מי היה מ.ל. כץ?
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מי שקונה 100 כרטיסיט ביקור מקבל שלט מתנה רואה חשבון כץ [ליצירה]
- [ליצירה] כן, שאלה מעניינת, רק חבל שלא הכנסת אותה לצילום טוב מבחינה טכנית... :) [ליצירה]
- [ליצירה] העצב אין לו סוף זר בתוכם(בחרת להיות זר בתוכם וזו המשמעות!) לפני שאתה מתעצב על הנוער שלנו האם אתה יודע משהו על יהדות פס וג'רבה? אולי תשאל את עצמך למה ברל כצנלסון לא מעניין כמעט את אף אחד, ובטח לא מה שאמר. ואני בכלל,במקור, מעמי הארצות שברומניה. [ליצירה]
- [ליצירה] אה.... זר בתוכם -זה היה ברצינות או בציניות? ניסיתי לחפש בגוגל את גבורואי שמאבק באנגלית ובעברית ולא מצאתי (מצד שני הוא גם לא מצא לי את התגובות שלנו כאן בצורה).. אז אני תוהה אם הבעיה בגוגל או שזו סתם היתה בדיחה.. [ליצירה]
- [ליצירה] http://64.233.183.104/search?q=cache:TpTa8tgyT9oJ:lib.cet.ac.il/Pages/item.asp%3Fitem%3D40 2%26source%3D9+%22%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C+%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91+%D7%9B%D7%A5%22&hl=iw אני אוהבת את איך שהשלט נראה תלוש. יש בזה משהו מעניין. [ליצירה]
- [ליצירה] סוערה, זה עדיין לא עזר לי להבין מה זה גבורואי שמאבק. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לממזי על התהייה, ולערוגה על התושיה. אז כנראה שהשלט בעצם מגדיר מהו גבוראי שמאבק. [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב לי הנוער כאן לא שמע על העיירה היהודית הגאליצינית המעטירה גובורואי שמאבק. (govoroy shmavek) דומי שמנדלי מו"ס עצמו שהה בה כמה שנים וכתב בה טיוטה של אחד מסיפוריו. איך אמר ברל "רצינו לגדל אפיקורסים וגידלנו עמי ארצות". העיקר שהם מרוצים מעצמם. נו. [ליצירה]
- [ליצירה] נו בטח שברל לא מעניין אף אחד, אם כל מה שיש בראש זה גוגל. התנך החדש של הצעירים. אם אתה לא שם אתה לא קיים. הבעיה רק שאתה מקבל תוצאות גם אם אתה כותב באנגלית במקום בעברית. תנסו. פלא שלא שומעים על גובורואי? פלא שר' מיכל לייב מעורר גיחוך? שפתח תקווה זה קבוצת כדורגל? אייייי.. [ליצירה]
- [ליצירה] ניתן לי להוסיף שלא לקוויות התכוון המשורר (צלם) אלא לכתוביות [ליצירה]
- [ליצירה] 122 "איזה חג תאהב מרב?" זוכה לתגובה מספר קב"ב. זו כמובן גימטריא ולא קציצת בשר טריה, (של כל מספר כשהוא לבד לא בחישוב המאוחד..) למרות שכאן לא אתנגד בסטייק בקר להתכבד... מה שאורי לא מכיר, על אף היותו כותב בכיר שלאחר מספר צפיות הן מאפס מתחילות ואכן כתבתי את דבריי כשיש גיבוי מאחוריי. מה שכן, אלפייםשלושמאות אכן ראוי למחמאות לשלל הכותבים החורזים והמגיבים שמול המסך בסבלנות יושבים, ורואים מה חרזו בתגובות לפניהם ועל מה הם צריכים לכתוב שינוניהם (אם למילה "שינוניהם" אין מקור מיושן תוסיפו לעצמכם ב"אבן שושן") וכתב לו בוסקילה,שנקרא גם אלדר שבתנ"ך כנראה הוא שולט נהדר שגם נביאינו חרזו הם חָרוֹז ועל העתיד כך רצו הם לרמוז ואנחנו, שבנבואה איננו שולטים (אף שכידוע היא ניתנה לשוטים) לא נדע מתי השרשור ייגמר אבל רק אם יוּתר לי כאן להתמרמר: האם לא מגיע אף לממזרים לכתוב את התגובה המאה ועשרים??????? [ליצירה]
