.jpg)
מידת הבטחון
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חע! נהנתי! [ליצירה]
- [ליצירה] מגניב! הארון בפנימיה.... [ליצירה]
- [ליצירה] מצויין [ליצירה]
- [ליצירה] עם כל ביטחון אין ביטחון !!! אתה צודק גם עם הכתוב על הקיר. תודה: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד!! בכל אופן אפשר לפתוח את המנעול איך שהוא.. [ליצירה]
- [ליצירה] כלומר את הדלת של הארון [ליצירה]
- [ליצירה] ישכוייח [ליצירה]
- [ליצירה] 102 שלום לכם וגם ברכה! אורי מה שלום אחותך? ושל עדי, והבל גם מה בכלל נסגר איתם? השרשור הזה פורח ומגבולותיו בורח- אנשים רבים נוספו ואפילו נסחפו להציע שידוכים מוזרים ומופרכים ילך לו איש ה"עם" עם "בלי" הציע איש ההבלים ואת עצמה עדי הציעה (חייב לומר- זה די מפתיע...) איני רוצה לדעת כבר לאן יוביל הטירוף המשורשר, כי גם ל"כיפה" הוא הגיע וזה אותי כלל לא מרגיע רק אבקש לי בקשה שבאמת היא לא קשה: התחילו שוב למנות תגובות והתחשבו לא רק באבות רוצה אני להיות חתום על תגובה 100,אם העניין לא סתום ואם אפשר שלא למנות את הכפילות של הבנות ש"התפלקה" להם תגובה ואותי קצת איכזבה שלחו נא לי פרס ניחומים ונפגש ביום מן הימים. (חייב להוסיף כאן: מישי,נפגש ביום מן הימים, בתאריך שיהיה נוח לי!) [ליצירה]
- [ליצירה] ישבנו לנו וחילקנו את יופיין של הנשים. יש הרבה נשים אז כל אחת קיבלה ממש קצת :) אני חושב שהצדק עם ערוגה- המשקל של כל היצירה טמון בשורה האחרונה- ביקורת על הצגתן של הנשים בתנ"ך. לעומת מה שאודיה עשתה אח"כ, שהוא מה שנקרא "תנך בגובה העיניים" (ברררר) רק "ליפול" על הדמויות לפי מה שלמדנו עליהם, כמו יופיו של יוסף למשל. [ליצירה]
- [ליצירה] הסברים רבותי! הסברים! לאמונה תחיה- אל תדאגי, השקפותינו זהות. (התמונה צולמה בחוף דקלים,ולא מגיעים לשם במקרה...) לערוגה (ולשאר התוהים)- ההמשך הוא "וגבר ישראל". הילד בתמונה הוא ילד מכפר דרום, מול אנטנה של הצבא. לצערנו השאלה היום היא מי ינצח- הילד המתיישב או הצבא כמבצע משימה (ולההההההההבדיל כמובן ממלחמת ישראל בעמלק ). בתמונה העפיפון הכתום נראה גבוה מהאנטנה, מה גם שזה כתום, עם דגל ישראל וכו וכו וכו יש פה הרבה סממנים (הכיפה הגדולה,הכתף הקטנה החשופה, המקבילוּת בין חוט העפיפון לאנטנה, הסככה בחוף ועוד... אפשר ללכת עם זה לאן שרוצים. [ליצירה]
- [ליצירה] ה' שפתי תפתח. לרן, מתקרבת ושאר המאזינים, יהיה לי קשה להתייחס לכל מה שנאמר בדו שיח הפורה הנערך ביניכם, נכנסתי מאוחר מדי, אבל בכל אופן: א. מאחורי נונסנס בד"כ לא עומד שום דבר אבל אם זה הציף נושא כ"כ חשוב שמטריד כל-אחד מאיתנו,נראה שרק הרווחנו. ב. לעניות דעתי, גם אם לא תמיד נוח לנו עם נוסח התפילה, אנחנו בהחלט זקוקים לו. שים לב, רן, איך התפילה מנוסחת במבנה נכון (ולזה אפשר לשים לב בעיקר בתפילת שמונה-עשרה שם יש תשבחות, בקשות והודאה, בדיוק איך שאנחנו מאמינים שצריך לדבר עם בשר ודם,במובן החיובי של המילה) ומקיפה נושאים רבים מחיי היום-יום שלנו: מי שיש לו חולה בביתו בד"כ מתכוון יותר ברפאנו, אנשי יש"ע מתחברים "ולמלשינים" (ששוב, לא נוסחה כתפילה נגד הפלשתינים, אבל נמצאת רלוונטית גם היום) ואני אישית לפני מבחנים, משתדל