.JPG)
הגרירה על חשבונך
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זכות השיבה!!! איזה יופי לראות ששבת לכתוב. ואת כותבת יופי. אם אינני טועה ארבעת היסודות הם רוח אש אדמה ומים, לא את כולם זיהיתי בשיר. אהבתי מאד את "הסתלקותי הממשמשת ובאה" תמשיכי להאיר. וכמובן מזל טוב אם השיר מדבר עליך ואם אין משמעויות נסתרות שפספסתי... ממזי. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, הקֶשֶר אולי כן אבל הקָשָר מעולם לא... :) [ליצירה]
- [ליצירה] ה' שפתי תפתח. לרן, מתקרבת ושאר המאזינים, יהיה לי קשה להתייחס לכל מה שנאמר בדו שיח הפורה הנערך ביניכם, נכנסתי מאוחר מדי, אבל בכל אופן: א. מאחורי נונסנס בד"כ לא עומד שום דבר אבל אם זה הציף נושא כ"כ חשוב שמטריד כל-אחד מאיתנו,נראה שרק הרווחנו. ב. לעניות דעתי, גם אם לא תמיד נוח לנו עם נוסח התפילה, אנחנו בהחלט זקוקים לו. שים לב, רן, איך התפילה מנוסחת במבנה נכון (ולזה אפשר לשים לב בעיקר בתפילת שמונה-עשרה שם יש תשבחות, בקשות והודאה, בדיוק איך שאנחנו מאמינים שצריך לדבר עם בשר ודם,במובן החיובי של המילה) ומקיפה נושאים רבים מחיי היום-יום שלנו: מי שיש לו חולה בביתו בד"כ מתכוון יותר ברפאנו, אנשי יש"ע מתחברים "ולמלשינים" (ששוב, לא נוסחה כתפילה נגד הפלשתינים, אבל נמצאת רלוונטית גם היום) ואני אישית לפני מבחנים, משתדל להשקיע ב"אתה חונן". אני משער שמי שיצא לחודש שליחות עם קהילות יהודיות בחו"ל ימצא את ברכת "תקע בשופר" חשובה ומהותית, ולא חסרות עוד דוגמאות. התפילה היא אכן "מיושנת ומקובעת",עתיקותה מקשה עלינו לעתים להתחבר, מה שגורם גם לומר מילים בלי להבין ולטעות ב "אודך כי אני תנין" פשוט כי אנחנו לא משתמשים במילה "עניתני" בחיי היום-יום שלנו, אך עצם היותה עתיקה, מוסיפה הרבה לקסם שלה, ואם תחשוב כמה אנשים (ובאילו סיטואציות...) התפללו את אותן מילים בדיוק, הביטוי "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה" יקבל פתאום משנה תוקף. אני לא כ"כ נאיבי, ואני לא חושב שזה יקרה לך היום בשמונה עשרה, אבל אם הדיון הזה מוסיף נקודות למחשבה, אני מקוווה שזו תהיה אחת מהן. מקווה שלא איבדתי את עצמי תוך כדי כתיבה. ולך, מתקרבת- זרקת אותי למי החסידות, שאני לא יודע לשחות בהם אבל ההסבר על שני הפנים בעבודת ה' והדימוי לאש השחורה והלבנה, אהבתי. נראה לי שאני אלך לקרוא את זה שוב. אגב, אני שמח שיש גם דיונים כאלו באיזור הגובות, שבד"כ מכיל ביטויים קצת פחות "ברומו של עולם" ממזי. [ליצירה]
- [ליצירה] . כמה חיכיתי! אלוהים! כמה חיכיתי שהילד הזה יכתוב סופסוף שירים שגם אני אבין ואוכל להנות מהם... ילדזנחום, אהבתי בעיקר את ב',אבל התגובה מתייחסת לכולם. עלה והצלח! [ליצירה]
