...סליחה, איפה ה
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני אתאפק עד הבית [ליצירה]
- [ליצירה] זה כבר יותר טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] . הם בלטרון ואפשר להגיע משני הצדדים. תודה על הביקורת המקצועית. עדיין, "נונסנס חזותי" זו באמת ההגדרה, ואני לא חושב שצריך להקפיד על פרטי הצילום, בייחוד כשאתה לא יודע מהם... הראיתי את החיצים וזה מה שרציתי. (אותו עניין אגב גם ב "סע בכיוון החץ" עם המכונית הקטועה. מבחינתי זה לא מוריד מהתמונה.) [ליצירה]
- [ליצירה] יש כאן עומק מסויים - שימו לב שהחץ ימינה ירוק, והחץ שמאלה אדום. די ברור שיש שם שני מסלולים, כמו בשדה התעופה: המסלול הירוק הוא מעבר חופשי לשירותים, ללא מכס, והמסלול האדום הוא עם מכס, לאנשים עם כבוּדה חריגה במיוחד. [ליצירה]
- [ליצירה] אז איפה הם באמת? אני נורא אוהבת את האור בתמונה הזאת. גם בז'אנר הנונסנס חזותי צריך להקפיד על פרטי הצילום והחוט השחור הזה קצת מציק. שיהיה לך לבריאות הגוף והנפש. [ליצירה]
- [ליצירה] זה בטח הדרך קצרה ארוכה והארוכה קצרה. השירותים באמת מימין, אבל *ל*שירותים זה משמאל, כלומר הדרך לשירותים עוברת משמאל. [ליצירה]
- [ליצירה] חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח רק בישראל... [ליצירה]
- [ליצירה] אדיר!!!!!!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] איזה חורבה.. מצחיק : ) [ליצירה]
- [ליצירה] הגימיקים האלו די מיצו את עצמם כבר, לא? [ליצירה]
- [ליצירה] . אורי אקרא לך, אורי שלי למה אתה כך עליי מעליל? הרי לא חשפתי פה דבר מה סודי, אז מדוע ולמה תקטרג בעדי? נפתלי את שמו כבר מקודם כתב ואני רק הזכרתי בדרך אגב, שאתה גר בארץ,לא כתבתי היכן הורד נא אותי ממעל הדוכן ולא אשפט כאן קבל עם ועדה, במיני אשמות שפשרן לא אדע. ולך נפתלי הדואג לשלומי אספר מעט על הנעשה במקומי: שם יריות אין, גם לא סכנה ומרב הצרות הן עניין צחנה הנושבת בינות לקירות בשכונה הקרויה בשפתם "אבו סנינה" וגם אין מה לדאוג כי החל מראשון לא אהיה שם יותר,לא אלך שם לישון לאן כן אלך? לא כאן זאת אכתוב זאת אלחש רק למי שמכיר אותי טוב.... [ליצירה]
- [ליצירה] וכאן בא לסיומו לחרוז יהיה לי לא פשוט וזה מרוב ההתרגשות אני מול המחשב יושב כותב, מוחק, ושוב כותב הראש כרגע מטייס, כן,זו דרכו של מתארס... בקיצר, שיהיה רק טוב, ו"אצל מירב בקרוב"!!! [ליצירה]
- [ליצירה] אוווויש את מתארת מעולה כל שלב ושלב, ובהחלט גרמת לקוראים להיות בתוך הסיטואציה. הקטע האנורקסי היה בהחלט חזק. אני חושב שכולנו מרגישים את מה שאת מעבירה- את כל אלבום החיים שלנו, מודדים כל צעד אחרי שעושים אותו. ולפעמים, כן, גם הפתרונות שאנחנו מוצאים מתפוררים לנו מבין הידיים. יפה מאד. מ.z. [ליצירה]
- [ליצירה] . האמת, אני חולק על שן תותבת-הוא לא היה מפתיע וגם לא קולח, אבל אהבתי בו דברים אחרים: א. הצלחת להפוך שיר תמים ועליז למשהו קודר כל-כך ע"י התיאורים שלך וזה מעניין.(יש גירסה של ארקדי.ד. ל"ליצן קטן שלי",עצוב כמו שרק הוא יודע לשיר) ב. זה פתאום מעלה את המחשבה למה שלומית היא זאת שבונה ולא אבא שלה או בעלה. אישה גלמודה... ג. "הוא לא יחזיק מעמד עוד שנה"- מזכיר את "העלה האחרון" של או הנרי. כשהעלה יפול היא תמות. כשהסוכה לא תחזיק מעמד... בהחלט יפה,בברכת "ושמחת בחגך".... [ליצירה]
