[ליצירה]
.
האמת, אני חולק על שן תותבת-הוא לא היה מפתיע וגם לא קולח, אבל אהבתי בו דברים אחרים:
א. הצלחת להפוך שיר תמים ועליז למשהו קודר כל-כך ע"י התיאורים שלך וזה מעניין.(יש גירסה של ארקדי.ד. ל"ליצן קטן שלי",עצוב כמו שרק הוא יודע לשיר)
ב. זה פתאום מעלה את המחשבה למה שלומית היא זאת שבונה ולא אבא שלה או בעלה. אישה גלמודה...
ג. "הוא לא יחזיק מעמד עוד שנה"- מזכיר את "העלה האחרון" של או הנרי. כשהעלה יפול היא תמות. כשהסוכה לא תחזיק מעמד...
בהחלט יפה,בברכת "ושמחת בחגך"....
[ליצירה]
.
אורי אקרא לך, אורי שלי
למה אתה כך עליי מעליל?
הרי לא חשפתי פה דבר מה סודי,
אז מדוע ולמה תקטרג בעדי?
נפתלי את שמו כבר מקודם כתב
ואני רק הזכרתי בדרך אגב,
שאתה גר בארץ,לא כתבתי היכן
הורד נא אותי ממעל הדוכן
ולא אשפט כאן קבל עם ועדה,
במיני אשמות שפשרן לא אדע.
ולך נפתלי הדואג לשלומי
אספר מעט על הנעשה במקומי:
שם יריות אין, גם לא סכנה
ומרב הצרות הן עניין צחנה
הנושבת בינות לקירות בשכונה
הקרויה בשפתם "אבו סנינה"
וגם אין מה לדאוג כי החל מראשון
לא אהיה שם יותר,לא אלך שם לישון
לאן כן אלך? לא כאן זאת אכתוב
זאת אלחש רק למי שמכיר אותי טוב....
[ליצירה]
טוב,
אני לפחות הבנתי בהתחלה שהטקסט זורק אותך לעבר,
למישהו שכבר היה "אנחנו" או משהו כזה
אבל בקריאה שנייה הבנתי קצת יותר.
אולי אני אבקש ממנחם לשנות לי את התגובה ל "אני מת לדעת מי זו האחת הזאת" ואז זה יהיה יותר קשור.
[ליצירה]
.
סחתיק עלייך. אין ספק שמרפי הוא אחד המשפיעים הגדולים על ההיסטוריה, ועל חיי הפרטיים.
את לא הראשונה שכתבת עליו ("איך הכל התחיל" לא.רווק, פה באתר) ובטח לא האחרונה שתסבול ממנו. לשם האופטימיות הייתי מציע לך לקרוא את סדרת "הסיפור האמיתי" של יאנוש ורחלי, גם זה פה באתר.
אריאל אחר.
[ליצירה]
*
ילד לקח לי את התגובה!!! אוף! חשבתי עליה עוד כשראיתי את זה בעמוד הראשי!
נותר לי רק שקצת שוביניסטי לומר שנשים הן כמו אוכל...
אחל'ה שיר שבעולם!
מ.z.
תגובות