר לי כאן להתמרמר: האם לא מגיע אף לממזרים לכתוב את התגובה המאה ועשרים??????? [ליצירה]
- [ליצירה] . מי זה בָּרוּך הזה שהקדשת לו את השיר ? סתם, יפה ופשוט. [ליצירה]
- [ליצירה] אנסים טובים באמצע הדרך אני דווקא אוהב את הקיץ. יש אקסיומה שאנשים אוהבים את העונה בה הם נולדו. לוידע.. [ליצירה]
- [ליצירה] נו, באמת... אין פה שום טעות. "המתחיל במצווה פטור מן המצווה" הוא אח של "מצווה הבאה בעבירה אל תחמיצנה" ובן דוד של "וכי יעזוב איש את אביו ואמו ודבק באשתו. באשתו אמרו, קל וחומר באשת חבירו" משפטים שאנחנו הדתיים אוהבים לעוות... שבת שלום, חבר. [ליצירה]
תגובות