יש!
פעם אחת הבנתי יצירת חזותי לפני שקראתי את ההסבר! אין ספק, המאבק הזה מפתח את התפיסה האמנתית שלי...
הרעיון יפה בהחלט, והכתרת מצויינת-
אבל לא יודעת, הביצוע היה יכול להיות נקי יותר ומושך יותר את העין.
אחרי ההסבר הבנתי עוד דברים, אבל עדיין מציק לי מאוד הבלאגן של התמונה.
וגם - או שהשתמשת בזום דיגיטלי או שהקטנת בגסות. זה הורס מאוד את התמונה. [בעיקר אפשר לראות את זה בקו המפריד בין גב הילד לצווארו.]
[והוספת כיתוב על גבי התמונה היא רעיון גרוע לחלוטין.]
לאמונה תחיה- אל תדאגי, השקפותינו זהות. (התמונה צולמה בחוף דקלים,ולא מגיעים לשם במקרה...)
לערוגה (ולשאר התוהים)- ההמשך הוא "וגבר ישראל".
הילד בתמונה הוא ילד מכפר דרום, מול אנטנה של הצבא.
לצערנו השאלה היום היא מי ינצח- הילד המתיישב או הצבא כמבצע משימה (ולההההההההבדיל כמובן ממלחמת ישראל בעמלק ).
בתמונה העפיפון הכתום נראה גבוה מהאנטנה, מה גם
שזה כתום, עם דגל ישראל וכו וכו וכו יש פה הרבה סממנים (הכיפה הגדולה,הכתף הקטנה החשופה, המקבילוּת בין חוט העפיפון לאנטנה, הסככה בחוף ועוד...
אפשר ללכת עם זה לאן שרוצים.
[ליצירה]
נפלא
והכותרת עושה את כל התמונה למשהו עמוק ביותר.
אם היה אפשר להוסיף בפוטושופ ככיתוב בתוך התמונה את דברי חז"ל המפורסמים על הפסוק זה היה מועיל לענ"ד.
[ליצירה]
יש!
פעם אחת הבנתי יצירת חזותי לפני שקראתי את ההסבר! אין ספק, המאבק הזה מפתח את התפיסה האמנתית שלי...
הרעיון יפה בהחלט, והכתרת מצויינת-
אבל לא יודעת, הביצוע היה יכול להיות נקי יותר ומושך יותר את העין.
[ליצירה]
אחרי ההסבר הבנתי עוד דברים, אבל עדיין מציק לי מאוד הבלאגן של התמונה.
וגם - או שהשתמשת בזום דיגיטלי או שהקטנת בגסות. זה הורס מאוד את התמונה. [בעיקר אפשר לראות את זה בקו המפריד בין גב הילד לצווארו.]
[והוספת כיתוב על גבי התמונה היא רעיון גרוע לחלוטין.]
[ליצירה]
הסברים רבותי! הסברים!
לאמונה תחיה- אל תדאגי, השקפותינו זהות. (התמונה צולמה בחוף דקלים,ולא מגיעים לשם במקרה...)
לערוגה (ולשאר התוהים)- ההמשך הוא "וגבר ישראל".
הילד בתמונה הוא ילד מכפר דרום, מול אנטנה של הצבא.
לצערנו השאלה היום היא מי ינצח- הילד המתיישב או הצבא כמבצע משימה (ולההההההההבדיל כמובן ממלחמת ישראל בעמלק ).
בתמונה העפיפון הכתום נראה גבוה מהאנטנה, מה גם
שזה כתום, עם דגל ישראל וכו וכו וכו יש פה הרבה סממנים (הכיפה הגדולה,הכתף הקטנה החשופה, המקבילוּת בין חוט העפיפון לאנטנה, הסככה בחוף ועוד...
אפשר ללכת עם זה לאן שרוצים.
[ליצירה]
.
מפתיע אותי שרק זה ארסנל התגובות.
אני מאד אהבתי,אם כי לא היה צריך לכתוב גם בסוף כל שורה, סטייל "עננו XXXXX עננו".
היה חסר גם קצ' יותר רציני בסוף.
והקשר מעולם לא שבק חיים,חצוף!
[ליצירה]
הרבה זמן לא צחקתי ככה. (לפחות לא מאז שראיתי בשיחון ביידיש תחת הכותרת "משפטים לפגישה ראשונה" את המשפט האולטימטיבי להצלחה בשידוך:"אני בן 16"...)
כל טוב!
[ליצירה]
ה' ישמור.
תיארת כל כך הרבה מוות כשברקע כל כך הרבה אהבה, אני לא יודע אם לשמוח על ההחלטות שקיבלת ועל צידוק הדין , או לבכות את המתים.
