[ליצירה]
לא מתאים
בדרך כלל אני אוהבת שטויות מהסוג הזה, והדברים האחרים שצילמת מוצלחים בעיני. אבל כאן נראה לי שזה לא מתאים. בכל זאת - מדובר בהודעת פטירה...
[ליצירה]
הסברים רבותי! הסברים!
לאמונה תחיה- אל תדאגי, השקפותינו זהות. (התמונה צולמה בחוף דקלים,ולא מגיעים לשם במקרה...)
לערוגה (ולשאר התוהים)- ההמשך הוא "וגבר ישראל".
הילד בתמונה הוא ילד מכפר דרום, מול אנטנה של הצבא.
לצערנו השאלה היום היא מי ינצח- הילד המתיישב או הצבא כמבצע משימה (ולההההההההבדיל כמובן ממלחמת ישראל בעמלק ).
בתמונה העפיפון הכתום נראה גבוה מהאנטנה, מה גם
שזה כתום, עם דגל ישראל וכו וכו וכו יש פה הרבה סממנים (הכיפה הגדולה,הכתף הקטנה החשופה, המקבילוּת בין חוט העפיפון לאנטנה, הסככה בחוף ועוד...
אפשר ללכת עם זה לאן שרוצים.
[ליצירה]
רות סוף הדרך
אפשר לקרוא לזה סיפור נגד התנתקות....
זה כתוב מצויין, ממש ללא רבב, ועצוב כדבעי.
הקטע של פיברוק התמונות לסבתא ממש מצמרר
וטוב שאין סוף הוליוודי של חתונה עם המוכר.
ובכל זאת- מחכה לסיפורים שמחים.
[ליצירה]
.
הם בלטרון ואפשר להגיע משני הצדדים.
תודה על הביקורת המקצועית.
עדיין, "נונסנס חזותי" זו באמת ההגדרה, ואני לא חושב שצריך להקפיד על פרטי הצילום, בייחוד כשאתה לא יודע מהם... הראיתי את החיצים וזה מה שרציתי. (אותו עניין אגב גם ב "סע בכיוון החץ" עם המכונית הקטועה. מבחינתי זה לא מוריד מהתמונה.)
[ליצירה]
יש גם כמה בנים שמבכים אותו. שיר יפה,ואני מסכים עם ערוגה, הוא רציני מספיק כדי לצאת מקטגוריית "שיר בדיחה".
ולי נשאר עוד חודש לנסות להגיע לירח,מישהו יודע על טרמפ? (קטע של בנים)
[ליצירה]
/
הדס-, זה לא בסביון,למרות שגם שם רוצים לשים קראווילות- זה בחולות ניצנים... (עונה גם לבעז@). (להדס,צחקתי. הפרח עצמו הוא חרצית לדעתי.)
לערוגה- רציתי לתפוס בתמונה רק את הקטע הבתולי, אם הייתי מצלם מפני השטח היו רואים עוד שיחים ושאר מרעין בישין שהיו הורסים את התמונה...
וגם לאמונה ת"ח- הפרח תופס באמת מקום יותר מרכזי בתמונה המקורית והלא מכווצת.
[ליצירה]
הנה כאן ממשיך להסתובב הגלגל
ומראה פה למה השרשור מסוגל
כי התחלנו לכתוב לפני זמן רב מספור
ואני אז ניסיתי לדרוש ולחקור
על מרב, מיקומה ודברים נוספים
ועכשיו זה תורי להסתיר ת'קלפים
אם תרצה שאומר מהיכן אכירך
אוכל חוק קטן וחשוב ללמדך
הוא נקרא חוק הדתיים השלובים
וכמו כל דבר הוא מורכב משלבים:
אם יש אדם דתי במקומותינו
סביר לחשוב שמכיר הוא את שנינו
ואם אראה לו את זה השרשור
יאמר הוא "אורי?! אני מכיר, זה ברור!
הוא גר לידי בישוב המדהים
והוציא הוא אפילו ספרי ילדים"
את שם המדליף לא כאן אספר,
רק אם אחזור בי במועד אחר...
תגובות