[ליצירה]
אוי...
לענ"ד עדיף להמנע מפרסום שיר כזה כאן.
אני לא מדבר על האיכות, שקיימת, אלא על הסגנון.
יש פה ארוטיקה, אבל בווליום גבוה מדי, היא לא מספיק מכסה את עצמה, וזה כבר גס.
מרבותיי למדתי שככל שנושא הוא יותר עדין, כך הסכנה בפרסום שלו לציבור רחב היא גדולה.
בטח ובטח כשאתה מפרסם באינטרנט ואתה לא יודע מהי רמת הקוראים. כשאתה מכיר את הציבור אתה יודע איזו רמה הוא מסוגל לקלוט, איזו בגרות נפשית יש לו, וכאן אתה ממש לא יודע.
ושוב, הביטויים חריפים מדי. מסוכן.
זו דעתי, כל הרוצה יבוא ויטול, כל הרוצה יבוא ויחלוק.
[ליצירה]
יאיר
מה דעתך על הביקורות שנכתבו על יצירתך.
כל השאר זה סתם התנצחויות שלי עם ערוגה וילד, תפסנו טרמפ על עמוד התגובות שלך. (אבל הוספנו צפיות :) )
שחף, אל דאגה אין פה מכות,הכל בחברות :)
[ליצירה]
לסיום
אתה צודק מר עמירם
על ענייני פרסום חינם...
ולשאלתך על הכינוי
בשביל טרמפיסט עם שם בדוי
חשבתי לי על שם כזה,
לכל אדם- שמן, רזה:
אם ברמזור עומד אדון
ומסתכל לתוך החלון,
תדע שזהו טרמפ לחץ
אדם חצוף ובעל שחץ
אך אם אדם מגיב בדיחה
לשיר דוגמת השיר שלך,
כאן לא יועיל הפצר או תחן
כי נעַשַה לך "טרמפ לחן"...
[ליצירה]
.
ממש נחמד, יכול להיות שמתחילים לראות פה יורשים לאורי עמירם?
(כי אם כן זה אומר שאני מתחיל להשתולל פה, סטייל "איזה חג תאהב מרב" של אורי...)
רק טוב.
ממזי.
[ליצירה]
אללה איסתר
אינני זוכר כבר על מה להגיב,
כאן בשירשור זה, המרהיב:
האם לזאת שבאה מאהבה
אך עדיין לא הגיע מאהבה?
האם לזה שעל המשקל מתלונן?
לא, כאן אורי במקומי מתגונן....
אולי להזמנתו של אורי לבקר
בביתו שבנה לו במקום אחר
שכּן אורי,למי שלא ידע
גר ביישוב שהפך לאגדה
ממש לא רחוק ממקום מושבי
מרחק נסיעה של רכב דו מושבי
הוא פשוט קפץ לו לנכר
וחשב שיחזור ממש מחר
אבל הוא מצליח בתחום הממכר
אז בישראל רק מדי פעם נזכר
(אינני מאשים חליל וחס
פשוט בחרוז כלום לא נכנס...)
אז לזאת הרווקה
אגיב ראשון דווקא
אז מה חיפשה הנערה?
מישהו שנראה לא רע?
אצלי האף ממש נורא.
דתי , אבל פתוח?
אני-רק תער בגילוח!
ולגבי הנעליים-
"ניו בייניש" יש לי שניים...
ולגבי המפוחלץ ששמו דו-מיני
("מפוחלץ-שמרית"?! זה לא הגיוני...)
אינני יודע לגבי האיות
האם בכוונה הייתה הטעות
צריך בכל זאת הגהה לעשות
וככה על הבושה לכסות.
נפתלי פרידמן ברוך בואך
אנו מברכים על הצטרפותך
לעולם החורזים
הנוטים להגזים
ולחרוז אפילו שנה שלמה
בלי לדעת לשם מה.
אז בואו נראה לאן יילך
שירשור זה ,המולך
בתחום החרוזים ובתחום התגובות,
כי אני הולך לי לעיר האבות...
[ליצירה]
והרי התפלספות:
בשירו של סטינג שיחי'- "S.O.S" הוא כותב שהוא נמצא על אי בודד, ואת המצוקות הפנימיות שלו הוא שולח בתוך בקבוק, שכל העולם ידע כמה רע לו. (ויש שקישרו לאדם על סף התאבדות).
השיר מסתיים בכך שהוא קם בוקר אחד ו "DON'T BELIEVE WHAT I SAW..." הוא מגלה על החוף מיליוני בקבוקים שנשלחו אליו, ומסתבר שגם כל העולם שבוז. (וזה במילים שלי...)
בקיצור, טוב לדעת שאנשים שולחים בבקבוקים גם עובדות אופטימיות (אם כי נוגות משהו..).
נראה שהילד וסנופקינו הקטן נמצאים במצב משפחתי שלא היה מאפשר לשלוח לך בקבוקים עם תחושות דומות, וחבל.
אני, לצערי, נמצא עם הסנופקין וילדו באותה הסירה (הלכנו לאיבוד בים...) ולשלושתינו אין אי לנוח עליו.
אוי בעיית הרווקים...
בכל אופן אשלח לך איחול של דודות: שתזכי להקים בית נאמן על האי...
אשמח לשלוח סידור פרחים לחתונה...
עלי והצליחי-
ממזי.פ.
[ליצירה]
ע.יעל
לגבי הכותרת- במקום שנקרא "עין יעל" בכביש הישן
מי-ם לגוש עציון יש כל מיני סדנאות יצירה לילדים ומגיעות לשם קייטנות לרוב. סתם לידע כללי.
למה "אין יעל"? אני משער שזה קשור לדעת הכותב בנדון. זה ממני והלאה.
תגובות