...סליחה, איפה ה
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני אתאפק עד הבית [ליצירה]
- [ליצירה] זה כבר יותר טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] . הם בלטרון ואפשר להגיע משני הצדדים. תודה על הביקורת המקצועית. עדיין, "נונסנס חזותי" זו באמת ההגדרה, ואני לא חושב שצריך להקפיד על פרטי הצילום, בייחוד כשאתה לא יודע מהם... הראיתי את החיצים וזה מה שרציתי. (אותו עניין אגב גם ב "סע בכיוון החץ" עם המכונית הקטועה. מבחינתי זה לא מוריד מהתמונה.) [ליצירה]
- [ליצירה] יש כאן עומק מסויים - שימו לב שהחץ ימינה ירוק, והחץ שמאלה אדום. די ברור שיש שם שני מסלולים, כמו בשדה התעופה: המסלול הירוק הוא מעבר חופשי לשירותים, ללא מכס, והמסלול האדום הוא עם מכס, לאנשים עם כבוּדה חריגה במיוחד. [ליצירה]
- [ליצירה] אז איפה הם באמת? אני נורא אוהבת את האור בתמונה הזאת. גם בז'אנר הנונסנס חזותי צריך להקפיד על פרטי הצילום והחוט השחור הזה קצת מציק. שיהיה לך לבריאות הגוף והנפש. [ליצירה]
- [ליצירה] זה בטח הדרך קצרה ארוכה והארוכה קצרה. השירותים באמת מימין, אבל *ל*שירותים זה משמאל, כלומר הדרך לשירותים עוברת משמאל. [ליצירה]
- [ליצירה] חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח רק בישראל... [ליצירה]
- [ליצירה] אדיר!!!!!!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] איזה חורבה.. מצחיק : ) [ליצירה]
- [ליצירה] הגימיקים האלו די מיצו את עצמם כבר, לא? [ליצירה]
- [ליצירה] בוקר טוב בועז יש ברווזים בבברכה. :) א. נחמד לראות שבועז כותב שיר על רות. :) ב. יש פה העמסת דימויים וחלקם נראים לא קשורים כ"כ, כמו כל הבית עם הברווז והברכה או ,"לילה אפוי לחמים" שנשגב מבינתי להבין מהו. [ליצירה]
- [ליצירה] ככה אני הבנתי.. וכבר אמר שלמה המלך על ניוטון: "תחת התפוח עוררתיך" אם אני זוכר נכון- התפוח נפל על ניוטון ולא הוא משך אותו, אבל זה לא חשוב. נקודת מבט יפה וחשובה- אם חושבים מה עומד מאחוריה. רמיזה טובה ב"העולם שייך לתפוחים". [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, הקֶשֶר אולי כן אבל הקָשָר מעולם לא... :) [ליצירה]
- [ליצירה] . צורף כאן סחנה, קבל ח"ח על הקטע, אם כי חצאית ערוגה צודקת, יש מקום לליטוש. וילסחו לי אנשי האתר על ההומור הפרטי. [ליצירה]
- [ליצירה] . הביטוי "של נעליך" התחיל כמובן ע"פ פרשת וארא ולכן החשבתי את זה כציטוט משם. את העובדה שהשמש שוקעת בים אני יודע אבל כשכל התאורים הם על מה שקורה סביבך- גגות,סימטאות וכד'\ בקיצור תיאור סיטואציה,אתה לא יכול פתאום לזרוק אותנו לים. (את זה אולי המוסלמים יעשו :) ) אם תרצה להמשיך לדון יש מסרים אישיים. רק טוב, ויום יבוא ולא יקרא עוד שמך יוצר מתחיל כי אם יוצר מן השורה. (לא שאני מתיימר לדבר מהמקום הזה,זה רק סוג האיחול שמתאים לאחד שנותן לעצמו שם-עט עם אופי זמני) [ליצירה]
- [ליצירה] נעם,אני לא יודע אם התגייסת כבר או לא,ובאיזה צד אתה,אבל שתדע שכתבת דברים נכונים מאד. טוב מאד. הצבא בהחלט גורם לאנשים להפוך את החיים שלהם לספורים וראשי תיבות,ולא רק החברים באזרחות סובלים מזה ,אלא גם כל אחד שמספיק מודע לעצמו ומגלה את זה. וכן,לפעמים טוב זה ניתוק. [ליצירה]
