אני רואה החלטתם לפצוח בירידות על נשים...
אז בתור בת אני יגיד:
אהבתי מאוד.
זה גם נכון מאוד אבל זה כזה רשע...
וחוץ מזה מה הייתם עושים בלי נשים?
אנחנו הדבר הכי יפה עלי אדמות (אני מנסה להחזיר את הכבוד האבוד...)
יא רשעים.
:-)
[ליצירה]
אי אפשר איתך!!!
אתה פשוט טוב בזה!! מאיפה זה בא?????????..
[ליצירה]
[ליצירה]
ואם בנשים עסקינן,
ב"ה
עשרה קווין של טלפון ירדו לעולם. תשעה נטלו הנשים, והעשירי היה תפוס. (יש עוד המון גרסאות: עם העשירי אפשר לעשות מה שרוצים).
[ליצירה]
אז ככה-
התלבטתי קשות אם להסיר את היצירה לאור קריאת התגובות ששיקפו את דעתם של היוצרים על כתיבה כזאת.
מלכתחילה התלבטתי אם לפרסם, ואחרי שקראתי כאן מספר קטעים מקאברים על פיגועים וכד' החלטתי לפרסם בכל זאת.
את הנעשה אין להשיב, אני מתנצל בפני הקוראים שנפגעו וידוע לי שיש כאלו.
החלטתי הסופית היא להשאיר את היצירה כאן למען העתיד, בו ירצו אולי יוצרים לפרסם קטעים בסגנון דומה-
וקטע זה ותגובותיו ישמשו לו כמדד. ולו כדוגמה שלילית.
מקווה להעלות רק חיוכים-
מ.z.
[ליצירה]
כמה עולה קילו בגין?
"כל פעם שאני בשוק אני מצלמת" אם כזאת תמונה יפה ועשירה יוצאת למישהו בשוק, הוא בטח ממש מעולה כשהוא יוצא מהשוק...
וזה שתמונה צולמה בשוק מחנה יהודה זה מצויין, (בשונה ממה שכתבת, ערוגה.) מה שמוביל אותי לתמוך בגרסת הצבע,שהוא מה שבד"כ מאפיין שוק. (את הצעקות אי אפשר לתפוס בסטילס)
בהחלט אהבתי את הטישטוש בתנועות של המוכר.
(ותדרשי מ"מסגריית הכפר 039320939 אחוזים על הפרסומת.)
[ליצירה]
אפצ'ילוג
ראו אחים, ראו זה פלא,
הסתכלו על שניים אלה
על מרב ועל אביה
(אתה אימה אי שם החביאה)
מטיילים הם בעולם
וטסים מפה לשם
את "צורה" לא שוכחים
וגם לא את "ממזר פרחים"
אז מה אם למרב חבר?
אביה הוא המשורר!
אליו אני עכשיו כותב
אך לא הופך למאהב...
ולך, פיצקית- זכרי את שמך
אל תשכחי מעמדך
לכתוב עליי שאין לי כתר?
כך מעל גלי האתר?
אינך יודעת מה זהוּב
כתרי שלי זה האהוּב
חבל רק שעליו כתוּב
"אני מונח לי על ראש כרוּב"
מרב, נראה, לא מסכנה
(איני נכנס למגננה)
משיטוטיי כאן באתר
גיליתי לי דבר מוזר:
כולכן הייתן מקוות
באיזה בוקר לגלות
שאביכן, גולש מוּכר
מוצא לכם כאן באתר
בחור נחמד וגם רווק
שבאישתו עוד לא דבק
וכך לכן היה מודיע
"אגור איתך בהרצליה"
אתן כותבות מתוך יאוש
על נישואין גם עם יתוש! (בעל זבוב אם לדייק)
על כן ב'קשה תרדו ממני
אמנם אני רווק הנני
אך עוד לא תר להיות כבר בעל
כי מתחתן אני עם צ.ה.ל. ...
