את כל תלאות היום
שוזר
בשתי וערב
בעמדי לפניך בתפלה,
השכם וערב.
מתעוות
בייסורי
ובשל אחרים.
אנא,
עשה שתהא תפלתי קבע,
ולא תחנונים.
ואל תפגע בי.
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני?! אני מסיפור אחר.. בדיחה זה בטח לא. גם לא ברור איך הכותרת קשורה. את המילה "ממדים" כדאי היה לכתוב בכתיב מלא, בגלל האסוציאציה למדים של הכחולים. עד כאן. [ליצירה]
- [ליצירה] אפצ'ילוג ראו אחים, ראו זה פלא, הסתכלו על שניים אלה על מרב ועל אביה (אתה אימה אי שם החביאה) מטיילים הם בעולם וטסים מפה לשם את "צורה" לא שוכחים וגם לא את "ממזר פרחים" אז מה אם למרב חבר? אביה הוא המשורר! אליו אני עכשיו כותב אך לא הופך למאהב... ולך, פיצקית- זכרי את שמך אל תשכחי מעמדך לכתוב עליי שאין לי כתר? כך מעל גלי האתר? אינך יודעת מה זהוּב כתרי שלי זה האהוּב חבל רק שעליו כתוּב "אני מונח לי על ראש כרוּב" מרב, נראה, לא מסכנה (איני נכנס למגננה) משיטוטיי כאן באתר גיליתי לי דבר מוזר: כולכן הייתן מקוות באיזה בוקר לגלות שאביכן, גולש מוּכר מוצא לכם כאן באתר בחור נחמד וגם רווק שבאישתו עוד לא דבק וכך לכן היה מודיע "אגור איתך בהרצליה" אתן כותבות מתוך יאוש על נישואין גם עם יתוש! (בעל זבוב אם לדייק) על כן ב'קשה תרדו ממני אמנם אני רווק הנני אך עוד לא תר להיות כבר בעל כי מתחתן אני עם צ.ה.ל. ... היה נחמד להתכתב, (את זה אני ממש אוהב) ונאחל כולנו יחד כן, כולנו, די לפָּחַד! לכל משפחת עמירם למרב ואורי גם שיחזרו לכאן מחר ונפגש פה באתר, כל הכותבים כולל כולם ושלום יהיה כאן בעולם [ליצירה]
- [ליצירה] השיר יפה, וגם הוספת התמונה, אבל כמו שכבר כתבה הדס השלד/חייזר הזה לא כ"כ משקף את הגבר שעיניו נעורים... [ליצירה]
- [ליצירה] שוברים שתיקה.(וכמה עצמות) מאיר פרידמן. בדרך כלל אני משתדל להיות נחמד. א. אני בטוח שהביקורת שנכתבה לך נכתבה בצורה שנועדה להיות מפרגנת ולא מתנשאת, ועם זאת קונקרטית. (גם אני קיבלתי ביקורת על שירים על שמירות בחברון) ואתה מתייחס אל הביקורת כאל לא לגיטימית. ב. לכתוב משפט כמו "אבל מעולם לא קראתי ביקורת שמנסה לשחק אותצה אינטלגנטית ומבינה כשבעצם האדם אשר כותב אותה ריקני, נבוב, חלול ובמילים ישראליות..טיפש כמוך..." כשאתה בעצמך כותב "מכיוון שהייתה התפתחות בסוף שנות ה50 בארה"ב בשירה הביטניקית אשר העלתה את הסלנג לשפת שירה ולאחר מכן ההתפתחות בצרפת שלהשירה..." ואז כותב משפט כמו "המשפט הוא תקין בכללים המודרנים של צה"לית..." זה סוג של גול עצמי אתה גם "משחק אותה אינטיליגנט" כשאתה "נבוב": מה תקין בצה"לית??? כנראה (אני מקווה) שלא היית כותב בשיר שלך "אני רוצה למלאות את ליבי באהבה" ומסביר שבצבא אמרו לך למלאות מימיה ולכן זה תקין. ג. עד כאן החלק הרגוע. חתיכת אפס!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! מי אתה חושב שאתה????????????? אם תקרא קצת יצירות של האנשים שאתה נכנס בהם (כן, פה לגיטימי להשתמש ב"נכנס בהם") תראה שיש לך עוד דבר או שניים ללמוד. גם הביקורות מראות את זה. התגובה היחידה שקיבלת הייתה מערוגה, ועוד איזה משהו סתמי מתמי. כנראה שזה אומר משהו על רמת היצירה ושיש עוד משהו לשפר בה. אז לפני שאתה כותב על אנשים שהם עוד לא סיימו כיתה ב' או משהו בסגנון כדאי שתשתמש בהמלצת חז"ל אליה הפנית את ערוגה. אני יכול גם להתווכח איתך על עניין ה"פשיסטים" אבל חבל על הפיקסלים. על זה נאמר "מאיר מכעיס". אני מכיר עוד כמה אנשים באתר שהיו מתפחלצים למקרא תגובתך. אני חושב שאני אפנה אותם ליצירתך כדי שהם יבהירו מה שאני אולי לא הצלחתי להבהיר. [ליצירה]
