מתמזל מזלך להיות במקום הנכון עם המצלמה הנכונה... וזו לא פעם ראשונה. אם יורשה לי -הצילום עצמו לא משהו- חוץ מהערך התוכני שלו, חסר משהו כדי שמבחינה צילומית יהיה מעניין.
[ליצירה]
מתמזל מזלך להיות במקום הנכון עם המצלמה הנכונה... וזו לא פעם ראשונה. אם יורשה לי -הצילום עצמו לא משהו- חוץ מהערך התוכני שלו, חסר משהו כדי שמבחינה צילומית יהיה מעניין.
[ליצירה]
.
"אחת"! עשית דבר חמור!
לקחת זכויות על השירשור!
אני כותב, ואורי גם
על עניינים ברום- עולם
אמנם גם כן על "עניינים"
שבין בנות לבין בנים
אינך יודעת, אחותי
על מה דיברנו ב"פרטי"...
סתם, על כלום, אני צוחק
אך פה הלחץ די דוחק.
צריך אני להתגונן
רק כי כתבתי כמו בן
שאת "צלעו" עוד לא מצא
מקצה העיר ועד קיצה.
על כן כל רווקות האתר
מן העיר ומן הכפר
דעו לכן דבר חשוב,
אחזור עליו כאן שוב ושוב
איני בוחר "אחת מכאן,
אחת מאלף קורבנות"
כי מצטער אני מאד,
אך לא בוחרים כך ת'בנות!
אולי ב"פאסט דייט",אולי גם לא
ימצא כל איש, בחירת ליבו.
אך לא על-פי תגובות-חרוז
גם לא ב"כיפה" או "תפוז"
כיתבו בנות, כיתבו שירים
על בחורות ובחורים
אך להנמיך יש ,ציפיות,
כי לא תוך יום תהיו כלות...
על כן אחתום כאן, "מ.פרחים"
אבהיר דבר חשוב, אחים.
אני התחלתי השירשור
מבחינתי הוא כבר גמור
ולא כל אחד אשר יחפוץ
להוציא אותי סתם פוץ
יוכל לכתוב: "איך מתגלגל
כל שיר תגובה, כל שיר הלל
אשר כתב "ממזר פרחים"-
לעניינים של שידוכים"
על החתום:
"ממזר פרחים"- אריאל פוגל, בן 39 נשוי+ 5.
סתם, למה נראה לכם?
[ליצירה]
אז ככה-
התלבטתי קשות אם להסיר את היצירה לאור קריאת התגובות ששיקפו את דעתם של היוצרים על כתיבה כזאת.
מלכתחילה התלבטתי אם לפרסם, ואחרי שקראתי כאן מספר קטעים מקאברים על פיגועים וכד' החלטתי לפרסם בכל זאת.
את הנעשה אין להשיב, אני מתנצל בפני הקוראים שנפגעו וידוע לי שיש כאלו.
החלטתי הסופית היא להשאיר את היצירה כאן למען העתיד, בו ירצו אולי יוצרים לפרסם קטעים בסגנון דומה-
וקטע זה ותגובותיו ישמשו לו כמדד. ולו כדוגמה שלילית.
מקווה להעלות רק חיוכים-
מ.z.
[ליצירה]
נדב היקר.
אכן, ככה זה בחיים.
פתרונות קסם לא יופיעו לך כשתהיה במבוי סתום, מול קירות האבנים של המציאות.
ברור שה"קטע" דרש שימוש בסצנה קולנועית קיטשית, שגיבורים נקלעים אליה ויוצאים דרך פלא. או שהם מוצאים דלת או משהו, או שהיריות שהצופה בסרט שומע,
מסתבר שהרגו את הפושע, אך כאמור-
בחיים, הבמאי לא יציל אותך אם לא תציל את עצמך.
ניתוח עמוק יותר תוכל למצוא בספר "המרד השפוף" של גדי טאוב, שם מנתח טאוב את "ספרות זולה"- סרט שפועל על-פי אותו עיקרון, שאם הגיבור צריך להספיק משהו תוך זמן קצר הוא צריך לעבוד מהר, ובאותה מידה הוא עלול גם להיכשל.
בשאר הסרטים, על-פי טאוב, "הגיבור לא צריך לנעול את מכוניתו כיוון שהוא יודע שהיא לא תיגנב, שכן היא דרושה להמשך הסרט" (הציטוט איננו מדויק,אלא על-פי הזיכרון)
בחיים האמיתיים עובדים קשה...
עלה והצלח!
קבל "פרח" לכבוד ל"ג בעומר.
[ליצירה]
.
לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא!
זאת בכלל לא התמונה הרצויה!!!!!!!!!!!!!
ככה זה כששולחים חזותי דרך מישהו שלישי. (שכוונותיו ודאי טובות)
אני אחפש כותרת נוספת ליצירה הזו, והתמונה האמיתית של הכותרת הראשונה תתפרסם אי"ה בקרוב, אם לא יהיה "אינטרנט שבור" כמו הפעם.
ותודה למגיבים. (טל בת רא"פ, לא כולם פה יודעים שאנחנו קרובי משפחה, אל תביכי אותי עם הזמנות... :) )
אהה,וסליחה, אם מישהו יוכל להסביר לי מהי הקומפוזיציה הזו שעשיתי בה שימוש כה נהדר בלי לדעת מהי..
[ליצירה]
חברים!!! עשינו זאת!
אחרי כשלוש שנות התכתבות
(ואפילו לינק ב"כיפה", ב"פורום תרבות"!)
ניגשה הילדה אל שולחן המחשב
(מעניין מה עכשיו אביה חושב...)
וגרמה בימיה של שנת תרפפ"ו
לתפנית בשרשור, שרבים לה ציפו
(אגב, לגבי איזכור השנה-
מהגימטריא של תשס"ו- אין היא שונה!)
ואחרי שדנו במי היא מאוהבת,
ת'מקלדת תפסה ובעצמה היא כותבת!
(אמנם עוד לא ברמה של אביה,
אך רחוק מהעץ היא ודאי לא תגיע)
וישבה לה מרב וכתבה איחולים
לשנה חדשה שעודֵנה בחיתולים
והוסיפה ש"שנה הבאה בירושלים"
ואני, במפתיע, שם גר כעשוריים!
מקווה שהפעם אינני מגזים
אז אוסיף פה עוד שניים/שלושה חרוזים-
כתבת שנמשיך עם רמזים בשירים-
האם אין בתגובה זו כמה די ברורים!?!?!?!
תגובות