[ליצירה]
פששש...
יפה מאד. הגעתי הביתה לשבת ורציתי לקרוא יצירה או שתיים.
בסוף קראתי אחת.
ונהניתי.
אגב, מאיפה המקור, יעני מה שכתבת למטה בקטן?
שבת שלום, ואל תאכזב אותה.
[ליצירה]
.
ממש נחמד, יכול להיות שמתחילים לראות פה יורשים לאורי עמירם?
(כי אם כן זה אומר שאני מתחיל להשתולל פה, סטייל "איזה חג תאהב מרב" של אורי...)
רק טוב.
ממזי.
[ליצירה]
קראתי שוב אחרי הרבה זמן, בעקבות ההקפצה.
הסיפור נשאר יפה כמו שהיה בזמנו, רק שעכשיו הוא יותר מובן לי.
אז לכל מי שטען שהפילוסופיה כבדה מדי לילדה בסיפור, שפשוט יבין שהילדה היא רק פלטפורמה להעביר את התובנות לקורא, בשאיפה ובהנחה שהם לא יהיו כבדות מדי עבורו.
לגבי הדברים עצמם- ה"מבוגרים" באמת מעצבנים כשהם מסתגלים רציונלית כ"כ על כל מה שנראה לנו,התמימים, כקסום.
הבעיה הרצינית מתחילה כשאנחנו מתחילים לפוצץ לעצמנו את בועות התמימות. זה קורה לצערנו, כשמתבגרים.
רק טוב.
[ליצירה]
112
חרזתי בשרשור לרוב
על כן חזרתי שוב לכתוב,
כאן בחשוון נטול החגים
שאין כלל צורך להדגים-
כי זה הרי עניין ידוע
שב"מר"-חשוון אין שום אירוע
וחודש זה הוא די מנחוס
ולי מביא את הביעוס
למרות שביקרתי בלשכת הגיוס
ומה שעשיתי שם-סוד כמוס!
לא אגלה ולא אספר,
אך זמן לחרוז כעת יש לי יותר...
ולכן אציע לחודש המר,
למרות שהוא בעוד רגע נגמר-
להמציא איזה חג או רק "מועדון"
ואת שם החג ה "מר" נהפוך ל"אדון"...
[ליצירה]
.
כתוב יפה מאד, והדמות של מועלם מלוטשת כמו שצריך- הביטוים שלו וההתנהלות. ("סתם שטויות של אשכנזים"- בהחלט אהבתי).
חבל רק שהשארת אותנו בלי לדעת מספיק מה קורה הלאה ומי זאת שקלקלה למועלם ת'מצברוח.
שוב, נהניתי לקרוא.
תגובות