את מתארת דברים בצורה נפלאה, נעים לקרוא.
בכל זאת הייתי מוסיף קצת אופטימיות...
מ.z.
[ליצירה]
לאוסף: אם כבר "ערוגת פרחים" נשמע זורם יותר...
לשי:.
השיר שכתבת לא מדבר על הכתיבה שמתפרסמת בעיתונים, אלא כ"מרשם" לכל כותב, ע"ע "...הצב בראש הרשימה.. והמתן לתגובות..."
קח מדגם מייצג פה באתר- שיר אחד מתוך שלשה שמתפרסם בבת אחת של אותו יוצר (לא יקשה עליך למצוא) ותתרשם מהתוצאה. גם אם לא "הבשלה", השירים צריכם הגהה ואולי עוד כמה "נגיעות".
גם אלו שצריכים "לשחרר" יכולים לשחרר לעתים למגירה
ולא הכל ראוי שיתפרסם- מי שחברה שלו עזבה אותו יכול לכתוב "רע לי רע לי רע לי, מדוע היא עשתה את זה,מה לא טוב בי?"
זה יופי של "שחרור",זה מבטא את כאבו, והוא אפילו כתב "מדוע" במקום "למה", אבל לא הייתי מצפה לראות את זה תחת הכותרת "שירה".
עדיפה עצירות על שלשול- לפחות זה לא עושה מסריח לאחרים . :)
[ליצירה]
אללה איסתר
אינני זוכר כבר על מה להגיב,
כאן בשירשור זה, המרהיב:
האם לזאת שבאה מאהבה
אך עדיין לא הגיע מאהבה?
האם לזה שעל המשקל מתלונן?
לא, כאן אורי במקומי מתגונן....
אולי להזמנתו של אורי לבקר
בביתו שבנה לו במקום אחר
שכּן אורי,למי שלא ידע
גר ביישוב שהפך לאגדה
ממש לא רחוק ממקום מושבי
מרחק נסיעה של רכב דו מושבי
הוא פשוט קפץ לו לנכר
וחשב שיחזור ממש מחר
אבל הוא מצליח בתחום הממכר
אז בישראל רק מדי פעם נזכר
(אינני מאשים חליל וחס
פשוט בחרוז כלום לא נכנס...)
אז לזאת הרווקה
אגיב ראשון דווקא
אז מה חיפשה הנערה?
מישהו שנראה לא רע?
אצלי האף ממש נורא.
דתי , אבל פתוח?
אני-רק תער בגילוח!
ולגבי הנעליים-
"ניו בייניש" יש לי שניים...
ולגבי המפוחלץ ששמו דו-מיני
("מפוחלץ-שמרית"?! זה לא הגיוני...)
אינני יודע לגבי האיות
האם בכוונה הייתה הטעות
צריך בכל זאת הגהה לעשות
וככה על הבושה לכסות.
נפתלי פרידמן ברוך בואך
אנו מברכים על הצטרפותך
לעולם החורזים
הנוטים להגזים
ולחרוז אפילו שנה שלמה
בלי לדעת לשם מה.
אז בואו נראה לאן יילך
שירשור זה ,המולך
בתחום החרוזים ובתחום התגובות,
כי אני הולך לי לעיר האבות...
[ליצירה]
לץ קוֹנטיניוּ
"בשם הדקדוק", מיס הדס היקרה-
הרשי לי לרשום לך כאן הערה
מה זו המילה הזו "ההנתי"?
האם רצית לרשום "האנטי"?
כי אם כן אז טעית,בשתי אותיות
אבל אפשר עם זה גם כן לחיות.
יוסף שמח ינחל אכזבה,
החרזן השני הוא כמובן האבא,
וצריך לאכול הרבה קש
בדרך לתואר הזה המבוקש.
ולך אדון אורי אזרוק עוד מילה-
אני מגיע בעסקת חבילה:
לא חרזן או ליצן לפי הלקוח-
אלא ממזי כולו- אז את זה לא לשכוח...
וחובה להזכיר שעכשיו חנוכה
שידעו הקוראים, כל פיסקה ופיסקה
מתי נכתבה ובאיזה הקשר
וידעו את הכל לעלילה לחבר.
אז כל טוב לכולם,נפגש בשמחות
(אורי,תגיד, למרב יש אחות?)
[ליצירה]
ואני חושב שעדיף במקרה הזה לא להשתמש ב"מדרש בגובה העיניים",
עובדה שהיית צריך לבקש מאיתנו "להתייחס בהתאם". כמה מגניב שזה לא נראה לך כשאתה מדמיין את זה, אל תכתוב את זה כמו ההוביט.
תגובות