[ליצירה]
לא מדובר כאן בשחרור,
וכל העסק לא ברור,
אבל אם אסתכל בלוח
אוכל לומר שדי בטוח
עד סוף החודש הבא
לא אראה את הצבא
אני חוזר ללמוד תורה
קצת מחשבה וגם גמרא
זה מין הסדר שכבר נקבע
בין הצבא והישיבה.
טוב,כמו שאמרה מיקה
ואחר כך בלי סוף העמיקה-
נושא השרשור הוא עדיין בתך,
(תסתכל בתגובות ותדע בביטחה)
ומוזר שרק ב"נָגָלת" התגובות השלישית
נודע שמרב היא בכלל בשישית...
וממה שהתרשמתי,קצת לא נעים-
נראה שמרב כן עוסקת בציוֹנים...
ואם לא ברבים,לפחות באחד,
שדואג שתמיד לא תהיה היא לבד...
ותיקון לך אורי אם אפשר פה לתת-
טעית בעניין "היצירה הנצפית"
כי רבות וטובות יש, מלבד "איזה חג"
שמרוב שנצפו המחשב חטף באג
אבל אין שום ספק, (אם מרב מאוכזבת)
ששיר זה כבר זכה ב"היצירה המוגבת"!!!
[ליצירה]
כהמשך לשרשור ההסכמה עם ערוגה אומָר שגם לדעתי הצדק איתה.
אחרי שדובר כ"כ רבות על צנזורת איכות באתר, דירוגין למיניהם וכד'-
לענ"ד אין מקום ל-ה-ו-ד-ו-ת לכל מי שהשקיע לא יותר מדי דקות ולא יותר מדי פיקסלים (אם כי לפעמים כן מדובר ביותר מדי...) כדי לפרסם משהו שכולם יראו.
(ולא אכחיש שזה חטא שגם אני חוטא בו לעתים)
צריך לתת ביקורת כששייך
צריך לפרגן כששייך,
וצריך לא להתחנחן יותר מדי,אם מגזימים הפידבק כבר הופך להיות לא משמעותי ויצא שכרנו בהפסדנו.
(אני לא פונה ח"ו אישית לתמי אלא מתייחס לנושא בכללותו כי הוא עלה כבר מספר פעמים באתר)
לפעמים גם צריך לדעת לא לכתוב תגובה ארוכה זה עלול להיות מייגע.
די.
[ליצירה]
וואו!
חיברתי בלון חמצן לחליפת הצלילה וניסיתי להתעמת עם כמה משפטים בסיפור הזה. יש הרבה עומק, וצריך לקרוא שוב.
אני לא כ"כ יודע לשחות אבל אני אנסה...
יפה מאד.
[ליצירה]
שן, עשית לי חשק לכתוב
(ויאמרו הגולשים אם זה רע או טוב)
האם אתה בן עדות המזרח?
(בימינו זה לא כ"כ מופרך)
כי מתוך תגובתך לערוגת הגינה
בצבצה לה עובדה בלי כוונה:
"לפני ראש השנה רוב סליחות"
אומרים רק ההם שאוכלים קטניות
ומיד מפתחו של חודש אלול
מתחיל מנהגם הכרוך במילמול
בשופר, בווידוי וברוב פיוטים
וחזן לא מוצלח שמרבה עיוותים.
שתהיה שנה טובה לכולם
בעיר בכפר ובכל העולם.
[ליצירה]
אויייש סו!
באמת חבל. אני מכיר עוד כמה אנשים שמתייחסים בצורה דומה לכתיבה שלהם- חלקם משאירים את זה לעצמם, בפינה צנועה בלב,
וחלקם כותבים על זה אבל לא מפרסמים את כתביהם בראש חוצות.
אולי בשביל זה יש את במה חדשה וציבור לקוחותיה,
אני עדיין לא רואה לגיטימציה לפרסום הבוטות הזאת כאן.
גם התגובה שלך צרמה לי עד מאד.
עשיתם לי איכסה. ממש.
מ.z.
[ליצירה]
מילתא דבדיחותא
יופסקו לאלתר הבדיחות הפרטיות!
אי אפשר לקרוא יצירה רצינית בלי השטויות שלכם?אני עומד כאן נפעם, מול ה "נו, באמת..." האימתני (מזכיר לי את ה"לא כלום" מהסיפור שאינו נגמר)
ואז אניצה ריחלי רותותכם משנים את הפיסוק של המילים שלכם. מצחיקנה, כון? יופי!
בקיצור, להלן הניתוח שלי לגדלותו של מ.מ. גאיוס:
אני מלא רגשות מעורבים, שכן בא לי להיקרע מצחוק,
ולחטוף התקף אסטמה כרוני לנוכח הביטוי המצחיק בן שתי המילים שבא להראות את דעתו הסמויה של היוצר (אם לא "אמן בחסד עליון") על האתר.
מצד שני, אני על סף בכי, האימרה מזכירה לי את איזדרכת, מורתי הישישה לטבע, שמתה רחמנ"ל באמצע ניסוי בשיעור איתנו.עצוב.
ועוד דבר:
אני לא מבין איך יצור חצוף ומרושע כמו מ.מ.פגר מעיז להכניס יצירה כה גסה ובוטה לאתר!
יש לכם מושג מה משמעות הביטוי "נו, באמת..." בגרמנית? אני בטוח שמנהל אתר היצירה הגרמני
"פון-צורנברג" לא היה מכניס דבר כזה.
זו דעתי.
אגב, איפה ממלאים טופס הצטרפות לחבר'ה? גם אני רוצה להשתתף בדיונים על קוטרי סרגלים ואוהבי שופינג..
באהבה והערכה-
ממזי.
[ליצירה]
ואני חושב שעדיף במקרה הזה לא להשתמש ב"מדרש בגובה העיניים",
עובדה שהיית צריך לבקש מאיתנו "להתייחס בהתאם". כמה מגניב שזה לא נראה לך כשאתה מדמיין את זה, אל תכתוב את זה כמו ההוביט.
[ליצירה]
מעולה.
כתוב טוב ומרענן.
הזכיר לי סיפור אחד של אתגר קרת...
אגב, מצאתי את משה-
הוא יושב בספסל לידי בישיבה.
הוא סיפר לי שאשתו חושדת בו שהוא חוזר בתשובה ושהוא לומד תורה במקום להגיע הביתה בזמן.
חשבתי שחשוב שתדעי...
תגובות