הם בלטרון ואפשר להגיע משני הצדדים.
תודה על הביקורת המקצועית.
עדיין, "נונסנס חזותי" זו באמת ההגדרה, ואני לא חושב שצריך להקפיד על פרטי הצילום, בייחוד כשאתה לא יודע מהם... הראיתי את החיצים וזה מה שרציתי. (אותו עניין אגב גם ב "סע בכיוון החץ" עם המכונית הקטועה. מבחינתי זה לא מוריד מהתמונה.)
יש כאן עומק מסויים - שימו לב שהחץ ימינה ירוק, והחץ שמאלה אדום. די ברור שיש שם שני מסלולים, כמו בשדה התעופה: המסלול הירוק הוא מעבר חופשי לשירותים, ללא מכס, והמסלול האדום הוא עם מכס, לאנשים עם כבוּדה חריגה במיוחד.
אז איפה הם באמת?
אני נורא אוהבת את האור בתמונה הזאת. גם בז'אנר הנונסנס חזותי צריך להקפיד על פרטי הצילום והחוט השחור הזה קצת מציק.
שיהיה לך לבריאות הגוף והנפש.
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
.
הם בלטרון ואפשר להגיע משני הצדדים.
תודה על הביקורת המקצועית.
עדיין, "נונסנס חזותי" זו באמת ההגדרה, ואני לא חושב שצריך להקפיד על פרטי הצילום, בייחוד כשאתה לא יודע מהם... הראיתי את החיצים וזה מה שרציתי. (אותו עניין אגב גם ב "סע בכיוון החץ" עם המכונית הקטועה. מבחינתי זה לא מוריד מהתמונה.)
[ליצירה]
יש כאן עומק מסויים - שימו לב שהחץ ימינה ירוק, והחץ שמאלה אדום. די ברור שיש שם שני מסלולים, כמו בשדה התעופה: המסלול הירוק הוא מעבר חופשי לשירותים, ללא מכס, והמסלול האדום הוא עם מכס, לאנשים עם כבוּדה חריגה במיוחד.
[ליצירה]
אז איפה הם באמת?
אני נורא אוהבת את האור בתמונה הזאת. גם בז'אנר הנונסנס חזותי צריך להקפיד על פרטי הצילום והחוט השחור הזה קצת מציק.
שיהיה לך לבריאות הגוף והנפש.
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
.
יש אמת בדבריך ישועה,חשבתי על זה לפני הפרסום אבל לא מצאתי דרך.
באופן טבעי,הקורא שמכיר כבר את הסיפר רץ עם העיניים, לא מתעמק בכל תיאור,ויגיע לבד לשורות החשובות של הסוף. יהיה פסדר.
רק ישועות ונחמות.
[ליצירה]
עניין של השקפה.
כשאתה צבור פחדים וכולך דמעות מרירות ועייפות אכזבה כעס וייאוש- גם רגעים קסומים כמו נהיגה בגשם, כשאתה בצד הנכון של השימשה,רואה איך המים שוטפים הכל- ושומע את הרעשים של טפיפת הגשם על הגג- יכולים להיות מדכאים.
[ליצירה]
הסברים רבותי! הסברים!
לאמונה תחיה- אל תדאגי, השקפותינו זהות. (התמונה צולמה בחוף דקלים,ולא מגיעים לשם במקרה...)
לערוגה (ולשאר התוהים)- ההמשך הוא "וגבר ישראל".
הילד בתמונה הוא ילד מכפר דרום, מול אנטנה של הצבא.
לצערנו השאלה היום היא מי ינצח- הילד המתיישב או הצבא כמבצע משימה (ולההההההההבדיל כמובן ממלחמת ישראל בעמלק ).
בתמונה העפיפון הכתום נראה גבוה מהאנטנה, מה גם
שזה כתום, עם דגל ישראל וכו וכו וכו יש פה הרבה סממנים (הכיפה הגדולה,הכתף הקטנה החשופה, המקבילוּת בין חוט העפיפון לאנטנה, הסככה בחוף ועוד...
אפשר ללכת עם זה לאן שרוצים.
[ליצירה]
כן,אבל
הניסוח והמיקום של המשפט לא משדרים שהוא אירוני, אולי שלש נקודות יעזרו או ("אבל אני יודעת לשמור על עצמי")
"אידיוט נהדר"? הייתי הולך על "דביל מרנין" או "מפגר מקסים".
[ליצירה]
חביב,קצת דביק מדי לטעמי.
