[ליצירה]
.
זה כתוב יפה מאד.
הדימוי לתפוי טם-טם נראה קצת לא קשור לשאר הדימויים והביטויים היפים.
עדיין, עם כל התיאור היפה, נראה שהסיטואציה עצמה לא כ"כ מרגשת-
השכנים מלמטה נתקעו בחדר,שזה באמת לא טרגי או מסעיר, וגם חילול השבת, שנראה שהיה מהותי לילד לא קרה בסופו של דבר.
הכתיבה מקסימה אבל יכול להיות שפספסתי משהו.
[ליצירה]
102
שלום לכם וגם ברכה!
אורי מה שלום אחותך?
ושל עדי, והבל גם
מה בכלל נסגר איתם?
השרשור הזה פורח
ומגבולותיו בורח-
אנשים רבים נוספו
ואפילו נסחפו
להציע שידוכים
מוזרים ומופרכים
ילך לו איש ה"עם" עם "בלי"
הציע איש ההבלים
ואת עצמה עדי הציעה
(חייב לומר- זה די מפתיע...)
איני רוצה לדעת כבר
לאן יוביל הטירוף המשורשר,
כי גם ל"כיפה" הוא הגיע
וזה אותי כלל לא מרגיע
רק אבקש לי בקשה
שבאמת היא לא קשה:
התחילו שוב למנות תגובות
והתחשבו לא רק באבות
רוצה אני להיות חתום
על תגובה 100,אם העניין לא סתום
ואם אפשר שלא למנות
את הכפילות של הבנות
ש"התפלקה" להם תגובה
ואותי קצת איכזבה
שלחו נא לי פרס ניחומים
ונפגש ביום מן הימים.
(חייב להוסיף כאן: מישי,נפגש ביום מן הימים, בתאריך שיהיה נוח לי!)
[ליצירה]
.
וואו. אין ספק.
לא אלמן ישראל ולא יתום קדיש. עבודה נפלאה.
אני מקווה שתטרנספר את ההתנחלויות הבלתי חוקיות ותעלה על הקרקע רק ישובי קבע. בלי לוותר על חלקים משטחיך.
ממזר רווק.
[ליצירה]
וחוץ מזה
ירון, הבית השני אכן ממוקם כרונולוגית לפני הבית השני אבל הטענה שבשיר היא שבכל בוקר לבן, כשיש שמיכה לבנה (ביטוי שמסמל קצת אופטימיות וגם אתה עלית על זה) אני יודע שהכל יראה כמו בית א'. אם אתה רוצה להמשיך לדון...
ונשמח חוץ מזה לראות את יצירותיך באתר. רק לשם גיבוי לתגובותיך.
[ליצירה]
לקצת אחרת
אנחנו השתמשנו בבית עד לפני משהו כמו שלש שנים, כשממש כל אחד קנה פלאפון והתחלנו לפתח שרירים מיותרים באצבעות...(שני המכשירים עדיין ברשותנו, לכל המרבה במחיר).
[ליצירה]
הסברים רבותי! הסברים!
לאמונה תחיה- אל תדאגי, השקפותינו זהות. (התמונה צולמה בחוף דקלים,ולא מגיעים לשם במקרה...)
לערוגה (ולשאר התוהים)- ההמשך הוא "וגבר ישראל".
הילד בתמונה הוא ילד מכפר דרום, מול אנטנה של הצבא.
לצערנו השאלה היום היא מי ינצח- הילד המתיישב או הצבא כמבצע משימה (ולההההההההבדיל כמובן ממלחמת ישראל בעמלק ).
בתמונה העפיפון הכתום נראה גבוה מהאנטנה, מה גם
שזה כתום, עם דגל ישראל וכו וכו וכו יש פה הרבה סממנים (הכיפה הגדולה,הכתף הקטנה החשופה, המקבילוּת בין חוט העפיפון לאנטנה, הסככה בחוף ועוד...
אפשר ללכת עם זה לאן שרוצים.
[ליצירה]
.
אהבתי את הרעיון, אלדר.
לי אישית יצא להתקל ב "הודי לא מגרש הודי" (אולי צונאמי כן...)
אני מסכים עם נאום הסאטירה חוצב הלהבות של ערוגה
ואני חושב שיש זכות קיום ליצירות כמו זו של אלדר ואפילו יותר מזה.
שבת שלום,חברים.
תגובות