אני רואה החלטתם לפצוח בירידות על נשים...
אז בתור בת אני יגיד:
אהבתי מאוד.
זה גם נכון מאוד אבל זה כזה רשע...
וחוץ מזה מה הייתם עושים בלי נשים?
אנחנו הדבר הכי יפה עלי אדמות (אני מנסה להחזיר את הכבוד האבוד...)
יא רשעים.
:-)
[ליצירה]
אי אפשר איתך!!!
אתה פשוט טוב בזה!! מאיפה זה בא?????????..
[ליצירה]
[ליצירה]
ואם בנשים עסקינן,
ב"ה
עשרה קווין של טלפון ירדו לעולם. תשעה נטלו הנשים, והעשירי היה תפוס. (יש עוד המון גרסאות: עם העשירי אפשר לעשות מה שרוצים).
[ליצירה]
.
האמת, אני חולק על שן תותבת-הוא לא היה מפתיע וגם לא קולח, אבל אהבתי בו דברים אחרים:
א. הצלחת להפוך שיר תמים ועליז למשהו קודר כל-כך ע"י התיאורים שלך וזה מעניין.(יש גירסה של ארקדי.ד. ל"ליצן קטן שלי",עצוב כמו שרק הוא יודע לשיר)
ב. זה פתאום מעלה את המחשבה למה שלומית היא זאת שבונה ולא אבא שלה או בעלה. אישה גלמודה...
ג. "הוא לא יחזיק מעמד עוד שנה"- מזכיר את "העלה האחרון" של או הנרי. כשהעלה יפול היא תמות. כשהסוכה לא תחזיק מעמד...
בהחלט יפה,בברכת "ושמחת בחגך"....
[ליצירה]
מה?!?!?!
אני הראשון שמגיב?!
אז אני אומר, (כלומר אני אריאל, אבל אני מבטא את מחשבותיי באופן מילולי) שהסיפורונצ'יק שלך נהדר! הוא ממש הנק! (אולי עדיף "נעדר" ו"ענק"...)
טוב, חלאס שנינויות מצידי. (עוד משפט דו משמעי שלי, והפעם בטעות...)
אחל'ה סיפור, משתמש בחומר הטוב מהיצירות הקודמות(אולי החומר מ "אם...") אבל בסגנון שונה.
הערה:
אם היית כותב "הוא נהג להחזיק שני פלאפונים..." יכולת להעצים את השוס. ניחא.
תמשיך לכתוב, ואני אמשיך לצחוק ולהגיב.
מ.z.
[ליצירה]
[ליצירה]
.
זה טוב כי יש עניין של לגלות טפח ולכסות טפחיים- לדוג': "מיטתה הריקה של תינוקת שפעם אהבתי"- זה כתוב עדין וגם טעוּן.
מצד שני, זה שאנחנו לא מבינים מה הולך זה קצת גורע.
קיצר, יכולתי לכתוב את התגובה שלך והייתי אומר אותו דבר. "אהבתי ולא הבנתי"
מ.z.
[ליצירה]
והרי התפלספות:
בשירו של סטינג שיחי'- "S.O.S" הוא כותב שהוא נמצא על אי בודד, ואת המצוקות הפנימיות שלו הוא שולח בתוך בקבוק, שכל העולם ידע כמה רע לו. (ויש שקישרו לאדם על סף התאבדות).
השיר מסתיים בכך שהוא קם בוקר אחד ו "DON'T BELIEVE WHAT I SAW..." הוא מגלה על החוף מיליוני בקבוקים שנשלחו אליו, ומסתבר שגם כל העולם שבוז. (וזה במילים שלי...)
בקיצור, טוב לדעת שאנשים שולחים בבקבוקים גם עובדות אופטימיות (אם כי נוגות משהו..).
נראה שהילד וסנופקינו הקטן נמצאים במצב משפחתי שלא היה מאפשר לשלוח לך בקבוקים עם תחושות דומות, וחבל.
אני, לצערי, נמצא עם הסנופקין וילדו באותה הסירה (הלכנו לאיבוד בים...) ולשלושתינו אין אי לנוח עליו.
אוי בעיית הרווקים...
בכל אופן אשלח לך איחול של דודות: שתזכי להקים בית נאמן על האי...
אשמח לשלוח סידור פרחים לחתונה...
עלי והצליחי-
ממזי.פ.
[ליצירה]
.
כתוב יפה מאד, והדמות של מועלם מלוטשת כמו שצריך- הביטוים שלו וההתנהלות. ("סתם שטויות של אשכנזים"- בהחלט אהבתי).
חבל רק שהשארת אותנו בלי לדעת מספיק מה קורה הלאה ומי זאת שקלקלה למועלם ת'מצברוח.
שוב, נהניתי לקרוא.
[ליצירה]
.
באמת הרבה זמן לא קראתי מיצירותייך, נראה שהפסדתי... :)
אמנם הלכתי לאיבוד איפשהו באמצע ולא כ"כ הצלחתי לפסק ולנקד את המשפט "מחבקת זכרון- שתאסוף שבריה"
גם למשפט "כף יד סדוקה מגישה בחן" יש תוכן שנשמע בעייתי.
בכל אופן גם אני ציירתי לי בראש כמו פיצקית, אבל לא נראה לי שאני אצליח לעשות עם זה משהו בעצמי.
[ליצירה]
כתבו עליך שיר!
תכנס לקטגוריה "יחסים", יש שם רק יצירה אחת.
תקרא אותה ותבין שמערכות יחסים הן דבר לא אגואיסטי.
מה שנראה שאתה מחפש הוא קשר שיקדם רק אותך...
בתור בת לא הייתי בא לגאול אותך מייסוריך...
כתיבה יפה ANYWAY...
[ליצירה]
.
כמה חיכיתי! אלוהים! כמה חיכיתי שהילד הזה יכתוב סופסוף שירים שגם אני אבין ואוכל להנות מהם...
ילדזנחום, אהבתי בעיקר את ב',אבל התגובה מתייחסת לכולם.
עלה והצלח!
[ליצירה]
.
סוערה, קוראים לו שמואל, לא אויש (או מויש...)
אבל גם לי נמאס משמאלנים שחושבים שמה שאנחנו מפסידים בפיגועים זה את השלום. יש עם שלם שהא "שש אלי סער", ואיתו אי אפשר לעשות שלום, לא משנה כמה שירים כותבים על זה.
תתעורר אח שלי...
(וירושליים זה עם י' אחת)
תגובות