.JPG)
הגרירה על חשבונך
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מזכיר את עדי רן... טוב מאוד, זורם ומקפיץ, חבל רק שיש יותר מדי קטעים שנשמעים כמו קטעי מעבר ("יודע X5 שומע X5 וכד') יותר תוכן בבתים עצמם/יותר בתים. קטע מצוין עם המ "מה מה מה מוּ". תמשיכך. [ליצירה]
- [ליצירה] . שעת רעוווא דרעווין! (ויש שאמרו רעבא דרעבין, ויש רק שאריות מזון לנצח אותו...) כבר אמרו לפניי שתמשיך לכתוב, זה טוב! נפגש בשמחות אח שלי ! [ליצירה]
- [ליצירה] . תגובות לא מוגבות, מגיבים מגיבים תגובות. שרשורים לא משתשרשרים,משרשרים(משוררים) משרשרים שרשורים. צורה לא מציירת יצירות, היא מייצרת יצורים... (זה מה שהתפלק לי, לא מכוון אישית לאף אחד, בטח שלא אליך,אלדר.) [ליצירה]
- [ליצירה] 129 אצטרך להגיב להמון אנשים ואת השרשור כאן שוב להנשים: לרועי "כח אדם" גולן שמציע לי לעבוד כ"סטלן"... אני לעצמי כבר בחרתי עיסוק להיות,אחראי: על?! סימני. הפיסוק"!!!! אין לזה שם במשקל ה"קטלן" (שגם הוא די נשמע ברנש מסוכן...) אבל אמא שלי תשמח בלי ספק שאם אינני רב, לפחות אני "פוסק"... ורועי, שמתפקד גם כמנוע חיפוש הייתי מבקש לעשות איזה "פּוּס" (כלומר "הפסקה", בשפת הילדים "נפלתי,פוס מישחק" אם צריך להדגים...) אז אל נא לשלוח אותנו אחור לחפש תגובות ואותם גם לספור (הם ודאי נמצאות גם-כן באיזה חור, אז את זה רועי,בבקשה תזכור...) החידות על מקומו מגוריו של עמרם (איפה הי'?, ישאלו פה כולם) נפתרו כבר מזמן והתגלו לעולם הוא גר באפרת, הישוב המושלם (מצטער, זה היה החרוז המתאים יסלחו לי יושבי קיבוץ "הזורעים") והי' של "עמירם" ל"מירב" הועברה, כך כתב מר גולן בתגובה שעברה... ולאורי שצץ לו מבין התפוצות וחזר להגיב בתגובות מפציצות אם בחו"ל חוגגים כל מועד פעמיים ובשבועות, כידוע, פועלות המעיים... האם יש סיכוי להשאר רזים? אמור נא לי אורי,חכם הרזים... נראה שבמשפט תמים אחד עלתה קרנה שלך בתך במצעד כי עכשיו יאמר לעצמו כל בר דעת "וואו, גם לבשל היא יודעת..." [ליצירה]
- [ליצירה] אללה איסתר אינני זוכר כבר על מה להגיב, כאן בשירשור זה, המרהיב: האם לזאת שבאה מאהבה אך עדיין לא הגיע מאהבה? האם לזה שעל המשקל מתלונן? לא, כאן אורי במקומי מתגונן.... אולי להזמנתו של אורי לבקר בביתו שבנה לו במקום אחר שכּן אורי,למי שלא ידע גר ביישוב שהפך לאגדה ממש לא רחוק ממקום מושבי מרחק נסיעה של רכב דו מושבי הוא פשוט קפץ לו לנכר וחשב שיחזור ממש מחר אבל הוא מצליח בתחום הממכר אז בישראל רק מדי פעם נזכר (אינני מאשים חליל וחס פשוט בחרוז כלום לא נכנס...) אז לזאת הרווקה אגיב ראשון דווקא אז מה חיפשה הנערה? מישהו שנראה לא רע? אצלי האף ממש נורא. דתי , אבל פתוח? אני-רק תער בגילוח! ולגבי הנעליים- "ניו בייניש" יש לי שניים... ולגבי המפוחלץ ששמו דו-מיני ("מפוחלץ-שמרית"?! זה לא הגיוני...) אינני יודע לגבי האיות האם בכוונה הייתה הטעות צריך בכל זאת הגהה לעשות וככה על הבושה לכסות. נפתלי פרידמן ברוך בואך אנו מברכים על הצטרפותך לעולם החורזים הנוטים להגזים ולחרוז אפילו שנה שלמה בלי לדעת לשם מה. אז בואו נראה לאן יילך שירשור זה ,המולך בתחום החרוזים ובתחום התגובות, כי אני הולך לי לעיר האבות... [ליצירה]
- [ליצירה] מ-צ-ו-י-ן! אם הייתי שם, הייתי רוגם את הצדוק הזה באתרוגיי... דרך יפה להעביר את הרעיון דרך סיפור "אישי", ואפילו עם קריצה ב"ברקאי" ו"ג'ק רובינסון"... ביצוע יפה לרעיון מקורי. [ליצירה]
- [ליצירה] "וגם הייתה לי אז שורה- קצת שירית, קצת לא ברורה, אך לא הגיע לה שאשתגע, ואז במכונית שכורה..." לדעתי העסק פה מעורפל מדי, אני רק מקווה שלא עשית תאונה. [ליצירה]
- [ליצירה] . לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא! זאת בכלל לא התמונה הרצויה!!!!!!!!!!!!! ככה זה כששולחים חזותי דרך מישהו שלישי. (שכוונותיו ודאי טובות) אני אחפש כותרת נוספת ליצירה הזו, והתמונה האמיתית של הכותרת הראשונה תתפרסם אי"ה בקרוב, אם לא יהיה "אינטרנט שבור" כמו הפעם. ותודה למגיבים. (טל בת רא"פ, לא כולם פה יודעים שאנחנו קרובי משפחה, אל תביכי אותי עם הזמנות... :) ) אהה,וסליחה, אם מישהו יוכל להסביר לי מהי הקומפוזיציה הזו שעשיתי בה שימוש כה נהדר בלי לדעת מהי.. [ליצירה]
- [ליצירה] . מסתבר שלמרות תכנית ההנתקות ימ"ש היצירה ממשיכה ללבלב בגושקה, יפה. אגב,הייתה בעזריאלי מסיבה אלטרנטיבית על פי חזונו של מרן הרב קוק- "בין חושך ואורות"? לענייננו: תראי, אף פעם לא הייתי רווקה אז אני לא יכול לשפוט אבל אפשר וצריך להוציא את הרגש גם לפני שההוא יבוא ויאמר. אפשר להתרגש באירועים, אפשר למלא את הבפנוכו גם מריצה על החוף (מה יפה במריצה על החוף? לא משנה...). אלו לא דברים מיותרים. בחולופן בהצלחה בהמשך. ממז. (ובעז"ה מישהו גם יבוא ויאמר מתישהו. טפו טפו טפו. :) ) [ליצירה]
- [ליצירה] אויש אמנם התפרסם מזמן אבל שווה תגובה בכל רגע נתון. כתוב מעולה,סרקזם במקומות הנכונים, ואכן עצוב. הרמיזה של "האבחון הפסיכיאטרי" הייתה מצמררת. תמשיכי לרקום כל מה שנדמה לך. [ליצירה]
תגובות