[ליצירה]
לא מתאים
בדרך כלל אני אוהבת שטויות מהסוג הזה, והדברים האחרים שצילמת מוצלחים בעיני. אבל כאן נראה לי שזה לא מתאים. בכל זאת - מדובר בהודעת פטירה...
[ליצירה]
ה' שפתי תפתח.
לרן, מתקרבת ושאר המאזינים,
יהיה לי קשה להתייחס לכל מה שנאמר בדו שיח הפורה הנערך ביניכם, נכנסתי מאוחר מדי, אבל בכל אופן:
א. מאחורי נונסנס בד"כ לא עומד שום דבר אבל אם זה הציף נושא כ"כ חשוב שמטריד כל-אחד מאיתנו,נראה שרק הרווחנו.
ב. לעניות דעתי, גם אם לא תמיד נוח לנו עם נוסח התפילה, אנחנו בהחלט זקוקים לו.
שים לב, רן, איך התפילה מנוסחת במבנה נכון (ולזה אפשר לשים לב בעיקר בתפילת שמונה-עשרה שם יש תשבחות, בקשות והודאה, בדיוק איך שאנחנו מאמינים שצריך לדבר עם בשר ודם,במובן החיובי של המילה) ומקיפה נושאים רבים מחיי היום-יום שלנו:
מי שיש לו חולה בביתו בד"כ מתכוון יותר ברפאנו,
אנשי יש"ע מתחברים "ולמלשינים" (ששוב, לא נוסחה כתפילה נגד הפלשתינים, אבל נמצאת רלוונטית גם היום) ואני אישית לפני מבחנים, משתדל להשקיע ב"אתה חונן". אני משער שמי שיצא לחודש שליחות עם קהילות יהודיות בחו"ל ימצא את ברכת "תקע בשופר" חשובה ומהותית, ולא חסרות עוד דוגמאות.
התפילה היא אכן "מיושנת ומקובעת",עתיקותה מקשה עלינו לעתים להתחבר, מה שגורם גם לומר מילים בלי להבין ולטעות ב "אודך כי אני תנין" פשוט כי אנחנו לא משתמשים במילה "עניתני" בחיי היום-יום שלנו,
אך עצם היותה עתיקה, מוסיפה הרבה לקסם שלה, ואם תחשוב כמה אנשים (ובאילו סיטואציות...) התפללו את אותן מילים בדיוק, הביטוי "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה" יקבל פתאום משנה תוקף. אני לא כ"כ נאיבי, ואני לא חושב שזה יקרה לך היום בשמונה עשרה, אבל אם הדיון הזה מוסיף נקודות למחשבה, אני מקוווה שזו תהיה אחת מהן.
מקווה שלא איבדתי את עצמי תוך כדי כתיבה.
ולך, מתקרבת- זרקת אותי למי החסידות, שאני לא יודע לשחות בהם אבל ההסבר על שני הפנים בעבודת ה' והדימוי לאש השחורה והלבנה, אהבתי.
נראה לי שאני אלך לקרוא את זה שוב.
אגב,
אני שמח שיש גם דיונים כאלו באיזור הגובות, שבד"כ מכיל ביטויים קצת פחות "ברומו של עולם"
ממזי.
[ליצירה]
105
הֵיי מר אורי תירגע,
וב'קשה בי אל תפגע
איני חפץ באחיות
שהן שנים רבות חיות
(למרות שלמרב הצעתי
חיות מחמד, כשהתלהבתי
מה"בלי" שלה, הייחודי
ולה חפשתי ידידים)
אז אל לך להיות נרגש
ממסירת כל ד"ש...
ומישי'לה החצופה
היא רק לטרמפים מצפה
(ודאי זוכרת היא היטב
איך לא הנחתי לה להרטב
"זו היא שבצומת לה חיכתה?"
התדהמה אותי היכתה)
אך כשמדובר במפגש צורה
התחצפה הבחורה
רק בגלל שהיא לא מרוויחה
אותי היא לא מעריכה
ובפורום על המפגש
כשאני נכנס נרגש
היא עושה ממני צחוק
צריך נגד זה לקבוע חוק.
טוב, די לנגיעות אישיות
וגם להודעות טפשיות
לכולם שבוע טוב
ואל תשכחו להמשיך לכתוב.
(תמשיכו, חברים,
עד מאה ועשרים...)
[ליצירה]
עיין ערך "ילדים סורגים"
"אושר ללא גבולות
ממלא לי את
הלב.
אושר ללא גבולות
אין מקום
לכאב
אושר ללא גבולות
החיים הם מתנה
הלוואי ויימשך
כל ימות
השנה"
הייתי מציע לנסח מחדש, הקטע לא מעביר מספיק את הפשטות שאת/ה מנסה לומר על השמחה שבאה "סתם כך".
שבת שלום, ממזי.
[ליצירה]
.
אוי, באמת תחושה גרועה, אבל תוציא לך את זה מהראש, מהסיבה הפשוטה שהתשובה לשאלה "מה היה קורה אם רק לא הייתי אומר כן אני יודע" היא שהוא היה שואל מישהו אחר.
