...סליחה, איפה ה
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני אתאפק עד הבית [ליצירה]
- [ליצירה] זה כבר יותר טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] . הם בלטרון ואפשר להגיע משני הצדדים. תודה על הביקורת המקצועית. עדיין, "נונסנס חזותי" זו באמת ההגדרה, ואני לא חושב שצריך להקפיד על פרטי הצילום, בייחוד כשאתה לא יודע מהם... הראיתי את החיצים וזה מה שרציתי. (אותו עניין אגב גם ב "סע בכיוון החץ" עם המכונית הקטועה. מבחינתי זה לא מוריד מהתמונה.) [ליצירה]
- [ליצירה] יש כאן עומק מסויים - שימו לב שהחץ ימינה ירוק, והחץ שמאלה אדום. די ברור שיש שם שני מסלולים, כמו בשדה התעופה: המסלול הירוק הוא מעבר חופשי לשירותים, ללא מכס, והמסלול האדום הוא עם מכס, לאנשים עם כבוּדה חריגה במיוחד. [ליצירה]
- [ליצירה] אז איפה הם באמת? אני נורא אוהבת את האור בתמונה הזאת. גם בז'אנר הנונסנס חזותי צריך להקפיד על פרטי הצילום והחוט השחור הזה קצת מציק. שיהיה לך לבריאות הגוף והנפש. [ליצירה]
- [ליצירה] זה בטח הדרך קצרה ארוכה והארוכה קצרה. השירותים באמת מימין, אבל *ל*שירותים זה משמאל, כלומר הדרך לשירותים עוברת משמאל. [ליצירה]
- [ליצירה] חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח רק בישראל... [ליצירה]
- [ליצירה] אדיר!!!!!!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] איזה חורבה.. מצחיק : ) [ליצירה]
- [ליצירה] הגימיקים האלו די מיצו את עצמם כבר, לא? [ליצירה]
- [ליצירה] . יפה מאד נביש יקר! שיבצת יפה פסוקים ומדרשים, ואפשר לזרום בקריאה יחד עם משחקי המילים ("כי ביתך בית תפילה יקרא בחופזה..." ודומיו). וביחד עם התיאורים הרמוזים (מי יותר מי פחות) של נופי גוש עציון בהחלט פירסמת פה משהו שווה. ממזי. [ליצירה]
- [ליצירה] בשעה טובה... יפה. אהבתי את העניין שאת זו שמבשילה בזמן ההיריון, ולאו דווקא העובר. שבועות נשמע כמו זמן מתאים לפרסם את זה... חוצמזה אני מסכים עם מתקרבת, ובמיוחד אחרי ה"לובש צורה"... אגב, חתלתולי,ניסית פעם להקיא את נשמתך תשעה חודשים, ובסופם לעבור "פתיחת צירים" זוועתית? זו אולי "חוויה מופלאה" אני מעדיף לתמוך מהצד, אם אתה שואל אותי... [ליצירה]
- [ליצירה] . באנגלית זה נשמע כנראה, אבל בעברית ממש לא, צר לי. מזכיר לי (לרעה) את "כן אדוני, אני טובה בבוגי", "מלון קליפורניה" של "הנשרים", או "לך מערבה" של "נערי חנות חיות המחמד". [ליצירה]
- [ליצירה] אבד אולי הטעם הטוב מהתגובות,עינב. [ליצירה]
- [ליצירה] .שומו שמיים והאזיני ארץ ליד המחשב התיישבתי לכתוב ואת השרשור להעלות מהאוב כי בפעם האחרונה בה גלשתי להסתכל גיליתי דבר ממש מתסכל שאני רק כותב,ואורי משיב וחוץ משנינו, איש לא מקשיב. והנה בבואי שוב לכתוב אל האב דבקה לשוני לחכי (וזה כאב..) כי כתבה פה פיצקית עוד שוס עצבני והוכיחה את מה שכתבתי אני (שכל הדתיים את כולם מכירים דרך דודים, חברות וגם חברים) ויכלה, אם רצתה לענות בחיוב לגרום לאורי לארץ לשוב כי אחרי הכל, ביזנס וזה, אבל להבריז לאחיין זה ממש מבזה , ביום בו עומד הוא מתחת חופה עם כלה בשמלה לבנה ויפה. ודבר מה עוד גילינו, ממש מעניין שחרוז זה טעים בשילוב חלב-אם ואפילו גורם לעולָל בן יומו להפתיע בברכת המזון את אימו. איך גדל דור צדיק מול כל פיקסל ותו והילד לומד גם גמרא מעכשיו! אחיו הולכים בקייט לנפוש והוא ב"בבא קמא" שובר את הראש! הם קמו הרגע, אורזים ת'תיקים והוא כבר ער משעת "ותיקין"! זה הקטן עוד יגדל בלי ספק ותלוי אם גם הוא חרוזים יסָפֶּק כשיגדל וישב אל מול המחשב ויאמר "ממזי? זה מוכר אני חושב..." נראה לי שראיתי את שמו כבר פעם וכבר עולה בגרוני איזה טעם טעם מוזר, שלא בא אל גרוני מאז שהייתי תינוק גאוני. ויקרא לאימו וישאל לסיפור והיא תענה: "זה ההוא מהשרשור, שהתחיל עת היית עוד רך בשנים וממשיך עוד מאז כבר כמה שנים ואת דודה אודיה אתה זוכר? מי שידך לה? זה הוא ולא אחר. הוא הפך עולמות ושיגע פילים וכל זה בעזרת חרוזים דביליים שהגה ממוחו בשעות הזויות ועל כך גם לא חסרות עדויות." ויאמר התינוק, שגדל קצת מאז "וואו, באמת זהו קטע חבל"ז!" אז בואו נראה, חברים יקרים לאן יובילו מכאן שאר המשרשרים- [ליצירה]
- [ליצירה] חבל קצת כדאי לפרסם את הדברים האלה בנפרד, שלא נלך לאיבוד כי יש לאן. [ליצירה]
- [ליצירה] לקצת אחרת אנחנו השתמשנו בבית עד לפני משהו כמו שלש שנים, כשממש כל אחד קנה פלאפון והתחלנו לפתח שרירים מיותרים באצבעות...(שני המכשירים עדיין ברשותנו, לכל המרבה במחיר). [ליצירה]
- [ליצירה] לא מתחבר, הא? כנראה שהזדקנו,מחפשים ריגושים אחרים, חזקים יותר כנראה... [ליצירה]
- [ליצירה] עוד אחד במסגרת ה"סיפור-מדרש"? משל חביב... מילא הכנעני והעברי,אבל זה השלוימל'ה האמורי הראשון שנתקלתי בו... [ליצירה]
- [ליצירה] . האמת, אני חולק על שן תותבת-הוא לא היה מפתיע וגם לא קולח, אבל אהבתי בו דברים אחרים: א. הצלחת להפוך שיר תמים ועליז למשהו קודר כל-כך ע"י התיאורים שלך וזה מעניין.(יש גירסה של ארקדי.ד. ל"ליצן קטן שלי",עצוב כמו שרק הוא יודע לשיר) ב. זה פתאום מעלה את המחשבה למה שלומית היא זאת שבונה ולא אבא שלה או בעלה. אישה גלמודה... ג. "הוא לא יחזיק מעמד עוד שנה"- מזכיר את "העלה האחרון" של או הנרי. כשהעלה יפול היא תמות. כשהסוכה לא תחזיק מעמד... בהחלט יפה,בברכת "ושמחת בחגך".... [ליצירה]
תגובות