[ליצירה]
150 כבוד!
מסקנות די פזיזות כאן אורי מסיק,
אך אני במקומו הייתי מפסיק
הוא שואל בגלוי אם כבר התחתנתי
בלי לדעת אם אני, לחוץ או בשאנטי
מרב כבר שנים עם אותו החבר
והוא לי מציע אחריה לחזר?!
שילחץ על בתו שתלך לחופה,
אליי הוא פונה?! איזו חוצפה!
אז מר אורי תקשיב (או אולי רק תקרא)
עודני רווק,זה בינתיים לא רע
אך שליחים כבר שלחתי לקיפטאון הרחוקה
אולי יש שם איזו עלמה רווקה
אז תהיה רציני,בטח יש שם מבחר,
התוכל במטותא לבדוק לי מחר?
(אופס תראו מה קרה לי, איזו תקלה
אני מתחיל לחפש שידוכים בגולה,
זו אינה המטרה שלשמה כאן הגבתי,
ובשביל החרוז כנראה קצת נסחפתי,
אז קבלו נא ביטול על אותן השטויות
המבקשות מאורי לברר על פנויות
השענו לאחור, תהנו מהשיר,
ואת עניין השידוך- למקום אחר נשאיר...)
[ליצירה]
105
הֵיי מר אורי תירגע,
וב'קשה בי אל תפגע
איני חפץ באחיות
שהן שנים רבות חיות
(למרות שלמרב הצעתי
חיות מחמד, כשהתלהבתי
מה"בלי" שלה, הייחודי
ולה חפשתי ידידים)
אז אל לך להיות נרגש
ממסירת כל ד"ש...
ומישי'לה החצופה
היא רק לטרמפים מצפה
(ודאי זוכרת היא היטב
איך לא הנחתי לה להרטב
"זו היא שבצומת לה חיכתה?"
התדהמה אותי היכתה)
אך כשמדובר במפגש צורה
התחצפה הבחורה
רק בגלל שהיא לא מרוויחה
אותי היא לא מעריכה
ובפורום על המפגש
כשאני נכנס נרגש
היא עושה ממני צחוק
צריך נגד זה לקבוע חוק.
טוב, די לנגיעות אישיות
וגם להודעות טפשיות
לכולם שבוע טוב
ואל תשכחו להמשיך לכתוב.
(תמשיכו, חברים,
עד מאה ועשרים...)
[ליצירה]
.
יפה מאד נביש יקר!
שיבצת יפה פסוקים ומדרשים, ואפשר לזרום בקריאה יחד עם משחקי המילים ("כי ביתך בית תפילה יקרא בחופזה..." ודומיו). וביחד עם התיאורים הרמוזים (מי יותר מי פחות) של נופי גוש עציון בהחלט פירסמת פה משהו שווה.
ממזי.
[ליצירה]
יש בי קורת והיא תנצח...
א.אני משער שלא דפקת על הדלת באלט וגם לא בקונטרול,
אולי "בלאט" יותר יתאים...
ב. מול מישהי צנומה רטובה ורועדת אני הייתי אומר "תרמתי במשרד"...
ג. אם הוא זרק אותך (ותסלחי לי על זריית המלח על הפצעים...) הוא לא יחזור אלייך סתם כי הופעת בדלת. דברים כאלה רואים בסרטים, אבל לא קורים במציאות
וגם אם הוא יחזור, זה לא יחזיק מעמד אם זה בא מתוך קריסת מבצר לבו, המבצר עלול לבנות את עצמו מחדש עם הזמן.
גם אני הייתי מוריד את "איזו מתוקה",אבל בסחהקול כתוב יפה.
בהצלחה.
ממזי.
[ליצירה]
.
אויש, זה יפה. להפוך שניצלים למשהו רומנטי, ובכלל, אני אוהב ש"נשענים" על פסוקים.
בשבת חשבתי על זה ש"ויעש את הכיור" הייתה אולי הפעם היחידה שגבר התקרב אליו... :)
ומי יתן ויבנה המקדש.רק בלי הזעקות והדמע.
[ליצירה]
נעם,אני לא יודע אם התגייסת כבר או לא,ובאיזה צד אתה,אבל שתדע שכתבת דברים נכונים מאד. טוב מאד.
הצבא בהחלט גורם לאנשים להפוך את החיים שלהם לספורים וראשי תיבות,ולא רק החברים באזרחות סובלים מזה ,אלא גם כל אחד שמספיק מודע לעצמו ומגלה את זה.
וכן,לפעמים טוב זה ניתוק.
[ליצירה]
דברים שרואי מכאן
מאיפה השנינות המבורכת הזאת? אני מתמוגג מהשטויות האלה!
אגב, לא יודע אם שמת לב אבל אני הייתי נושא הטלפון. (למרות שהוא היה קצת כבד...)
תגובות