את כל תלאות היום
שוזר
בשתי וערב
בעמדי לפניך בתפלה,
השכם וערב.
מתעוות
בייסורי
ובשל אחרים.
אנא,
עשה שתהא תפלתי קבע,
ולא תחנונים.
ואל תפגע בי.
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לנושא תגובותיו דבר ראשון, מי ישן בפיג'מה? חפ"ק ישן במדים ונעליים. לא נורא. כתבת ניתוח מעניין שקלע בהרבה מקומות, אם כי היו כמה הרחבות שלא התכוון אליהן המשורר, אבל הוא שמח שנכתבו, כמו לגבי "יום ה' הגדול והנורא" שאנחנו שרים במוצ"ש ללא קשר ליום כיפור. ואין לי עדיין את היומרה להיות הרשות האוכפת את האלוה. קשה לי להבין מה מעורר בך שאט נפש, ואשמח לשמוע איפה אתה מזהה אסקפיזם. (לשאר הקוראים:אסקיפזם= בריחה מודעת מהמציאות. בדקתי בלקסיקון...) תודה רבה על התגובה והניתוח, כי לא תמיד התגובות פה הולמות. (ואני לא מתכוון לפירגון, כי הוא לא חסר פה...) אריאל [ליצירה]
- [ליצירה] מה?!?!?! אני הראשון שמגיב?! אז אני אומר, (כלומר אני אריאל, אבל אני מבטא את מחשבותיי באופן מילולי) שהסיפורונצ'יק שלך נהדר! הוא ממש הנק! (אולי עדיף "נעדר" ו"ענק"...) טוב, חלאס שנינויות מצידי. (עוד משפט דו משמעי שלי, והפעם בטעות...) אחל'ה סיפור, משתמש בחומר הטוב מהיצירות הקודמות(אולי החומר מ "אם...") אבל בסגנון שונה. הערה: אם היית כותב "הוא נהג להחזיק שני פלאפונים..." יכולת להעצים את השוס. ניחא. תמשיך לכתוב, ואני אמשיך לצחוק ולהגיב. מ.z. [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד מאד מר מ'. (מ' ו' אם אינני טועה...). נראה שקצת העמסת בפירוט תיאורים בהתחלה. הצלחתי להתחבר רק מאיזור "בוקר של" ואילך. השורה "ושמש ישיש שמכה בתריסים", או שהיא שנונה, או שהיא מצריכה בניקוד למילה "שמש" . כל טוב ממזי. [ליצירה]
- [ליצירה] 134 כאן מתבקשת התנצלות בגלל תגובה ובה זילות אז לא אוכל להתעלם עליי ודאי להיכלם. סליחה משפחת עמירם מרב מישל ואורי גם. אני את הגבולות אלמד אחרת אשאר לבד... עכשיו תורך לומר סליחה על שנכתב בתגובתך: "אשתי, אגב היא נח"לאית (כן, אז, זה עוד היה להיט)" בתור ירוק-כומתה מושבע אני גם טיפטיפה נפגע כי גם היום, החטיבה היא בטח לא פחות טובה. וגם אם השמצות יגידו ישנם רבים אשר יעידו באתר כאן ובכלל שנח"ל אין זה קרנבל. [ליצירה]
- [ליצירה] מאורה חגיגי זה... נהניתי, על אף ש- א. אני לא מבין צרפתית ב. אמא שלי תחטוף שבץ אם אני אתחתן לה עכשיו, אז לא חוויתי על בשרי את הלחיצוּת האמהית... שקויעח! [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי שוב אחרי הרבה זמן, בעקבות ההקפצה. הסיפור נשאר יפה כמו שהיה בזמנו, רק שעכשיו הוא יותר מובן לי. אז לכל מי שטען שהפילוסופיה כבדה מדי לילדה בסיפור, שפשוט יבין שהילדה היא רק פלטפורמה להעביר את התובנות לקורא, בשאיפה ובהנחה שהם לא יהיו כבדות מדי עבורו. לגבי הדברים עצמם- ה"מבוגרים" באמת מעצבנים כשהם מסתגלים רציונלית כ"כ על כל מה שנראה לנו,התמימים, כקסום. הבעיה הרצינית מתחילה כשאנחנו מתחילים לפוצץ לעצמנו את בועות התמימות. זה קורה לצערנו, כשמתבגרים. רק טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] רות סוף הדרך אפשר לקרוא לזה סיפור נגד התנתקות.... זה כתוב מצויין, ממש ללא רבב, ועצוב כדבעי. הקטע של פיברוק התמונות לסבתא ממש מצמרר וטוב שאין סוף הוליוודי של חתונה עם המוכר. ובכל זאת- מחכה לסיפורים שמחים. [ליצירה]
- [ליצירה] . צורף כאן סחנה, קבל ח"ח על הקטע, אם כי חצאית ערוגה צודקת, יש מקום לליטוש. וילסחו לי אנשי האתר על ההומור הפרטי. [ליצירה]
- [ליצירה] 114 מצטרפת לשרשר, מיקה מוה? אין אחר! והיא על בגרויות תכתוב, כי היא חושבת שזה טוב. היא לא יודעת עד כמה מסוכן לכתוב על עניינים כאלה כאן- כי יש כאלה,לא נעים שבחוסר נינוחות נעים כשנזכרים הם בתיכון ומה עשו אז לא נכון- איזה ציונים קיבלו, ואיך ישבו והתאבלו במחשבות על עתידם, ולמה לא למדו מוקדם... אני אחד מאלו ש היה להם ללמוד קשה ואם אוכל להתפרנס ודאי יהיה זה דרך נס. בקיצור ובלי הטפות של זקיינים לאלו שעדיין מאיישים ת'תיכונים, אומר תודה לגברת מיקה שאת השרשור כאן לא הפסיקה ויחד עם מי שעוד לא התעייף ל 120 נגיע בכיף. [ליצירה]
- [ליצירה] סיפור חביב ביותר! אני מכיר מלאך אחד בשם מיכאל שמחפש שידוך. אבל האמת היא שהוא טיפוס חסר מצפון... [ליצירה]
תגובות