מתמזל מזלך להיות במקום הנכון עם המצלמה הנכונה... וזו לא פעם ראשונה. אם יורשה לי -הצילום עצמו לא משהו- חוץ מהערך התוכני שלו, חסר משהו כדי שמבחינה צילומית יהיה מעניין.
[ליצירה]
מתמזל מזלך להיות במקום הנכון עם המצלמה הנכונה... וזו לא פעם ראשונה. אם יורשה לי -הצילום עצמו לא משהו- חוץ מהערך התוכני שלו, חסר משהו כדי שמבחינה צילומית יהיה מעניין.
[ליצירה]
.
שמעו אחי, אני עוד חי
ועוד לא תמו כל כוחיי,
אז שבתי כאן לחרוז ולגחך
ולהעלות בת שחוק על חיך.
איני טירון, אך לא אלוף
(אך כן, טעמתי מן הלוף...)
ומחג השבועות הזה,
לא יצאתי כלל רזה.
וזה בזכות המתיישבים,
שאת כלל צה"ל אוהבים,
ולחיילי חברון,
תרמו הם לא מעט מזון.
איזה חגב תאהב מרב?
אכן זו שאלה לרב,
כי מי מתיר מבין פוסקים
לאכול סוגי ג'וקים? (במלרע..)
לכן, אולי זה חג באב,
כי בו נולדתי (איזה "עניו"...)
הכינו את המתנות
כי עוד חודשיים ינתן האות
ואז תחלנה חגיגות
אך אוי, תיפחנה עצמות...
כי מגיל עשרים ומעלה
הרווקים ב"ביש" לאללה
וההוא ששם למעלה
(שיש שבשבילם הוא "אללה")
יש לו כמה תכנונים
על הבנות והבנים,
שמאז ששת ימי בראשית
לא מימשו את זכותם החופשית
ונשארו הם בודדים
"יוצאים" אולי, אך נפרדים...
אמנם, שוב, לי זה לא מזיז
על זאת כאן שוב ושוב אכריז
ואם תפחנה עצמותיי
אצעק בקול כאן: "עד מתי!!!!!!!!!!!!!!!!!"
אך אם לשדוכים כאן שבנו,
למרות שזה נגמר, (חשבנו...)
אם ט"ו באב הוזכר כאן שוב
או על חופת מרב כתוב
על-כן ראיתי לנכון
בעניין השדוכים לטחון.
אשמח למצוא עוד זמן לכתוב
אולי בזכות אלי הטוב
שאת הדרור לעיפרון
יתן מעל הרי חברון.
שלום וכן להתראות,
ורק שלא נדע רעוֹת.
[ליצירה]
וכאן בא לסיומו
לחרוז יהיה לי לא פשוט
וזה מרוב ההתרגשות
אני מול המחשב יושב
כותב, מוחק, ושוב כותב
הראש כרגע מטייס,
כן,זו דרכו של מתארס...
בקיצר, שיהיה רק טוב,
ו"אצל מירב בקרוב"!!!
[ליצירה]
.
לאחת מהצד, שלא ראיתי שנים- לא חשבתי לבד על כמה השם שלי מסתדר עם השיר, קטע טוב!
(זוכרת את ץ?...)
ולכל אלו שמתווכחים על ה"עשר-עשרה" זה כתוב בשפה של ילד כמו שהזכירו,וזאת "טעות" שלגיטימי בעיני להכניס אז אין לכם מה להתווכח יותר מדי.
לטל רעות- לילדים האלה בד"כ גם קוראים עומר, ואני לא כ"כ הייתי כזה, למרות שכשהראיתי לאמא שלי את השיר היא סיפרה שפעם משכתי את המפה מהשולחן וחיסלתי אגרטל שהיא אהבה...
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
.שומו שמיים והאזיני ארץ
ליד המחשב התיישבתי לכתוב
ואת השרשור להעלות מהאוב
כי בפעם האחרונה בה גלשתי להסתכל
גיליתי דבר ממש מתסכל
שאני רק כותב,ואורי משיב
וחוץ משנינו, איש לא מקשיב.
והנה בבואי שוב לכתוב אל האב
דבקה לשוני לחכי (וזה כאב..)
כי כתבה פה פיצקית עוד שוס עצבני
והוכיחה את מה שכתבתי אני
(שכל הדתיים את כולם מכירים
דרך דודים, חברות וגם חברים)
ויכלה, אם רצתה לענות בחיוב
לגרום לאורי לארץ לשוב
כי אחרי הכל, ביזנס וזה,
אבל להבריז לאחיין זה ממש מבזה ,
ביום בו עומד הוא מתחת חופה
עם כלה בשמלה לבנה ויפה.
