[ליצירה]
.
וואו. אין ספק.
לא אלמן ישראל ולא יתום קדיש. עבודה נפלאה.
אני מקווה שתטרנספר את ההתנחלויות הבלתי חוקיות ותעלה על הקרקע רק ישובי קבע. בלי לוותר על חלקים משטחיך.
ממזר רווק.
[ליצירה]
אויייש סו!
באמת חבל. אני מכיר עוד כמה אנשים שמתייחסים בצורה דומה לכתיבה שלהם- חלקם משאירים את זה לעצמם, בפינה צנועה בלב,
וחלקם כותבים על זה אבל לא מפרסמים את כתביהם בראש חוצות.
אולי בשביל זה יש את במה חדשה וציבור לקוחותיה,
אני עדיין לא רואה לגיטימציה לפרסום הבוטות הזאת כאן.
גם התגובה שלך צרמה לי עד מאד.
עשיתם לי איכסה. ממש.
מ.z.
[ליצירה]
אללה איסתר
אינני זוכר כבר על מה להגיב,
כאן בשירשור זה, המרהיב:
האם לזאת שבאה מאהבה
אך עדיין לא הגיע מאהבה?
האם לזה שעל המשקל מתלונן?
לא, כאן אורי במקומי מתגונן....
אולי להזמנתו של אורי לבקר
בביתו שבנה לו במקום אחר
שכּן אורי,למי שלא ידע
גר ביישוב שהפך לאגדה
ממש לא רחוק ממקום מושבי
מרחק נסיעה של רכב דו מושבי
הוא פשוט קפץ לו לנכר
וחשב שיחזור ממש מחר
אבל הוא מצליח בתחום הממכר
אז בישראל רק מדי פעם נזכר
(אינני מאשים חליל וחס
פשוט בחרוז כלום לא נכנס...)
אז לזאת הרווקה
אגיב ראשון דווקא
אז מה חיפשה הנערה?
מישהו שנראה לא רע?
אצלי האף ממש נורא.
דתי , אבל פתוח?
אני-רק תער בגילוח!
ולגבי הנעליים-
"ניו בייניש" יש לי שניים...
ולגבי המפוחלץ ששמו דו-מיני
("מפוחלץ-שמרית"?! זה לא הגיוני...)
אינני יודע לגבי האיות
האם בכוונה הייתה הטעות
צריך בכל זאת הגהה לעשות
וככה על הבושה לכסות.
נפתלי פרידמן ברוך בואך
אנו מברכים על הצטרפותך
לעולם החורזים
הנוטים להגזים
ולחרוז אפילו שנה שלמה
בלי לדעת לשם מה.
אז בואו נראה לאן יילך
שירשור זה ,המולך
בתחום החרוזים ובתחום התגובות,
כי אני הולך לי לעיר האבות...
[ליצירה]
.
יש שני דברים שמעניינים את בני האדם:
הראשון הוא כסף
השני הוא איך להשיג אותו.
ואני מסכים עם נשוּמֶה, כדאי להוריד גימטריא אחד. (וכדאי גם להחליט איך לאיית אותו...)
[ליצירה]
רן יקירי
אתה מוזמן לכתוב את הסתייגותו של הרב שרלו מהמשפט שציטטת בשמו,
שמעתי דבר או שניים בחיי מהרב שרלו ואני מאמין שהוא היה מודע לסכנה של פירסום הדברים כפי שאתה מציג אותם.
עלה והצלח.
[ליצירה]
האתר בן 4??? מזל טוב!
אני נשען כרגע על ההליכון שלי והפיליפיני שלי מקריא לי מה כתוב כאן. זה נשמע כמו שיר חביב, אם כי במבטא שלו...
טוב,די,
ערוגה, את דעתי על השיר אני מניח שכבר שמעת אז לא אכתוב כאן.
אבל זו באמת הזדמנות להודות לערוגה על מה שהיא משקיעה באתרנו הקטן. (אם כי ברכת ה"גדול יהיה" קצת מפריעה כשיש 51 יצירות הממתינות לאישור אבל לא כאן המקום.)
יומנעים.
[ליצירה]
וכאן בא לסיומו
לחרוז יהיה לי לא פשוט
וזה מרוב ההתרגשות
אני מול המחשב יושב
כותב, מוחק, ושוב כותב
הראש כרגע מטייס,
כן,זו דרכו של מתארס...
בקיצר, שיהיה רק טוב,
ו"אצל מירב בקרוב"!!!
תגובות