.JPG)
הגרירה על חשבונך
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] "לפרטים והרשמה..." ראית אורי מה קרה? איך התרחבה החבורה? כותבים גם חבר'ה בלי "ייחוס" ומה זה,אלוקים, "הימבוס"? אז ברוכים הבאים לכל החורזים מדן עד אילת (אבל לא מהתנזים) ושאלת אורי, אם עברתי ת'גיל- אני בן 20 מאתמול! זה דבר לא רגיל! [ליצירה]
- [ליצירה] בול, גלויה ומעטפה משעשע מאד,שקוייעח! אחרי במבה "שאשא" חשבתי שלא יכול להיות גרוע יותר, אבל הוכחת לי אחרת... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ביותר! אתה ראוי להיות לפחות משנה למלך ... שילוב מוצלח של הביטויים מסיפורי יוסף, רק חסרה לי המשבצת של מיהי האכזרית. [ליצירה]
- [ליצירה] . האמת, אהבתי יותר את הנקודות שהעלית בהתחלה, אח"כ כבר הלכתי לאיבוד. בתור חייל שיצא לו לשמוע את "אנחנו חוצים את המדבר" תוך כדי נסיעה בכבישי הדרום, אני מכיר את ההרגשה. עלה והצלח. [ליצירה]
- [ליצירה] מקק יקר, היית חולה כשלימדו בשיעור זימרה את השיר "על כפיו יביא"? תשלים את החומר דחוף... [ליצירה]
- [ליצירה] . לטובת אלדר ייאמר שקשה להשאר לא שקופים כשצריך לכתוב על משפחתו של הושע בן נון. אחרי הכל, למי קוראים ככה ביומיום?. לטובתו ייאמר גם שהקטע כתוב עם הרבה חן והומור. הקטעים עם "נון זה שם של דג" או "אבא שלי היה בחברון..." היו בהחלט חזקים. שקוייעח. [ליצירה]
- [ליצירה] ה' שפתי תפתח. לרן, מתקרבת ושאר המאזינים, יהיה לי קשה להתייחס לכל מה שנאמר בדו שיח הפורה הנערך ביניכם, נכנסתי מאוחר מדי, אבל בכל אופן: א. מאחורי נונסנס בד"כ לא עומד שום דבר אבל אם זה הציף נושא כ"כ חשוב שמטריד כל-אחד מאיתנו,נראה שרק הרווחנו. ב. לעניות דעתי, גם אם לא תמיד נוח לנו עם נוסח התפילה, אנחנו בהחלט זקוקים לו. שים לב, רן, איך התפילה מנוסחת במבנה נכון (ולזה אפשר לשים לב בעיקר בתפילת שמונה-עשרה שם יש תשבחות, בקשות והודאה, בדיוק איך שאנחנו מאמינים שצריך לדבר עם בשר ודם,במובן החיובי של המילה) ומקיפה נושאים רבים מחיי היום-יום שלנו: מי שיש לו חולה בביתו בד"כ מתכוון יותר ברפאנו, אנשי יש"ע מתחברים "ולמלשינים" (ששוב, לא נוסחה כתפילה נגד הפלשתינים, אבל נמצאת רלוונטית גם היום) ואני אישית לפני מבחנים, משתדל להשקיע ב"אתה חונן". אני משער שמי שיצא לחודש שליחות עם קהילות יהודיות בחו"ל ימצא את ברכת "תקע בשופר" חשובה ומהותית, ולא חסרות עוד דוגמאות. התפילה היא אכן "מיושנת ומקובעת",עתיקותה מקשה עלינו לעתים להתחבר, מה שגורם גם לומר מילים בלי להבין ולטעות ב "אודך כי אני תנין" פשוט כי אנחנו לא משתמשים במילה "עניתני" בחיי היום-יום שלנו, אך עצם היותה עתיקה, מוסיפה הרבה לקסם שלה, ואם תחשוב כמה אנשים (ובאילו סיטואציות...) התפללו את אותן מילים בדיוק, הביטוי "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה" יקבל פתאום משנה תוקף. אני לא כ"כ נאיבי, ואני לא חושב שזה יקרה לך היום בשמונה עשרה, אבל אם הדיון הזה מוסיף נקודות למחשבה, אני מקוווה שזו תהיה אחת מהן. מקווה שלא איבדתי את עצמי תוך כדי כתיבה. ולך, מתקרבת- זרקת אותי למי החסידות, שאני לא יודע לשחות בהם אבל ההסבר על שני הפנים בעבודת ה' והדימוי לאש השחורה והלבנה, אהבתי. נראה לי שאני אלך לקרוא את זה שוב. אגב, אני שמח שיש גם דיונים כאלו באיזור הגובות, שבד"כ מכיל ביטויים קצת פחות "ברומו של עולם" ממזי. [ליצירה]
- [ליצירה] נו מה? שאני לא אגיב? הגזמתם... אחל'ה סיפור, חמוד וקליל. חכה חכה "חטף סגול", בקרוב אני מפרסם את "חטף שבץ" לכבוד יום השנה לפטירתו של סבא... [ליצירה]
- [ליצירה] מיומנה זה לא להקת תיפוף? סתם, כפרה עלייך, תבורך משמיים :) נהניתי... [ליצירה]
- [ליצירה] אחח.. בהחלט עובר דרך הסימפונות. והפיכת "איכה" לשם אישה- מעולֶה. שלא נזדקק לקינות מודרניות. [ליצירה]
תגובות