- [ליצירה] אווווף אני מת להבין מי זה האחד הזה. חיכיתי כל הקטע להבין מי זה ולא קיבלתי רמזים. יא אללה. יפה בכל אופן. מ.z. [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי שוב אחרי הרבה זמן, בעקבות ההקפצה. הסיפור נשאר יפה כמו שהיה בזמנו, רק שעכשיו הוא יותר מובן לי. אז לכל מי שטען שהפילוסופיה כבדה מדי לילדה בסיפור, שפשוט יבין שהילדה היא רק פלטפורמה להעביר את התובנות לקורא, בשאיפה ובהנחה שהם לא יהיו כבדות מדי עבורו. לגבי הדברים עצמם- ה"מבוגרים" באמת מעצבנים כשהם מסתגלים רציונלית כ"כ על כל מה שנראה לנו,התמימים, כקסום. הבעיה הרצינית מתחילה כשאנחנו מתחילים לפוצץ לעצמנו את בועות התמימות. זה קורה לצערנו, כשמתבגרים. רק טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] לסיום אתה צודק מר עמירם על ענייני פרסום חינם... ולשאלתך על הכינוי בשביל טרמפיסט עם שם בדוי חשבתי לי על שם כזה, לכל אדם- שמן, רזה: אם ברמזור עומד אדון ומסתכל לתוך החלון, תדע שזהו טרמפ לחץ אדם חצוף ובעל שחץ אך אם אדם מגיב בדיחה לשיר דוגמת השיר שלך, כאן לא יועיל הפצר או תחן כי נעַשַה לך "טרמפ לחן"... [ליצירה]
- [ליצירה] . אורי אקרא לך, אורי שלי למה אתה כך עליי מעליל? הרי לא חשפתי פה דבר מה סודי, אז מדוע ולמה תקטרג בעדי? נפתלי את שמו כבר מקודם כתב ואני רק הזכרתי בדרך אגב, שאתה גר בארץ,לא כתבתי היכן הורד נא אותי ממעל הדוכן ולא אשפט כאן קבל עם ועדה, במיני אשמות שפשרן לא אדע. ולך נפתלי הדואג לשלומי אספר מעט על הנעשה במקומי: שם יריות אין, גם לא סכנה ומרב הצרות הן עניין צחנה הנושבת בינות לקירות בשכונה הקרויה בשפתם "אבו סנינה" וגם אין מה לדאוג כי החל מראשון לא אהיה שם יותר,לא אלך שם לישון לאן כן אלך? לא כאן זאת אכתוב זאת אלחש רק למי שמכיר אותי טוב.... [ליצירה]
- [ליצירה] בשיא היצירתיות דבראשון,בהחלט נהניתי מהשיר. לצערי נלחמתי כדי להצליח להבין את המילים, כי לפעמים הניקוד גרם לרווחים, ולהווצרות מילים כמו "מת מת חולותיה""לנטעבו" ו "בסרטמאתה". לגבי השיר עצמו,בהחלט תיאורים חזקים ועמוסים כמו שכבר האירה ארץ מעליי. התמוגגתי ממשחקי המילים דוגמת הנס והדגל. מחכה לראות עוד, אבל בנושאים שמחים יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] הסברים רבותי! הסברים! לאמונה תחיה- אל תדאגי, השקפותינו זהות. (התמונה צולמה בחוף דקלים,ולא מגיעים לשם במקרה...) לערוגה (ולשאר התוהים)- ההמשך הוא "וגבר ישראל". הילד בתמונה הוא ילד מכפר דרום, מול אנטנה של הצבא. לצערנו השאלה היום היא מי ינצח- הילד המתיישב או הצבא כמבצע משימה (ולההההההההבדיל כמובן ממלחמת ישראל בעמלק ). בתמונה העפיפון הכתום נראה גבוה מהאנטנה, מה גם שזה כתום, עם דגל ישראל וכו וכו וכו יש פה הרבה סממנים (הכיפה הגדולה,הכתף הקטנה החשופה, המקבילוּת בין חוט העפיפון לאנטנה, הסככה בחוף ועוד... אפשר ללכת עם זה לאן שרוצים. [ליצירה]
תגובות