"בעץ האהבה יש איסור נגיעה"- אחל'ה שורה,אהבתי...
את עוברת בין גופים: את מתחילה ב"אהבתך" עוברת ל "הוא את ליבה כבש" וחוזרת ל "לך" ו"לשובך"
וגם על עצמך "ירה בי" ואז "נותרה"
דבר שני,מי הן ה"ממתינ*ות* לשובך"? הסוסים, הפרחים או השפתיים?
אולי "כל אלו עדיין ממתינ*ים* לשובך"
ואם להיות קטנוני ממש: אי אפשר לדהור אל אי. או שאתה עליו או שאתה צריך לשחות אליו.
עד כאן.
[ליצירה]
129
אצטרך להגיב להמון אנשים
ואת השרשור כאן שוב להנשים:
לרועי "כח אדם" גולן
שמציע לי לעבוד כ"סטלן"...
אני לעצמי כבר בחרתי עיסוק
להיות,אחראי: על?! סימני. הפיסוק"!!!!
אין לזה שם במשקל ה"קטלן"
(שגם הוא די נשמע ברנש מסוכן...)
אבל אמא שלי תשמח בלי ספק
שאם אינני רב, לפחות אני "פוסק"...
ורועי, שמתפקד גם כמנוע חיפוש
הייתי מבקש לעשות איזה "פּוּס"
(כלומר "הפסקה", בשפת הילדים
"נפלתי,פוס מישחק" אם צריך להדגים...)
אז אל נא לשלוח אותנו אחור
לחפש תגובות ואותם גם לספור
(הם ודאי נמצאות גם-כן באיזה חור,
אז את זה רועי,בבקשה תזכור...)
החידות על מקומו מגוריו של עמרם
(איפה הי'?, ישאלו פה כולם)
נפתרו כבר מזמן והתגלו לעולם
הוא גר באפרת, הישוב המושלם
(מצטער, זה היה החרוז המתאים
יסלחו לי יושבי קיבוץ "הזורעים")
והי' של "עמירם" ל"מירב" הועברה,
כך כתב מר גולן בתגובה שעברה...
ולאורי שצץ לו מבין התפוצות
וחזר להגיב בתגובות מפציצות
אם בחו"ל חוגגים כל מועד פעמיים
ובשבועות, כידוע, פועלות המעיים...
האם יש סיכוי להשאר רזים?
אמור נא לי אורי,חכם הרזים...
נראה שבמשפט תמים אחד
עלתה קרנה שלך בתך במצעד
כי עכשיו יאמר לעצמו כל בר דעת
"וואו, גם לבשל היא יודעת..."
[ליצירה]
אויייש סו!
באמת חבל. אני מכיר עוד כמה אנשים שמתייחסים בצורה דומה לכתיבה שלהם- חלקם משאירים את זה לעצמם, בפינה צנועה בלב,
וחלקם כותבים על זה אבל לא מפרסמים את כתביהם בראש חוצות.
אולי בשביל זה יש את במה חדשה וציבור לקוחותיה,
אני עדיין לא רואה לגיטימציה לפרסום הבוטות הזאת כאן.
גם התגובה שלך צרמה לי עד מאד.
עשיתם לי איכסה. ממש.
מ.z.
[ליצירה]
אני?! אני מסיפור אחר..
בדיחה זה בטח לא.
גם לא ברור איך הכותרת קשורה.
את המילה "ממדים" כדאי היה לכתוב בכתיב מלא, בגלל האסוציאציה למדים של הכחולים.
עד כאן.
[ליצירה]
114
מצטרפת לשרשר,
מיקה מוה? אין אחר!
והיא על בגרויות תכתוב,
כי היא חושבת שזה טוב.
היא לא יודעת עד כמה מסוכן
לכתוב על עניינים כאלה כאן-
כי יש כאלה,לא נעים
שבחוסר נינוחות נעים
כשנזכרים הם בתיכון
ומה עשו אז לא נכון-
איזה ציונים קיבלו,
ואיך ישבו והתאבלו
במחשבות על עתידם,
ולמה לא למדו מוקדם...
אני אחד מאלו ש
היה להם ללמוד קשה
ואם אוכל להתפרנס
ודאי יהיה זה דרך נס.
בקיצור ובלי הטפות של זקיינים
לאלו שעדיין מאיישים ת'תיכונים,
אומר תודה לגברת מיקה
שאת השרשור כאן לא הפסיקה
ויחד עם מי שעוד לא התעייף
ל 120 נגיע בכיף.
תגובות