.JPG)
אם שותים, לא נוהגים.
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] :D איך אתה תמיד מוצא את הדברים האלה??? [ליצירה]
- [ליצירה] ידידי הייתי שמח לשמוע באיזה מצלמה אתה מצלם? [ליצירה]
- [ליצירה] יוסף, סחבת לי את התגובה. [ליצירה]
- [ליצירה] הדס יוסף וילד, פשוט צריך לפתוח את העיניים, הסיפורים באים אל מי שמוכן להקשיב להם. :) [ליצירה]
- [ליצירה] - - עברת לחזותי בזמנים האחרונים. ואנחנו כבר מתגעגעים למילים הכתובות שלך. התכתוב לנו מעט? [ליצירה]
- [ליצירה] גם לי היה פעם אוסף פחיות [ליצירה]
- [ליצירה] :)) [ליצירה]
- [ליצירה] ומה עם מי שיש לו בלוק? [ליצירה]
- [ליצירה] הדס ויוסף: כולם שומעים סיפורים. יש מי שיודע לספר אותם. [ליצירה]
- [ליצירה] פולסוואגן ישנה טיכו... לק"י. לא?! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאד ראוי לציון. אני ניגש עכשיו לתנ"ך להשוות... [ליצירה]
- [ליצירה] מה?!?!?! אני הראשון שמגיב?! אז אני אומר, (כלומר אני אריאל, אבל אני מבטא את מחשבותיי באופן מילולי) שהסיפורונצ'יק שלך נהדר! הוא ממש הנק! (אולי עדיף "נעדר" ו"ענק"...) טוב, חלאס שנינויות מצידי. (עוד משפט דו משמעי שלי, והפעם בטעות...) אחל'ה סיפור, משתמש בחומר הטוב מהיצירות הקודמות(אולי החומר מ "אם...") אבל בסגנון שונה. הערה: אם היית כותב "הוא נהג להחזיק שני פלאפונים..." יכולת להעצים את השוס. ניחא. תמשיך לכתוב, ואני אמשיך לצחוק ולהגיב. מ.z. [ליצירה]
- [ליצירה] הנה כאן ממשיך להסתובב הגלגל ומראה פה למה השרשור מסוגל כי התחלנו לכתוב לפני זמן רב מספור ואני אז ניסיתי לדרוש ולחקור על מרב, מיקומה ודברים נוספים ועכשיו זה תורי להסתיר ת'קלפים אם תרצה שאומר מהיכן אכירך אוכל חוק קטן וחשוב ללמדך הוא נקרא חוק הדתיים השלובים וכמו כל דבר הוא מורכב משלבים: אם יש אדם דתי במקומותינו סביר לחשוב שמכיר הוא את שנינו ואם אראה לו את זה השרשור יאמר הוא "אורי?! אני מכיר, זה ברור! הוא גר לידי בישוב המדהים והוציא הוא אפילו ספרי ילדים" את שם המדליף לא כאן אספר, רק אם אחזור בי במועד אחר... [ליצירה]
- [ליצירה] אמנם נכתב מזמן אבל... בהחלט טוב! אני מכיר הרבה אנשים שנעים בדיאלקטיקה הזאת ואני אחד מהם. אני מעריץ את מי שמוצא את האיזון. ומבדיל. [ליצירה]
- [ליצירה] . סחתיק עלייך. אין ספק שמרפי הוא אחד המשפיעים הגדולים על ההיסטוריה, ועל חיי הפרטיים. את לא הראשונה שכתבת עליו ("איך הכל התחיל" לא.רווק, פה באתר) ובטח לא האחרונה שתסבול ממנו. לשם האופטימיות הייתי מציע לך לקרוא את סדרת "הסיפור האמיתי" של יאנוש ורחלי, גם זה פה באתר. אריאל אחר. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי ילדים פלסטינים גשם, מעיל אחד חגורת נפץ אחת מתחת למעיל האחד ילד בן עשר עומד במחסום וחושב ואולי גם שר לעצמו שיר פרידה בערבית. בגיל עשר אתה לא אמור להיות מחבל אתה אמור להיות סתם ילד להשחיל דיסקיות ברזל במשחק ולא לחבר אותם לשעון עצר. כבר מזמן (בעיקר מאז מחסום חווארה שזה הארוע שמתואר כאן) אני פחות מרחם על ילדים ערבים מסכנים. וראיתי הרבה כאלה. למיוריל דריי- כן, אולי כדאי שמישהו יעשה,בטח לא אנחנו. (אני מתכוון לפלסטינים. אם הוא כתב על בדואים זה סיפור אחר, יש להם גם מעמד שונה מערביי ישראל ובטח מהפלסטינים). [ליצירה]
- [ליצירה] 114 מצטרפת לשרשר, מיקה מוה? אין אחר! והיא על בגרויות תכתוב, כי היא חושבת שזה טוב. היא לא יודעת עד כמה מסוכן לכתוב על עניינים כאלה כאן- כי יש כאלה,לא נעים שבחוסר נינוחות נעים כשנזכרים הם בתיכון ומה עשו אז לא נכון- איזה ציונים קיבלו, ואיך ישבו והתאבלו במחשבות על עתידם, ולמה לא למדו מוקדם... אני אחד מאלו ש היה להם ללמוד קשה ואם אוכל להתפרנס ודאי יהיה זה דרך נס. בקיצור ובלי הטפות של זקיינים לאלו שעדיין מאיישים ת'תיכונים, אומר תודה לגברת מיקה שאת השרשור כאן לא הפסיקה ויחד עם מי שעוד לא התעייף ל 120 נגיע בכיף. [ליצירה]
- [ליצירה] לקצת אחרת אנחנו השתמשנו בבית עד לפני משהו כמו שלש שנים, כשממש כל אחד קנה פלאפון והתחלנו לפתח שרירים מיותרים באצבעות...(שני המכשירים עדיין ברשותנו, לכל המרבה במחיר). [ליצירה]
- [ליצירה] . הביטוי "של נעליך" התחיל כמובן ע"פ פרשת וארא ולכן החשבתי את זה כציטוט משם. את העובדה שהשמש שוקעת בים אני יודע אבל כשכל התאורים הם על מה שקורה סביבך- גגות,סימטאות וכד'\ בקיצור תיאור סיטואציה,אתה לא יכול פתאום לזרוק אותנו לים. (את זה אולי המוסלמים יעשו :) ) אם תרצה להמשיך לדון יש מסרים אישיים. רק טוב, ויום יבוא ולא יקרא עוד שמך יוצר מתחיל כי אם יוצר מן השורה. (לא שאני מתיימר לדבר מהמקום הזה,זה רק סוג האיחול שמתאים לאחד שנותן לעצמו שם-עט עם אופי זמני) [ליצירה]
- [ליצירה] לא שאני במצב רוח יותר אופטימי כרגע, אבל האנשים הנינוחים עליהם אתה מדבר,שיהיו "מאושרים גם בעתיד"- אין להם עתיד, הם ישארו בהווה של היום, קרי בעבר. נראה שגם אתה לא מאמין שהתקווה היא התבלין של הצרות- "סמנו את הדרך אליו בבירור וצעדו בה"- זה תקווה/ שאיפה למשהו בעתיד, למימוש רצון, אפילו אגואיסטי. צריך משהו לשאוף אליו.למרות שלא תמיד מוצאים. [ליצירה]
תגובות