[ליצירה]
לא מתאים
בדרך כלל אני אוהבת שטויות מהסוג הזה, והדברים האחרים שצילמת מוצלחים בעיני. אבל כאן נראה לי שזה לא מתאים. בכל זאת - מדובר בהודעת פטירה...
[ליצירה]
.
אורי אקרא לך, אורי שלי
למה אתה כך עליי מעליל?
הרי לא חשפתי פה דבר מה סודי,
אז מדוע ולמה תקטרג בעדי?
נפתלי את שמו כבר מקודם כתב
ואני רק הזכרתי בדרך אגב,
שאתה גר בארץ,לא כתבתי היכן
הורד נא אותי ממעל הדוכן
ולא אשפט כאן קבל עם ועדה,
במיני אשמות שפשרן לא אדע.
ולך נפתלי הדואג לשלומי
אספר מעט על הנעשה במקומי:
שם יריות אין, גם לא סכנה
ומרב הצרות הן עניין צחנה
הנושבת בינות לקירות בשכונה
הקרויה בשפתם "אבו סנינה"
וגם אין מה לדאוג כי החל מראשון
לא אהיה שם יותר,לא אלך שם לישון
לאן כן אלך? לא כאן זאת אכתוב
זאת אלחש רק למי שמכיר אותי טוב....
[ליצירה]
"וגם הייתה לי אז שורה- קצת שירית, קצת לא ברורה, אך לא הגיע לה שאשתגע, ואז במכונית שכורה..."
לדעתי העסק פה מעורפל מדי, אני רק מקווה שלא עשית תאונה.
[ליצירה]
.
אוי, באמת תחושה גרועה, אבל תוציא לך את זה מהראש, מהסיבה הפשוטה שהתשובה לשאלה "מה היה קורה אם רק לא הייתי אומר כן אני יודע" היא שהוא היה שואל מישהו אחר.
חוצמזה הזכרת לי יצירה אחרת, מזעזעת לא פחות.: http://www.tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=7110&code=1226
[ליצירה]
נדב היקר.
אכן, ככה זה בחיים.
פתרונות קסם לא יופיעו לך כשתהיה במבוי סתום, מול קירות האבנים של המציאות.
ברור שה"קטע" דרש שימוש בסצנה קולנועית קיטשית, שגיבורים נקלעים אליה ויוצאים דרך פלא. או שהם מוצאים דלת או משהו, או שהיריות שהצופה בסרט שומע,
מסתבר שהרגו את הפושע, אך כאמור-
בחיים, הבמאי לא יציל אותך אם לא תציל את עצמך.
ניתוח עמוק יותר תוכל למצוא בספר "המרד השפוף" של גדי טאוב, שם מנתח טאוב את "ספרות זולה"- סרט שפועל על-פי אותו עיקרון, שאם הגיבור צריך להספיק משהו תוך זמן קצר הוא צריך לעבוד מהר, ובאותה מידה הוא עלול גם להיכשל.
בשאר הסרטים, על-פי טאוב, "הגיבור לא צריך לנעול את מכוניתו כיוון שהוא יודע שהיא לא תיגנב, שכן היא דרושה להמשך הסרט" (הציטוט איננו מדויק,אלא על-פי הזיכרון)
בחיים האמיתיים עובדים קשה...
עלה והצלח!
קבל "פרח" לכבוד ל"ג בעומר.
[ליצירה]
ציטוט מהעיתון,צריך לבאר....
תכל'ס הם עומדים בכל הקריטריונים של "משפחת מתנחלים". ואחרי ששמעתי את "...לכפר מימון הגיעו מתנחלים גם מקרית שמונה..." אני לא מופתע. (הציטוט שלי לא מדויק, אבל קרוב)
[ליצירה]
.
מקק יקר! נראה כי קראת לאחרונה את "כפכפי שחר" ורוחה שורה עליך. אין ספק כי שימוש נאה עשית בלשון המעטרת ספר זה וקודמיו.
"ילד" ו"המלך מידאס" יושבים כאן לצידי ומצדיעים לך. (על אף כי אינך ברזלן לעת עתה...)
עלה והצלח.
[ליצירה]
.
לא אשתוק על שמריי ואומר שזהו אכן שיר יפה, ואני אוהב שירים הבנויים על דימוי אחד לכל האורך.
חשבתי לכתוב שזה מזכיר את הסגנון של ילד, שיכול באמצע מילים גבוהות לזרוק מילה יומיומית,ואז ראיתי את התגובה שלו...
חזרה מתוקה על ה"אפילו,אפילו"
והכותרת, הכותרת...
בקיצור,טוב שהשיר הוקפץ,שקוייעח ערוגה.
[ליצירה]
היי דרומה
איני אלוף החרוזים,
ואין כלל צורך להגזים.
בגיאוגרפיה, זה נכון,
תמיד הברזתי בתיכון...
האם אילת היא בדרום?
אומרים ששם מוגזם החום,
אולי השפיע השרב,
על בתך, ששמה מרב.
אם היא יוצאת עם בחורים,
שכלל אינם משוררים,
היאך תדע מחשבותם,
או אם תרצה להיות איתם?
אולי שומרים הם לעצמם,
את דעתם, את רגשותם?
אם אין כותבים הם לה שירים
אולי אינם לה ראויים?
כדאי לבחון זאת מקרוב,
כי לא כל "דג בים" הוא טוב
כמו צלופחים או גם כרישים,
יש בחורים חדלי אישים!
עם שני אקורדים ומחווה
תדע אם יש כאן אהבה,
עם סרנדות בחלון
תדע שהוא אוהב המון.
כמו-כן אם סוס לבן לו יש
יש די מקום להתרגש.
בזאת יהיה לך מבחן
מי ראוי להיות חתן!
אסיים לי כאן, נסיך החרוזים,
ואשוב למטבח לקלף לי תפוזים:
כי בנגינה איני בקיא,
אני אגרום לה להקיא,
זייפן אני כמו קרפדה,
ויש לי סוס עם חלודה,
אולי אמצא לי נערה
במקום אחר, אך לא ב"צורה"...
תגובות