אחלה תמונה ממזר...יש לך עין מעולה לדברים קטנים שנראים שוליים...
וכל שומרי הראש של הדת...תרגעו. התורה לא חיה בואקום, וכן, מותר לפעמים גם להשתעשע..במיחד כשזה בא מתוך אהבה ולא מתוך זילזול,מה שנראה לי נכון במקרה של הממזר...
יומטוב:)
ברכותיי ממזיק, אתה יכול לדעת שסאטירה טובה כשהיא מעוררת גם התנגדות.
ולדעתי, התמונה לא מוצלחת במיוחד, אבל לפעמים המכלול עושה את היצירה. וזאת תמונה שבראש מצעד הז'אנר הזה בחזותי(שזכויותיו שמורות לך :))
***
סתם כי המשפט התחבר לי.
לא יודעת אם אני מסכימה עם החשיבה שמאחורי העניין, אבל צילום בהחלט שנון...
ואם חושבים על זה- זה מקום שנשים/בנות מבלות בו הרבה (בגדודים). גם זה סוג של כלא...
[ליצירה]
תרגעו בבקשה
אחלה תמונה ממזר...יש לך עין מעולה לדברים קטנים שנראים שוליים...
וכל שומרי הראש של הדת...תרגעו. התורה לא חיה בואקום, וכן, מותר לפעמים גם להשתעשע..במיחד כשזה בא מתוך אהבה ולא מתוך זילזול,מה שנראה לי נכון במקרה של הממזר...
יומטוב:)
[ליצירה]
ברכותיי ממזיק, אתה יכול לדעת שסאטירה טובה כשהיא מעוררת גם התנגדות.
ולדעתי, התמונה לא מוצלחת במיוחד, אבל לפעמים המכלול עושה את היצירה. וזאת תמונה שבראש מצעד הז'אנר הזה בחזותי(שזכויותיו שמורות לך :))
[ליצירה]
היי דרומה
איני אלוף החרוזים,
ואין כלל צורך להגזים.
בגיאוגרפיה, זה נכון,
תמיד הברזתי בתיכון...
האם אילת היא בדרום?
אומרים ששם מוגזם החום,
אולי השפיע השרב,
על בתך, ששמה מרב.
אם היא יוצאת עם בחורים,
שכלל אינם משוררים,
היאך תדע מחשבותם,
או אם תרצה להיות איתם?
אולי שומרים הם לעצמם,
את דעתם, את רגשותם?
אם אין כותבים הם לה שירים
אולי אינם לה ראויים?
כדאי לבחון זאת מקרוב,
כי לא כל "דג בים" הוא טוב
כמו צלופחים או גם כרישים,
יש בחורים חדלי אישים!
עם שני אקורדים ומחווה
תדע אם יש כאן אהבה,
עם סרנדות בחלון
תדע שהוא אוהב המון.
כמו-כן אם סוס לבן לו יש
יש די מקום להתרגש.
בזאת יהיה לך מבחן
מי ראוי להיות חתן!
אסיים לי כאן, נסיך החרוזים,
ואשוב למטבח לקלף לי תפוזים:
כי בנגינה איני בקיא,
אני אגרום לה להקיא,
זייפן אני כמו קרפדה,
ויש לי סוס עם חלודה,
אולי אמצא לי נערה
במקום אחר, אך לא ב"צורה"...
[ליצירה]
.
בהנחה שהדיון מיצה את עצמו, אני מקווה שהוא הבהיר שאכפת לאנשים מה מתפרסם פה, וצריך לעשות שיקולים מעבר לשיקול האומנותי. כמו שרן אמר, האתר לא מוגדר דתי, אבל גם בלי ההגדרה זה קיים, ומחייב.
יותר יצירה
פחות יצרים
מ.z.
[ליצירה]
.
וואו. אין ספק.
לא אלמן ישראל ולא יתום קדיש. עבודה נפלאה.
אני מקווה שתטרנספר את ההתנחלויות הבלתי חוקיות ותעלה על הקרקע רק ישובי קבע. בלי לוותר על חלקים משטחיך.
ממזר רווק.
[ליצירה]
ילדה, למה לטעות במילה האחרונה למה... "ב"חיוכים...
בהחלט שיר ילדים,אם כי בחלק מהמשפטים החרוז לא יושב מדויק. תקריאי לעצמך ותראי איפה לשפר.
ולאלדר- "חיוך זה מה שאומרים"?
[ליצירה]
"לפרטים והרשמה..."
ראית אורי מה קרה?
איך התרחבה החבורה?
כותבים גם חבר'ה בלי "ייחוס"
ומה זה,אלוקים, "הימבוס"?
אז ברוכים הבאים לכל החורזים
מדן עד אילת (אבל לא מהתנזים)
ושאלת אורי, אם עברתי ת'גיל-
אני בן 20 מאתמול! זה דבר לא רגיל!
[ליצירה]
לא מדובר כאן בשחרור,
וכל העסק לא ברור,
אבל אם אסתכל בלוח
אוכל לומר שדי בטוח
עד סוף החודש הבא
לא אראה את הצבא
אני חוזר ללמוד תורה
קצת מחשבה וגם גמרא
זה מין הסדר שכבר נקבע
בין הצבא והישיבה.
טוב,כמו שאמרה מיקה
ואחר כך בלי סוף העמיקה-
נושא השרשור הוא עדיין בתך,
(תסתכל בתגובות ותדע בביטחה)
ומוזר שרק ב"נָגָלת" התגובות השלישית
נודע שמרב היא בכלל בשישית...
וממה שהתרשמתי,קצת לא נעים-
נראה שמרב כן עוסקת בציוֹנים...
ואם לא ברבים,לפחות באחד,
שדואג שתמיד לא תהיה היא לבד...
ותיקון לך אורי אם אפשר פה לתת-
טעית בעניין "היצירה הנצפית"
כי רבות וטובות יש, מלבד "איזה חג"
שמרוב שנצפו המחשב חטף באג
אבל אין שום ספק, (אם מרב מאוכזבת)
ששיר זה כבר זכה ב"היצירה המוגבת"!!!
[ליצירה]
עניין של השקפה.
כשאתה צבור פחדים וכולך דמעות מרירות ועייפות אכזבה כעס וייאוש- גם רגעים קסומים כמו נהיגה בגשם, כשאתה בצד הנכון של השימשה,רואה איך המים שוטפים הכל- ושומע את הרעשים של טפיפת הגשם על הגג- יכולים להיות מדכאים.
תגובות