.JPG)
הגרירה על חשבונך
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אויייש סו! באמת חבל. אני מכיר עוד כמה אנשים שמתייחסים בצורה דומה לכתיבה שלהם- חלקם משאירים את זה לעצמם, בפינה צנועה בלב, וחלקם כותבים על זה אבל לא מפרסמים את כתביהם בראש חוצות. אולי בשביל זה יש את במה חדשה וציבור לקוחותיה, אני עדיין לא רואה לגיטימציה לפרסום הבוטות הזאת כאן. גם התגובה שלך צרמה לי עד מאד. עשיתם לי איכסה. ממש. מ.z. [ליצירה]
- [ליצירה] סיפור חביב ביותר! אני מכיר מלאך אחד בשם מיכאל שמחפש שידוך. אבל האמת היא שהוא טיפוס חסר מצפון... [ליצירה]
- [ליצירה] לנושא תגובותיו דבר ראשון, מי ישן בפיג'מה? חפ"ק ישן במדים ונעליים. לא נורא. כתבת ניתוח מעניין שקלע בהרבה מקומות, אם כי היו כמה הרחבות שלא התכוון אליהן המשורר, אבל הוא שמח שנכתבו, כמו לגבי "יום ה' הגדול והנורא" שאנחנו שרים במוצ"ש ללא קשר ליום כיפור. ואין לי עדיין את היומרה להיות הרשות האוכפת את האלוה. קשה לי להבין מה מעורר בך שאט נפש, ואשמח לשמוע איפה אתה מזהה אסקפיזם. (לשאר הקוראים:אסקיפזם= בריחה מודעת מהמציאות. בדקתי בלקסיקון...) תודה רבה על התגובה והניתוח, כי לא תמיד התגובות פה הולמות. (ואני לא מתכוון לפירגון, כי הוא לא חסר פה...) אריאל [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי שוב אחרי הרבה זמן, בעקבות ההקפצה. הסיפור נשאר יפה כמו שהיה בזמנו, רק שעכשיו הוא יותר מובן לי. אז לכל מי שטען שהפילוסופיה כבדה מדי לילדה בסיפור, שפשוט יבין שהילדה היא רק פלטפורמה להעביר את התובנות לקורא, בשאיפה ובהנחה שהם לא יהיו כבדות מדי עבורו. לגבי הדברים עצמם- ה"מבוגרים" באמת מעצבנים כשהם מסתגלים רציונלית כ"כ על כל מה שנראה לנו,התמימים, כקסום. הבעיה הרצינית מתחילה כשאנחנו מתחילים לפוצץ לעצמנו את בועות התמימות. זה קורה לצערנו, כשמתבגרים. רק טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] מה??? אני לא שומע... אורי, שוב אתה מתחיל? עוד לא עברנו את הגיל? אתה כותב שירים על חָיִל גם ביום וגם בלָיִל ואז עוד מאשים אותי על הז'רגון הצה"לי? ולגבי שטיפת אוזניים אני עושה זאת פעמיים צמוד לכל צחצוח שיניים (וכל זה- פעם בשנתיים...) [ליצירה]
- [ליצירה] קברת בפארק. שווה ערך. בלי ספק. הסצנה של ההתנגשות והאהבה ממבט ראשון קצת דביקה בעיניי אבל ניחא- גרמת לי לצחוק וזה טוב. (אם כי לא נדיר...) . [ליצירה]
- [ליצירה] . אהבתי את הרעיון, אלדר. לי אישית יצא להתקל ב "הודי לא מגרש הודי" (אולי צונאמי כן...) אני מסכים עם נאום הסאטירה חוצב הלהבות של ערוגה ואני חושב שיש זכות קיום ליצירות כמו זו של אלדר ואפילו יותר מזה. שבת שלום,חברים. [ליצירה]
- [ליצירה] .שומו שמיים והאזיני ארץ ליד המחשב התיישבתי לכתוב ואת השרשור להעלות מהאוב כי בפעם האחרונה בה גלשתי להסתכל גיליתי דבר ממש מתסכל שאני רק כותב,ואורי משיב וחוץ משנינו, איש לא מקשיב. והנה בבואי שוב לכתוב אל האב דבקה לשוני לחכי (וזה כאב..) כי כתבה פה פיצקית עוד שוס עצבני והוכיחה את מה שכתבתי אני (שכל הדתיים את כולם מכירים דרך דודים, חברות וגם חברים) ויכלה, אם רצתה לענות בחיוב לגרום לאורי לארץ לשוב כי אחרי הכל, ביזנס וזה, אבל להבריז לאחיין זה ממש מבזה , ביום בו עומד הוא מתחת חופה עם כלה בשמלה לבנה ויפה. ודבר מה עוד גילינו, ממש מעניין שחרוז זה טעים בשילוב חלב-אם ואפילו גורם לעולָל בן יומו להפתיע בברכת המזון את אימו. איך גדל דור צדיק מול כל פיקסל ותו והילד לומד גם גמרא מעכשיו! אחיו הולכים בקייט לנפוש והוא ב"בבא קמא" שובר את הראש! הם קמו הרגע, אורזים ת'תיקים והוא כבר ער משעת "ותיקין"! זה הקטן עוד יגדל בלי ספק ותלוי אם גם הוא חרוזים יסָפֶּק כשיגדל וישב אל מול המחשב ויאמר "ממזי? זה מוכר אני חושב..." נראה לי שראיתי את שמו כבר פעם וכבר עולה בגרוני איזה טעם טעם מוזר, שלא בא אל גרוני מאז שהייתי תינוק גאוני. ויקרא לאימו וישאל לסיפור והיא תענה: "זה ההוא מהשרשור, שהתחיל עת היית עוד רך בשנים וממשיך עוד מאז כבר כמה שנים ואת דודה אודיה אתה זוכר? מי שידך לה? זה הוא ולא אחר. הוא הפך עולמות ושיגע פילים וכל זה בעזרת חרוזים דביליים שהגה ממוחו בשעות הזויות ועל כך גם לא חסרות עדויות." ויאמר התינוק, שגדל קצת מאז "וואו, באמת זהו קטע חבל"ז!" אז בואו נראה, חברים יקרים לאן יובילו מכאן שאר המשרשרים- [ליצירה]
- [ליצירה] מי מפריע? ערוגה,הבנתי בדיוק כמוך והתייחסתי קונקרטית. זה שילד כותב שאני אידיוט נהדר זה אולי מפריע. ולגבי לדון כל אדם לקף זחות- יכול להיות שהיא קונה אוכל,גם את זה מסכנים צריכים. (לא שמותר לה לשקר בשביל זה אבל עדיין) [ליצירה]
- [ליצירה] אם הזכרת פסיכומטרי אתה יודע לעמוד על ההבדל בין ילד חוקי ללחם חוקי? חוצמזה שילד זה בכלל מישהו אחר. אני נשאר ממזר חוקי. [ליצירה]
תגובות