[ליצירה]
בלי לדבר במילים גבוהות או משלים-
כל מי שרוצה להשמע בוטה משתמש בשואה,נאצים,גרמנים,אנטישמיות וכד', ובדרך כלל זה מישהו שלא חווה אותה כך שאין לו את זכות ההשוואה. הנזק בהשוואה הזאת הוא עצום והוא רק יחריף אם לא נחשוב לפני שאנחנו משתמשים בביטויים כאלו ביצירות.
או ממליצים על יצירות כאלו.
רק טוב.
[ליצירה]
.
זה כתוב יפה מאד.
הדימוי לתפוי טם-טם נראה קצת לא קשור לשאר הדימויים והביטויים היפים.
עדיין, עם כל התיאור היפה, נראה שהסיטואציה עצמה לא כ"כ מרגשת-
השכנים מלמטה נתקעו בחדר,שזה באמת לא טרגי או מסעיר, וגם חילול השבת, שנראה שהיה מהותי לילד לא קרה בסופו של דבר.
הכתיבה מקסימה אבל יכול להיות שפספסתי משהו.
[ליצירה]
חביב,קצת דביק מדי לטעמי.
"בעץ האהבה יש איסור נגיעה"- אחל'ה שורה,אהבתי...
את עוברת בין גופים: את מתחילה ב"אהבתך" עוברת ל "הוא את ליבה כבש" וחוזרת ל "לך" ו"לשובך"
וגם על עצמך "ירה בי" ואז "נותרה"
דבר שני,מי הן ה"ממתינ*ות* לשובך"? הסוסים, הפרחים או השפתיים?
אולי "כל אלו עדיין ממתינ*ים* לשובך"
ואם להיות קטנוני ממש: אי אפשר לדהור אל אי. או שאתה עליו או שאתה צריך לשחות אליו.
עד כאן.
[ליצירה]
105
הֵיי מר אורי תירגע,
וב'קשה בי אל תפגע
איני חפץ באחיות
שהן שנים רבות חיות
(למרות שלמרב הצעתי
חיות מחמד, כשהתלהבתי
מה"בלי" שלה, הייחודי
ולה חפשתי ידידים)
אז אל לך להיות נרגש
ממסירת כל ד"ש...
ומישי'לה החצופה
היא רק לטרמפים מצפה
(ודאי זוכרת היא היטב
איך לא הנחתי לה להרטב
"זו היא שבצומת לה חיכתה?"
התדהמה אותי היכתה)
אך כשמדובר במפגש צורה
התחצפה הבחורה
רק בגלל שהיא לא מרוויחה
אותי היא לא מעריכה
ובפורום על המפגש
כשאני נכנס נרגש
היא עושה ממני צחוק
צריך נגד זה לקבוע חוק.
טוב, די לנגיעות אישיות
וגם להודעות טפשיות
לכולם שבוע טוב
ואל תשכחו להמשיך לכתוב.
(תמשיכו, חברים,
עד מאה ועשרים...)
[ליצירה]
בהשראת ריה"ל
אני במרכז אך לבי במערב,
וקצת קשה לי בלי מרב,
את העלמה תקף בילבול
והיא ירוד ירדה לחו"ל
ובחורה בלי אידיאלים
תמצא שידוך עם "לא נורמלים"
היכן אתם שם, במצרים?
אולי בתימן, הרחוקה כפליים?
תשמור עליה, אב רחום
מסתם חתן בצבע חום
אני אינני גזעני,
פשוט אכפת לי, כך אני,
לשמור על כולם יהודים
גם על אותם הנודדים
שאת ביתם מצאו בחו"ל
עם וילה,וולבו וחתול.
על-כן חיזרו לכאן מהר
כי שם קשה להיזהר!
אבוא עם כתובת לנָמֶל,
ברוך שובכם לישראל!
[ליצירה]
אהבתי. גם את הפסלון עצמו וגם את הכותרת. בלי חירטושים...
[ליצירה]
[ליצירה]
היי דרומה
איני אלוף החרוזים,
ואין כלל צורך להגזים.
בגיאוגרפיה, זה נכון,
תמיד הברזתי בתיכון...
האם אילת היא בדרום?
אומרים ששם מוגזם החום,
אולי השפיע השרב,
על בתך, ששמה מרב.
אם היא יוצאת עם בחורים,
שכלל אינם משוררים,
היאך תדע מחשבותם,
או אם תרצה להיות איתם?
אולי שומרים הם לעצמם,
את דעתם, את רגשותם?
אם אין כותבים הם לה שירים
אולי אינם לה ראויים?
כדאי לבחון זאת מקרוב,
כי לא כל "דג בים" הוא טוב
כמו צלופחים או גם כרישים,
יש בחורים חדלי אישים!
עם שני אקורדים ומחווה
תדע אם יש כאן אהבה,
עם סרנדות בחלון
תדע שהוא אוהב המון.
כמו-כן אם סוס לבן לו יש
יש די מקום להתרגש.
בזאת יהיה לך מבחן
מי ראוי להיות חתן!
אסיים לי כאן, נסיך החרוזים,
ואשוב למטבח לקלף לי תפוזים:
כי בנגינה איני בקיא,
אני אגרום לה להקיא,
זייפן אני כמו קרפדה,
ויש לי סוס עם חלודה,
אולי אמצא לי נערה
במקום אחר, אך לא ב"צורה"...
[ליצירה]
עיין ערך "ילדים סורגים"
"אושר ללא גבולות
ממלא לי את
הלב.
אושר ללא גבולות
אין מקום
לכאב
אושר ללא גבולות
החיים הם מתנה
הלוואי ויימשך
כל ימות
השנה"
הייתי מציע לנסח מחדש, הקטע לא מעביר מספיק את הפשטות שאת/ה מנסה לומר על השמחה שבאה "סתם כך".
שבת שלום, ממזי.
תגובות