[ליצירה]
.
מסתבר שלמרות תכנית ההנתקות ימ"ש היצירה ממשיכה ללבלב בגושקה, יפה.
אגב,הייתה בעזריאלי מסיבה אלטרנטיבית על פי חזונו של מרן הרב קוק- "בין חושך ואורות"?
לענייננו:
תראי, אף פעם לא הייתי רווקה אז אני לא יכול לשפוט אבל אפשר וצריך להוציא את הרגש גם לפני שההוא יבוא ויאמר. אפשר להתרגש באירועים, אפשר למלא את הבפנוכו גם מריצה על החוף (מה יפה במריצה על החוף? לא משנה...). אלו לא דברים מיותרים.
בחולופן בהצלחה בהמשך. ממז.
(ובעז"ה מישהו גם יבוא ויאמר מתישהו. טפו טפו טפו. :) )
[ליצירה]
אני נתקלתי בכמה יוצרים שכל יום שלהם מתחיל אוטומטית בשלשה בקרים שונים בו-זמנית...
הסוג הזה צריך בד"כ להמתין זמן רב לביקורת הקוראים, אם בכלל.
אגב,איך אני דואג שהיצירה שלי תהיה מוצבת בראש הרשימה?
[ליצירה]
ביקוֹראתי
יש בעיה קשה עם החריזה: "קודר-עוצר-עובר-קָר- לדבר"
ודלעתי אחד ה"אף"ים מיותר.
גם המשקל בעייתי,הקראתי את זה לעצמי וזה הפריע לי.
הדימוי עם הכנפיים נראה תלוש מהיצירה, כאילו הגיע משום מקום.
[ליצירה]
בשיא היצירתיות
דבראשון,בהחלט נהניתי מהשיר. לצערי נלחמתי כדי להצליח להבין את המילים, כי לפעמים הניקוד גרם לרווחים,
ולהווצרות מילים כמו "מת מת חולותיה""לנטעבו" ו "בסרטמאתה".
לגבי השיר עצמו,בהחלט תיאורים חזקים ועמוסים כמו שכבר האירה ארץ מעליי. התמוגגתי ממשחקי המילים דוגמת הנס והדגל.
מחכה לראות עוד, אבל בנושאים שמחים יותר.
[ליצירה]
.
הם בלטרון ואפשר להגיע משני הצדדים.
תודה על הביקורת המקצועית.
עדיין, "נונסנס חזותי" זו באמת ההגדרה, ואני לא חושב שצריך להקפיד על פרטי הצילום, בייחוד כשאתה לא יודע מהם... הראיתי את החיצים וזה מה שרציתי. (אותו עניין אגב גם ב "סע בכיוון החץ" עם המכונית הקטועה. מבחינתי זה לא מוריד מהתמונה.)
[ליצירה]
רק רציתי לומר
סליחה. עם כל רצינות נדחף לי גם הומור.
בתגובה הקודמת כתבתי רק את ההומור (יותר נכון ציניות).
אני אוהב שירים כאלה,שאמנם מכסים טפחיים אבל גם מגלים טפח ונותנים גם לי מקום בשיר (ויש כ"כ הרבה שירים שלא עושים את זה...).
אוף,למה לא כתבתי גם את זה קודם? איזה נבלה אני...
ממזי.
[ליצירה]
ספתהשלי
אוף, סיפורים על זקנים טובים עושים לי רע.
א. בגלל שגם לי היו פעם כאלה.
ב. כי לסבאים של היום כבר קוראים סבא זיו או סבתא מעיין. מזתומרת? סבאים אמורים להיות זקנים!
אני לא בטוח שסבא איציק ישאיר יותר תפוח לסבתא מורן.
ירידת הדורות...
שקוייח בכל מקרה.
**** ארבעה פרחים בסולם ממזי.
[ליצירה]
.
אהבתי את הרעיון, אלדר.
לי אישית יצא להתקל ב "הודי לא מגרש הודי" (אולי צונאמי כן...)
אני מסכים עם נאום הסאטירה חוצב הלהבות של ערוגה
ואני חושב שיש זכות קיום ליצירות כמו זו של אלדר ואפילו יותר מזה.
שבת שלום,חברים.
[ליצירה]
.
לא אשתוק על שמריי ואומר שזהו אכן שיר יפה, ואני אוהב שירים הבנויים על דימוי אחד לכל האורך.
חשבתי לכתוב שזה מזכיר את הסגנון של ילד, שיכול באמצע מילים גבוהות לזרוק מילה יומיומית,ואז ראיתי את התגובה שלו...
חזרה מתוקה על ה"אפילו,אפילו"
והכותרת, הכותרת...
בקיצור,טוב שהשיר הוקפץ,שקוייעח ערוגה.
תגובות