להשקיע ב"אתה חונן". אני משער שמי שיצא לחודש שליחות עם קהילות יהודיות בחו"ל ימצא את ברכת "תקע בשופר" חשובה ומהותית, ולא חסרות עוד דוגמאות. התפילה היא אכן "מיושנת ומקובעת",עתיקותה מקשה עלינו לעתים להתחבר, מה שגורם גם לומר מילים בלי להבין ולטעות ב "אודך כי אני תנין" פשוט כי אנחנו לא משתמשים במילה "עניתני" בחיי היום-יום שלנו, אך עצם היותה עתיקה, מוסיפה הרבה לקסם שלה, ואם תחשוב כמה אנשים (ובאילו סיטואציות...) התפללו את אותן מילים בדיוק, הביטוי "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה" יקבל פתאום משנה תוקף. אני לא כ"כ נאיבי, ואני לא חושב שזה יקרה לך היום בשמונה עשרה, אבל אם הדיון הזה מוסיף נקודות למחשבה, אני מקוווה שזו תהיה אחת מהן. מקווה שלא איבדתי את עצמי תוך כדי כתיבה. ולך, מתקרבת- זרקת אותי למי החסידות, שאני לא יודע לשחות בהם אבל ההסבר על שני הפנים בעבודת ה' והדימוי לאש השחורה והלבנה, אהבתי. נראה לי שאני אלך לקרוא את זה שוב. אגב, אני שמח שיש גם דיונים כאלו באיזור הגובות, שבד"כ מכיל ביטויים קצת פחות "ברומו של עולם" ממזי. [ליצירה]
- [ליצירה] חביב,קצת דביק מדי לטעמי. "בעץ האהבה יש איסור נגיעה"- אחל'ה שורה,אהבתי... את עוברת בין גופים: את מתחילה ב"אהבתך" עוברת ל "הוא את ליבה כבש" וחוזרת ל "לך" ו"לשובך" וגם על עצמך "ירה בי" ואז "נותרה" דבר שני,מי הן ה"ממתינ*ות* לשובך"? הסוסים, הפרחים או השפתיים? אולי "כל אלו עדיין ממתינ*ים* לשובך" ואם להיות קטנוני ממש: אי אפשר לדהור אל אי. או שאתה עליו או שאתה צריך לשחות אליו. עד כאן. [ליצירה]
- [ליצירה] נותן אווירה של פנטזיה, אבל לא מספיק ברור. למשל למה "מקווים שיבוא האחד". חוצמזה, אתה עובר בין משקלים בחריזה, תשים לב. ממזי. [ליצירה]
- [ליצירה] . זה כתוב יפה מאד. הדימוי לתפוי טם-טם נראה קצת לא קשור לשאר הדימויים והביטויים היפים. עדיין, עם כל התיאור היפה, נראה שהסיטואציה עצמה לא כ"כ מרגשת- השכנים מלמטה נתקעו בחדר,שזה באמת לא טרגי או מסעיר, וגם חילול השבת, שנראה שהיה מהותי לילד לא קרה בסופו של דבר. הכתיבה מקסימה אבל יכול להיות שפספסתי משהו. [ליצירה]
- [ליצירה] אוּוּוּ.... שלום מר אורי החביב, הגר אתה בתל אביב? כי בתך (קצת לא נעים) נשמעת צפונית להדהים אם וירטואליים חבריה, זקוקה היא בכל זאת לרֶע חיות מחמד קצת לא שייך, אבל תקשיב לי , יש לי אח... אחד נחמד, ממש עילוי, אומרים עליו זאת בגלוי! כשהוא אל הרחוב יוצא כל נערה אותו תרצה! אך ילדתך, כך מסתבר, מול טלוויזיה תסתגר, ב S.M.S , אולי בצ'אט היא בטח שמה מתמצאת. אך לרחוב היא לא יוצאת ובחורים היא לא מוצאת. וכך אביה , המתוסכל ישר מציע, בלי אבל את ילדתו, ששמה מרב למישהו שאיננו רב! אולי פוחז, אולי שובב אולי עובד הוא כגנב.? האחרונה,כך מסתבר אפשרית היא ביותר, שכן,גנב, אם הוא נבון, יוכל לתת נדוניה הון! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאד ראוי לציון. אני ניגש עכשיו לתנ"ך להשוות... [ליצירה]
- [ליצירה] נו מה? שאני לא אגיב? הגזמתם... אחל'ה סיפור, חמוד וקליל. חכה חכה "חטף סגול", בקרוב אני מפרסם את "חטף שבץ" לכבוד יום השנה לפטירתו של סבא... [ליצירה]
תגובות