כן חשוב הסדר
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הוא לא בדיוק צוחק. הוא שם לב לפרטים שלא נדע צער [ליצירה]
- [ליצירה] עברתי יותר מפעם ויותר מפעמיים מול המודעה הזאת ולא שמתי לב....אשרי העירניים לשטויות.. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מתאים בדרך כלל אני אוהבת שטויות מהסוג הזה, והדברים האחרים שצילמת מוצלחים בעיני. אבל כאן נראה לי שזה לא מתאים. בכל זאת - מדובר בהודעת פטירה... [ליצירה]
- [ליצירה] לענ"ד אין שום בעיה לפרסם תמונה כזאת- גם מודעות אבל הם סוג של אומנות.. בכל מקרה, קצת מפריע שזה ערוך השוליים בצד וכ"ו. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מקוה מאוד שהבן של הנפטר לא גולש באתר... [ליצירה]
- [ליצירה] יש לך נטיות קצת מורבידיות, אבל מי אני שאפתח את הנושא.... : ) אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה צוחק על הודעת פטירה? [ליצירה]
- [ליצירה] חחחחחחחחחחחחח [ליצירה]
- [ליצירה] אווווף אני מת להבין מי זה האחד הזה. חיכיתי כל הקטע להבין מי זה ולא קיבלתי רמזים. יא אללה. יפה בכל אופן. מ.z. [ליצירה]
- [ליצירה] בקריאה שנייה ושלישית יצאתי מבולבל. הרושם שאיתו נשארתי אחרי השורה האחרונה היא שמה שמרגיע את הנהג ועוזר לו להרדם הוא צלילים של יוצר המוכר כאנטישמי. ולכן, גם אם היצירה באה להביע חרטה של הנהג אז: א. היא לא עושה את זה מספיק ברור. ב. השימוש בוגנר הוא ודאי לא מקרי והוא עדיין מקשר בין מעשים של יהודים (ההתנתקות הנוראית, הטראגית והרשעית וכל הקשור אליה,שאני לא מוריד לרגע מחומרתה) לאנטישמיות ונאציזם. וזה פסול. ומסוכן. [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה, הייתי חייב.. אחח... עוד יום מחייהם של אנשי זק"א... [ליצירה]
- [ליצירה] אללה איסתר אינני זוכר כבר על מה להגיב, כאן בשירשור זה, המרהיב: האם לזאת שבאה מאהבה אך עדיין לא הגיע מאהבה? האם לזה שעל המשקל מתלונן? לא, כאן אורי במקומי מתגונן.... אולי להזמנתו של אורי לבקר בביתו שבנה לו במקום אחר שכּן אורי,למי שלא ידע גר ביישוב שהפך לאגדה ממש לא רחוק ממקום מושבי מרחק נסיעה של רכב דו מושבי הוא פשוט קפץ לו לנכר וחשב שיחזור ממש מחר אבל הוא מצליח בתחום הממכר אז בישראל רק מדי פעם נזכר (אינני מאשים חליל וחס פשוט בחרוז כלום לא נכנס...) אז לזאת הרווקה אגיב ראשון דווקא אז מה חיפשה הנערה? מישהו שנראה לא רע? אצלי האף ממש נורא. דתי , אבל פתוח? אני-רק תער בגילוח! ולגבי הנעליים- "ניו בייניש" יש לי שניים... ולגבי המפוחלץ ששמו דו-מיני ("מפוחלץ-שמרית"?! זה לא הגיוני...) אינני יודע לגבי האיות האם בכוונה הייתה הטעות צריך בכל זאת הגהה לעשות וככה על הבושה לכסות. נפתלי פרידמן ברוך בואך אנו מברכים על הצטרפותך לעולם החורזים הנוטים להגזים ולחרוז אפילו שנה שלמה בלי לדעת לשם מה. אז בואו נראה לאן יילך שירשור זה ,המולך בתחום החרוזים ובתחום התגובות, כי אני הולך לי לעיר האבות... [ליצירה]
- [ליצירה] . הם בלטרון ואפשר להגיע משני הצדדים. תודה על הביקורת המקצועית. עדיין, "נונסנס חזותי" זו באמת ההגדרה, ואני לא חושב שצריך להקפיד על פרטי הצילום, בייחוד כשאתה לא יודע מהם... הראיתי את החיצים וזה מה שרציתי. (אותו עניין אגב גם ב "סע בכיוון החץ" עם המכונית הקטועה. מבחינתי זה לא מוריד מהתמונה.) [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי פעם נערה במשקפיים כמו שזה כתוב -אמריקני לחלוטין, הסוף לא אמור להיות כזה. ברגע שהוא היה מגלה את הקטע של "תחתיות הבירה" הוא היה זורק אותה לטובת ראש קבוצת המעודדות של הקולג' או משהו כזה. [ליצירה]
- [ליצירה] לא שאני במצב רוח יותר אופטימי כרגע, אבל האנשים הנינוחים עליהם אתה מדבר,שיהיו "מאושרים גם בעתיד"- אין להם עתיד, הם ישארו בהווה של היום, קרי בעבר. נראה שגם אתה לא מאמין שהתקווה היא התבלין של הצרות- "סמנו את הדרך אליו בבירור וצעדו בה"- זה תקווה/ שאיפה למשהו בעתיד, למימוש רצון, אפילו אגואיסטי. צריך משהו לשאוף אליו.למרות שלא תמיד מוצאים. [ליצירה]
- [ליצירה] וואחד שערוריה אלדר אני מאמין שהקטע זקוק לליטוש הגון והשקעה אם כי הרעיון נכון. נתחיל מזה ש "קראו לה" למי זה "לה"? לסיטואציה? כתבת "בטקס" וזה לשון זכר כתבת "מה שקרה" וגם זה זכר... חוצמזה "אדוק" ולא הדוק. ושלושת המשפטים האחרונים לא כ"כ מפוסקים נכון. ולמקק- זיגי קרא את זה בשלוש לפנות בוקר,תדון אותו לזכות... [ליצירה]
- [ליצירה] אחח.. בהחלט עובר דרך הסימפונות. והפיכת "איכה" לשם אישה- מעולֶה. שלא נזדקק לקינות מודרניות. [ליצירה]
- [ליצירה] היי דרומה איני אלוף החרוזים, ואין כלל צורך להגזים. בגיאוגרפיה, זה נכון, תמיד הברזתי בתיכון... האם אילת היא בדרום? אומרים ששם מוגזם החום, אולי השפיע השרב, על בתך, ששמה מרב. אם היא יוצאת עם בחורים, שכלל אינם משוררים, היאך תדע מחשבותם, או אם תרצה להיות איתם? אולי שומרים הם לעצמם, את דעתם, את רגשותם? אם אין כותבים הם לה שירים אולי אינם לה ראויים? כדאי לבחון זאת מקרוב, כי לא כל "דג בים" הוא טוב כמו צלופחים או גם כרישים, יש בחורים חדלי אישים! עם שני אקורדים ומחווה תדע אם יש כאן אהבה, עם סרנדות בחלון תדע שהוא אוהב המון. כמו-כן אם סוס לבן לו יש יש די מקום להתרגש. בזאת יהיה לך מבחן מי ראוי להיות חתן! אסיים לי כאן, נסיך החרוזים, ואשוב למטבח לקלף לי תפוזים: כי בנגינה איני בקיא, אני אגרום לה להקיא, זייפן אני כמו קרפדה, ויש לי סוס עם חלודה, אולי אמצא לי נערה במקום אחר, אך לא ב"צורה"... [ליצירה]
תגובות