- [ליצירה] מי מפריע? ערוגה,הבנתי בדיוק כמוך והתייחסתי קונקרטית. זה שילד כותב שאני אידיוט נהדר זה אולי מפריע. ולגבי לדון כל אדם לקף זחות- יכול להיות שהיא קונה אוכל,גם את זה מסכנים צריכים. (לא שמותר לה לשקר בשביל זה אבל עדיין) [ליצירה]
- [ליצירה] והרי התפלספות: בשירו של סטינג שיחי'- "S.O.S" הוא כותב שהוא נמצא על אי בודד, ואת המצוקות הפנימיות שלו הוא שולח בתוך בקבוק, שכל העולם ידע כמה רע לו. (ויש שקישרו לאדם על סף התאבדות). השיר מסתיים בכך שהוא קם בוקר אחד ו "DON'T BELIEVE WHAT I SAW..." הוא מגלה על החוף מיליוני בקבוקים שנשלחו אליו, ומסתבר שגם כל העולם שבוז. (וזה במילים שלי...) בקיצור, טוב לדעת שאנשים שולחים בבקבוקים גם עובדות אופטימיות (אם כי נוגות משהו..). נראה שהילד וסנופקינו הקטן נמצאים במצב משפחתי שלא היה מאפשר לשלוח לך בקבוקים עם תחושות דומות, וחבל. אני, לצערי, נמצא עם הסנופקין וילדו באותה הסירה (הלכנו לאיבוד בים...) ולשלושתינו אין אי לנוח עליו. אוי בעיית הרווקים... בכל אופן אשלח לך איחול של דודות: שתזכי להקים בית נאמן על האי... אשמח לשלוח סידור פרחים לחתונה... עלי והצליחי- ממזי.פ. [ליצירה]
- [ליצירה] 105 הֵיי מר אורי תירגע, וב'קשה בי אל תפגע איני חפץ באחיות שהן שנים רבות חיות (למרות שלמרב הצעתי חיות מחמד, כשהתלהבתי מה"בלי" שלה, הייחודי ולה חפשתי ידידים) אז אל לך להיות נרגש ממסירת כל ד"ש... ומישי'לה החצופה היא רק לטרמפים מצפה (ודאי זוכרת היא היטב איך לא הנחתי לה להרטב "זו היא שבצומת לה חיכתה?" התדהמה אותי היכתה) אך כשמדובר במפגש צורה התחצפה הבחורה רק בגלל שהיא לא מרוויחה אותי היא לא מעריכה ובפורום על המפגש כשאני נכנס נרגש היא עושה ממני צחוק צריך נגד זה לקבוע חוק. טוב, די לנגיעות אישיות וגם להודעות טפשיות לכולם שבוע טוב ואל תשכחו להמשיך לכתוב. (תמשיכו, חברים, עד מאה ועשרים...) [ליצירה]
- [ליצירה] תכל"ס... רבים הם סוגי הטרמפיסטים שאנחנו נתקלים בהם כמו גם סוגי הנהגים... גם אני בעוונותיי לקחתי פעם טרמפיסט בצומת גולני שהתברר כערבי מכפר מנדא. (ערבי ישראלי, צהוב, ממושקף ומבורגן לגמרי, לכו תדעו...) [ליצירה]
- [ליצירה] . אספי, אחל'ה קטע שבעולם. ("שבעולם". תמיד הכל יוצא לי דו משמעי) לדעתי הוא יכל להסתיים אחרת, להוביל לכיוונים אחרים, שהCATCH שלהם הרבה יותר חזק מאשר העובדה שהוא לא ידע שמישהו חולה. על בסיס העניין שחבר'ה התקדמו והשתנו או שאחד בלי בגרות נוהג בפרארי. (עובדה שהוסיפה לי אופטימיות...) קצת ביזבוז. (ואני אומר את זה כמחמאה!) תמשיך לכתוב,גם אם זה בשעת ט"ש. ממזי. [ליצירה]
- [ליצירה] בשיא היצירתיות דבראשון,בהחלט נהניתי מהשיר. לצערי נלחמתי כדי להצליח להבין את המילים, כי לפעמים הניקוד גרם לרווחים, ולהווצרות מילים כמו "מת מת חולותיה""לנטעבו" ו "בסרטמאתה". לגבי השיר עצמו,בהחלט תיאורים חזקים ועמוסים כמו שכבר האירה ארץ מעליי. התמוגגתי ממשחקי המילים דוגמת הנס והדגל. מחכה לראות עוד, אבל בנושאים שמחים יותר. [ליצירה]
תגובות