להרוס במזיד את הסטריאו שבחדר מורים.
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תהיה: ואם הטרפתי את המיקרו, זה נחשב? [ליצירה]
- [ליצירה] /// מצחיק יכול להיות גם כפל לשון. [ליצירה]
- [ליצירה] ממש חמוד שפה קצת פיוטית. [ליצירה]
- [ליצירה] ... חמוד לאללה. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] ממזרוש חמוד ביותר!!! [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה נאותה כיוון שיש לכם (לך ולילד) בעיה עם ביקורת מהסוג הזה, היות ואין בה משהו בונה, אז אני אשתדל להגיב כמו שצריך. רגע... מה אפשר לשנות...? איזו ביקורת אפשר להעלות פה...? מה מפריע לי?... טוב, נכנעתי...שום דבר לא מפריע לי, הכל נראה לי מצויין כמו שזה... אין ברירה- תאלץ למחוק את התגובה הקודמת שכתבתי לך. עד שאני אמצא משהו בונה. [ליצירה]
- [ליצירה] /// נאמר הרבה ולא נאמר כלום סתם דיאלוג מיותר וביקורת סמוייה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה... אהבתי.... [ליצירה]
- [ליצירה] בוקר טוב בועז יש ברווזים בבברכה. :) א. נחמד לראות שבועז כותב שיר על רות. :) ב. יש פה העמסת דימויים וחלקם נראים לא קשורים כ"כ, כמו כל הבית עם הברווז והברכה או ,"לילה אפוי לחמים" שנשגב מבינתי להבין מהו. [ליצירה]
- [ליצירה] נדב היקר. אכן, ככה זה בחיים. פתרונות קסם לא יופיעו לך כשתהיה במבוי סתום, מול קירות האבנים של המציאות. ברור שה"קטע" דרש שימוש בסצנה קולנועית קיטשית, שגיבורים נקלעים אליה ויוצאים דרך פלא. או שהם מוצאים דלת או משהו, או שהיריות שהצופה בסרט שומע, מסתבר שהרגו את הפושע, אך כאמור- בחיים, הבמאי לא יציל אותך אם לא תציל את עצמך. ניתוח עמוק יותר תוכל למצוא בספר "המרד השפוף" של גדי טאוב, שם מנתח טאוב את "ספרות זולה"- סרט שפועל על-פי אותו עיקרון, שאם הגיבור צריך להספיק משהו תוך זמן קצר הוא צריך לעבוד מהר, ובאותה מידה הוא עלול גם להיכשל. בשאר הסרטים, על-פי טאוב, "הגיבור לא צריך לנעול את מכוניתו כיוון שהוא יודע שהיא לא תיגנב, שכן היא דרושה להמשך הסרט" (הציטוט איננו מדויק,אלא על-פי הזיכרון) בחיים האמיתיים עובדים קשה... עלה והצלח! קבל "פרח" לכבוד ל"ג בעומר. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את "ואני- כשראיתי רציתי לבעוט". רק את זה. מדהים שאחרי שהסצנה נגמרה, יכולנו לנתח כל צעד, אמירה, או התנהגות ולשייך אותה לבנאדם. [ליצירה]
- [ליצירה] רבותי ההיסטוריה חוזרת לקח לי זמן קצת להגיב, דפיי החלו להצהיב אבל אכתוב בכל זאת כאן עוד שיר חרוז קטון קטנטן: אם תחקור את ישותי על פי מה שרושם עטי, תבין דברים קצת לא נכון, איני מלאך, גם לא קיפוד, אז אל תסיק, זה מסוכן שאני בן מזל סרטן (ותודה למשינה על החרוז) ועל מרב כאן אל תכתוב, זה יעשה לכולם טוב... [ליצירה]
- [ליצירה] . לא אשתוק על שמריי ואומר שזהו אכן שיר יפה, ואני אוהב שירים הבנויים על דימוי אחד לכל האורך. חשבתי לכתוב שזה מזכיר את הסגנון של ילד, שיכול באמצע מילים גבוהות לזרוק מילה יומיומית,ואז ראיתי את התגובה שלו... חזרה מתוקה על ה"אפילו,אפילו" והכותרת, הכותרת... בקיצור,טוב שהשיר הוקפץ,שקוייעח ערוגה. [ליצירה]
- [ליצירה] כן,אבל הניסוח והמיקום של המשפט לא משדרים שהוא אירוני, אולי שלש נקודות יעזרו או ("אבל אני יודעת לשמור על עצמי") "אידיוט נהדר"? הייתי הולך על "דביל מרנין" או "מפגר מקסים". [ליצירה]
- [ליצירה] עיין ערך "ילדים סורגים" "אושר ללא גבולות ממלא לי את הלב. אושר ללא גבולות אין מקום לכאב אושר ללא גבולות החיים הם מתנה הלוואי ויימשך כל ימות השנה" הייתי מציע לנסח מחדש, הקטע לא מעביר מספיק את הפשטות שאת/ה מנסה לומר על השמחה שבאה "סתם כך". שבת שלום, ממזי. [ליצירה]
- [ליצירה] 134 כאן מתבקשת התנצלות בגלל תגובה ובה זילות אז לא אוכל להתעלם עליי ודאי להיכלם. סליחה משפחת עמירם מרב מישל ואורי גם. אני את הגבולות אלמד אחרת אשאר לבד... עכשיו תורך לומר סליחה על שנכתב בתגובתך: "אשתי, אגב היא נח"לאית (כן, אז, זה עוד היה להיט)" בתור ירוק-כומתה מושבע אני גם טיפטיפה נפגע כי גם היום, החטיבה היא בטח לא פחות טובה. וגם אם השמצות יגידו ישנם רבים אשר יעידו באתר כאן ובכלל שנח"ל אין זה קרנבל. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מתחבר, הא? כנראה שהזדקנו,מחפשים ריגושים אחרים, חזקים יותר כנראה... [ליצירה]
- [ליצירה] . יש אמת בדבריך ישועה,חשבתי על זה לפני הפרסום אבל לא מצאתי דרך. באופן טבעי,הקורא שמכיר כבר את הסיפר רץ עם העיניים, לא מתעמק בכל תיאור,ויגיע לבד לשורות החשובות של הסוף. יהיה פסדר. רק ישועות ונחמות. [ליצירה]
תגובות