.JPG)
ניחום אבלים
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כמה אירוני. וכדאי להוסיף: נא לגלות רגישות בתגובות. בהחלט יכול להיות שאחד מבני המשפחה המתאבלת, נוכח עמנו או יזדמן לפה ביום מן הימים, ואפשר להניח שהוא יתקשה לקבל תגובות כמו "מגניב!!!", "צחקתי לאללה!" או "יש לך את זה...", בתור תגובה על פטירת סבתו או אמו ע"ה. משבית שמחות, כבר אמרתי? [ליצירה]
- [ליצירה] שאתה, בני וביתך והמצלמה אשר איתך תהיו בריאים. [ליצירה]
- [ליצירה] האהאהא!!! איזה שם אדיר! בטח היו לה הרבה מקרים נוספים של אי נוחיות עם השם הזה. תמונה אדירה! [ליצירה]
- [ליצירה] ברוך דיין אמת. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה ששיתפת אותנו. אותי זה לא מצחיק כ"כ, זה פשוט מעלה מחשבות על האפסות האדם. אירוני. [ליצירה]
- [ליצירה] הממממ אכן ממזר. פרחים.... :) [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושב שפעם באמת הגזמת היית רוצה שחס וחלילה יקראו לך ננסי בראנדס ואז כשתמות כולם יספרו בדיחות על שימי תבורי במקום להתאבל עלייך מאד חסר רגישות מצדך אבל אחרי הכל למה ניתן לצפות מבחור שקורא לעצמו ממזר פיך ענה בך ממש [ליצירה]
- [ליצירה] ככה אני הבנתי.. וכבר אמר שלמה המלך על ניוטון: "תחת התפוח עוררתיך" אם אני זוכר נכון- התפוח נפל על ניוטון ולא הוא משך אותו, אבל זה לא חשוב. נקודת מבט יפה וחשובה- אם חושבים מה עומד מאחוריה. רמיזה טובה ב"העולם שייך לתפוחים". [ליצירה]
- [ליצירה] . לטובת אלדר ייאמר שקשה להשאר לא שקופים כשצריך לכתוב על משפחתו של הושע בן נון. אחרי הכל, למי קוראים ככה ביומיום?. לטובתו ייאמר גם שהקטע כתוב עם הרבה חן והומור. הקטעים עם "נון זה שם של דג" או "אבא שלי היה בחברון..." היו בהחלט חזקים. שקוייעח. [ליצירה]
- [ליצירה] ודבר עוד קטנטן פה אכתוב, בתקוווה שיוסיף הוא רק טוב. את אשתך עד לרוסיה "שלחתי" ומשהו חשוב שכחתי- לא "אילנית" שמה כי אם "מישל" טוב, גם לי עוד מותר להתבלבל... [ליצירה]
- [ליצירה] אז ככה- התלבטתי קשות אם להסיר את היצירה לאור קריאת התגובות ששיקפו את דעתם של היוצרים על כתיבה כזאת. מלכתחילה התלבטתי אם לפרסם, ואחרי שקראתי כאן מספר קטעים מקאברים על פיגועים וכד' החלטתי לפרסם בכל זאת. את הנעשה אין להשיב, אני מתנצל בפני הקוראים שנפגעו וידוע לי שיש כאלו. החלטתי הסופית היא להשאיר את היצירה כאן למען העתיד, בו ירצו אולי יוצרים לפרסם קטעים בסגנון דומה- וקטע זה ותגובותיו ישמשו לו כמדד. ולו כדוגמה שלילית. מקווה להעלות רק חיוכים- מ.z. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את "ואני- כשראיתי רציתי לבעוט". רק את זה. מדהים שאחרי שהסצנה נגמרה, יכולנו לנתח כל צעד, אמירה, או התנהגות ולשייך אותה לבנאדם. [ליצירה]
- [ליצירה] . לאחת מהצד, שלא ראיתי שנים- לא חשבתי לבד על כמה השם שלי מסתדר עם השיר, קטע טוב! (זוכרת את ץ?...) ולכל אלו שמתווכחים על ה"עשר-עשרה" זה כתוב בשפה של ילד כמו שהזכירו,וזאת "טעות" שלגיטימי בעיני להכניס אז אין לכם מה להתווכח יותר מדי. לטל רעות- לילדים האלה בד"כ גם קוראים עומר, ואני לא כ"כ הייתי כזה, למרות שכשהראיתי לאמא שלי את השיר היא סיפרה שפעם משכתי את המפה מהשולחן וחיסלתי אגרטל שהיא אהבה... [ליצירה]
- [ליצירה] אווווף אני מת להבין מי זה האחד הזה. חיכיתי כל הקטע להבין מי זה ולא קיבלתי רמזים. יא אללה. יפה בכל אופן. מ.z. [ליצירה]
- [ליצירה] מה??? אני לא שומע... אורי, שוב אתה מתחיל? עוד לא עברנו את הגיל? אתה כותב שירים על חָיִל גם ביום וגם בלָיִל ואז עוד מאשים אותי על הז'רגון הצה"לי? ולגבי שטיפת אוזניים אני עושה זאת פעמיים צמוד לכל צחצוח שיניים (וכל זה- פעם בשנתיים...) [ליצירה]
- [ליצירה] 102 שלום לכם וגם ברכה! אורי מה שלום אחותך? ושל עדי, והבל גם מה בכלל נסגר איתם? השרשור הזה פורח ומגבולותיו בורח- אנשים רבים נוספו ואפילו נסחפו להציע שידוכים מוזרים ומופרכים ילך לו איש ה"עם" עם "בלי" הציע איש ההבלים ואת עצמה עדי הציעה (חייב לומר- זה די מפתיע...) איני רוצה לדעת כבר לאן יוביל הטירוף המשורשר, כי גם ל"כיפה" הוא הגיע וזה אותי כלל לא מרגיע רק אבקש לי בקשה שבאמת היא לא קשה: התחילו שוב למנות תגובות והתחשבו לא רק באבות רוצה אני להיות חתום על תגובה 100,אם העניין לא סתום ואם אפשר שלא למנות את הכפילות של הבנות ש"התפלקה" להם תגובה ואותי קצת איכזבה שלחו נא לי פרס ניחומים ונפגש ביום מן הימים. (חייב להוסיף כאן: מישי,נפגש ביום מן הימים, בתאריך שיהיה נוח לי!) [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה. כתוב טוב ומרענן. הזכיר לי סיפור אחד של אתגר קרת... אגב, מצאתי את משה- הוא יושב בספסל לידי בישיבה. הוא סיפר לי שאשתו חושדת בו שהוא חוזר בתשובה ושהוא לומד תורה במקום להגיע הביתה בזמן. חשבתי שחשוב שתדעי... [ליצירה]
תגובות