[ליצירה]
שבוע הציטוט העברי
היי ילד, אני אנסה להגיב בלי להכניס שורות של פובורסקי, זלדה, בלה או א.ב.ג.ד. מנחם. אני מקווה שזה קביל בשרשור הזה.
לדעתי עבר טוב עניין המצברוח של המשוררים אבל כאלו הכנסת אותנו לחיים שלמים של משפחה רק כדי להעביר נקודה קטנה- יש פה חוסר פרופורציה- יותר מדי שמות,שמות חיבה וניסיון ללמד על כל דמות לפי משפט אחד. מה גם שלא תמיד המשפטים הם אמינים, ע"ע "היא כמו הנסיכה שלי".
אבל אין מה לומר, קנית אותי ב"פוקסיונרית"... :)
ואסיים כמובן בציטוט: "בלילה שבו ירח עושה דברים משונים למשוררים" (מתוך "שיר על ילד ששולח את השירים שלו בפקס" לנ.א.)
בהצלחה לכל המשוררים.
[ליצירה]
"לפרטים והרשמה..."
ראית אורי מה קרה?
איך התרחבה החבורה?
כותבים גם חבר'ה בלי "ייחוס"
ומה זה,אלוקים, "הימבוס"?
אז ברוכים הבאים לכל החורזים
מדן עד אילת (אבל לא מהתנזים)
ושאלת אורי, אם עברתי ת'גיל-
אני בן 20 מאתמול! זה דבר לא רגיל!
[ליצירה]
.
רעיון מעניין,אם כי "עליתי עליו" בהתחלה כשהשמות שמעי וליבני למשפחת הגרשוני הופיעו.
כדאי היה גם להכניס אותם בציטוטים למטה.
יפה מיוד!
[ליצירה]
[ליצירה]
דע לך אסף,שהביטוי הזה אכן עלה בשיר,אבל ירד בעריכה...
תודה בחולופן.
[ליצירה]
[ליצירה]
.
אורי אקרא לך, אורי שלי
למה אתה כך עליי מעליל?
הרי לא חשפתי פה דבר מה סודי,
אז מדוע ולמה תקטרג בעדי?
נפתלי את שמו כבר מקודם כתב
ואני רק הזכרתי בדרך אגב,
שאתה גר בארץ,לא כתבתי היכן
הורד נא אותי ממעל הדוכן
ולא אשפט כאן קבל עם ועדה,
במיני אשמות שפשרן לא אדע.
ולך נפתלי הדואג לשלומי
אספר מעט על הנעשה במקומי:
שם יריות אין, גם לא סכנה
ומרב הצרות הן עניין צחנה
הנושבת בינות לקירות בשכונה
הקרויה בשפתם "אבו סנינה"
וגם אין מה לדאוג כי החל מראשון
לא אהיה שם יותר,לא אלך שם לישון
לאן כן אלך? לא כאן זאת אכתוב
זאת אלחש רק למי שמכיר אותי טוב....
[ליצירה]
תודה, אבל...
שאיפות לי בתחום הצבאי יש יותר
ועל כן על תפקיד החורז אוותר
כ עדיף עוד לרוץ על גבעה או על הר
מאשר להצליח לכתוב משורשר
אם יצליח חרוז לרצד על נייר
אין זה אומר כי אהיה מאושר.
עם הנשק ביד ובתוכו הצולבת
אוכל להגן על המדינה האוהבת
ולא עם עוד עט או עם עוד יצירה
את אלה השאירו להיכתב ב"צורה"
[ליצירה]
מישי גננת!
יפה עשית.
נהניתי לקרוא את הביטויים היפים והרומזים ועם זאת להישאר עם חלקים לא מובנים.
אבל:
"שמחוללת בעצמה, שמעוללת לעצמה"
הייתי מעדיף לקרוא "שמחוללת בעצמה" ולעלות לבד על הכפילות...
אגב, עברתי שוב בצומת שילת, לא היית...
[ליצירה]
.
ערוגה יקרה.
אין כמו תגובות שמוציאות מהיצירה נקודות חשובות שלא השתקפו בקלות, ופה את עושה את זה מצויין, ומעלה לי הרהורים שלא חשבתי עליהם בעצמי.
כבר כתבת, ואני לא זוכר איפה, על עניין ההתרגלות
מול השמירה על הרגש, שבאמת יש מצבים שלמרות שקשה, צריך להמשיך, אבל בלי להתנכר לקושי או כאב או להתעלם מהם בתואנה ש"חייבים להמשיך".
אשריך וטוב לך, ולקוראי תגובתך ומָפנִימֵיה.
ולגבי הסבתא, תמסרי לה
שיותר מששמרה השבת על ישראל שמרו ישראל בשבת. וחבל.
תגובות