[ליצירה]
כתבו עליך שיר!
תכנס לקטגוריה "יחסים", יש שם רק יצירה אחת.
תקרא אותה ותבין שמערכות יחסים הן דבר לא אגואיסטי.
מה שנראה שאתה מחפש הוא קשר שיקדם רק אותך...
בתור בת לא הייתי בא לגאול אותך מייסוריך...
כתיבה יפה ANYWAY...
[ליצירה]
ברוך השב אלישענדב! (אם כי שינית שם באימייל...)
השיר הזה נותר לי "כמו חידה", מה לעשות...
נראה לי שלא נכון לומר "קרחת בשיער". אולי "קרחת בראש". אחרי הכל, קרחת היא הקטע חסר השיער.
ומי יתן ויהיו הרבה רגעים בלי שמירה :)
[ליצירה]
נדב היקר.
אכן, ככה זה בחיים.
פתרונות קסם לא יופיעו לך כשתהיה במבוי סתום, מול קירות האבנים של המציאות.
ברור שה"קטע" דרש שימוש בסצנה קולנועית קיטשית, שגיבורים נקלעים אליה ויוצאים דרך פלא. או שהם מוצאים דלת או משהו, או שהיריות שהצופה בסרט שומע,
מסתבר שהרגו את הפושע, אך כאמור-
בחיים, הבמאי לא יציל אותך אם לא תציל את עצמך.
ניתוח עמוק יותר תוכל למצוא בספר "המרד השפוף" של גדי טאוב, שם מנתח טאוב את "ספרות זולה"- סרט שפועל על-פי אותו עיקרון, שאם הגיבור צריך להספיק משהו תוך זמן קצר הוא צריך לעבוד מהר, ובאותה מידה הוא עלול גם להיכשל.
בשאר הסרטים, על-פי טאוב, "הגיבור לא צריך לנעול את מכוניתו כיוון שהוא יודע שהיא לא תיגנב, שכן היא דרושה להמשך הסרט" (הציטוט איננו מדויק,אלא על-פי הזיכרון)
בחיים האמיתיים עובדים קשה...
עלה והצלח!
קבל "פרח" לכבוד ל"ג בעומר.
[ליצירה]
עניין של השקפה.
כשאתה צבור פחדים וכולך דמעות מרירות ועייפות אכזבה כעס וייאוש- גם רגעים קסומים כמו נהיגה בגשם, כשאתה בצד הנכון של השימשה,רואה איך המים שוטפים הכל- ושומע את הרעשים של טפיפת הגשם על הגג- יכולים להיות מדכאים.
[ליצירה]
בעיקר לנושא אלומותיו.
קראתי את הביקורת, שנראית עניניית, אבל את התשובות שלי אחרים כבר נתנו, אם לגבי סיווג היצירה ואם בכלל. את היצירה הכנסתי ע"י הקראה למישהו בטלפון כך שנפלו כמה "שיבושונים" אותם תקנתי כבר. השיבוש המרכזי הוא שם היצירה, כשבאמת "חייל דתי מת" זה סתם שם שאולי מנסה לתת "פוּש" לרגש, והשם המתוכנן היה, כפי שתקנתי "חייל דתי מת. מרכזית". גם את המשפט האחרון שיניתי, אם כי לא בהרבה, אבל לפחות אליו התכוונתי.
נפגש בשמחות בלבד.
אגב,יקח זמן עד שאהיה נגיש שוב להגיב.
[ליצירה]
רבותי ההיסטוריה חוזרת
לקח לי זמן קצת להגיב,
דפיי החלו להצהיב
אבל אכתוב בכל זאת כאן
עוד שיר חרוז קטון קטנטן:
אם תחקור את ישותי
על פי מה שרושם עטי,
תבין דברים קצת לא נכון,
איני מלאך, גם לא קיפוד,
אז אל תסיק, זה מסוכן
שאני בן מזל סרטן (ותודה למשינה על החרוז)
ועל מרב כאן אל תכתוב,
זה יעשה לכולם טוב...
[ליצירה]
חג שמח אלי,
דבר ראשון, שנשמע רק בשורות טובות.
דבר שני:
תיקונים חיוניים: "קינה", לא "קנאה".כתבתי על זה גם ל"מערכת צורה", שהיו צריכים להעיר לך לפני אישור של דבר כזה רגיש.
"נודענו בבשורה המרה" זה לא נכון בעברית. "נודעה לנו הבשורה המרה" או "נתבשרנו בבשורה המרה" או כל דרך אחרת שתרצה לומר את זה.
"מי בחרב ומי בחיה", לא "בצרה".
אני גם לא בטוח עד כמה תקין לומר "ואך כמו".
אני חושב שכששולחים יצירה, במיוחד כזאת ובמיוחד כשמקדישים אותה למישהו, כדאי להקדיש לה יותר תשומת לב ולא ישר לשלוח.
שוב חג שמח,ואני מקווה שטוב לך במקומך החדש.
פויר.
[ליצירה]
וואחד שערוריה
אלדר אני מאמין שהקטע זקוק לליטוש הגון והשקעה אם כי הרעיון נכון.
נתחיל מזה ש "קראו לה" למי זה "לה"? לסיטואציה? כתבת "בטקס" וזה לשון זכר
כתבת "מה שקרה" וגם זה זכר...
חוצמזה "אדוק" ולא הדוק.
ושלושת המשפטים האחרונים לא כ"כ מפוסקים נכון.
ולמקק- זיגי קרא את זה בשלוש לפנות בוקר,תדון אותו לזכות...
[ליצירה]
.
בדיוק השבוע חשבתי לעצמי "וואי, אם אני אמות,(חס וחלילה) מה יכתבו באתר? "אתר צורה מבכה את מותו של ממזר פרחים"? זה עלול להיות פאתטי קצת,לא? ושוב חס וחלילה. בשורות טובות, ונחמד לקפוץ לכאן מדי פעם.
תגובות