"שדרות הירוקה"- הפרוייקט שהכי קסאם לי!
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] והרי התפלספות: בשירו של סטינג שיחי'- "S.O.S" הוא כותב שהוא נמצא על אי בודד, ואת המצוקות הפנימיות שלו הוא שולח בתוך בקבוק, שכל העולם ידע כמה רע לו. (ויש שקישרו לאדם על סף התאבדות). השיר מסתיים בכך שהוא קם בוקר אחד ו "DON'T BELIEVE WHAT I SAW..." הוא מגלה על החוף מיליוני בקבוקים שנשלחו אליו, ומסתבר שגם כל העולם שבוז. (וזה במילים שלי...) בקיצור, טוב לדעת שאנשים שולחים בבקבוקים גם עובדות אופטימיות (אם כי נוגות משהו..). נראה שהילד וסנופקינו הקטן נמצאים במצב משפחתי שלא היה מאפשר לשלוח לך בקבוקים עם תחושות דומות, וחבל. אני, לצערי, נמצא עם הסנופקין וילדו באותה הסירה (הלכנו לאיבוד בים...) ולשלושתינו אין אי לנוח עליו. אוי בעיית הרווקים... בכל אופן אשלח לך איחול של דודות: שתזכי להקים בית נאמן על האי... אשמח לשלוח סידור פרחים לחתונה... עלי והצליחי- ממזי.פ. [ליצירה]
- [ליצירה] אבל למה? (יצא לי שנון..) מכל הפסוקים בשיר השירים דווקא את "ביקשתיהו ..." יש כ"כ הרבה אחרים שיתאימו, שמתארים את הקטע של "קמתי אני לפתוח לדודי, דודי חמק עבר". ניחא. [ליצירה]
- [ליצירה] חביב,קצת דביק מדי לטעמי. "בעץ האהבה יש איסור נגיעה"- אחל'ה שורה,אהבתי... את עוברת בין גופים: את מתחילה ב"אהבתך" עוברת ל "הוא את ליבה כבש" וחוזרת ל "לך" ו"לשובך" וגם על עצמך "ירה בי" ואז "נותרה" דבר שני,מי הן ה"ממתינ*ות* לשובך"? הסוסים, הפרחים או השפתיים? אולי "כל אלו עדיין ממתינ*ים* לשובך" ואם להיות קטנוני ממש: אי אפשר לדהור אל אי. או שאתה עליו או שאתה צריך לשחות אליו. עד כאן. [ליצירה]
- [ליצירה] . שמעו אחי, אני עוד חי ועוד לא תמו כל כוחיי, אז שבתי כאן לחרוז ולגחך ולהעלות בת שחוק על חיך. איני טירון, אך לא אלוף (אך כן, טעמתי מן הלוף...) ומחג השבועות הזה, לא יצאתי כלל רזה. וזה בזכות המתיישבים, שאת כלל צה"ל אוהבים, ולחיילי חברון, תרמו הם לא מעט מזון. איזה חגב תאהב מרב? אכן זו שאלה לרב, כי מי מתיר מבין פוסקים לאכול סוגי ג'וקים? (במלרע..) לכן, אולי זה חג באב, כי בו נולדתי (איזה "עניו"...) הכינו את המתנות כי עוד חודשיים ינתן האות ואז תחלנה חגיגות אך אוי, תיפחנה עצמות... כי מגיל עשרים ומעלה הרווקים ב"ביש" לאללה וההוא ששם למעלה (שיש שבשבילם הוא "אללה") יש לו כמה תכנונים על הבנות והבנים, שמאז ששת ימי בראשית לא מימשו את זכותם החופשית ונשארו הם בודדים "יוצאים" אולי, אך נפרדים... אמנם, שוב, לי זה לא מזיז על זאת כאן שוב ושוב אכריז ואם תפחנה עצמותיי אצעק בקול כאן: "עד מתי!!!!!!!!!!!!!!!!!" אך אם לשדוכים כאן שבנו, למרות שזה נגמר, (חשבנו...) אם ט"ו באב הוזכר כאן שוב או על חופת מרב כתוב על-כן ראיתי לנכון בעניין השדוכים לטחון. אשמח למצוא עוד זמן לכתוב אולי בזכות אלי הטוב שאת הדרור לעיפרון יתן מעל הרי חברון. שלום וכן להתראות, ורק שלא נדע רעוֹת. [ליצירה]
- [ליצירה] . מפתיע אותי שרק זה ארסנל התגובות. אני מאד אהבתי,אם כי לא היה צריך לכתוב גם בסוף כל שורה, סטייל "עננו XXXXX עננו". היה חסר גם קצ' יותר רציני בסוף. והקשר מעולם לא שבק חיים,חצוף! [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד מאד מר מ'. (מ' ו' אם אינני טועה...). נראה שקצת העמסת בפירוט תיאורים בהתחלה. הצלחתי להתחבר רק מאיזור "בוקר של" ואילך. השורה "ושמש ישיש שמכה בתריסים", או שהיא שנונה, או שהיא מצריכה בניקוד למילה "שמש" . כל טוב ממזי. [ליצירה]
- [ליצירה] בית דגון. תשלח ל"בירוקרטיה" של מרק שיינקמן, שם בטח יטפלו בזה... [ליצירה]
- [ליצירה] אם הזכרת פסיכומטרי אתה יודע לעמוד על ההבדל בין ילד חוקי ללחם חוקי? חוצמזה שילד זה בכלל מישהו אחר. אני נשאר ממזר חוקי. [ליצירה]
- [ליצירה] . להאשים??? אתגר קרת הוא יוצר דגול ובמקומך הייתי לוקח את זה כמחמאה. הסגנון באמת מזכיר, אם כי אצל אתגר יש משמעות ממש לכל מילה. [ליצירה]
- [ליצירה] 134 כאן מתבקשת התנצלות בגלל תגובה ובה זילות אז לא אוכל להתעלם עליי ודאי להיכלם. סליחה משפחת עמירם מרב מישל ואורי גם. אני את הגבולות אלמד אחרת אשאר לבד... עכשיו תורך לומר סליחה על שנכתב בתגובתך: "אשתי, אגב היא נח"לאית (כן, אז, זה עוד היה להיט)" בתור ירוק-כומתה מושבע אני גם טיפטיפה נפגע כי גם היום, החטיבה היא בטח לא פחות טובה. וגם אם השמצות יגידו ישנם רבים אשר יעידו באתר כאן ובכלל שנח"ל אין זה קרנבל. [ליצירה]
תגובות