[ליצירה]
כי יסופר
ואיך אעלה אל אבי
ואומר לו שבנו הוא נביא?
הנבואה, לשוטים היא ניתנה
אז אני אדחק לפינה...
בך לא ארצה כאן לפגוע,
אך דבר לא נותן לי מרגוע:
אשתך, (שהייתה צנחנית?)
היא עד כדי כך קמצנית???
היא בחרה לה חתן לתמיד
רק בגלל טעותו של פקיד?
בי עולה מחשבה מצמררת
מה הייתה עושה אז הגברת
אם חלילה היה שם נכתב
טוראי אילנית ולדיסלב"
היא הייתה גם לזה מתקבעת
ומייד חיש לרוסיה נוסעת?
טוב, אפסיק כאן על צג להשמיץ
ולהוציא פה לשווא את המיץ
אך לפני שאתן להגיב
רק אודה: הסיפור הוא מגניב!
[ליצירה]
ה' ישמור.
תיארת כל כך הרבה מוות כשברקע כל כך הרבה אהבה, אני לא יודע אם לשמוח על ההחלטות שקיבלת ועל צידוק הדין , או לבכות את המתים.
את מתארת דברים בצורה נפלאה, נעים לקרוא.
בכל זאת הייתי מוסיף קצת אופטימיות...
מ.z.
[ליצירה]
.
"אחת"! עשית דבר חמור!
לקחת זכויות על השירשור!
אני כותב, ואורי גם
על עניינים ברום- עולם
אמנם גם כן על "עניינים"
שבין בנות לבין בנים
אינך יודעת, אחותי
על מה דיברנו ב"פרטי"...
סתם, על כלום, אני צוחק
אך פה הלחץ די דוחק.
צריך אני להתגונן
רק כי כתבתי כמו בן
שאת "צלעו" עוד לא מצא
מקצה העיר ועד קיצה.
על כן כל רווקות האתר
מן העיר ומן הכפר
דעו לכן דבר חשוב,
אחזור עליו כאן שוב ושוב
איני בוחר "אחת מכאן,
אחת מאלף קורבנות"
כי מצטער אני מאד,
אך לא בוחרים כך ת'בנות!
אולי ב"פאסט דייט",אולי גם לא
ימצא כל איש, בחירת ליבו.
אך לא על-פי תגובות-חרוז
גם לא ב"כיפה" או "תפוז"
כיתבו בנות, כיתבו שירים
על בחורות ובחורים
אך להנמיך יש ,ציפיות,
כי לא תוך יום תהיו כלות...
על כן אחתום כאן, "מ.פרחים"
אבהיר דבר חשוב, אחים.
אני התחלתי השירשור
מבחינתי הוא כבר גמור
ולא כל אחד אשר יחפוץ
להוציא אותי סתם פוץ
יוכל לכתוב: "איך מתגלגל
כל שיר תגובה, כל שיר הלל
אשר כתב "ממזר פרחים"-
לעניינים של שידוכים"
על החתום:
"ממזר פרחים"- אריאל פוגל, בן 39 נשוי+ 5.
סתם, למה נראה לכם?
[ליצירה]
טובי כאן ממזר. קבל שאתמול קיימתי שיחה ארוכה עם המקצוענית שירים שרה בערוגה על נושא הנדב"ר, עד כאן? רות. כמו כן עכשיו אני יושב מול המיוחד פיקסלים לטובת קריאת יצירות והגבת תגובות עד כאן? רות. קבל דו"ח מצב, 10 קטנות מתחילת האירוע תאילנד של הנשימה שלי בעקבות קריאת היצירה שלך. המקצוענית כרגע מולי במשני נייד אז אני אעלה מולך מתישהו. יש א'?
[ליצירה]
הסברים רבותי! הסברים!
לאמונה תחיה- אל תדאגי, השקפותינו זהות. (התמונה צולמה בחוף דקלים,ולא מגיעים לשם במקרה...)
לערוגה (ולשאר התוהים)- ההמשך הוא "וגבר ישראל".
הילד בתמונה הוא ילד מכפר דרום, מול אנטנה של הצבא.
לצערנו השאלה היום היא מי ינצח- הילד המתיישב או הצבא כמבצע משימה (ולההההההההבדיל כמובן ממלחמת ישראל בעמלק ).
בתמונה העפיפון הכתום נראה גבוה מהאנטנה, מה גם
שזה כתום, עם דגל ישראל וכו וכו וכו יש פה הרבה סממנים (הכיפה הגדולה,הכתף הקטנה החשופה, המקבילוּת בין חוט העפיפון לאנטנה, הסככה בחוף ועוד...
אפשר ללכת עם זה לאן שרוצים.
[ליצירה]
בעיקר לנושא אלומותיו.
קראתי את הביקורת, שנראית עניניית, אבל את התשובות שלי אחרים כבר נתנו, אם לגבי סיווג היצירה ואם בכלל. את היצירה הכנסתי ע"י הקראה למישהו בטלפון כך שנפלו כמה "שיבושונים" אותם תקנתי כבר. השיבוש המרכזי הוא שם היצירה, כשבאמת "חייל דתי מת" זה סתם שם שאולי מנסה לתת "פוּש" לרגש, והשם המתוכנן היה, כפי שתקנתי "חייל דתי מת. מרכזית". גם את המשפט האחרון שיניתי, אם כי לא בהרבה, אבל לפחות אליו התכוונתי.
נפגש בשמחות בלבד.
אגב,יקח זמן עד שאהיה נגיש שוב להגיב.
תגובות