- [ליצירה] פי יא ראבאק! ! ! התנדבתי בקו לחיים בקיץ שעבר- אני כ"כ מכיר את כל מה שכתבת, ותיארת הכל בצורה הכי טבה שאפשר! ח.ח. עצבני! ממזי. [ליצירה]
- [ליצירה] 148 "אני מאמין" בתחיית המתים והכרעתי אחרי מספר לבטים לנסות להנשים כאן את שלל התגובות כחודש אחרי החג "שבועות". כי נכנסתי לפה עקב פרץ נוסטלגי לקרוא ת'שירשור שרבות בו עמלתי וחשבתי לקרוא רק דברים ישנים שהולכים ומשתבחים להם עם השנים ולמרות שבערך תשעים האחוז יחשבו שלקרוא את הכל זה ביזבוז מסתבר שפעם חשבו קצת אחרת ויש מי שחשב לעשות על זה סרט (האמת, קצת נסחפתי, שטפוני המים אך דברים הזויים כבר קרו פה כפליים) אז למי שמתחיל מזו התגובה המלצה לי קטנה, אך מאד חשובה מזגו לכם כוס של משקה מלאה כי צפויה לכם כאן קריאה של שעה היא שווה כל דקה,כך אעיד בביטחה כי אתם תרותקו, לא תזוז התנוחה אז יאללה, תהנו מכל מה שנכתב, אני צריך לישון קצת עכשיו. (אם אפשר, לי באימייל, פשוט להודיע שהשרשור ל149 הגיע הכתובת נמצאת בצירוף לתגובה אז אנא שלחו הודעה לי, [כתובה...]) [ליצירה]
- [ליצירה] אללה איסתר אינני זוכר כבר על מה להגיב, כאן בשירשור זה, המרהיב: האם לזאת שבאה מאהבה אך עדיין לא הגיע מאהבה? האם לזה שעל המשקל מתלונן? לא, כאן אורי במקומי מתגונן.... אולי להזמנתו של אורי לבקר בביתו שבנה לו במקום אחר שכּן אורי,למי שלא ידע גר ביישוב שהפך לאגדה ממש לא רחוק ממקום מושבי מרחק נסיעה של רכב דו מושבי הוא פשוט קפץ לו לנכר וחשב שיחזור ממש מחר אבל הוא מצליח בתחום הממכר אז בישראל רק מדי פעם נזכר (אינני מאשים חליל וחס פשוט בחרוז כלום לא נכנס...) אז לזאת הרווקה אגיב ראשון דווקא אז מה חיפשה הנערה? מישהו שנראה לא רע? אצלי האף ממש נורא. דתי , אבל פתוח? אני-רק תער בגילוח! ולגבי הנעליים- "ניו בייניש" יש לי שניים... ולגבי המפוחלץ ששמו דו-מיני ("מפוחלץ-שמרית"?! זה לא הגיוני...) אינני יודע לגבי האיות האם בכוונה הייתה הטעות צריך בכל זאת הגהה לעשות וככה על הבושה לכסות. נפתלי פרידמן ברוך בואך אנו מברכים על הצטרפותך לעולם החורזים הנוטים להגזים ולחרוז אפילו שנה שלמה בלי לדעת לשם מה. אז בואו נראה לאן יילך שירשור זה ,המולך בתחום החרוזים ובתחום התגובות, כי אני הולך לי לעיר האבות... [ליצירה]
- [ליצירה] אנשי צורה, שימו לב לשתי היצירות שהתפרסמו בסמיכות מוזרה- "קריאת מחשבות" ו"סימני קריאה". (לא הכותרות, היצירות עצמן.) אני טוען לקונספירציה. ממזר חמיש. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את "בתוך,עליו" אופייני למשפטי כרובי... [ליצירה]
- [ליצירה] לעניות דעתי מיטב ידיעתך טועה. ולמתבוננת- אשרי מי שמצליח להרגיש את החוסר במוצאי שבתות, ואשרי מי שיש לו גרביים קטנות וגורביהן למלא את החוסר. [ליצירה]
תגובות