[ליצירה]
סחתיין
יפה מאוד מרק! נהניתי. אם כי עדיף היה לתת דוגמאות מהחיים (באמת איבדתי מתחת לספה כמה דברים אבל אף פעם לא נדבקה לי כרית לחלק אחורי של שעון...)
עדיין חמוד, תמשיך לכתוב!
[ליצירה]
חביב,קצת דביק מדי לטעמי.
"בעץ האהבה יש איסור נגיעה"- אחל'ה שורה,אהבתי...
את עוברת בין גופים: את מתחילה ב"אהבתך" עוברת ל "הוא את ליבה כבש" וחוזרת ל "לך" ו"לשובך"
וגם על עצמך "ירה בי" ואז "נותרה"
דבר שני,מי הן ה"ממתינ*ות* לשובך"? הסוסים, הפרחים או השפתיים?
אולי "כל אלו עדיין ממתינ*ים* לשובך"
ואם להיות קטנוני ממש: אי אפשר לדהור אל אי. או שאתה עליו או שאתה צריך לשחות אליו.
עד כאן.
[ליצירה]
אז ככה-
התלבטתי קשות אם להסיר את היצירה לאור קריאת התגובות ששיקפו את דעתם של היוצרים על כתיבה כזאת.
מלכתחילה התלבטתי אם לפרסם, ואחרי שקראתי כאן מספר קטעים מקאברים על פיגועים וכד' החלטתי לפרסם בכל זאת.
את הנעשה אין להשיב, אני מתנצל בפני הקוראים שנפגעו וידוע לי שיש כאלו.
החלטתי הסופית היא להשאיר את היצירה כאן למען העתיד, בו ירצו אולי יוצרים לפרסם קטעים בסגנון דומה-
וקטע זה ותגובותיו ישמשו לו כמדד. ולו כדוגמה שלילית.
מקווה להעלות רק חיוכים-
מ.z.
[ליצירה]
כהמשך לשרשור ההסכמה עם ערוגה אומָר שגם לדעתי הצדק איתה.
אחרי שדובר כ"כ רבות על צנזורת איכות באתר, דירוגין למיניהם וכד'-
לענ"ד אין מקום ל-ה-ו-ד-ו-ת לכל מי שהשקיע לא יותר מדי דקות ולא יותר מדי פיקסלים (אם כי לפעמים כן מדובר ביותר מדי...) כדי לפרסם משהו שכולם יראו.
(ולא אכחיש שזה חטא שגם אני חוטא בו לעתים)
צריך לתת ביקורת כששייך
צריך לפרגן כששייך,
וצריך לא להתחנחן יותר מדי,אם מגזימים הפידבק כבר הופך להיות לא משמעותי ויצא שכרנו בהפסדנו.
(אני לא פונה ח"ו אישית לתמי אלא מתייחס לנושא בכללותו כי הוא עלה כבר מספר פעמים באתר)
לפעמים גם צריך לדעת לא לכתוב תגובה ארוכה זה עלול להיות מייגע.
די.
[ליצירה]
.
סוערה, קוראים לו שמואל, לא אויש (או מויש...)
אבל גם לי נמאס משמאלנים שחושבים שמה שאנחנו מפסידים בפיגועים זה את השלום. יש עם שלם שהא "שש אלי סער", ואיתו אי אפשר לעשות שלום, לא משנה כמה שירים כותבים על זה.
תתעורר אח שלי...
(וירושליים זה עם י' אחת)
תגובות