.JPG)
הגרירה על חשבונך
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מקק יקר, היית חולה כשלימדו בשיעור זימרה את השיר "על כפיו יביא"? תשלים את החומר דחוף... [ליצירה]
- [ליצירה] התפחלצתי עשוי טוב מאוד. שינוי הכתב משמש מעבר מעולה בין הסיטואציות. שלא נדע מצרות. [ליצירה]
- [ליצירה] השיר יפה, וגם הוספת התמונה, אבל כמו שכבר כתבה הדס השלד/חייזר הזה לא כ"כ משקף את הגבר שעיניו נעורים... [ליצירה]
- [ליצירה] וואחד שערוריה אלדר אני מאמין שהקטע זקוק לליטוש הגון והשקעה אם כי הרעיון נכון. נתחיל מזה ש "קראו לה" למי זה "לה"? לסיטואציה? כתבת "בטקס" וזה לשון זכר כתבת "מה שקרה" וגם זה זכר... חוצמזה "אדוק" ולא הדוק. ושלושת המשפטים האחרונים לא כ"כ מפוסקים נכון. ולמקק- זיגי קרא את זה בשלוש לפנות בוקר,תדון אותו לזכות... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! חיברתי בלון חמצן לחליפת הצלילה וניסיתי להתעמת עם כמה משפטים בסיפור הזה. יש הרבה עומק, וצריך לקרוא שוב. אני לא כ"כ יודע לשחות אבל אני אנסה... יפה מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] בול, גלויה ומעטפה משעשע מאד,שקוייעח! אחרי במבה "שאשא" חשבתי שלא יכול להיות גרוע יותר, אבל הוכחת לי אחרת... [ליצירה]
- [ליצירה] . ערוגה, תיזהרי, אני יודע איפה את גרה... התודה מאלדר היא על שהצעתי לו שם לתמונה... :) בטלפון נאמר לי שרואים כאילו מזרקה יוצאת מהדוב ולכן... אבל עכשיו אני רואה את התמונה וזה נראה כאילו חייזרים עוד רגע שואבים אותו עם קרן לחללית שלהם. ועדיין, התמונה חבל"זית! שקויעח ושבת שלום! [ליצירה]
- [ליצירה] בחרת בזווית הנכונה. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] . באמת הרבה זמן לא קראתי מיצירותייך, נראה שהפסדתי... :) אמנם הלכתי לאיבוד איפשהו באמצע ולא כ"כ הצלחתי לפסק ולנקד את המשפט "מחבקת זכרון- שתאסוף שבריה" גם למשפט "כף יד סדוקה מגישה בחן" יש תוכן שנשמע בעייתי. בכל אופן גם אני ציירתי לי בראש כמו פיצקית, אבל לא נראה לי שאני אצליח לעשות עם זה משהו בעצמי. [ליצירה]
- [ליצירה] .שומו שמיים והאזיני ארץ ליד המחשב התיישבתי לכתוב ואת השרשור להעלות מהאוב כי בפעם האחרונה בה גלשתי להסתכל גיליתי דבר ממש מתסכל שאני רק כותב,ואורי משיב וחוץ משנינו, איש לא מקשיב. והנה בבואי שוב לכתוב אל האב דבקה לשוני לחכי (וזה כאב..) כי כתבה פה פיצקית עוד שוס עצבני והוכיחה את מה שכתבתי אני (שכל הדתיים את כולם מכירים דרך דודים, חברות וגם חברים) ויכלה, אם רצתה לענות בחיוב לגרום לאורי לארץ לשוב כי אחרי הכל, ביזנס וזה, אבל להבריז לאחיין זה ממש מבזה , ביום בו עומד הוא מתחת חופה עם כלה בשמלה לבנה ויפה. ודבר מה עוד גילינו, ממש מעניין שחרוז זה טעים בשילוב חלב-אם ואפילו גורם לעולָל בן יומו להפתיע בברכת המזון את אימו. איך גדל דור צדיק מול כל פיקסל ותו והילד לומד גם גמרא מעכשיו! אחיו הולכים בקייט לנפוש והוא ב"בבא קמא" שובר את הראש! הם קמו הרגע, אורזים ת'תיקים והוא כבר ער משעת "ותיקין"! זה הקטן עוד יגדל בלי ספק ותלוי אם גם הוא חרוזים יסָפֶּק כשיגדל וישב אל מול המחשב ויאמר "ממזי? זה מוכר אני חושב..." נראה לי שראיתי את שמו כבר פעם וכבר עולה בגרוני איזה טעם טעם מוזר, שלא בא אל גרוני מאז שהייתי תינוק גאוני. ויקרא לאימו וישאל לסיפור והיא תענה: "זה ההוא מהשרשור, שהתחיל עת היית עוד רך בשנים וממשיך עוד מאז כבר כמה שנים ואת דודה אודיה אתה זוכר? מי שידך לה? זה הוא ולא אחר. הוא הפך עולמות ושיגע פילים וכל זה בעזרת חרוזים דביליים שהגה ממוחו בשעות הזויות ועל כך גם לא חסרות עדויות." ויאמר התינוק, שגדל קצת מאז "וואו, באמת זהו קטע חבל"ז!" אז בואו נראה, חברים יקרים לאן יובילו מכאן שאר המשרשרים- [ליצירה]
תגובות