[ליצירה]
וחוץ מזה
ירון, הבית השני אכן ממוקם כרונולוגית לפני הבית השני אבל הטענה שבשיר היא שבכל בוקר לבן, כשיש שמיכה לבנה (ביטוי שמסמל קצת אופטימיות וגם אתה עלית על זה) אני יודע שהכל יראה כמו בית א'. אם אתה רוצה להמשיך לדון...
ונשמח חוץ מזה לראות את יצירותיך באתר. רק לשם גיבוי לתגובותיך.
[ליצירה]
אוווויש
את מתארת מעולה כל שלב ושלב, ובהחלט גרמת לקוראים להיות בתוך הסיטואציה. הקטע האנורקסי היה בהחלט חזק.
אני חושב שכולנו מרגישים את מה שאת מעבירה- את כל אלבום החיים שלנו, מודדים כל צעד אחרי שעושים אותו.
ולפעמים, כן, גם הפתרונות שאנחנו מוצאים מתפוררים לנו מבין הידיים.
יפה מאד.
מ.z.
[ליצירה]
יש גם כמה בנים שמבכים אותו. שיר יפה,ואני מסכים עם ערוגה, הוא רציני מספיק כדי לצאת מקטגוריית "שיר בדיחה".
ולי נשאר עוד חודש לנסות להגיע לירח,מישהו יודע על טרמפ? (קטע של בנים)
[ליצירה]
אני?! אני מסיפור אחר..
בדיחה זה בטח לא.
גם לא ברור איך הכותרת קשורה.
את המילה "ממדים" כדאי היה לכתוב בכתיב מלא, בגלל האסוציאציה למדים של הכחולים.
עד כאן.
[ליצירה]
ואני חושב שעדיף במקרה הזה לא להשתמש ב"מדרש בגובה העיניים",
עובדה שהיית צריך לבקש מאיתנו "להתייחס בהתאם". כמה מגניב שזה לא נראה לך כשאתה מדמיין את זה, אל תכתוב את זה כמו ההוביט.
[ליצירה]
מה?!?!?!
אני הראשון שמגיב?!
אז אני אומר, (כלומר אני אריאל, אבל אני מבטא את מחשבותיי באופן מילולי) שהסיפורונצ'יק שלך נהדר! הוא ממש הנק! (אולי עדיף "נעדר" ו"ענק"...)
טוב, חלאס שנינויות מצידי. (עוד משפט דו משמעי שלי, והפעם בטעות...)
אחל'ה סיפור, משתמש בחומר הטוב מהיצירות הקודמות(אולי החומר מ "אם...") אבל בסגנון שונה.
הערה:
אם היית כותב "הוא נהג להחזיק שני פלאפונים..." יכולת להעצים את השוס. ניחא.
תמשיך לכתוב, ואני אמשיך לצחוק ולהגיב.
מ.z.
[ליצירה]
[ליצירה]
אם כבר מדברים.
מרב שלך, הנחמדה,
נשמעת לי קצת בודדה,
יכול להיות ממש נחמד,
לשלוח לה חיית מחמד.
יש לי בחדר, חתלתול,
שאת הכל אוהב "נטול"
קפה "נטול" הקפאין
אוהב תמיד הוא להזמין,
ואם אותו היא לא תאהב,
אשלח אליה גם כלבלב
הקטע החזק אצלו,
שהוא תמיד ירצה "ללא"
אני רוחץ אותו המון,
רק ב"סבון ללא סבון"
אם היא איתו לא תסתדר
עלה לי רעיון אחר:
יש לי כמה חיות בית,
שאוהבות הכל רק "לייט".
גם מקולה או חמין
הן מפחדות כה להשמין...
אמור לי אורי, הסופר המחובָב
איזו חיה תאהב מרב?
[ליצירה]
כי יסופר
ואיך אעלה אל אבי
ואומר לו שבנו הוא נביא?
הנבואה, לשוטים היא ניתנה
אז אני אדחק לפינה...
בך לא ארצה כאן לפגוע,
אך דבר לא נותן לי מרגוע:
אשתך, (שהייתה צנחנית?)
היא עד כדי כך קמצנית???
היא בחרה לה חתן לתמיד
רק בגלל טעותו של פקיד?
בי עולה מחשבה מצמררת
מה הייתה עושה אז הגברת
אם חלילה היה שם נכתב
טוראי אילנית ולדיסלב"
היא הייתה גם לזה מתקבעת
ומייד חיש לרוסיה נוסעת?
טוב, אפסיק כאן על צג להשמיץ
ולהוציא פה לשווא את המיץ
אך לפני שאתן להגיב
רק אודה: הסיפור הוא מגניב!
תגובות