[ליצירה]
148
"אני מאמין" בתחיית המתים
והכרעתי אחרי מספר לבטים
לנסות להנשים כאן את שלל התגובות
כחודש אחרי החג "שבועות".
כי נכנסתי לפה
עקב פרץ נוסטלגי
לקרוא ת'שירשור
שרבות בו עמלתי
וחשבתי לקרוא רק דברים ישנים
שהולכים ומשתבחים להם עם השנים
ולמרות שבערך תשעים האחוז
יחשבו שלקרוא את הכל זה ביזבוז
מסתבר שפעם חשבו קצת אחרת
ויש מי שחשב לעשות על זה סרט
(האמת, קצת נסחפתי, שטפוני המים
אך דברים הזויים כבר קרו פה כפליים)
אז למי שמתחיל מזו התגובה
המלצה לי קטנה, אך מאד חשובה
מזגו לכם כוס של משקה מלאה
כי צפויה לכם כאן קריאה של שעה
היא שווה כל דקה,כך אעיד בביטחה
כי אתם תרותקו, לא תזוז התנוחה
אז יאללה, תהנו מכל מה שנכתב,
אני צריך לישון קצת עכשיו.
(אם אפשר, לי באימייל, פשוט להודיע
שהשרשור ל149 הגיע
הכתובת נמצאת בצירוף לתגובה
אז אנא שלחו הודעה לי, [כתובה...])
[ליצירה]
אחחח .... להזכר....
סתם, הבטחתי להכנס אז קייימתי :)
מכיוון ואני מכיר את המוסד הנ"ל (מבחוץ כמובן) הצחיקה אותי השורה על הפתק מההורים.
אנחנו נזכה לראות פה את "הנסיך הקטן"?
[ליצירה]
114
מצטרפת לשרשר,
מיקה מוה? אין אחר!
והיא על בגרויות תכתוב,
כי היא חושבת שזה טוב.
היא לא יודעת עד כמה מסוכן
לכתוב על עניינים כאלה כאן-
כי יש כאלה,לא נעים
שבחוסר נינוחות נעים
כשנזכרים הם בתיכון
ומה עשו אז לא נכון-
איזה ציונים קיבלו,
ואיך ישבו והתאבלו
במחשבות על עתידם,
ולמה לא למדו מוקדם...
אני אחד מאלו ש
היה להם ללמוד קשה
ואם אוכל להתפרנס
ודאי יהיה זה דרך נס.
בקיצור ובלי הטפות של זקיינים
לאלו שעדיין מאיישים ת'תיכונים,
אומר תודה לגברת מיקה
שאת השרשור כאן לא הפסיקה
ויחד עם מי שעוד לא התעייף
ל 120 נגיע בכיף.
[ליצירה]
לא שאני במצב רוח יותר אופטימי כרגע, אבל האנשים הנינוחים עליהם אתה מדבר,שיהיו "מאושרים גם בעתיד"-
אין להם עתיד, הם ישארו בהווה של היום, קרי בעבר.
נראה שגם אתה לא מאמין שהתקווה היא התבלין של הצרות- "סמנו את הדרך אליו בבירור וצעדו בה"- זה תקווה/ שאיפה למשהו בעתיד, למימוש רצון, אפילו אגואיסטי.
צריך משהו לשאוף אליו.למרות שלא תמיד מוצאים.
תגובות