.JPG)
ניחום אבלים
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כמה אירוני. וכדאי להוסיף: נא לגלות רגישות בתגובות. בהחלט יכול להיות שאחד מבני המשפחה המתאבלת, נוכח עמנו או יזדמן לפה ביום מן הימים, ואפשר להניח שהוא יתקשה לקבל תגובות כמו "מגניב!!!", "צחקתי לאללה!" או "יש לך את זה...", בתור תגובה על פטירת סבתו או אמו ע"ה. משבית שמחות, כבר אמרתי? [ליצירה]
- [ליצירה] שאתה, בני וביתך והמצלמה אשר איתך תהיו בריאים. [ליצירה]
- [ליצירה] האהאהא!!! איזה שם אדיר! בטח היו לה הרבה מקרים נוספים של אי נוחיות עם השם הזה. תמונה אדירה! [ליצירה]
- [ליצירה] ברוך דיין אמת. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה ששיתפת אותנו. אותי זה לא מצחיק כ"כ, זה פשוט מעלה מחשבות על האפסות האדם. אירוני. [ליצירה]
- [ליצירה] הממממ אכן ממזר. פרחים.... :) [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושב שפעם באמת הגזמת היית רוצה שחס וחלילה יקראו לך ננסי בראנדס ואז כשתמות כולם יספרו בדיחות על שימי תבורי במקום להתאבל עלייך מאד חסר רגישות מצדך אבל אחרי הכל למה ניתן לצפות מבחור שקורא לעצמו ממזר פיך ענה בך ממש [ליצירה]
- [ליצירה] ציטוט מהעיתון,צריך לבאר.... תכל'ס הם עומדים בכל הקריטריונים של "משפחת מתנחלים". ואחרי ששמעתי את "...לכפר מימון הגיעו מתנחלים גם מקרית שמונה..." אני לא מופתע. (הציטוט שלי לא מדויק, אבל קרוב) [ליצירה]
- [ליצירה] בקריאה שנייה ושלישית יצאתי מבולבל. הרושם שאיתו נשארתי אחרי השורה האחרונה היא שמה שמרגיע את הנהג ועוזר לו להרדם הוא צלילים של יוצר המוכר כאנטישמי. ולכן, גם אם היצירה באה להביע חרטה של הנהג אז: א. היא לא עושה את זה מספיק ברור. ב. השימוש בוגנר הוא ודאי לא מקרי והוא עדיין מקשר בין מעשים של יהודים (ההתנתקות הנוראית, הטראגית והרשעית וכל הקשור אליה,שאני לא מוריד לרגע מחומרתה) לאנטישמיות ונאציזם. וזה פסול. ומסוכן. [ליצירה]
- [ליצירה] לאשתר סטרן את יצרו כן, אבל לא את סערותיו הנפשיות הפנימיות. לפעמים השתיקה, שנובעת מחולשה, עלולה לגרום להתפרצויות שליליות. [ליצירה]
- [ליצירה] . בדיוק השבוע חשבתי לעצמי "וואי, אם אני אמות,(חס וחלילה) מה יכתבו באתר? "אתר צורה מבכה את מותו של ממזר פרחים"? זה עלול להיות פאתטי קצת,לא? ושוב חס וחלילה. בשורות טובות, ונחמד לקפוץ לכאן מדי פעם. [ליצירה]
- [ליצירה] .שומו שמיים והאזיני ארץ ליד המחשב התיישבתי לכתוב ואת השרשור להעלות מהאוב כי בפעם האחרונה בה גלשתי להסתכל גיליתי דבר ממש מתסכל שאני רק כותב,ואורי משיב וחוץ משנינו, איש לא מקשיב. והנה בבואי שוב לכתוב אל האב דבקה לשוני לחכי (וזה כאב..) כי כתבה פה פיצקית עוד שוס עצבני והוכיחה את מה שכתבתי אני (שכל הדתיים את כולם מכירים דרך דודים, חברות וגם חברים) ויכלה, אם רצתה לענות בחיוב לגרום לאורי לארץ לשוב כי אחרי הכל, ביזנס וזה, אבל להבריז לאחיין זה ממש מבזה , ביום בו עומד הוא מתחת