[ליצירה]
.
יש אמת בדבריך ישועה,חשבתי על זה לפני הפרסום אבל לא מצאתי דרך.
באופן טבעי,הקורא שמכיר כבר את הסיפר רץ עם העיניים, לא מתעמק בכל תיאור,ויגיע לבד לשורות החשובות של הסוף. יהיה פסדר.
רק ישועות ונחמות.
[ליצירה]
אוווויש
את מתארת מעולה כל שלב ושלב, ובהחלט גרמת לקוראים להיות בתוך הסיטואציה. הקטע האנורקסי היה בהחלט חזק.
אני חושב שכולנו מרגישים את מה שאת מעבירה- את כל אלבום החיים שלנו, מודדים כל צעד אחרי שעושים אותו.
ולפעמים, כן, גם הפתרונות שאנחנו מוצאים מתפוררים לנו מבין הידיים.
יפה מאד.
מ.z.
[ליצירה]
לץ קוֹנטיניוּ
"בשם הדקדוק", מיס הדס היקרה-
הרשי לי לרשום לך כאן הערה
מה זו המילה הזו "ההנתי"?
האם רצית לרשום "האנטי"?
כי אם כן אז טעית,בשתי אותיות
אבל אפשר עם זה גם כן לחיות.
יוסף שמח ינחל אכזבה,
החרזן השני הוא כמובן האבא,
וצריך לאכול הרבה קש
בדרך לתואר הזה המבוקש.
ולך אדון אורי אזרוק עוד מילה-
אני מגיע בעסקת חבילה:
לא חרזן או ליצן לפי הלקוח-
אלא ממזי כולו- אז את זה לא לשכוח...
וחובה להזכיר שעכשיו חנוכה
שידעו הקוראים, כל פיסקה ופיסקה
מתי נכתבה ובאיזה הקשר
וידעו את הכל לעלילה לחבר.
אז כל טוב לכולם,נפגש בשמחות
(אורי,תגיד, למרב יש אחות?)
[ליצירה]
ישבנו לנו וחילקנו את יופיין של הנשים.
יש הרבה נשים אז כל אחת קיבלה ממש קצת :)
אני חושב שהצדק עם ערוגה- המשקל של כל היצירה טמון בשורה האחרונה- ביקורת על הצגתן של הנשים בתנ"ך.
לעומת מה שאודיה עשתה אח"כ, שהוא מה שנקרא "תנך בגובה העיניים" (ברררר) רק "ליפול" על הדמויות לפי מה שלמדנו עליהם, כמו יופיו של יוסף למשל.
[ליצירה]
.
בהנחה שהדיון מיצה את עצמו, אני מקווה שהוא הבהיר שאכפת לאנשים מה מתפרסם פה, וצריך לעשות שיקולים מעבר לשיקול האומנותי. כמו שרן אמר, האתר לא מוגדר דתי, אבל גם בלי ההגדרה זה קיים, ומחייב.
יותר יצירה
פחות יצרים
מ.z.
[ליצירה]
.
תגובות לא מוגבות, מגיבים מגיבים תגובות.
שרשורים לא משתשרשרים,משרשרים(משוררים) משרשרים שרשורים.
צורה לא מציירת יצירות, היא מייצרת יצורים...
(זה מה שהתפלק לי, לא מכוון אישית לאף אחד, בטח שלא אליך,אלדר.)
[ליצירה]
איך אומרים קצין במרוקאית?
נגדים מאז ומתמיד לא ניחנו בשכל מיותר, ואלה שכן, לקו כנראה בעיוורון צבעים- הוא לא ראה את הכומתה שלך?
אני רק חושב איך יגיבו הגולנצ'יקים לעובדה שהמח"ט שלהם נחלאווי. לא נורא, נתגבר.
[ליצירה]
איזה יוֹוּפי!
ערוגה, את חושבת שיזהו שהייתי שם כשאת מצלמת אותי ככה מטושטש?
אני לא רוצה לקרוא תיגר על משרד הפרסום שלך, אבל אני הייתי קורא לתמונה "בעגלא ובזמן קריב".
ולנביאשקר:
"שני דמויות חטופות שהקיום של אחד לא מאיים על השני"
א.שתי.
ב. הקיום של אחד לא מאיים על השני?! התמונה הזאת צולמה בשער יפו בעיר העתיקה. בדיוק המקום שהוא שורש המאבק בין הדמויות וכמה דם נשפך במקום הזה ועליו.
[ליצירה]
תודה, אבל...
שאיפות לי בתחום הצבאי יש יותר
ועל כן על תפקיד החורז אוותר
כ עדיף עוד לרוץ על גבעה או על הר
מאשר להצליח לכתוב משורשר
אם יצליח חרוז לרצד על נייר
אין זה אומר כי אהיה מאושר.
עם הנשק ביד ובתוכו הצולבת
אוכל להגן על המדינה האוהבת
ולא עם עוד עט או עם עוד יצירה
את אלה השאירו להיכתב ב"צורה"
תגובות