היה נחמד להתכתב,
(את זה אני ממש אוהב)
ונאחל כולנו יחד
כן, כולנו, די לפָּחַד!
לכל משפחת עמירם
למרב ואורי גם
שיחזרו לכאן מחר
ונפגש פה באתר,
כל הכותבים כולל כולם
ושלום יהיה כאן בעולם
[ליצירה]
.
תסלחי לי טלי, אבל מה נזכרת פתאום, אחרי עשר שנים?
חוצמזה בשם איזה ציבור את מתנצלת?
ומי הם אותם "הם" שצעקו חמס?
אני מכיר אחד שביצע את הרצח ועוד כמה שעזרו לו.
לא מכיר "הם".
אמנם הדיון הזה כבר מרקיב בקבר (בכל זאת, 10שנים)
אבל אם שיר כזה מופיע עכשיו, ראוי גם להגיב לו עכשיו.
[ליצירה]
עם התקדמות הסיפור שנאתי את שמשון יותר ויותר, ולקראת סופו גם הבנתי את הקטע- אני ואשתי כרגע בדרכנו לבן גוריון...
להלן הסיפור של מי שיצאה לפניך עם שמשון. זקני האתר ודאי מכירים.
[ליצירה]
[ליצירה]
וחוץ מזה
ירון, הבית השני אכן ממוקם כרונולוגית לפני הבית השני אבל הטענה שבשיר היא שבכל בוקר לבן, כשיש שמיכה לבנה (ביטוי שמסמל קצת אופטימיות וגם אתה עלית על זה) אני יודע שהכל יראה כמו בית א'. אם אתה רוצה להמשיך לדון...
ונשמח חוץ מזה לראות את יצירותיך באתר. רק לשם גיבוי לתגובותיך.
[ליצירה]
סוערה. לא אמרתי שהוא כותב רע אפילו כתבתי להיפך, התגובה שלי הייתה עניינית לתוכן ולביטויים.
האתר אולי לא מוגדר דתי, אבל די ברור מה הרוחות שנושבות בו. תכנסי לדפיוצר של ארז ליטמן ותראי שגם הוא חושב שלא כל היצירות שלו מתאימות לכאן.
ועובדה שקיימת צנזורה באתר.
ואגב, לא צריך לזהות אותי עם ילד בכל דבר. אני לא כתבתי איכס על היצירה, מה שילד עשה, אני כתבתי שעשיתם לי איכסה. מה לעשות- בנאדם... רגשות...
את שלמה המלך אני לא חושב שכדאי להכניס בדיון שלנו כהוכחה לאיזשהו צד, אני מאמין ששיר השירים הוא קצת יותר מארוטיקה. אולי עידן רייכל חושב אחרת אבל אני נשאר בדעתי.
ועם כל הכבוד, אני לא דוס מסוגר שצריך את הצבא כדי שיפקח לו את העינים. אני יודע טוב מאד מה קורה "בחוץ"
מעריך
מ.z.
[ליצירה]
חג שמח אלי,
דבר ראשון, שנשמע רק בשורות טובות.
דבר שני:
תיקונים חיוניים: "קינה", לא "קנאה".כתבתי על זה גם ל"מערכת צורה", שהיו צריכים להעיר לך לפני אישור של דבר כזה רגיש.
"נודענו בבשורה המרה" זה לא נכון בעברית. "נודעה לנו הבשורה המרה" או "נתבשרנו בבשורה המרה" או כל דרך אחרת שתרצה לומר את זה.
"מי בחרב ומי בחיה", לא "בצרה".
אני גם לא בטוח עד כמה תקין לומר "ואך כמו".
אני חושב שכששולחים יצירה, במיוחד כזאת ובמיוחד כשמקדישים אותה למישהו, כדאי להקדיש לה יותר תשומת לב ולא ישר לשלוח.
שוב חג שמח,ואני מקווה שטוב לך במקומך החדש.
פויר.
תגובות