.JPG)
הגרירה על חשבונך
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] * ילד לקח לי את התגובה!!! אוף! חשבתי עליה עוד כשראיתי את זה בעמוד הראשי! נותר לי רק שקצת שוביניסטי לומר שנשים הן כמו אוכל... אחל'ה שיר שבעולם! מ.z. [ליצירה]
- [ליצירה] אללה איסתר אינני זוכר כבר על מה להגיב, כאן בשירשור זה, המרהיב: האם לזאת שבאה מאהבה אך עדיין לא הגיע מאהבה? האם לזה שעל המשקל מתלונן? לא, כאן אורי במקומי מתגונן.... אולי להזמנתו של אורי לבקר בביתו שבנה לו במקום אחר שכּן אורי,למי שלא ידע גר ביישוב שהפך לאגדה ממש לא רחוק ממקום מושבי מרחק נסיעה של רכב דו מושבי הוא פשוט קפץ לו לנכר וחשב שיחזור ממש מחר אבל הוא מצליח בתחום הממכר אז בישראל רק מדי פעם נזכר (אינני מאשים חליל וחס פשוט בחרוז כלום לא נכנס...) אז לזאת הרווקה אגיב ראשון דווקא אז מה חיפשה הנערה? מישהו שנראה לא רע? אצלי האף ממש נורא. דתי , אבל פתוח? אני-רק תער בגילוח! ולגבי הנעליים- "ניו בייניש" יש לי שניים... ולגבי המפוחלץ ששמו דו-מיני ("מפוחלץ-שמרית"?! זה לא הגיוני...) אינני יודע לגבי האיות האם בכוונה הייתה הטעות צריך בכל זאת הגהה לעשות וככה על הבושה לכסות. נפתלי פרידמן ברוך בואך אנו מברכים על הצטרפותך לעולם החורזים הנוטים להגזים ולחרוז אפילו שנה שלמה בלי לדעת לשם מה. אז בואו נראה לאן יילך שירשור זה ,המולך בתחום החרוזים ובתחום התגובות, כי אני הולך לי לעיר האבות... [ליצירה]
- [ליצירה] . להאשים??? אתגר קרת הוא יוצר דגול ובמקומך הייתי לוקח את זה כמחמאה. הסגנון באמת מזכיר, אם כי אצל אתגר יש משמעות ממש לכל מילה. [ליצירה]
- [ליצירה] בטחון שדה פירוט כאן ברשת לא בא בחשבון לא יהיה זה לרצון הגיברת אך תיבת "אישיות" באתר זו ישנה לא אכתוב כלום בדרך אחרת. [ליצירה]
- [ליצירה] הרבה זמן לא צחקתי ככה. (לפחות לא מאז שראיתי בשיחון ביידיש תחת הכותרת "משפטים לפגישה ראשונה" את המשפט האולטימטיבי להצלחה בשידוך:"אני בן 16"...) כל טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] . בדיוק השבוע חשבתי לעצמי "וואי, אם אני אמות,(חס וחלילה) מה יכתבו באתר? "אתר צורה מבכה את מותו של ממזר פרחים"? זה עלול להיות פאתטי קצת,לא? ושוב חס וחלילה. בשורות טובות, ונחמד לקפוץ לכאן מדי פעם. [ליצירה]
- [ליצירה] אז ככה- התלבטתי קשות אם להסיר את היצירה לאור קריאת התגובות ששיקפו את דעתם של היוצרים על כתיבה כזאת. מלכתחילה התלבטתי אם לפרסם, ואחרי שקראתי כאן מספר קטעים מקאברים על פיגועים וכד' החלטתי לפרסם בכל זאת. את הנעשה אין להשיב, אני מתנצל בפני הקוראים שנפגעו וידוע לי שיש כאלו. החלטתי הסופית היא להשאיר את היצירה כאן למען העתיד, בו ירצו אולי יוצרים לפרסם קטעים בסגנון דומה- וקטע זה ותגובותיו ישמשו לו כמדד. ולו כדוגמה שלילית. מקווה להעלות רק חיוכים- מ.z. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את "ואני- כשראיתי רציתי לבעוט". רק את זה. מדהים שאחרי שהסצנה נגמרה, יכולנו לנתח כל צעד, אמירה, או התנהגות ולשייך אותה לבנאדם. [ליצירה]
- [ליצירה] . 26,27, אין הבדל גדול בהקשר של מה שכתבתי. אמא שלי בסדר והיא לא מתערבת באיך שאני קורא לעצמי באתר. למה אתה לא שואל על הגנן של הפרחים? [ליצירה]
- [ליצירה] . לאחת מהצד, שלא ראיתי שנים- לא חשבתי לבד על כמה השם שלי מסתדר עם השיר, קטע טוב! (זוכרת את ץ?...) ולכל אלו שמתווכחים על ה"עשר-עשרה" זה כתוב בשפה של ילד כמו שהזכירו,וזאת "טעות" שלגיטימי בעיני להכניס אז אין לכם מה להתווכח יותר מדי. לטל רעות- לילדים האלה בד"כ גם קוראים עומר, ואני לא כ"כ הייתי כזה, למרות שכשהראיתי לאמא שלי את השיר היא סיפרה שפעם משכתי את המפה מהשולחן וחיסלתי אגרטל שהיא אהבה... [ליצירה]
תגובות