חוצמזה הזכרת לי יצירה אחרת, מזעזעת לא פחות.: http://www.tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=7110&code=1226
[ליצירה]
ספתהשלי
אוף, סיפורים על זקנים טובים עושים לי רע.
א. בגלל שגם לי היו פעם כאלה.
ב. כי לסבאים של היום כבר קוראים סבא זיו או סבתא מעיין. מזתומרת? סבאים אמורים להיות זקנים!
אני לא בטוח שסבא איציק ישאיר יותר תפוח לסבתא מורן.
ירידת הדורות...
שקוייח בכל מקרה.
**** ארבעה פרחים בסולם ממזי.
[ליצירה]
קראתי שוב אחרי הרבה זמן, בעקבות ההקפצה.
הסיפור נשאר יפה כמו שהיה בזמנו, רק שעכשיו הוא יותר מובן לי.
אז לכל מי שטען שהפילוסופיה כבדה מדי לילדה בסיפור, שפשוט יבין שהילדה היא רק פלטפורמה להעביר את התובנות לקורא, בשאיפה ובהנחה שהם לא יהיו כבדות מדי עבורו.
לגבי הדברים עצמם- ה"מבוגרים" באמת מעצבנים כשהם מסתגלים רציונלית כ"כ על כל מה שנראה לנו,התמימים, כקסום.
הבעיה הרצינית מתחילה כשאנחנו מתחילים לפוצץ לעצמנו את בועות התמימות. זה קורה לצערנו, כשמתבגרים.
רק טוב.
[ליצירה]
.שומו שמיים והאזיני ארץ
ליד המחשב התיישבתי לכתוב
ואת השרשור להעלות מהאוב
כי בפעם האחרונה בה גלשתי להסתכל
גיליתי דבר ממש מתסכל
שאני רק כותב,ואורי משיב
וחוץ משנינו, איש לא מקשיב.
והנה בבואי שוב לכתוב אל האב
דבקה לשוני לחכי (וזה כאב..)
כי כתבה פה פיצקית עוד שוס עצבני
והוכיחה את מה שכתבתי אני
(שכל הדתיים את כולם מכירים
דרך דודים, חברות וגם חברים)
ויכלה, אם רצתה לענות בחיוב
לגרום לאורי לארץ לשוב
כי אחרי הכל, ביזנס וזה,
אבל להבריז לאחיין זה ממש מבזה ,
ביום בו עומד הוא מתחת חופה
עם כלה בשמלה לבנה ויפה.
ודבר מה עוד גילינו, ממש מעניין
שחרוז זה טעים בשילוב חלב-אם
ואפילו גורם לעולָל בן יומו
להפתיע בברכת המזון את אימו.
איך גדל דור צדיק מול כל פיקסל ותו
והילד לומד גם גמרא מעכשיו!
אחיו הולכים בקייט לנפוש
והוא ב"בבא קמא" שובר את הראש!
הם קמו הרגע, אורזים ת'תיקים
והוא כבר ער משעת "ותיקין"!
זה הקטן עוד יגדל בלי ספק
ותלוי אם גם הוא חרוזים יסָפֶּק
כשיגדל וישב אל מול המחשב
ויאמר "ממזי? זה מוכר אני חושב..."
נראה לי שראיתי את שמו כבר פעם
וכבר עולה בגרוני איזה טעם
טעם מוזר, שלא בא אל גרוני
מאז שהייתי תינוק גאוני.
ויקרא לאימו וישאל לסיפור
והיא תענה: "זה ההוא מהשרשור,
שהתחיל עת היית עוד רך בשנים
וממשיך עוד מאז כבר כמה שנים
ואת דודה אודיה אתה זוכר?
מי שידך לה? זה הוא ולא אחר.
הוא הפך עולמות ושיגע פילים
וכל זה בעזרת חרוזים דביליים
שהגה ממוחו בשעות הזויות
ועל כך גם לא חסרות עדויות."
ויאמר התינוק, שגדל קצת מאז
"וואו, באמת זהו קטע חבל"ז!"
אז בואו נראה, חברים יקרים
לאן יובילו מכאן שאר המשרשרים-
[ליצירה]
אוּוּוּ....
שלום מר אורי החביב,
הגר אתה בתל אביב?
כי בתך (קצת לא נעים)
נשמעת צפונית להדהים
אם וירטואליים חבריה,
זקוקה היא בכל זאת לרֶע
חיות מחמד קצת לא שייך,
אבל תקשיב לי , יש לי אח...
אחד נחמד, ממש עילוי,
אומרים עליו זאת בגלוי!
כשהוא אל הרחוב יוצא
כל נערה אותו תרצה!
אך ילדתך, כך מסתבר,
מול טלוויזיה תסתגר,
ב S.M.S , אולי בצ'אט
היא בטח שמה מתמצאת.
אך לרחוב היא לא יוצאת
ובחורים היא לא מוצאת.
וכך אביה , המתוסכל
ישר מציע, בלי אבל
את ילדתו, ששמה מרב
למישהו שאיננו רב!
אולי פוחז, אולי שובב
אולי עובד הוא כגנב.?
האחרונה,כך מסתבר
אפשרית היא ביותר,
שכן,גנב, אם הוא נבון,
יוכל לתת נדוניה הון!
תגובות