כן חשוב הסדר
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הוא לא בדיוק צוחק. הוא שם לב לפרטים שלא נדע צער [ליצירה]
- [ליצירה] עברתי יותר מפעם ויותר מפעמיים מול המודעה הזאת ולא שמתי לב....אשרי העירניים לשטויות.. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מתאים בדרך כלל אני אוהבת שטויות מהסוג הזה, והדברים האחרים שצילמת מוצלחים בעיני. אבל כאן נראה לי שזה לא מתאים. בכל זאת - מדובר בהודעת פטירה... [ליצירה]
- [ליצירה] לענ"ד אין שום בעיה לפרסם תמונה כזאת- גם מודעות אבל הם סוג של אומנות.. בכל מקרה, קצת מפריע שזה ערוך השוליים בצד וכ"ו. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מקוה מאוד שהבן של הנפטר לא גולש באתר... [ליצירה]
- [ליצירה] יש לך נטיות קצת מורבידיות, אבל מי אני שאפתח את הנושא.... : ) אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה צוחק על הודעת פטירה? [ליצירה]
- [ליצירה] חחחחחחחחחחחחח [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין... מעבר יפה (ומכוון?!) מכתיבה קלילה המלוּוה בציניות קלה -לפני הדייט, אל כתיבה יותר רגועה ואפילו נרגשת בסיטואציה עצמה. יפה עשית. [ליצירה]
- [ליצירה] דע לך אסף,שהביטוי הזה אכן עלה בשיר,אבל ירד בעריכה... תודה בחולופן. [ליצירה]
- [ליצירה] לא שאני במצב רוח יותר אופטימי כרגע, אבל האנשים הנינוחים עליהם אתה מדבר,שיהיו "מאושרים גם בעתיד"- אין להם עתיד, הם ישארו בהווה של היום, קרי בעבר. נראה שגם אתה לא מאמין שהתקווה היא התבלין של הצרות- "סמנו את הדרך אליו בבירור וצעדו בה"- זה תקווה/ שאיפה למשהו בעתיד, למימוש רצון, אפילו אגואיסטי. צריך משהו לשאוף אליו.למרות שלא תמיד מוצאים. [ליצירה]
- [ליצירה] נותן אווירה של פנטזיה, אבל לא מספיק ברור. למשל למה "מקווים שיבוא האחד". חוצמזה, אתה עובר בין משקלים בחריזה, תשים לב. ממזי. [ליצירה]
- [ליצירה] יש בי קורת והיא תנצח... א.אני משער שלא דפקת על הדלת באלט וגם לא בקונטרול, אולי "בלאט" יותר יתאים... ב. מול מישהי צנומה רטובה ורועדת אני הייתי אומר "תרמתי במשרד"... ג. אם הוא זרק אותך (ותסלחי לי על זריית המלח על הפצעים...) הוא לא יחזור אלייך סתם כי הופעת בדלת. דברים כאלה רואים בסרטים, אבל לא קורים במציאות וגם אם הוא יחזור, זה לא יחזיק מעמד אם זה בא מתוך קריסת מבצר לבו, המבצר עלול לבנות את עצמו מחדש עם הזמן. גם אני הייתי מוריד את "איזו מתוקה",אבל בסחהקול כתוב יפה. בהצלחה. ממזי. [ליצירה]
- [ליצירה] קברת בפארק. שווה ערך. בלי ספק. הסצנה של ההתנגשות והאהבה ממבט ראשון קצת דביקה בעיניי אבל ניחא- גרמת לי לצחוק וזה טוב. (אם כי לא נדיר...) . [ליצירה]
- [ליצירה] ספתהשלי אוף, סיפורים על זקנים טובים עושים לי רע. א. בגלל שגם לי היו פעם כאלה. ב. כי לסבאים של היום כבר קוראים סבא זיו או סבתא מעיין. מזתומרת? סבאים אמורים להיות זקנים! אני לא בטוח שסבא איציק ישאיר יותר תפוח לסבתא מורן. ירידת הדורות... שקוייח בכל מקרה. **** ארבעה פרחים בסולם ממזי. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, אבל... שאיפות לי בתחום הצבאי יש יותר ועל כן על תפקיד החורז אוותר כ עדיף עוד לרוץ על גבעה או על הר מאשר להצליח לכתוב משורשר אם יצליח חרוז לרצד על נייר אין זה אומר כי אהיה מאושר. עם הנשק ביד ובתוכו הצולבת אוכל להגן על המדינה האוהבת ולא עם עוד עט או עם עוד יצירה את אלה השאירו להיכתב ב"צורה" [ליצירה]
- [ליצירה] אללה איסתר אינני זוכר כבר על מה להגיב, כאן בשירשור זה, המרהיב: האם לזאת שבאה מאהבה אך עדיין לא הגיע מאהבה? האם לזה שעל המשקל מתלונן? לא, כאן אורי במקומי מתגונן.... אולי להזמנתו של אורי לבקר בביתו שבנה לו במקום אחר שכּן אורי,למי שלא ידע גר ביישוב שהפך לאגדה ממש לא רחוק ממקום מושבי מרחק נסיעה של רכב דו מושבי הוא פשוט קפץ לו לנכר וחשב שיחזור ממש מחר אבל הוא מצליח בתחום הממכר אז בישראל רק מדי פעם נזכר (אינני מאשים חליל וחס פשוט בחרוז כלום לא נכנס...) אז לזאת הרווקה אגיב ראשון דווקא אז מה חיפשה הנערה? מישהו שנראה לא רע? אצלי האף ממש נורא. דתי , אבל פתוח? אני-רק תער בגילוח! ולגבי הנעליים- "ניו בייניש" יש לי שניים... ולגבי המפוחלץ ששמו דו-מיני ("מפוחלץ-שמרית"?! זה לא הגיוני...) אינני יודע לגבי האיות האם בכוונה הייתה הטעות צריך בכל זאת הגהה לעשות וככה על הבושה לכסות. נפתלי פרידמן ברוך בואך אנו מברכים על הצטרפותך לעולם החורזים הנוטים להגזים ולחרוז אפילו שנה שלמה בלי לדעת לשם מה. אז בואו נראה לאן יילך שירשור זה ,המולך בתחום החרוזים ובתחום התגובות, כי אני הולך לי לעיר האבות... [ליצירה]
- [ליצירה] צר לי אבל... הטקסט לא כל כך זורם לכיוון הקֶצ'. "הבחורה שהכירה בינינו"? בינך לבין מאכל? צריך שיהיה קשר בין הדוגמאות לבין הסיום... רק טוב. מ.z. [ליצירה]
תגובות