[ליצירה]
אני?! אני מסיפור אחר..
בדיחה זה בטח לא.
גם לא ברור איך הכותרת קשורה.
את המילה "ממדים" כדאי היה לכתוב בכתיב מלא, בגלל האסוציאציה למדים של הכחולים.
עד כאן.
[ליצירה]
.
ממש נחמד, יכול להיות שמתחילים לראות פה יורשים לאורי עמירם?
(כי אם כן זה אומר שאני מתחיל להשתולל פה, סטייל "איזה חג תאהב מרב" של אורי...)
רק טוב.
ממזי.
[ליצירה]
לא שאני במצב רוח יותר אופטימי כרגע, אבל האנשים הנינוחים עליהם אתה מדבר,שיהיו "מאושרים גם בעתיד"-
אין להם עתיד, הם ישארו בהווה של היום, קרי בעבר.
נראה שגם אתה לא מאמין שהתקווה היא התבלין של הצרות- "סמנו את הדרך אליו בבירור וצעדו בה"- זה תקווה/ שאיפה למשהו בעתיד, למימוש רצון, אפילו אגואיסטי.
צריך משהו לשאוף אליו.למרות שלא תמיד מוצאים.
[ליצירה]
129
אצטרך להגיב להמון אנשים
ואת השרשור כאן שוב להנשים:
לרועי "כח אדם" גולן
שמציע לי לעבוד כ"סטלן"...
אני לעצמי כבר בחרתי עיסוק
להיות,אחראי: על?! סימני. הפיסוק"!!!!
אין לזה שם במשקל ה"קטלן"
(שגם הוא די נשמע ברנש מסוכן...)
אבל אמא שלי תשמח בלי ספק
שאם אינני רב, לפחות אני "פוסק"...
ורועי, שמתפקד גם כמנוע חיפוש
הייתי מבקש לעשות איזה "פּוּס"
(כלומר "הפסקה", בשפת הילדים
"נפלתי,פוס מישחק" אם צריך להדגים...)
אז אל נא לשלוח אותנו אחור
לחפש תגובות ואותם גם לספור
(הם ודאי נמצאות גם-כן באיזה חור,
אז את זה רועי,בבקשה תזכור...)
החידות על מקומו מגוריו של עמרם
(איפה הי'?, ישאלו פה כולם)
נפתרו כבר מזמן והתגלו לעולם
הוא גר באפרת, הישוב המושלם
(מצטער, זה היה החרוז המתאים
יסלחו לי יושבי קיבוץ "הזורעים")
והי' של "עמירם" ל"מירב" הועברה,
כך כתב מר גולן בתגובה שעברה...
ולאורי שצץ לו מבין התפוצות
וחזר להגיב בתגובות מפציצות
אם בחו"ל חוגגים כל מועד פעמיים
ובשבועות, כידוע, פועלות המעיים...
האם יש סיכוי להשאר רזים?
אמור נא לי אורי,חכם הרזים...
נראה שבמשפט תמים אחד
עלתה קרנה שלך בתך במצעד
כי עכשיו יאמר לעצמו כל בר דעת
"וואו, גם לבשל היא יודעת..."
[ליצירה]
מזכיר את עדי רן...
טוב מאוד, זורם ומקפיץ,
חבל רק שיש יותר מדי קטעים שנשמעים כמו קטעי מעבר ("יודע X5 שומע X5 וכד') יותר תוכן בבתים עצמם/יותר בתים.
קטע מצוין עם המ "מה מה מה מוּ".
תמשיכך.
[ליצירה]
.
אורי אקרא לך, אורי שלי
למה אתה כך עליי מעליל?
הרי לא חשפתי פה דבר מה סודי,
אז מדוע ולמה תקטרג בעדי?
נפתלי את שמו כבר מקודם כתב
ואני רק הזכרתי בדרך אגב,
שאתה גר בארץ,לא כתבתי היכן
הורד נא אותי ממעל הדוכן
ולא אשפט כאן קבל עם ועדה,
במיני אשמות שפשרן לא אדע.
ולך נפתלי הדואג לשלומי
אספר מעט על הנעשה במקומי:
שם יריות אין, גם לא סכנה
ומרב הצרות הן עניין צחנה
הנושבת בינות לקירות בשכונה
הקרויה בשפתם "אבו סנינה"
וגם אין מה לדאוג כי החל מראשון
לא אהיה שם יותר,לא אלך שם לישון
לאן כן אלך? לא כאן זאת אכתוב
זאת אלחש רק למי שמכיר אותי טוב....
[ליצירה]
אז ככה-
התלבטתי קשות אם להסיר את היצירה לאור קריאת התגובות ששיקפו את דעתם של היוצרים על כתיבה כזאת.
מלכתחילה התלבטתי אם לפרסם, ואחרי שקראתי כאן מספר קטעים מקאברים על פיגועים וכד' החלטתי לפרסם בכל זאת.
את הנעשה אין להשיב, אני מתנצל בפני הקוראים שנפגעו וידוע לי שיש כאלו.
החלטתי הסופית היא להשאיר את היצירה כאן למען העתיד, בו ירצו אולי יוצרים לפרסם קטעים בסגנון דומה-
וקטע זה ותגובותיו ישמשו לו כמדד. ולו כדוגמה שלילית.
מקווה להעלות רק חיוכים-
מ.z.
תגובות