.JPG)
הגרירה על חשבונך
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] בשיא היצירתיות דבראשון,בהחלט נהניתי מהשיר. לצערי נלחמתי כדי להצליח להבין את המילים, כי לפעמים הניקוד גרם לרווחים, ולהווצרות מילים כמו "מת מת חולותיה""לנטעבו" ו "בסרטמאתה". לגבי השיר עצמו,בהחלט תיאורים חזקים ועמוסים כמו שכבר האירה ארץ מעליי. התמוגגתי ממשחקי המילים דוגמת הנס והדגל. מחכה לראות עוד, אבל בנושאים שמחים יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] . ממש נחמד, יכול להיות שמתחילים לראות פה יורשים לאורי עמירם? (כי אם כן זה אומר שאני מתחיל להשתולל פה, סטייל "איזה חג תאהב מרב" של אורי...) רק טוב. ממזי. [ליצירה]
- [ליצירה] . האמת, אהבתי יותר את הנקודות שהעלית בהתחלה, אח"כ כבר הלכתי לאיבוד. בתור חייל שיצא לו לשמוע את "אנחנו חוצים את המדבר" תוך כדי נסיעה בכבישי הדרום, אני מכיר את ההרגשה. עלה והצלח. [ליצירה]
- [ליצירה] נו מה? שאני לא אגיב? הגזמתם... אחל'ה סיפור, חמוד וקליל. חכה חכה "חטף סגול", בקרוב אני מפרסם את "חטף שבץ" לכבוד יום השנה לפטירתו של סבא... [ליצירה]
- [ליצירה] . אני איתך. הטלת הספיקות בכל דבר והרצון לחקור ולכמת הורסת כל אפשרות להנות ממשהו. הציניות שפיתחנו כלפי העולם משאירה אותנו כמו רוחות רפאים- שבכל סיטואציה שהיא נמצאת- היא לא ממש נמצאת,קרי,היא לא חווה שום דבר באופן מלא כי היא צריכה לחקור אותו אז היא חייבת להשאר חיצונית לו. במונחון הרפואה שלי קוראים לאקדמת ציניות. היא לא חייבת לבוא מהעולם האקדמי, היא באה בד"כ מתוכנו. שנהיה בריאים. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את "ואני- כשראיתי רציתי לבעוט". רק את זה. מדהים שאחרי שהסצנה נגמרה, יכולנו לנתח כל צעד, אמירה, או התנהגות ולשייך אותה לבנאדם. [ליצירה]
- [ליצירה] היי דרומה איני אלוף החרוזים, ואין כלל צורך להגזים. בגיאוגרפיה, זה נכון, תמיד הברזתי בתיכון... האם אילת היא בדרום? אומרים ששם מוגזם החום, אולי השפיע השרב, על בתך, ששמה מרב. אם היא יוצאת עם בחורים, שכלל אינם משוררים, היאך תדע מחשבותם, או אם תרצה להיות איתם? אולי שומרים הם לעצמם, את דעתם, את רגשותם? אם אין כותבים הם לה שירים אולי אינם לה ראויים? כדאי לבחון זאת מקרוב, כי לא כל "דג בים" הוא טוב כמו צלופחים או גם כרישים, יש בחורים חדלי אישים! עם שני אקורדים ומחווה תדע אם יש כאן אהבה, עם סרנדות בחלון תדע שהוא אוהב המון. כמו-כן אם סוס לבן לו יש יש די מקום להתרגש. בזאת יהיה לך מבחן מי ראוי להיות חתן! אסיים לי כאן, נסיך החרוזים, ואשוב למטבח לקלף לי תפוזים: כי בנגינה איני בקיא, אני אגרום לה להקיא, זייפן אני כמו קרפדה, ויש לי סוס עם חלודה, אולי אמצא לי נערה במקום אחר, אך לא ב"צורה"... [ליצירה]
- [ליצירה] . מסתבר שלמרות תכנית ההנתקות ימ"ש היצירה ממשיכה ללבלב בגושקה, יפה. אגב,הייתה בעזריאלי מסיבה אלטרנטיבית על פי חזונו של מרן הרב קוק- "בין חושך ואורות"? לענייננו: תראי, אף פעם לא הייתי רווקה אז אני לא יכול לשפוט אבל אפשר וצריך להוציא את הרגש גם לפני שההוא יבוא ויאמר. אפשר להתרגש באירועים, אפשר למלא את הבפנוכו גם מריצה על החוף (מה יפה במריצה על החוף? לא משנה...). אלו לא דברים מיותרים. בחולופן בהצלחה בהמשך. ממז. (ובעז"ה מישהו גם יבוא ויאמר מתישהו. טפו טפו טפו. :) ) [ליצירה]
- [ליצירה] יש לך שבת בנאדם, חסר לך כדור בכוננות... [ליצירה]
- [ליצירה] וואחד שערוריה אלדר אני מאמין שהקטע זקוק לליטוש הגון והשקעה אם כי הרעיון נכון. נתחיל מזה ש "קראו לה" למי זה "לה"? לסיטואציה? כתבת "בטקס" וזה לשון זכר כתבת "מה שקרה" וגם זה זכר... חוצמזה "אדוק" ולא הדוק. ושלושת המשפטים האחרונים לא כ"כ מפוסקים נכון. ולמקק- זיגי קרא את זה בשלוש לפנות בוקר,תדון אותו לזכות... [ליצירה]
תגובות