.JPG)
הגרירה על חשבונך
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] . אוי, באמת תחושה גרועה, אבל תוציא לך את זה מהראש, מהסיבה הפשוטה שהתשובה לשאלה "מה היה קורה אם רק לא הייתי אומר כן אני יודע" היא שהוא היה שואל מישהו אחר. חוצמזה הזכרת לי יצירה אחרת, מזעזעת לא פחות.: http://www.tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=7110&code=1226 [ליצירה]
- [ליצירה] . הם בלטרון ואפשר להגיע משני הצדדים. תודה על הביקורת המקצועית. עדיין, "נונסנס חזותי" זו באמת ההגדרה, ואני לא חושב שצריך להקפיד על פרטי הצילום, בייחוד כשאתה לא יודע מהם... הראיתי את החיצים וזה מה שרציתי. (אותו עניין אגב גם ב "סע בכיוון החץ" עם המכונית הקטועה. מבחינתי זה לא מוריד מהתמונה.) [ליצירה]
- [ליצירה] עוד שניים מהצד מה לגבי "אחד אחרי השני"? השני הוא זה שאמור להגיע אח"כ.... וכן "מאחורי הגב"- מאחורי הגב משמע לפני הגוף, ושוב איבד המשפט ממשמעו. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מסכים עם ערוגה. (אבל תראו איזה יופי, היא אישרה לי את התגובה :) ) לא התייחסתי לאיכות השיר אלא לעצם התרגום. (גם אם השיר לא שואף לתרגם אחד לאחד) הביטוי סוויט טוקימג וומן מול גברת המדברת במתיקות נשמע לא טוב. כי לא רק שאתה "מכיר את המקור" כדבריה, אתה אפילו שואף להצמד אליו. אני מסכים איתה בעניין "מידע אותו קיבלתי" ומוסיף את "עבודתי קצרת תקשורת". [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי שוב אחרי הרבה זמן, בעקבות ההקפצה. הסיפור נשאר יפה כמו שהיה בזמנו, רק שעכשיו הוא יותר מובן לי. אז לכל מי שטען שהפילוסופיה כבדה מדי לילדה בסיפור, שפשוט יבין שהילדה היא רק פלטפורמה להעביר את התובנות לקורא, בשאיפה ובהנחה שהם לא יהיו כבדות מדי עבורו. לגבי הדברים עצמם- ה"מבוגרים" באמת מעצבנים כשהם מסתגלים רציונלית כ"כ על כל מה שנראה לנו,התמימים, כקסום. הבעיה הרצינית מתחילה כשאנחנו מתחילים לפוצץ לעצמנו את בועות התמימות. זה קורה לצערנו, כשמתבגרים. רק טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] 134 כאן מתבקשת התנצלות בגלל תגובה ובה זילות אז לא אוכל להתעלם עליי ודאי להיכלם. סליחה משפחת עמירם מרב מישל ואורי גם. אני את הגבולות אלמד אחרת אשאר לבד... עכשיו תורך לומר סליחה על שנכתב בתגובתך: "אשתי, אגב היא נח"לאית (כן, אז, זה עוד היה להיט)" בתור ירוק-כומתה מושבע אני גם טיפטיפה נפגע כי גם היום, החטיבה היא בטח לא פחות טובה. וגם אם השמצות יגידו ישנם רבים אשר יעידו באתר כאן ובכלל שנח"ל אין זה קרנבל. [ליצירה]
- [ליצירה] והרי התפלספות: בשירו של סטינג שיחי'- "S.O.S" הוא כותב שהוא נמצא על אי בודד, ואת המצוקות הפנימיות שלו הוא שולח בתוך בקבוק, שכל העולם ידע כמה רע לו. (ויש שקישרו לאדם על סף התאבדות). השיר מסתיים בכך שהוא קם בוקר אחד ו "DON'T BELIEVE WHAT I SAW..." הוא מגלה על החוף מיליוני בקבוקים שנשלחו אליו, ומסתבר שגם כל העולם שבוז. (וזה במילים שלי...) בקיצור, טוב לדעת שאנשים שולחים בבקבוקים גם עובדות אופטימיות (אם כי נוגות משהו..). נראה שהילד וסנופקינו הקטן נמצאים במצב משפחתי שלא היה מאפשר לשלוח לך בקבוקים עם תחושות דומות, וחבל. אני, לצערי, נמצא עם הסנופקין וילדו באותה הסירה (הלכנו לאיבוד בים...) ולשלושתינו אין אי לנוח עליו. אוי בעיית הרווקים... בכל אופן אשלח לך איחול של דודות: שתזכי להקים בית נאמן על האי... אשמח לשלוח סידור פרחים לחתונה... עלי והצליחי- ממזי.פ. [ליצירה]
- [ליצירה] . לאחת מהצד, שלא ראיתי שנים- לא חשבתי לבד על כמה השם שלי מסתדר עם השיר, קטע טוב! (זוכרת את ץ?...) ולכל אלו שמתווכחים על ה"עשר-עשרה" זה כתוב בשפה של ילד כמו שהזכירו,וזאת "טעות" שלגיטימי בעיני להכניס אז אין לכם מה להתווכח יותר מדי. לטל רעות- לילדים האלה בד"כ גם קוראים עומר, ואני לא כ"כ הייתי כזה, למרות שכשהראיתי לאמא שלי את השיר היא סיפרה שפעם משכתי את המפה מהשולחן וחיסלתי אגרטל שהיא אהבה... [ליצירה]
- [ליצירה] סדנת ההסתלבטות על שמואל ירושלמי פותחת שעריה לציבור הרחב. אם פירסמת שניים וחצי הגיגים ב"צורה" תוכל לבוא לכאן ולכתוב מה שבא לך. להגיד שלא צחקתי מהשיר והתגובות? צחקתי. להגיד שאני מסכים איתו?, אני לא מסכים עם אף מילה. אבל חבר'ה, דחילק, הבנאדם לא כותב בסגנון שלכם, הוא לא בגיל שלכם, ומה לעשות- הוא שמאלני והוא קומוניסט. אין הרבה כאלה. שיתרגמו את השירים שלו לאיזו שפה שבא להם, עדיין זכותו לפרסם מה שבא לו בלי שילדים פה יוציאו לו לשון. אל תדרדרו את האתר. [ליצירה]
- [ליצירה] בעיקר לנושא אלומותיו. קראתי את הביקורת, שנראית עניניית, אבל את התשובות שלי אחרים כבר נתנו, אם לגבי סיווג היצירה ואם בכלל. את היצירה הכנסתי ע"י הקראה למישהו בטלפון כך שנפלו כמה "שיבושונים" אותם תקנתי כבר. השיבוש המרכזי הוא שם היצירה, כשבאמת "חייל דתי מת" זה סתם שם שאולי מנסה לתת "פוּש" לרגש, והשם המתוכנן היה, כפי שתקנתי "חייל דתי מת. מרכזית". גם את המשפט האחרון שיניתי, אם כי לא בהרבה, אבל לפחות אליו התכוונתי. נפגש בשמחות בלבד. אגב,יקח זמן עד שאהיה נגיש שוב להגיב. [ליצירה]
תגובות