ודבר מה עוד גילינו, ממש מעניין
שחרוז זה טעים בשילוב חלב-אם
ואפילו גורם לעולָל בן יומו
להפתיע בברכת המזון את אימו.
איך גדל דור צדיק מול כל פיקסל ותו
והילד לומד גם גמרא מעכשיו!
אחיו הולכים בקייט לנפוש
והוא ב"בבא קמא" שובר את הראש!
הם קמו הרגע, אורזים ת'תיקים
והוא כבר ער משעת "ותיקין"!
זה הקטן עוד יגדל בלי ספק
ותלוי אם גם הוא חרוזים יסָפֶּק
כשיגדל וישב אל מול המחשב
ויאמר "ממזי? זה מוכר אני חושב..."
נראה לי שראיתי את שמו כבר פעם
וכבר עולה בגרוני איזה טעם
טעם מוזר, שלא בא אל גרוני
מאז שהייתי תינוק גאוני.
ויקרא לאימו וישאל לסיפור
והיא תענה: "זה ההוא מהשרשור,
שהתחיל עת היית עוד רך בשנים
וממשיך עוד מאז כבר כמה שנים
ואת דודה אודיה אתה זוכר?
מי שידך לה? זה הוא ולא אחר.
הוא הפך עולמות ושיגע פילים
וכל זה בעזרת חרוזים דביליים
שהגה ממוחו בשעות הזויות
ועל כך גם לא חסרות עדויות."
ויאמר התינוק, שגדל קצת מאז
"וואו, באמת זהו קטע חבל"ז!"
אז בואו נראה, חברים יקרים
לאן יובילו מכאן שאר המשרשרים-
[ליצירה]
טוב,
אני לפחות הבנתי בהתחלה שהטקסט זורק אותך לעבר,
למישהו שכבר היה "אנחנו" או משהו כזה
אבל בקריאה שנייה הבנתי קצת יותר.
אולי אני אבקש ממנחם לשנות לי את התגובה ל "אני מת לדעת מי זו האחת הזאת" ואז זה יהיה יותר קשור.
[ליצירה]
וואו!
חיברתי בלון חמצן לחליפת הצלילה וניסיתי להתעמת עם כמה משפטים בסיפור הזה. יש הרבה עומק, וצריך לקרוא שוב.
אני לא כ"כ יודע לשחות אבל אני אנסה...
יפה מאד.
[ליצירה]
129
אצטרך להגיב להמון אנשים
ואת השרשור כאן שוב להנשים:
לרועי "כח אדם" גולן
שמציע לי לעבוד כ"סטלן"...
אני לעצמי כבר בחרתי עיסוק
להיות,אחראי: על?! סימני. הפיסוק"!!!!
אין לזה שם במשקל ה"קטלן"
(שגם הוא די נשמע ברנש מסוכן...)
אבל אמא שלי תשמח בלי ספק
שאם אינני רב, לפחות אני "פוסק"...
ורועי, שמתפקד גם כמנוע חיפוש
הייתי מבקש לעשות איזה "פּוּס"
(כלומר "הפסקה", בשפת הילדים
"נפלתי,פוס מישחק" אם צריך להדגים...)
אז אל נא לשלוח אותנו אחור
לחפש תגובות ואותם גם לספור
(הם ודאי נמצאות גם-כן באיזה חור,
אז את זה רועי,בבקשה תזכור...)
החידות על מקומו מגוריו של עמרם
(איפה הי'?, ישאלו פה כולם)
נפתרו כבר מזמן והתגלו לעולם
הוא גר באפרת, הישוב המושלם
(מצטער, זה היה החרוז המתאים
יסלחו לי יושבי קיבוץ "הזורעים")
והי' של "עמירם" ל"מירב" הועברה,
כך כתב מר גולן בתגובה שעברה...
ולאורי שצץ לו מבין התפוצות
וחזר להגיב בתגובות מפציצות
אם בחו"ל חוגגים כל מועד פעמיים
ובשבועות, כידוע, פועלות המעיים...
האם יש סיכוי להשאר רזים?
אמור נא לי אורי,חכם הרזים...
נראה שבמשפט תמים אחד
עלתה קרנה שלך בתך במצעד
כי עכשיו יאמר לעצמו כל בר דעת
"וואו, גם לבשל היא יודעת..."
תגובות