.JPG)
הגרירה על חשבונך
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] 112 חרזתי בשרשור לרוב על כן חזרתי שוב לכתוב, כאן בחשוון נטול החגים שאין כלל צורך להדגים- כי זה הרי עניין ידוע שב"מר"-חשוון אין שום אירוע וחודש זה הוא די מנחוס ולי מביא את הביעוס למרות שביקרתי בלשכת הגיוס ומה שעשיתי שם-סוד כמוס! לא אגלה ולא אספר, אך זמן לחרוז כעת יש לי יותר... ולכן אציע לחודש המר, למרות שהוא בעוד רגע נגמר- להמציא איזה חג או רק "מועדון" ואת שם החג ה "מר" נהפוך ל"אדון"... [ליצירה]
- [ליצירה] . שמעו אחי, אני עוד חי ועוד לא תמו כל כוחיי, אז שבתי כאן לחרוז ולגחך ולהעלות בת שחוק על חיך. איני טירון, אך לא אלוף (אך כן, טעמתי מן הלוף...) ומחג השבועות הזה, לא יצאתי כלל רזה. וזה בזכות המתיישבים, שאת כלל צה"ל אוהבים, ולחיילי חברון, תרמו הם לא מעט מזון. איזה חגב תאהב מרב? אכן זו שאלה לרב, כי מי מתיר מבין פוסקים לאכול סוגי ג'וקים? (במלרע..) לכן, אולי זה חג באב, כי בו נולדתי (איזה "עניו"...) הכינו את המתנות כי עוד חודשיים ינתן האות ואז תחלנה חגיגות אך אוי, תיפחנה עצמות... כי מגיל עשרים ומעלה הרווקים ב"ביש" לאללה וההוא ששם למעלה (שיש שבשבילם הוא "אללה") יש לו כמה תכנונים על הבנות והבנים, שמאז ששת ימי בראשית לא מימשו את זכותם החופשית ונשארו הם בודדים "יוצאים" אולי, אך נפרדים... אמנם, שוב, לי זה לא מזיז על זאת כאן שוב ושוב אכריז ואם תפחנה עצמותיי אצעק בקול כאן: "עד מתי!!!!!!!!!!!!!!!!!" אך אם לשדוכים כאן שבנו, למרות שזה נגמר, (חשבנו...) אם ט"ו באב הוזכר כאן שוב או על חופת מרב כתוב על-כן ראיתי לנכון בעניין השדוכים לטחון. אשמח למצוא עוד זמן לכתוב אולי בזכות אלי הטוב שאת הדרור לעיפרון יתן מעל הרי חברון. שלום וכן להתראות, ורק שלא נדע רעוֹת. [ליצירה]
- [ליצירה] ים-יבשה מטושטש מדי, וקשה אפילו להבחין אם מסביב חול או מים. חבל. ונראהלי שערוגה כבר כתבה לך- תקני סורק תקני... [ליצירה]
- [ליצירה] אפצ'ילוג ראו אחים, ראו זה פלא, הסתכלו על שניים אלה על מרב ועל אביה (אתה אימה אי שם החביאה) מטיילים הם בעולם וטסים מפה לשם את "צורה" לא שוכחים וגם לא את "ממזר פרחים" אז מה אם למרב חבר? אביה הוא המשורר! אליו אני עכשיו כותב אך לא הופך למאהב... ולך, פיצקית- זכרי את שמך אל תשכחי מעמדך לכתוב עליי שאין לי כתר? כך מעל גלי האתר? אינך יודעת מה זהוּב כתרי שלי זה האהוּב חבל רק שעליו כתוּב "אני מונח לי על ראש כרוּב" מרב, נראה, לא מסכנה (איני נכנס למגננה) משיטוטיי כאן באתר גיליתי לי דבר מוזר: כולכן הייתן מקוות באיזה בוקר לגלות שאביכן, גולש מוּכר מוצא לכם כאן באתר בחור נחמד וגם רווק שבאישתו עוד לא דבק וכך לכן היה מודיע "אגור איתך בהרצליה" אתן כותבות מתוך יאוש על נישואין גם עם יתוש! (בעל זבוב אם לדייק) על כן ב'קשה תרדו ממני אמנם אני רווק הנני אך עוד לא תר להיות כבר בעל כי מתחתן אני עם צ.ה.ל. ... היה נחמד להתכתב, (את זה אני ממש אוהב) ונאחל כולנו יחד כן, כולנו, די לפָּחַד! לכל משפחת עמירם למרב ואורי גם שיחזרו לכאן מחר ונפגש פה באתר, כל הכותבים כולל כולם ושלום יהיה כאן בעולם [ליצירה]
- [ליצירה] . וואו זה מצוין! אלכס ליבק, מאחורייך! חולה על הסוג הזה של התמונות... [ליצירה]
- [ליצירה] . זה טוב כי יש עניין של לגלות טפח ולכסות טפחיים- לדוג': "מיטתה הריקה של תינוקת שפעם אהבתי"- זה כתוב עדין וגם טעוּן. מצד שני, זה שאנחנו לא מבינים מה הולך זה קצת גורע. קיצר, יכולתי לכתוב את התגובה שלך והייתי אומר אותו דבר. "אהבתי ולא הבנתי" מ.z. [ליצירה]
- [ליצירה] . להאשים??? אתגר קרת הוא יוצר דגול ובמקומך הייתי לוקח את זה כמחמאה. הסגנון באמת מזכיר, אם כי אצל אתגר יש משמעות ממש לכל מילה. [ליצירה]
- [ליצירה] כאילו מה... מודה, לא ירדתי לסוף דעתך, ובכל זאת, "כשגילה שאמא שלו לא תחזור סוף יום העבודה אליו אלא לבוראה הוא החליט שמשהו לא בסדר" משהו לא בסדר?!?!?!?!?! תחושות של אנשים בשואה,אני משער, היו קצת שונות, כמו כן, נראה שכל המשקעים שנשארו לו מהשואה ומלחמות ישראל הם כלב עם כדור בראש.. לא משכנע, צר לי... [ליצירה]
- [ליצירה] פי יא ראבאק! ! ! התנדבתי בקו לחיים בקיץ שעבר- אני כ"כ מכיר את כל מה שכתבת, ותיארת הכל בצורה הכי טבה שאפשר! ח.ח. עצבני! ממזי. [ליצירה]
- [ליצירה] . בהנחה שהדיון מיצה את עצמו, אני מקווה שהוא הבהיר שאכפת לאנשים מה מתפרסם פה, וצריך לעשות שיקולים מעבר לשיקול האומנותי. כמו שרן אמר, האתר לא מוגדר דתי, אבל גם בלי ההגדרה זה קיים, ומחייב. יותר יצירה פחות יצרים מ.z. [ליצירה]
תגובות