- [ליצירה] נותן אווירה של פנטזיה, אבל לא מספיק ברור. למשל למה "מקווים שיבוא האחד". חוצמזה, אתה עובר בין משקלים בחריזה, תשים לב. ממזי. [ליצירה]
- [ליצירה] . שמעו אחי, אני עוד חי ועוד לא תמו כל כוחיי, אז שבתי כאן לחרוז ולגחך ולהעלות בת שחוק על חיך. איני טירון, אך לא אלוף (אך כן, טעמתי מן הלוף...) ומחג השבועות הזה, לא יצאתי כלל רזה. וזה בזכות המתיישבים, שאת כלל צה"ל אוהבים, ולחיילי חברון, תרמו הם לא מעט מזון. איזה חגב תאהב מרב? אכן זו שאלה לרב, כי מי מתיר מבין פוסקים לאכול סוגי ג'וקים? (במלרע..) לכן, אולי זה חג באב, כי בו נולדתי (איזה "עניו"...) הכינו את המתנות כי עוד חודשיים ינתן האות ואז תחלנה חגיגות אך אוי, תיפחנה עצמות... כי מגיל עשרים ומעלה הרווקים ב"ביש" לאללה וההוא ששם למעלה (שיש שבשבילם הוא "אללה") יש לו כמה תכנונים על הבנות והבנים, שמאז ששת ימי בראשית לא מימשו את זכותם החופשית ונשארו הם בודדים "יוצאים" אולי, אך נפרדים... אמנם, שוב, לי זה לא מזיז על זאת כאן שוב ושוב אכריז ואם תפחנה עצמותיי אצעק בקול כאן: "עד מתי!!!!!!!!!!!!!!!!!" אך אם לשדוכים כאן שבנו, למרות שזה נגמר, (חשבנו...) אם ט"ו באב הוזכר כאן שוב או על חופת מרב כתוב על-כן ראיתי לנכון בעניין השדוכים לטחון. אשמח למצוא עוד זמן לכתוב אולי בזכות אלי הטוב שאת הדרור לעיפרון יתן מעל הרי חברון. שלום וכן להתראות, ורק שלא נדע רעוֹת. [ליצירה]
- [ליצירה] 129 אצטרך להגיב להמון אנשים ואת השרשור כאן שוב להנשים: לרועי "כח אדם" גולן שמציע לי לעבוד כ"סטלן"... אני לעצמי כבר בחרתי עיסוק להיות,אחראי: על?! סימני. הפיסוק"!!!! אין לזה שם במשקל ה"קטלן" (שגם הוא די נשמע ברנש מסוכן...) אבל אמא שלי תשמח בלי ספק שאם אינני רב, לפחות אני "פוסק"... ורועי, שמתפקד גם כמנוע חיפוש הייתי מבקש לעשות איזה "פּוּס" (כלומר "הפסקה", בשפת הילדים "נפלתי,פוס מישחק" אם צריך להדגים...) אז אל נא לשלוח אותנו אחור לחפש תגובות ואותם גם לספור (הם ודאי נמצאות גם-כן באיזה חור, אז את זה רועי,בבקשה תזכור...) החידות על מקומו מגוריו של עמרם (איפה הי'?, ישאלו פה כולם) נפתרו כבר מזמן והתגלו לעולם הוא גר באפרת, הישוב המושלם (מצטער, זה היה החרוז המתאים יסלחו לי יושבי קיבוץ "הזורעים") והי' של "עמירם" ל"מירב" הועברה, כך כתב מר גולן בתגובה שעברה... ולאורי שצץ לו מבין התפוצות וחזר להגיב בתגובות מפציצות אם בחו"ל חוגגים כל מועד פעמיים ובשבועות, כידוע, פועלות המעיים... האם יש סיכוי להשאר רזים? אמור נא לי אורי,חכם הרזים... נראה שבמשפט תמים אחד עלתה קרנה שלך בתך במצעד כי עכשיו יאמר לעצמו כל בר דעת "וואו, גם לבשל היא יודעת..." [ליצירה]
- [ליצירה] חביב,קצת דביק מדי לטעמי. "בעץ האהבה יש איסור נגיעה"- אחל'ה שורה,אהבתי... את עוברת בין גופים: את מתחילה ב"אהבתך" עוברת ל "הוא את ליבה כבש" וחוזרת ל "לך" ו"לשובך" וגם על עצמך "ירה בי" ואז "נותרה" דבר שני,מי הן ה"ממתינ*ות* לשובך"? הסוסים, הפרחים או השפתיים? אולי "כל אלו עדיין ממתינ*ים* לשובך" ואם להיות קטנוני ממש: אי אפשר לדהור אל אי. או שאתה עליו או שאתה צריך לשחות אליו. עד כאן. [ליצירה]
תגובות