[ליצירה]
יש בי קורת והיא תנצח...
א.אני משער שלא דפקת על הדלת באלט וגם לא בקונטרול,
אולי "בלאט" יותר יתאים...
ב. מול מישהי צנומה רטובה ורועדת אני הייתי אומר "תרמתי במשרד"...
ג. אם הוא זרק אותך (ותסלחי לי על זריית המלח על הפצעים...) הוא לא יחזור אלייך סתם כי הופעת בדלת. דברים כאלה רואים בסרטים, אבל לא קורים במציאות
וגם אם הוא יחזור, זה לא יחזיק מעמד אם זה בא מתוך קריסת מבצר לבו, המבצר עלול לבנות את עצמו מחדש עם הזמן.
גם אני הייתי מוריד את "איזו מתוקה",אבל בסחהקול כתוב יפה.
בהצלחה.
ממזי.
[ליצירה]
תודה, אבל...
שאיפות לי בתחום הצבאי יש יותר
ועל כן על תפקיד החורז אוותר
כ עדיף עוד לרוץ על גבעה או על הר
מאשר להצליח לכתוב משורשר
אם יצליח חרוז לרצד על נייר
אין זה אומר כי אהיה מאושר.
עם הנשק ביד ובתוכו הצולבת
אוכל להגן על המדינה האוהבת
ולא עם עוד עט או עם עוד יצירה
את אלה השאירו להיכתב ב"צורה"
[ליצירה]
.
סחתיק עלייך. אין ספק שמרפי הוא אחד המשפיעים הגדולים על ההיסטוריה, ועל חיי הפרטיים.
את לא הראשונה שכתבת עליו ("איך הכל התחיל" לא.רווק, פה באתר) ובטח לא האחרונה שתסבול ממנו. לשם האופטימיות הייתי מציע לך לקרוא את סדרת "הסיפור האמיתי" של יאנוש ורחלי, גם זה פה באתר.
אריאל אחר.
[ליצירה]
מזכיר את עדי רן...
טוב מאוד, זורם ומקפיץ,
חבל רק שיש יותר מדי קטעים שנשמעים כמו קטעי מעבר ("יודע X5 שומע X5 וכד') יותר תוכן בבתים עצמם/יותר בתים.
קטע מצוין עם המ "מה מה מה מוּ".
תמשיכך.
[ליצירה]
מה??? אני לא שומע...
אורי, שוב אתה מתחיל?
עוד לא עברנו את הגיל?
אתה כותב שירים על חָיִל
גם ביום וגם בלָיִל
ואז עוד מאשים אותי
על הז'רגון הצה"לי?
ולגבי שטיפת אוזניים
אני עושה זאת פעמיים
צמוד לכל צחצוח שיניים
(וכל זה- פעם בשנתיים...)
[ליצירה]
דברים שרואי מכאן
מאיפה השנינות המבורכת הזאת? אני מתמוגג מהשטויות האלה!
אגב, לא יודע אם שמת לב אבל אני הייתי נושא הטלפון. (למרות שהוא היה קצת כבד...)
[ליצירה]
.
זה טוב כי יש עניין של לגלות טפח ולכסות טפחיים- לדוג': "מיטתה הריקה של תינוקת שפעם אהבתי"- זה כתוב עדין וגם טעוּן.
מצד שני, זה שאנחנו לא מבינים מה הולך זה קצת גורע.
קיצר, יכולתי לכתוב את התגובה שלך והייתי אומר אותו דבר. "אהבתי ולא הבנתי"
מ.z.
תגובות