[ליצירה]
אוּוּוּ....
שלום מר אורי החביב,
הגר אתה בתל אביב?
כי בתך (קצת לא נעים)
נשמעת צפונית להדהים
אם וירטואליים חבריה,
זקוקה היא בכל זאת לרֶע
חיות מחמד קצת לא שייך,
אבל תקשיב לי , יש לי אח...
אחד נחמד, ממש עילוי,
אומרים עליו זאת בגלוי!
כשהוא אל הרחוב יוצא
כל נערה אותו תרצה!
אך ילדתך, כך מסתבר,
מול טלוויזיה תסתגר,
ב S.M.S , אולי בצ'אט
היא בטח שמה מתמצאת.
אך לרחוב היא לא יוצאת
ובחורים היא לא מוצאת.
וכך אביה , המתוסכל
ישר מציע, בלי אבל
את ילדתו, ששמה מרב
למישהו שאיננו רב!
אולי פוחז, אולי שובב
אולי עובד הוא כגנב.?
האחרונה,כך מסתבר
אפשרית היא ביותר,
שכן,גנב, אם הוא נבון,
יוכל לתת נדוניה הון!
[ליצירה]
.
וואו. אין ספק.
לא אלמן ישראל ולא יתום קדיש. עבודה נפלאה.
אני מקווה שתטרנספר את ההתנחלויות הבלתי חוקיות ותעלה על הקרקע רק ישובי קבע. בלי לוותר על חלקים משטחיך.
ממזר רווק.
[ליצירה]
מילתא דבדיחותא
יופסקו לאלתר הבדיחות הפרטיות!
אי אפשר לקרוא יצירה רצינית בלי השטויות שלכם?אני עומד כאן נפעם, מול ה "נו, באמת..." האימתני (מזכיר לי את ה"לא כלום" מהסיפור שאינו נגמר)
ואז אניצה ריחלי רותותכם משנים את הפיסוק של המילים שלכם. מצחיקנה, כון? יופי!
בקיצור, להלן הניתוח שלי לגדלותו של מ.מ. גאיוס:
אני מלא רגשות מעורבים, שכן בא לי להיקרע מצחוק,
ולחטוף התקף אסטמה כרוני לנוכח הביטוי המצחיק בן שתי המילים שבא להראות את דעתו הסמויה של היוצר (אם לא "אמן בחסד עליון") על האתר.
מצד שני, אני על סף בכי, האימרה מזכירה לי את איזדרכת, מורתי הישישה לטבע, שמתה רחמנ"ל באמצע ניסוי בשיעור איתנו.עצוב.
ועוד דבר:
אני לא מבין איך יצור חצוף ומרושע כמו מ.מ.פגר מעיז להכניס יצירה כה גסה ובוטה לאתר!
יש לכם מושג מה משמעות הביטוי "נו, באמת..." בגרמנית? אני בטוח שמנהל אתר היצירה הגרמני
"פון-צורנברג" לא היה מכניס דבר כזה.
זו דעתי.
אגב, איפה ממלאים טופס הצטרפות לחבר'ה? גם אני רוצה להשתתף בדיונים על קוטרי סרגלים ואוהבי שופינג..
באהבה והערכה-
ממזי.
[ליצירה]
דע לך אסף,שהביטוי הזה אכן עלה בשיר,אבל ירד בעריכה...
תודה בחולופן.
[ליצירה]
[ליצירה]
114
מצטרפת לשרשר,
מיקה מוה? אין אחר!
והיא על בגרויות תכתוב,
כי היא חושבת שזה טוב.
היא לא יודעת עד כמה מסוכן
לכתוב על עניינים כאלה כאן-
כי יש כאלה,לא נעים
שבחוסר נינוחות נעים
כשנזכרים הם בתיכון
ומה עשו אז לא נכון-
איזה ציונים קיבלו,
ואיך ישבו והתאבלו
במחשבות על עתידם,
ולמה לא למדו מוקדם...
אני אחד מאלו ש
היה להם ללמוד קשה
ואם אוכל להתפרנס
ודאי יהיה זה דרך נס.
בקיצור ובלי הטפות של זקיינים
לאלו שעדיין מאיישים ת'תיכונים,
אומר תודה לגברת מיקה
שאת השרשור כאן לא הפסיקה
ויחד עם מי שעוד לא התעייף
ל 120 נגיע בכיף.
תגובות