.JPG)
הגרירה על חשבונך
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה עשית. אתה מתאר סיטואציות שחווית, ולא מספיק מכניס אותנו אליהן. [ליצירה]
- [ליצירה] תכל"ס... רבים הם סוגי הטרמפיסטים שאנחנו נתקלים בהם כמו גם סוגי הנהגים... גם אני בעוונותיי לקחתי פעם טרמפיסט בצומת גולני שהתברר כערבי מכפר מנדא. (ערבי ישראלי, צהוב, ממושקף ומבורגן לגמרי, לכו תדעו...) [ליצירה]
- [ליצירה] רק רציתי לומר סליחה. עם כל רצינות נדחף לי גם הומור. בתגובה הקודמת כתבתי רק את ההומור (יותר נכון ציניות). אני אוהב שירים כאלה,שאמנם מכסים טפחיים אבל גם מגלים טפח ונותנים גם לי מקום בשיר (ויש כ"כ הרבה שירים שלא עושים את זה...). אוף,למה לא כתבתי גם את זה קודם? איזה נבלה אני... ממזי. [ליצירה]
- [ליצירה] נותן אווירה של פנטזיה, אבל לא מספיק ברור. למשל למה "מקווים שיבוא האחד". חוצמזה, אתה עובר בין משקלים בחריזה, תשים לב. ממזי. [ליצירה]
- [ליצירה] . האמת, אהבתי יותר את הנקודות שהעלית בהתחלה, אח"כ כבר הלכתי לאיבוד. בתור חייל שיצא לו לשמוע את "אנחנו חוצים את המדבר" תוך כדי נסיעה בכבישי הדרום, אני מכיר את ההרגשה. עלה והצלח. [ליצירה]
- [ליצירה] . איזהו גיבור הכובש את יצרו. מה שכן,לדעתי הכותרת לא מתאימה ליצירה, יש בה שנינות שלא שייכת לכאן. [ליצירה]
- [ליצירה] . שמעו אחי, אני עוד חי ועוד לא תמו כל כוחיי, אז שבתי כאן לחרוז ולגחך ולהעלות בת שחוק על חיך. איני טירון, אך לא אלוף (אך כן, טעמתי מן הלוף...) ומחג השבועות הזה, לא יצאתי כלל רזה. וזה בזכות המתיישבים, שאת כלל צה"ל אוהבים, ולחיילי חברון, תרמו הם לא מעט מזון. איזה חגב תאהב מרב? אכן זו שאלה לרב, כי מי מתיר מבין פוסקים לאכול סוגי ג'וקים? (במלרע..) לכן, אולי זה חג באב, כי בו נולדתי (איזה "עניו"...) הכינו את המתנות כי עוד חודשיים ינתן האות ואז תחלנה חגיגות אך אוי, תיפחנה עצמות... כי מגיל עשרים ומעלה הרווקים ב"ביש" לאללה וההוא ששם למעלה (שיש שבשבילם הוא "אללה") יש לו כמה תכנונים על הבנות והבנים, שמאז ששת ימי בראשית לא מימשו את זכותם החופשית ונשארו הם בודדים "יוצאים" אולי, אך נפרדים... אמנם, שוב, לי זה לא מזיז על זאת כאן שוב ושוב אכריז ואם תפחנה עצמותיי אצעק בקול כאן: "עד מתי!!!!!!!!!!!!!!!!!" אך אם לשדוכים כאן שבנו, למרות שזה נגמר, (חשבנו...) אם ט"ו באב הוזכר כאן שוב או על חופת מרב כתוב על-כן ראיתי לנכון בעניין השדוכים לטחון. אשמח למצוא עוד זמן לכתוב אולי בזכות אלי הטוב שאת הדרור לעיפרון יתן מעל הרי חברון. שלום וכן להתראות, ורק שלא נדע רעוֹת. [ליצירה]
- [ליצירה] . המילה אנפילאות באה מהשפה העברית. קצת חבל שאנשים לומדים אותה רק בפסיכומטרי.(בלי להאשים אותך אישית,אני מבכה ע זה כבר כמה שנים) ולגביך אבנר- "ובלבד שיכוון ליבו" :) חוצמזה שמעניין שאיש הדת המוסלמי מצטט מהתנ"ך. ואין ים בירושלים. [ליצירה]
- [ליצירה] אוּוּוּ.... שלום מר אורי החביב, הגר אתה בתל אביב? כי בתך (קצת לא נעים) נשמעת צפונית להדהים אם וירטואליים חבריה, זקוקה היא בכל זאת לרֶע חיות מחמד קצת לא שייך, אבל תקשיב לי , יש לי אח... אחד נחמד, ממש עילוי, אומרים עליו זאת בגלוי! כשהוא אל הרחוב יוצא כל נערה אותו תרצה! אך ילדתך, כך מסתבר, מול טלוויזיה תסתגר, ב S.M.S , אולי בצ'אט היא בטח שמה מתמצאת. אך לרחוב היא לא יוצאת ובחורים היא לא מוצאת. וכך אביה , המתוסכל ישר מציע, בלי אבל את ילדתו, ששמה מרב למישהו שאיננו רב! אולי פוחז, אולי שובב אולי עובד הוא כגנב.? האחרונה,כך מסתבר אפשרית היא ביותר, שכן,גנב, אם הוא נבון, יוכל לתת נדוניה הון! [ליצירה]
- [ליצירה] אוי... לענ"ד עדיף להמנע מפרסום שיר כזה כאן. אני לא מדבר על האיכות, שקיימת, אלא על הסגנון. יש פה ארוטיקה, אבל בווליום גבוה מדי, היא לא מספיק מכסה את עצמה, וזה כבר גס. מרבותיי למדתי שככל שנושא הוא יותר עדין, כך הסכנה בפרסום שלו לציבור רחב היא גדולה. בטח ובטח כשאתה מפרסם באינטרנט ואתה לא יודע מהי רמת הקוראים. כשאתה מכיר את הציבור אתה יודע איזו רמה הוא מסוגל לקלוט, איזו בגרות נפשית יש לו, וכאן אתה ממש לא יודע. ושוב, הביטויים חריפים מדי. מסוכן. זו דעתי, כל הרוצה יבוא ויטול, כל הרוצה יבוא ויחלוק. [ליצירה]
תגובות