להרוס במזיד את הסטריאו שבחדר מורים.
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תהיה: ואם הטרפתי את המיקרו, זה נחשב? [ליצירה]
- [ליצירה] /// מצחיק יכול להיות גם כפל לשון. [ליצירה]
- [ליצירה] ממש חמוד שפה קצת פיוטית. [ליצירה]
- [ליצירה] ... חמוד לאללה. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] ממזרוש חמוד ביותר!!! [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה נאותה כיוון שיש לכם (לך ולילד) בעיה עם ביקורת מהסוג הזה, היות ואין בה משהו בונה, אז אני אשתדל להגיב כמו שצריך. רגע... מה אפשר לשנות...? איזו ביקורת אפשר להעלות פה...? מה מפריע לי?... טוב, נכנעתי...שום דבר לא מפריע לי, הכל נראה לי מצויין כמו שזה... אין ברירה- תאלץ למחוק את התגובה הקודמת שכתבתי לך. עד שאני אמצא משהו בונה. [ליצירה]
- [ליצירה] /// נאמר הרבה ולא נאמר כלום סתם דיאלוג מיותר וביקורת סמוייה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה... אהבתי.... [ליצירה]
- [ליצירה] יש לך שבת בנאדם, חסר לך כדור בכוננות... [ליצירה]
- [ליצירה] . ערוגה יקרה. אין כמו תגובות שמוציאות מהיצירה נקודות חשובות שלא השתקפו בקלות, ופה את עושה את זה מצויין, ומעלה לי הרהורים שלא חשבתי עליהם בעצמי. כבר כתבת, ואני לא זוכר איפה, על עניין ההתרגלות מול השמירה על הרגש, שבאמת יש מצבים שלמרות שקשה, צריך להמשיך, אבל בלי להתנכר לקושי או כאב או להתעלם מהם בתואנה ש"חייבים להמשיך". אשריך וטוב לך, ולקוראי תגובתך ומָפנִימֵיה. ולגבי הסבתא, תמסרי לה שיותר מששמרה השבת על ישראל שמרו ישראל בשבת. וחבל. [ליצירה]
- [ליצירה] . בהחלט נכנסת חזק לקטע,טוב שלא קראת לעצמך אוסקר. [ליצירה]
- [ליצירה] בקריאה שנייה ושלישית יצאתי מבולבל. הרושם שאיתו נשארתי אחרי השורה האחרונה היא שמה שמרגיע את הנהג ועוזר לו להרדם הוא צלילים של יוצר המוכר כאנטישמי. ולכן, גם אם היצירה באה להביע חרטה של הנהג אז: א. היא לא עושה את זה מספיק ברור. ב. השימוש בוגנר הוא ודאי לא מקרי והוא עדיין מקשר בין מעשים של יהודים (ההתנתקות הנוראית, הטראגית והרשעית וכל הקשור אליה,שאני לא מוריד לרגע מחומרתה) לאנטישמיות ונאציזם. וזה פסול. ומסוכן. [ליצירה]
- [ליצירה] בהחלט עבודה יפה, אם כי רק מי שממש מחפש ומתאמץ ימצא את הפסוק עליו מסתמך הציור, בפינה למטה בקטן. אפשר פשוט לשים אותו ככותרת. אני דווקא הכי אהבתי את הציפור בעלת שלשת הכנפיים. [ליצירה]
- [ליצירה] . זה כתוב יפה מאד. הדימוי לתפוי טם-טם נראה קצת לא קשור לשאר הדימויים והביטויים היפים. עדיין, עם כל התיאור היפה, נראה שהסיטואציה עצמה לא כ"כ מרגשת- השכנים מלמטה נתקעו בחדר,שזה באמת לא טרגי או מסעיר, וגם חילול השבת, שנראה שהיה מהותי לילד לא קרה בסופו של דבר. הכתיבה מקסימה אבל יכול להיות שפספסתי משהו. [ליצירה]
- [ליצירה] טובי כאן ממזר. קבל שאתמול קיימתי שיחה ארוכה עם המקצוענית שירים שרה בערוגה על נושא הנדב"ר, עד כאן? רות. כמו כן עכשיו אני יושב מול המיוחד פיקסלים לטובת קריאת יצירות והגבת תגובות עד כאן? רות. קבל דו"ח מצב, 10 קטנות מתחילת האירוע תאילנד של הנשימה שלי בעקבות קריאת היצירה שלך. המקצוענית כרגע מולי במשני נייד אז אני אעלה מולך מתישהו. יש א'? [ליצירה]
- [ליצירה] כאילו מה... מודה, לא ירדתי לסוף דעתך, ובכל זאת, "כשגילה שאמא שלו לא תחזור סוף יום העבודה אליו אלא לבוראה הוא החליט שמשהו לא בסדר" משהו לא בסדר?!?!?!?!?! תחושות של אנשים בשואה,אני משער, היו קצת שונות, כמו כן, נראה שכל המשקעים שנשארו לו מהשואה ומלחמות ישראל הם כלב עם כדור בראש.. לא משכנע, צר לי... [ליצירה]
- [ליצירה] עניין של השקפה. כשאתה צבור פחדים וכולך דמעות מרירות ועייפות אכזבה כעס וייאוש- גם רגעים קסומים כמו נהיגה בגשם, כשאתה בצד הנכון של השימשה,רואה איך המים שוטפים הכל- ושומע את הרעשים של טפיפת הגשם על הגג- יכולים להיות מדכאים. [ליצירה]
- [ליצירה] אני?! אני מסיפור אחר.. בדיחה זה בטח לא. גם לא ברור איך הכותרת קשורה. את המילה "ממדים" כדאי היה לכתוב בכתיב מלא, בגלל האסוציאציה למדים של הכחולים. עד כאן. [ליצירה]
תגובות