[ליצירה]
אז ככה-
התלבטתי קשות אם להסיר את היצירה לאור קריאת התגובות ששיקפו את דעתם של היוצרים על כתיבה כזאת.
מלכתחילה התלבטתי אם לפרסם, ואחרי שקראתי כאן מספר קטעים מקאברים על פיגועים וכד' החלטתי לפרסם בכל זאת.
את הנעשה אין להשיב, אני מתנצל בפני הקוראים שנפגעו וידוע לי שיש כאלו.
החלטתי הסופית היא להשאיר את היצירה כאן למען העתיד, בו ירצו אולי יוצרים לפרסם קטעים בסגנון דומה-
וקטע זה ותגובותיו ישמשו לו כמדד. ולו כדוגמה שלילית.
מקווה להעלות רק חיוכים-
מ.z.
[ליצירה]
אללה איסתר
אינני זוכר כבר על מה להגיב,
כאן בשירשור זה, המרהיב:
האם לזאת שבאה מאהבה
אך עדיין לא הגיע מאהבה?
האם לזה שעל המשקל מתלונן?
לא, כאן אורי במקומי מתגונן....
אולי להזמנתו של אורי לבקר
בביתו שבנה לו במקום אחר
שכּן אורי,למי שלא ידע
גר ביישוב שהפך לאגדה
ממש לא רחוק ממקום מושבי
מרחק נסיעה של רכב דו מושבי
הוא פשוט קפץ לו לנכר
וחשב שיחזור ממש מחר
אבל הוא מצליח בתחום הממכר
אז בישראל רק מדי פעם נזכר
(אינני מאשים חליל וחס
פשוט בחרוז כלום לא נכנס...)
אז לזאת הרווקה
אגיב ראשון דווקא
אז מה חיפשה הנערה?
מישהו שנראה לא רע?
אצלי האף ממש נורא.
דתי , אבל פתוח?
אני-רק תער בגילוח!
ולגבי הנעליים-
"ניו בייניש" יש לי שניים...
ולגבי המפוחלץ ששמו דו-מיני
("מפוחלץ-שמרית"?! זה לא הגיוני...)
אינני יודע לגבי האיות
האם בכוונה הייתה הטעות
צריך בכל זאת הגהה לעשות
וככה על הבושה לכסות.
נפתלי פרידמן ברוך בואך
אנו מברכים על הצטרפותך
לעולם החורזים
הנוטים להגזים
ולחרוז אפילו שנה שלמה
בלי לדעת לשם מה.
אז בואו נראה לאן יילך
שירשור זה ,המולך
בתחום החרוזים ובתחום התגובות,
כי אני הולך לי לעיר האבות...
[ליצירה]
.
ממש נחמד, יכול להיות שמתחילים לראות פה יורשים לאורי עמירם?
(כי אם כן זה אומר שאני מתחיל להשתולל פה, סטייל "איזה חג תאהב מרב" של אורי...)
רק טוב.
ממזי.
[ליצירה]
.
ערוגה, תיזהרי, אני יודע איפה את גרה... התודה מאלדר היא על שהצעתי לו שם לתמונה... :)
בטלפון נאמר לי שרואים כאילו מזרקה יוצאת מהדוב ולכן...
אבל עכשיו אני רואה את התמונה וזה נראה כאילו חייזרים עוד רגע שואבים אותו עם קרן לחללית שלהם.
ועדיין, התמונה חבל"זית! שקויעח ושבת שלום!
[ליצירה]
אויש
אמנם התפרסם מזמן
אבל שווה תגובה בכל רגע נתון.
כתוב מעולה,סרקזם במקומות הנכונים, ואכן עצוב.
הרמיזה של "האבחון הפסיכיאטרי" הייתה מצמררת.
תמשיכי לרקום כל מה שנדמה לך.
[ליצירה]
.
תסלחי לי טלי, אבל מה נזכרת פתאום, אחרי עשר שנים?
חוצמזה בשם איזה ציבור את מתנצלת?
ומי הם אותם "הם" שצעקו חמס?
אני מכיר אחד שביצע את הרצח ועוד כמה שעזרו לו.
לא מכיר "הם".
אמנם הדיון הזה כבר מרקיב בקבר (בכל זאת, 10שנים)
אבל אם שיר כזה מופיע עכשיו, ראוי גם להגיב לו עכשיו.
[ליצירה]
ככה אני הבנתי..
וכבר אמר שלמה המלך על ניוטון: "תחת התפוח עוררתיך" אם אני זוכר נכון- התפוח נפל על ניוטון ולא הוא משך אותו, אבל זה לא חשוב.
נקודת מבט יפה וחשובה- אם חושבים מה עומד מאחוריה.
רמיזה טובה ב"העולם שייך לתפוחים".
[ליצירה]
.
בדיוק השבוע חשבתי לעצמי "וואי, אם אני אמות,(חס וחלילה) מה יכתבו באתר? "אתר צורה מבכה את מותו של ממזר פרחים"? זה עלול להיות פאתטי קצת,לא? ושוב חס וחלילה. בשורות טובות, ונחמד לקפוץ לכאן מדי פעם.
[ליצירה]
לגבי ילדים פלסטינים
גשם, מעיל אחד
חגורת נפץ אחת
מתחת למעיל האחד
ילד בן עשר
עומד במחסום
וחושב
ואולי גם שר לעצמו
שיר פרידה
בערבית.
בגיל עשר
אתה לא אמור להיות
מחבל
אתה אמור להיות סתם ילד
להשחיל דיסקיות ברזל
במשחק
ולא לחבר אותם
לשעון עצר.
כבר מזמן (בעיקר מאז מחסום חווארה שזה הארוע שמתואר כאן) אני פחות מרחם על ילדים ערבים מסכנים.
וראיתי הרבה כאלה.
למיוריל דריי- כן, אולי כדאי שמישהו יעשה,בטח לא אנחנו. (אני מתכוון לפלסטינים. אם הוא כתב על בדואים זה סיפור אחר, יש להם גם מעמד שונה מערביי ישראל ובטח מהפלסטינים).
[ליצירה]
חייב לומר
יצירה מדהימה! אני חושב שאין ב"סיפורת" עוד הרבה דברים "טעונים" כמו הסיפור הזה. מעבר מעולה בין דמויות, סיפור שמעביר את הרגשות לקורא בצורה טובה מאד, לשון עשירה.
*****- חמישה פרחים בסולם ממזי.
תגובות