.JPG)
made in beit jala 2
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] קראתי שוב אחרי הרבה זמן, בעקבות ההקפצה. הסיפור נשאר יפה כמו שהיה בזמנו, רק שעכשיו הוא יותר מובן לי. אז לכל מי שטען שהפילוסופיה כבדה מדי לילדה בסיפור, שפשוט יבין שהילדה היא רק פלטפורמה להעביר את התובנות לקורא, בשאיפה ובהנחה שהם לא יהיו כבדות מדי עבורו. לגבי הדברים עצמם- ה"מבוגרים" באמת מעצבנים כשהם מסתגלים רציונלית כ"כ על כל מה שנראה לנו,התמימים, כקסום. הבעיה הרצינית מתחילה כשאנחנו מתחילים לפוצץ לעצמנו את בועות התמימות. זה קורה לצערנו, כשמתבגרים. רק טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] . 26,27, אין הבדל גדול בהקשר של מה שכתבתי. אמא שלי בסדר והיא לא מתערבת באיך שאני קורא לעצמי באתר. למה אתה לא שואל על הגנן של הפרחים? [ליצירה]
- [ליצירה] . ערוגה יקרה. אין כמו תגובות שמוציאות מהיצירה נקודות חשובות שלא השתקפו בקלות, ופה את עושה את זה מצויין, ומעלה לי הרהורים שלא חשבתי עליהם בעצמי. כבר כתבת, ואני לא זוכר איפה, על עניין ההתרגלות מול השמירה על הרגש, שבאמת יש מצבים שלמרות שקשה, צריך להמשיך, אבל בלי להתנכר לקושי או כאב או להתעלם מהם בתואנה ש"חייבים להמשיך". אשריך וטוב לך, ולקוראי תגובתך ומָפנִימֵיה. ולגבי הסבתא, תמסרי לה שיותר מששמרה השבת על ישראל שמרו ישראל בשבת. וחבל. [ליצירה]
- [ליצירה] לץ קוֹנטיניוּ "בשם הדקדוק", מיס הדס היקרה- הרשי לי לרשום לך כאן הערה מה זו המילה הזו "ההנתי"? האם רצית לרשום "האנטי"? כי אם כן אז טעית,בשתי אותיות אבל אפשר עם זה גם כן לחיות. יוסף שמח ינחל אכזבה, החרזן השני הוא כמובן האבא, וצריך לאכול הרבה קש בדרך לתואר הזה המבוקש. ולך אדון אורי אזרוק עוד מילה- אני מגיע בעסקת חבילה: לא חרזן או ליצן לפי הלקוח- אלא ממזי כולו- אז את זה לא לשכוח... וחובה להזכיר שעכשיו חנוכה שידעו הקוראים, כל פיסקה ופיסקה מתי נכתבה ובאיזה הקשר וידעו את הכל לעלילה לחבר. אז כל טוב לכולם,נפגש בשמחות (אורי,תגיד, למרב יש אחות?) [ליצירה]
- [ליצירה] 102 שלום לכם וגם ברכה! אורי מה שלום אחותך? ושל עדי, והבל גם מה בכלל נסגר איתם? השרשור הזה פורח ומגבולותיו בורח- אנשים רבים נוספו ואפילו נסחפו להציע שידוכים מוזרים ומופרכים ילך לו איש ה"עם" עם "בלי" הציע איש ההבלים ואת עצמה עדי הציעה (חייב לומר- זה די מפתיע...) איני רוצה לדעת כבר לאן יוביל הטירוף המשורשר, כי גם ל"כיפה" הוא הגיע וזה אותי כלל לא מרגיע רק אבקש לי בקשה שבאמת היא לא קשה: התחילו שוב למנות תגובות והתחשבו לא רק באבות רוצה אני להיות חתום על תגובה 100,אם העניין לא סתום ואם אפשר שלא למנות את הכפילות של הבנות ש"התפלקה" להם תגובה ואותי קצת איכזבה שלחו נא לי פרס ניחומים ונפגש ביום מן הימים. (חייב להוסיף כאן: מישי,נפגש ביום מן הימים, בתאריך שיהיה נוח לי!) [ליצירה]
- [ליצירה] . אויש, זה יפה. להפוך שניצלים למשהו רומנטי, ובכלל, אני אוהב ש"נשענים" על פסוקים. בשבת חשבתי על זה ש"ויעש את הכיור" הייתה אולי הפעם היחידה שגבר התקרב אליו... :) ומי יתן ויבנה המקדש.רק בלי הזעקות והדמע. [ליצירה]
- [ליצירה] אבד אולי הטעם הטוב מהתגובות,עינב. [ליצירה]
- [ליצירה] הלך רוח 7884324 נחמד מאד, מר שעור א'! התחלתי פעם לכתוב סיפור על הנושא, הוא עדיין שמור אצלי לא גמור. [ליצירה]
- [ליצירה] . משום מה נעלם לו נושא אלומותיו (וכמאמר אורי עמירם שיחי': "נוסע לו- מוטב".) מקק,אתה מוזמן להמשיך לכתוב על צבא, גם אם אני אשאר האחרון שידבר איתך. :) (וגם אני מתעתד להכניס עוד יצירה על הצבא, אם כי לא בסגנון שטובי רצה) רקטוב. [ליצירה]
- [ליצירה] בעיקר לנושא אלומותיו. קראתי את הביקורת, שנראית עניניית, אבל את התשובות שלי אחרים כבר נתנו, אם לגבי סיווג היצירה ואם בכלל. את היצירה הכנסתי ע"י הקראה למישהו בטלפון כך שנפלו כמה "שיבושונים" אותם תקנתי כבר. השיבוש המרכזי הוא שם היצירה, כשבאמת "חייל דתי מת" זה סתם שם שאולי מנסה לתת "פוּש" לרגש, והשם המתוכנן היה, כפי שתקנתי "חייל דתי מת. מרכזית". גם את המשפט האחרון שיניתי, אם כי לא בהרבה, אבל לפחות אליו התכוונתי. נפגש בשמחות בלבד. אגב,יקח זמן עד שאהיה נגיש שוב להגיב. [ליצירה]
תגובות