.JPG)
הגרירה על חשבונך
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לא מדובר כאן בשחרור, וכל העסק לא ברור, אבל אם אסתכל בלוח אוכל לומר שדי בטוח עד סוף החודש הבא לא אראה את הצבא אני חוזר ללמוד תורה קצת מחשבה וגם גמרא זה מין הסדר שכבר נקבע בין הצבא והישיבה. טוב,כמו שאמרה מיקה ואחר כך בלי סוף העמיקה- נושא השרשור הוא עדיין בתך, (תסתכל בתגובות ותדע בביטחה) ומוזר שרק ב"נָגָלת" התגובות השלישית נודע שמרב היא בכלל בשישית... וממה שהתרשמתי,קצת לא נעים- נראה שמרב כן עוסקת בציוֹנים... ואם לא ברבים,לפחות באחד, שדואג שתמיד לא תהיה היא לבד... ותיקון לך אורי אם אפשר פה לתת- טעית בעניין "היצירה הנצפית" כי רבות וטובות יש, מלבד "איזה חג" שמרוב שנצפו המחשב חטף באג אבל אין שום ספק, (אם מרב מאוכזבת) ששיר זה כבר זכה ב"היצירה המוגבת"!!! [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. גם את הפסלון עצמו וגם את הכותרת. בלי חירטושים... [ליצירה]
- [ליצירה] וואחד שערוריה אלדר אני מאמין שהקטע זקוק לליטוש הגון והשקעה אם כי הרעיון נכון. נתחיל מזה ש "קראו לה" למי זה "לה"? לסיטואציה? כתבת "בטקס" וזה לשון זכר כתבת "מה שקרה" וגם זה זכר... חוצמזה "אדוק" ולא הדוק. ושלושת המשפטים האחרונים לא כ"כ מפוסקים נכון. ולמקק- זיגי קרא את זה בשלוש לפנות בוקר,תדון אותו לזכות... [ליצירה]
- [ליצירה] חבל קצת כדאי לפרסם את הדברים האלה בנפרד, שלא נלך לאיבוד כי יש לאן. [ליצירה]
- [ליצירה] לץ קוֹנטיניוּ "בשם הדקדוק", מיס הדס היקרה- הרשי לי לרשום לך כאן הערה מה זו המילה הזו "ההנתי"? האם רצית לרשום "האנטי"? כי אם כן אז טעית,בשתי אותיות אבל אפשר עם זה גם כן לחיות. יוסף שמח ינחל אכזבה, החרזן השני הוא כמובן האבא, וצריך לאכול הרבה קש בדרך לתואר הזה המבוקש. ולך אדון אורי אזרוק עוד מילה- אני מגיע בעסקת חבילה: לא חרזן או ליצן לפי הלקוח- אלא ממזי כולו- אז את זה לא לשכוח... וחובה להזכיר שעכשיו חנוכה שידעו הקוראים, כל פיסקה ופיסקה מתי נכתבה ובאיזה הקשר וידעו את הכל לעלילה לחבר. אז כל טוב לכולם,נפגש בשמחות (אורי,תגיד, למרב יש אחות?) [ליצירה]
- [ליצירה] 112 חרזתי בשרשור לרוב על כן חזרתי שוב לכתוב, כאן בחשוון נטול החגים שאין כלל צורך להדגים- כי זה הרי עניין ידוע שב"מר"-חשוון אין שום אירוע וחודש זה הוא די מנחוס ולי מביא את הביעוס למרות שביקרתי בלשכת הגיוס ומה שעשיתי שם-סוד כמוס! לא אגלה ולא אספר, אך זמן לחרוז כעת יש לי יותר... ולכן אציע לחודש המר, למרות שהוא בעוד רגע נגמר- להמציא איזה חג או רק "מועדון" ואת שם החג ה "מר" נהפוך ל"אדון"... [ליצירה]
- [ליצירה] מה?! זה אמיתי? איך עושים דבר כזה? ולאביב וסתיו- איפה יש פה סורגי מתכת? פספסתי משהו? ממזי. (?) [ליצירה]
- [ליצירה] בלי לדבר במילים גבוהות או משלים- כל מי שרוצה להשמע בוטה משתמש בשואה,נאצים,גרמנים,אנטישמיות וכד', ובדרך כלל זה מישהו שלא חווה אותה כך שאין לו את זכות ההשוואה. הנזק בהשוואה הזאת הוא עצום והוא רק יחריף אם לא נחשוב לפני שאנחנו משתמשים בביטויים כאלו ביצירות. או ממליצים על יצירות כאלו. רק טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה אבל, מצלצל לי מוכר... אני צודק? [ליצירה]
- [ליצירה] . שמעו אחי, אני עוד חי ועוד לא תמו כל כוחיי, אז שבתי כאן לחרוז ולגחך ולהעלות בת שחוק על חיך. איני טירון, אך לא אלוף (אך כן, טעמתי מן הלוף...) ומחג השבועות הזה, לא יצאתי כלל רזה. וזה בזכות המתיישבים, שאת כלל צה"ל אוהבים, ולחיילי חברון, תרמו הם לא מעט מזון. איזה חגב תאהב מרב? אכן זו שאלה לרב, כי מי מתיר מבין פוסקים לאכול סוגי ג'וקים? (במלרע..) לכן, אולי זה חג באב, כי בו נולדתי (איזה "עניו"...) הכינו את המתנות כי עוד חודשיים ינתן האות ואז תחלנה חגיגות אך אוי, תיפחנה עצמות... כי מגיל עשרים ומעלה הרווקים ב"ביש" לאללה וההוא ששם למעלה (שיש שבשבילם הוא "אללה") יש לו כמה תכנונים על הבנות והבנים, שמאז ששת ימי בראשית לא מימשו את זכותם החופשית ונשארו הם בודדים "יוצאים" אולי, אך נפרדים... אמנם, שוב, לי זה לא מזיז על זאת כאן שוב ושוב אכריז ואם תפחנה עצמותיי אצעק בקול כאן: "עד מתי!!!!!!!!!!!!!!!!!" אך אם לשדוכים כאן שבנו, למרות שזה נגמר, (חשבנו...) אם ט"ו באב הוזכר כאן שוב או על חופת מרב כתוב על-כן ראיתי לנכון בעניין השדוכים לטחון. אשמח למצוא עוד זמן לכתוב אולי בזכות אלי הטוב שאת הדרור לעיפרון יתן מעל הרי חברון. שלום וכן להתראות, ורק שלא נדע רעוֹת. [ליצירה]
תגובות