כן חשוב הסדר
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הוא לא בדיוק צוחק. הוא שם לב לפרטים שלא נדע צער [ליצירה]
- [ליצירה] עברתי יותר מפעם ויותר מפעמיים מול המודעה הזאת ולא שמתי לב....אשרי העירניים לשטויות.. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מתאים בדרך כלל אני אוהבת שטויות מהסוג הזה, והדברים האחרים שצילמת מוצלחים בעיני. אבל כאן נראה לי שזה לא מתאים. בכל זאת - מדובר בהודעת פטירה... [ליצירה]
- [ליצירה] לענ"ד אין שום בעיה לפרסם תמונה כזאת- גם מודעות אבל הם סוג של אומנות.. בכל מקרה, קצת מפריע שזה ערוך השוליים בצד וכ"ו. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מקוה מאוד שהבן של הנפטר לא גולש באתר... [ליצירה]
- [ליצירה] יש לך נטיות קצת מורבידיות, אבל מי אני שאפתח את הנושא.... : ) אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה צוחק על הודעת פטירה? [ליצירה]
- [ליצירה] חחחחחחחחחחחחח [ליצירה]
- [ליצירה] יפה לאללה,בייחוד למי שמכיר את הספר ויודע לקשר לרמזים. טיפה ארוך מדי, אבל בהחלט מעביר את התחושה הרעה שיש כשהנסיך צריך להפנות את הגב ולנדוד. [ליצירה]
- [ליצירה] בעיקר לנושא אלומותיו. קראתי את הביקורת, שנראית עניניית, אבל את התשובות שלי אחרים כבר נתנו, אם לגבי סיווג היצירה ואם בכלל. את היצירה הכנסתי ע"י הקראה למישהו בטלפון כך שנפלו כמה "שיבושונים" אותם תקנתי כבר. השיבוש המרכזי הוא שם היצירה, כשבאמת "חייל דתי מת" זה סתם שם שאולי מנסה לתת "פוּש" לרגש, והשם המתוכנן היה, כפי שתקנתי "חייל דתי מת. מרכזית". גם את המשפט האחרון שיניתי, אם כי לא בהרבה, אבל לפחות אליו התכוונתי. נפגש בשמחות בלבד. אגב,יקח זמן עד שאהיה נגיש שוב להגיב. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. גם את הפסלון עצמו וגם את הכותרת. בלי חירטושים... [ליצירה]
- [ליצירה] עם התקדמות הסיפור שנאתי את שמשון יותר ויותר, ולקראת סופו גם הבנתי את הקטע- אני ואשתי כרגע בדרכנו לבן גוריון... להלן הסיפור של מי שיצאה לפניך עם שמשון. זקני האתר ודאי מכירים. [ליצירה]
- [ליצירה] . ערוגה יקרה. אין כמו תגובות שמוציאות מהיצירה נקודות חשובות שלא השתקפו בקלות, ופה את עושה את זה מצויין, ומעלה לי הרהורים שלא חשבתי עליהם בעצמי. כבר כתבת, ואני לא זוכר איפה, על עניין ההתרגלות מול השמירה על הרגש, שבאמת יש מצבים שלמרות שקשה, צריך להמשיך, אבל בלי להתנכר לקושי או כאב או להתעלם מהם בתואנה ש"חייבים להמשיך". אשריך וטוב לך, ולקוראי תגובתך ומָפנִימֵיה. ולגבי הסבתא, תמסרי לה שיותר מששמרה השבת על ישראל שמרו ישראל בשבת. וחבל. [ליצירה]
- [ליצירה] בשיא היצירתיות דבראשון,בהחלט נהניתי מהשיר. לצערי נלחמתי כדי להצליח להבין את המילים, כי לפעמים הניקוד גרם לרווחים, ולהווצרות מילים כמו "מת מת חולותיה""לנטעבו" ו "בסרטמאתה". לגבי השיר עצמו,בהחלט תיאורים חזקים ועמוסים כמו שכבר האירה ארץ מעליי. התמוגגתי ממשחקי המילים דוגמת הנס והדגל. מחכה לראות עוד, אבל בנושאים שמחים יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] . האמת, אני חולק על שן תותבת-הוא לא היה מפתיע וגם לא קולח, אבל אהבתי בו דברים אחרים: א. הצלחת להפוך שיר תמים ועליז למשהו קודר כל-כך ע"י התיאורים שלך וזה מעניין.(יש גירסה של ארקדי.ד. ל"ליצן קטן שלי",עצוב כמו שרק הוא יודע לשיר) ב. זה פתאום מעלה את המחשבה למה שלומית היא זאת שבונה ולא אבא שלה או בעלה. אישה גלמודה... ג. "הוא לא יחזיק מעמד עוד שנה"- מזכיר את "העלה האחרון" של או הנרי. כשהעלה יפול היא תמות. כשהסוכה לא תחזיק מעמד... בהחלט יפה,בברכת "ושמחת בחגך".... [ליצירה]
- [ליצירה] צר לי אבל... הטקסט לא כל כך זורם לכיוון הקֶצ'. "הבחורה שהכירה בינינו"? בינך לבין מאכל? צריך שיהיה קשר בין הדוגמאות לבין הסיום... רק טוב. מ.z. [ליצירה]
- [ליצירה] זכות השיבה!!! איזה יופי לראות ששבת לכתוב. ואת כותבת יופי. אם אינני טועה ארבעת היסודות הם רוח אש אדמה ומים, לא את כולם זיהיתי בשיר. אהבתי מאד את "הסתלקותי הממשמשת ובאה" תמשיכי להאיר. וכמובן מזל טוב אם השיר מדבר עליך ואם אין משמעויות נסתרות שפספסתי... ממזי. [ליצירה]
- [ליצירה] . זה טוב כי יש עניין של לגלות טפח ולכסות טפחיים- לדוג': "מיטתה הריקה של תינוקת שפעם אהבתי"- זה כתוב עדין וגם טעוּן. מצד שני, זה שאנחנו לא מבינים מה הולך זה קצת גורע. קיצר, יכולתי לכתוב את התגובה שלך והייתי אומר אותו דבר. "אהבתי ולא הבנתי" מ.z. [ליצירה]
תגובות