חופה עם כלה בשמלה לבנה ויפה. ודבר מה עוד גילינו, ממש מעניין שחרוז זה טעים בשילוב חלב-אם ואפילו גורם לעולָל בן יומו להפתיע בברכת המזון את אימו. איך גדל דור צדיק מול כל פיקסל ותו והילד לומד גם גמרא מעכשיו! אחיו הולכים בקייט לנפוש והוא ב"בבא קמא" שובר את הראש! הם קמו הרגע, אורזים ת'תיקים והוא כבר ער משעת "ותיקין"! זה הקטן עוד יגדל בלי ספק ותלוי אם גם הוא חרוזים יסָפֶּק כשיגדל וישב אל מול המחשב ויאמר "ממזי? זה מוכר אני חושב..." נראה לי שראיתי את שמו כבר פעם וכבר עולה בגרוני איזה טעם טעם מוזר, שלא בא אל גרוני מאז שהייתי תינוק גאוני. ויקרא לאימו וישאל לסיפור והיא תענה: "זה ההוא מהשרשור, שהתחיל עת היית עוד רך בשנים וממשיך עוד מאז כבר כמה שנים ואת דודה אודיה אתה זוכר? מי שידך לה? זה הוא ולא אחר. הוא הפך עולמות ושיגע פילים וכל זה בעזרת חרוזים דביליים שהגה ממוחו בשעות הזויות ועל כך גם לא חסרות עדויות." ויאמר התינוק, שגדל קצת מאז "וואו, באמת זהו קטע חבל"ז!" אז בואו נראה, חברים יקרים לאן יובילו מכאן שאר המשרשרים- [ליצירה]
- [ליצירה] שן, עשית לי חשק לכתוב (ויאמרו הגולשים אם זה רע או טוב) האם אתה בן עדות המזרח? (בימינו זה לא כ"כ מופרך) כי מתוך תגובתך לערוגת הגינה בצבצה לה עובדה בלי כוונה: "לפני ראש השנה רוב סליחות" אומרים רק ההם שאוכלים קטניות ומיד מפתחו של חודש אלול מתחיל מנהגם הכרוך במילמול בשופר, בווידוי וברוב פיוטים וחזן לא מוצלח שמרבה עיוותים. שתהיה שנה טובה לכולם בעיר בכפר ובכל העולם. [ליצירה]
- [ליצירה] מול עיניי עולים ציורים של ברוך נחשון, אתה ודאי מכיר. תיאורים יפים יש לך כאן, ומי יתן ונזכה לבניין ירושלים, יפה לפחות כמו שכתבת. ובהצלחה בצבא. הצד הממזרי שלי מבקש להוסיף הערה צינית: מילא שהצפור תנשק ראשי זהב, אבל למה שתנשק טסה? [ליצירה]
- [ליצירה] . לא לשנות עולם, לתקן עולם. [ליצירה]
- [ליצירה] רק רציתי לומר סליחה. עם כל רצינות נדחף לי גם הומור. בתגובה הקודמת כתבתי רק את ההומור (יותר נכון ציניות). אני אוהב שירים כאלה,שאמנם מכסים טפחיים אבל גם מגלים טפח ונותנים גם לי מקום בשיר (ויש כ"כ הרבה שירים שלא עושים את זה...). אוף,למה לא כתבתי גם את זה קודם? איזה נבלה אני... ממזי. [ליצירה]
- [ליצירה] שבוע הציטוט העברי היי ילד, אני אנסה להגיב בלי להכניס שורות של פובורסקי, זלדה, בלה או א.ב.ג.ד. מנחם. אני מקווה שזה קביל בשרשור הזה. לדעתי עבר טוב עניין המצברוח של המשוררים אבל כאלו הכנסת אותנו לחיים שלמים של משפחה רק כדי להעביר נקודה קטנה- יש פה חוסר פרופורציה- יותר מדי שמות,שמות חיבה וניסיון ללמד על כל דמות לפי משפט אחד. מה גם שלא תמיד המשפטים הם אמינים, ע"ע "היא כמו הנסיכה שלי". אבל אין מה לומר, קנית אותי ב"פוקסיונרית"... :) ואסיים כמובן בציטוט: "בלילה שבו ירח עושה דברים משונים למשוררים" (מתוך "שיר על ילד ששולח את השירים שלו בפקס" לנ.א.) בהצלחה לכל המשוררים. [ליצירה]
תגובות