.JPG)
made in beit jala 2
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] . אהבתי את הרעיון, אלדר. לי אישית יצא להתקל ב "הודי לא מגרש הודי" (אולי צונאמי כן...) אני מסכים עם נאום הסאטירה חוצב הלהבות של ערוגה ואני חושב שיש זכות קיום ליצירות כמו זו של אלדר ואפילו יותר מזה. שבת שלום,חברים. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה קטן ככה שטן! התמונה המקורית הם מתפללים ביחד (מה שראיתי בעיתון וקיבלתי גם באימייל) וזה מראה את הצד החיובי,ואתה בא והופך את זה? לא שייך.. (אני גם לוידע איך הצלחת להפוך...) [ליצירה]
- [ליצירה] התחנה הישנה לא השתכנעתי שהיא יודעת לשמור על עצמה אם היא הגיעה למצב בו היא מבקשת ממך כסף לאוטובוס (בד"כ לבאר שבע משום מה). ברוב המקרים היא גם או זקנה או מוזנחת ולא כ"כ יפה. צריך לענות "אני נוסע ממש עכשיו לבאר שבע עם רכב, רוצה לבוא?" ואז התרמית נחשפת... [ליצירה]
- [ליצירה] 122 "איזה חג תאהב מרב?" זוכה לתגובה מספר קב"ב. זו כמובן גימטריא ולא קציצת בשר טריה, (של כל מספר כשהוא לבד לא בחישוב המאוחד..) למרות שכאן לא אתנגד בסטייק בקר להתכבד... מה שאורי לא מכיר, על אף היותו כותב בכיר שלאחר מספר צפיות הן מאפס מתחילות ואכן כתבתי את דבריי כשיש גיבוי מאחוריי. מה שכן, אלפייםשלושמאות אכן ראוי למחמאות לשלל הכותבים החורזים והמגיבים שמול המסך בסבלנות יושבים, ורואים מה חרזו בתגובות לפניהם ועל מה הם צריכים לכתוב שינוניהם (אם למילה "שינוניהם" אין מקור מיושן תוסיפו לעצמכם ב"אבן שושן") וכתב לו בוסקילה,שנקרא גם אלדר שבתנ"ך כנראה הוא שולט נהדר שגם נביאינו חרזו הם חָרוֹז ועל העתיד כך רצו הם לרמוז ואנחנו, שבנבואה איננו שולטים (אף שכידוע היא ניתנה לשוטים) לא נדע מתי השרשור ייגמר אבל רק אם יוּתר לי כאן להתמרמר: האם לא מגיע אף לממזרים לכתוב את התגובה המאה ועשרים??????? [ליצירה]
- [ליצירה] צר לי אבל... הטקסט לא כל כך זורם לכיוון הקֶצ'. "הבחורה שהכירה בינינו"? בינך לבין מאכל? צריך שיהיה קשר בין הדוגמאות לבין הסיום... רק טוב. מ.z. [ליצירה]
- [ליצירה] בהחלט עבודה יפה, אם כי רק מי שממש מחפש ומתאמץ ימצא את הפסוק עליו מסתמך הציור, בפינה למטה בקטן. אפשר פשוט לשים אותו ככותרת. אני דווקא הכי אהבתי את הציפור בעלת שלשת הכנפיים. [ליצירה]
- [ליצירה] אני נתקלתי בכמה יוצרים שכל יום שלהם מתחיל אוטומטית בשלשה בקרים שונים בו-זמנית... הסוג הזה צריך בד"כ להמתין זמן רב לביקורת הקוראים, אם בכלל. אגב,איך אני דואג שהיצירה שלי תהיה מוצבת בראש הרשימה? [ליצירה]
- [ליצירה] כי יסופר ואיך אעלה אל אבי ואומר לו שבנו הוא נביא? הנבואה, לשוטים היא ניתנה אז אני אדחק לפינה... בך לא ארצה כאן לפגוע, אך דבר לא נותן לי מרגוע: אשתך, (שהייתה צנחנית?) היא עד כדי כך קמצנית??? היא בחרה לה חתן לתמיד רק בגלל טעותו של פקיד? בי עולה מחשבה מצמררת מה הייתה עושה אז הגברת אם חלילה היה שם נכתב טוראי אילנית ולדיסלב" היא הייתה גם לזה מתקבעת ומייד חיש לרוסיה נוסעת? טוב, אפסיק כאן על צג להשמיץ ולהוציא פה לשווא את המיץ אך לפני שאתן להגיב רק אודה: הסיפור הוא מגניב! [ליצירה]
- [ליצירה] רן יקירי אתה מוזמן לכתוב את הסתייגותו של הרב שרלו מהמשפט שציטטת בשמו, שמעתי דבר או שניים בחיי מהרב שרלו ואני מאמין שהוא היה מודע לסכנה של פירסום הדברים כפי שאתה מציג אותם. עלה והצלח. [ליצירה]
- [ליצירה] והרי התפלספות: בשירו של סטינג שיחי'- "S.O.S" הוא כותב שהוא נמצא על אי בודד, ואת המצוקות הפנימיות שלו הוא שולח בתוך בקבוק, שכל העולם ידע כמה רע לו. (ויש שקישרו לאדם על סף התאבדות). השיר מסתיים בכך שהוא קם בוקר אחד ו "DON'T BELIEVE WHAT I SAW..." הוא מגלה על החוף מיליוני בקבוקים שנשלחו אליו, ומסתבר שגם כל העולם שבוז. (וזה במילים שלי...) בקיצור, טוב לדעת שאנשים שולחים בבקבוקים גם עובדות אופטימיות (אם כי נוגות משהו..). נראה שהילד וסנופקינו הקטן נמצאים במצב משפחתי שלא היה מאפשר לשלוח לך בקבוקים עם תחושות דומות, וחבל. אני, לצערי, נמצא עם הסנופקין וילדו באותה הסירה (הלכנו לאיבוד בים...) ולשלושתינו אין אי לנוח עליו. אוי בעיית הרווקים... בכל אופן אשלח לך איחול של דודות: שתזכי להקים בית נאמן על האי... אשמח לשלוח סידור פרחים לחתונה... עלי והצליחי- ממזי.פ. [ליצירה]
תגובות