[ליצירה]
עם התקדמות הסיפור שנאתי את שמשון יותר ויותר, ולקראת סופו גם הבנתי את הקטע- אני ואשתי כרגע בדרכנו לבן גוריון...
להלן הסיפור של מי שיצאה לפניך עם שמשון. זקני האתר ודאי מכירים.
[ליצירה]
[ליצירה]
150 כבוד!
מסקנות די פזיזות כאן אורי מסיק,
אך אני במקומו הייתי מפסיק
הוא שואל בגלוי אם כבר התחתנתי
בלי לדעת אם אני, לחוץ או בשאנטי
מרב כבר שנים עם אותו החבר
והוא לי מציע אחריה לחזר?!
שילחץ על בתו שתלך לחופה,
אליי הוא פונה?! איזו חוצפה!
אז מר אורי תקשיב (או אולי רק תקרא)
עודני רווק,זה בינתיים לא רע
אך שליחים כבר שלחתי לקיפטאון הרחוקה
אולי יש שם איזו עלמה רווקה
אז תהיה רציני,בטח יש שם מבחר,
התוכל במטותא לבדוק לי מחר?
(אופס תראו מה קרה לי, איזו תקלה
אני מתחיל לחפש שידוכים בגולה,
זו אינה המטרה שלשמה כאן הגבתי,
ובשביל החרוז כנראה קצת נסחפתי,
אז קבלו נא ביטול על אותן השטויות
המבקשות מאורי לברר על פנויות
השענו לאחור, תהנו מהשיר,
ואת עניין השידוך- למקום אחר נשאיר...)
[ליצירה]
וואו!
חיברתי בלון חמצן לחליפת הצלילה וניסיתי להתעמת עם כמה משפטים בסיפור הזה. יש הרבה עומק, וצריך לקרוא שוב.
אני לא כ"כ יודע לשחות אבל אני אנסה...
יפה מאד.
[ליצירה]
קראתי שוב אחרי הרבה זמן, בעקבות ההקפצה.
הסיפור נשאר יפה כמו שהיה בזמנו, רק שעכשיו הוא יותר מובן לי.
אז לכל מי שטען שהפילוסופיה כבדה מדי לילדה בסיפור, שפשוט יבין שהילדה היא רק פלטפורמה להעביר את התובנות לקורא, בשאיפה ובהנחה שהם לא יהיו כבדות מדי עבורו.
לגבי הדברים עצמם- ה"מבוגרים" באמת מעצבנים כשהם מסתגלים רציונלית כ"כ על כל מה שנראה לנו,התמימים, כקסום.
הבעיה הרצינית מתחילה כשאנחנו מתחילים לפוצץ לעצמנו את בועות התמימות. זה קורה לצערנו, כשמתבגרים.
רק טוב.
[ליצירה]
הלו, להירגע...
"זה יהיה עלבון לשאר הקוראים" כי הם לא מטומטמים כמוךָ...
אחרי ההסבר הבסיסי הבנתי לבד את שאר הדוגמאות אז נא להרגע.
ההכרות שלי עם המטבח לא כוללת סופלה, בישולים או החלפת מתכונים אלא מקסימום עריכת צלחת חומוס מכובדת עם שמן זית וזעתר. וכמה פעמים חביתה.
מהממזר הריחני, שלא אתמול יצא מהתנור.
תגובות