[ליצירה]
אללה איסתר
אינני זוכר כבר על מה להגיב,
כאן בשירשור זה, המרהיב:
האם לזאת שבאה מאהבה
אך עדיין לא הגיע מאהבה?
האם לזה שעל המשקל מתלונן?
לא, כאן אורי במקומי מתגונן....
אולי להזמנתו של אורי לבקר
בביתו שבנה לו במקום אחר
שכּן אורי,למי שלא ידע
גר ביישוב שהפך לאגדה
ממש לא רחוק ממקום מושבי
מרחק נסיעה של רכב דו מושבי
הוא פשוט קפץ לו לנכר
וחשב שיחזור ממש מחר
אבל הוא מצליח בתחום הממכר
אז בישראל רק מדי פעם נזכר
(אינני מאשים חליל וחס
פשוט בחרוז כלום לא נכנס...)
אז לזאת הרווקה
אגיב ראשון דווקא
אז מה חיפשה הנערה?
מישהו שנראה לא רע?
אצלי האף ממש נורא.
דתי , אבל פתוח?
אני-רק תער בגילוח!
ולגבי הנעליים-
"ניו בייניש" יש לי שניים...
ולגבי המפוחלץ ששמו דו-מיני
("מפוחלץ-שמרית"?! זה לא הגיוני...)
אינני יודע לגבי האיות
האם בכוונה הייתה הטעות
צריך בכל זאת הגהה לעשות
וככה על הבושה לכסות.
נפתלי פרידמן ברוך בואך
אנו מברכים על הצטרפותך
לעולם החורזים
הנוטים להגזים
ולחרוז אפילו שנה שלמה
בלי לדעת לשם מה.
אז בואו נראה לאן יילך
שירשור זה ,המולך
בתחום החרוזים ובתחום התגובות,
כי אני הולך לי לעיר האבות...
[ליצירה]
אז יוסף שמח הוא פרידמן נפתלי
והשרשור הזה דורש כבר נפטלין
והמפוחלץ ההוא, שמסתבר שהוא נוצץ
גם הוא כאן בשרשור מנסה להתלוצץ,
הוא אולי מצטט מ"משינה" (פרס לפותרים נכונה)
אבל שגיאותיו יעשו לי אנגינה.
בחייאת, חבר, תסדר את החרוז,
עדיף לאט מאשר סתם חפוז.
רק מרב נשכחה בין השורות
ולה מגיעות הרי כל התשורות...
על כל הכשרונות שכאן התגלו,
ועם ישראל שבזכותה יגאלו
כשתשוב לארצנו הקדושה ,הטהורה,
ותפיץ בה את אור התורה
ולא רק באפריקה או חלקה הדרומי
אלא גם בשנקין לכל המי ומי..
עד כאן אידיאלים להפעם
לפני שיירו בי פה אנשים מרוב זעם
אז להתראות בינתיים
(אולי אהיה זמין כבר בשתיים...)
[ליצירה]
לא מדובר כאן בשחרור,
וכל העסק לא ברור,
אבל אם אסתכל בלוח
אוכל לומר שדי בטוח
עד סוף החודש הבא
לא אראה את הצבא
אני חוזר ללמוד תורה
קצת מחשבה וגם גמרא
זה מין הסדר שכבר נקבע
בין הצבא והישיבה.
טוב,כמו שאמרה מיקה
ואחר כך בלי סוף העמיקה-
נושא השרשור הוא עדיין בתך,
(תסתכל בתגובות ותדע בביטחה)
ומוזר שרק ב"נָגָלת" התגובות השלישית
נודע שמרב היא בכלל בשישית...
וממה שהתרשמתי,קצת לא נעים-
נראה שמרב כן עוסקת בציוֹנים...
ואם לא ברבים,לפחות באחד,
שדואג שתמיד לא תהיה היא לבד...
ותיקון לך אורי אם אפשר פה לתת-
טעית בעניין "היצירה הנצפית"
כי רבות וטובות יש, מלבד "איזה חג"
שמרוב שנצפו המחשב חטף באג
אבל אין שום ספק, (אם מרב מאוכזבת)
ששיר זה כבר זכה ב"היצירה המוגבת"!!!
[ליצירה]
לנושא תגובותיו
דבר ראשון, מי ישן בפיג'מה? חפ"ק ישן במדים ונעליים. לא נורא.
כתבת ניתוח מעניין שקלע בהרבה מקומות, אם כי היו כמה הרחבות שלא התכוון אליהן המשורר, אבל הוא שמח שנכתבו, כמו לגבי "יום ה' הגדול והנורא" שאנחנו שרים במוצ"ש ללא קשר ליום כיפור. ואין לי עדיין את היומרה להיות הרשות האוכפת את האלוה.
קשה לי להבין מה מעורר בך שאט נפש, ואשמח לשמוע איפה אתה מזהה אסקפיזם. (לשאר הקוראים:אסקיפזם= בריחה מודעת מהמציאות. בדקתי בלקסיקון...)
תודה רבה על התגובה והניתוח, כי לא תמיד התגובות פה הולמות. (ואני לא מתכוון לפירגון, כי הוא לא חסר פה...)
אריאל
[ליצירה]
טוב,תראה...
תיאורים טובים, אבל מספיק ברור על מה אתה מדבר-
מי זה? למה הוא כועס? וכד'
חוץ מזה, "ריבונו של עולם רק ישב ושתק" נשמע קצת צורם...
כל טוב וטבת טוב!
ממז.
[ליצירה]
זכות השיבה!!!
איזה יופי לראות ששבת לכתוב.
ואת כותבת יופי.
אם אינני טועה ארבעת היסודות הם רוח אש אדמה ומים, לא את כולם זיהיתי בשיר.
אהבתי מאד את "הסתלקותי הממשמשת ובאה"
תמשיכי להאיר. וכמובן מזל טוב אם השיר מדבר עליך ואם אין משמעויות נסתרות שפספסתי...
ממזי.
[ליצירה]
.
סוערה, קוראים לו שמואל, לא אויש (או מויש...)
אבל גם לי נמאס משמאלנים שחושבים שמה שאנחנו מפסידים בפיגועים זה את השלום. יש עם שלם שהא "שש אלי סער", ואיתו אי אפשר לעשות שלום, לא משנה כמה שירים כותבים על זה.
תתעורר אח שלי...
(וירושליים זה עם י' אחת)
תגובות