- [ליצירה] . חזני- הסדנה בחיתוליה, אבל החיתול הזה מסריח. כתבתי על "הסדנה" בציניות ואתה יודע בדיוק למה התכוונתי- וחבל, אתה יודע, "יממה לפני תישבוף"... ולרעות.ב. - עם כל הפירגונים שיש פה באתר, זה לא קשור לקליקות, וכמעט שאין תגובות "עיוורות" על יצירות מעפנות. הברנז'ה היא לא אליטיסטית, היא פשוט גוש מרכזי של אנשי האתר- אלו שנמצאים הרבה באתר, מגיעים למפגשים וכד'. ולגבי "הילד"את צודקת, לפעמים חשוב שיהיה מי שיעורר סביבו פולמוסים, רק חשוב שזה לא ייעשה בכוונה... רסיס, אני איתך. מ.z. אגב, יש מתמודדים על משרת ליצן החצר בממלכה? [ליצירה]
- [ליצירה] .שומו שמיים והאזיני ארץ ליד המחשב התיישבתי לכתוב ואת השרשור להעלות מהאוב כי בפעם האחרונה בה גלשתי להסתכל גיליתי דבר ממש מתסכל שאני רק כותב,ואורי משיב וחוץ משנינו, איש לא מקשיב. והנה בבואי שוב לכתוב אל האב דבקה לשוני לחכי (וזה כאב..) כי כתבה פה פיצקית עוד שוס עצבני והוכיחה את מה שכתבתי אני (שכל הדתיים את כולם מכירים דרך דודים, חברות וגם חברים) ויכלה, אם רצתה לענות בחיוב לגרום לאורי לארץ לשוב כי אחרי הכל, ביזנס וזה, אבל להבריז לאחיין זה ממש מבזה , ביום בו עומד הוא מתחת חופה עם כלה בשמלה לבנה ויפה. ודבר מה עוד גילינו, ממש מעניין שחרוז זה טעים בשילוב חלב-אם ואפילו גורם לעולָל בן יומו להפתיע בברכת המזון את אימו. איך גדל דור צדיק מול כל פיקסל ותו והילד לומד גם גמרא מעכשיו! אחיו הולכים בקייט לנפוש והוא ב"בבא קמא" שובר את הראש! הם קמו הרגע, אורזים ת'תיקים והוא כבר ער משעת "ותיקין"! זה הקטן עוד יגדל בלי ספק ותלוי אם גם הוא חרוזים יסָפֶּק כשיגדל וישב אל מול המחשב ויאמר "ממזי? זה מוכר אני חושב..." נראה לי שראיתי את שמו כבר פעם וכבר עולה בגרוני איזה טעם טעם מוזר, שלא בא אל גרוני מאז שהייתי תינוק גאוני. ויקרא לאימו וישאל לסיפור והיא תענה: "זה ההוא מהשרשור, שהתחיל עת היית עוד רך בשנים וממשיך עוד מאז כבר כמה שנים ואת דודה אודיה אתה זוכר? מי שידך לה? זה הוא ולא אחר. הוא הפך עולמות ושיגע פילים וכל זה בעזרת חרוזים דביליים שהגה ממוחו בשעות הזויות ועל כך גם לא חסרות עדויות." ויאמר התינוק, שגדל קצת מאז "וואו, באמת זהו קטע חבל"ז!" אז בואו נראה, חברים יקרים לאן יובילו מכאן שאר המשרשרים- [ליצירה]
- [ליצירה] כמה עולה קילו בגין? "כל פעם שאני בשוק אני מצלמת" אם כזאת תמונה יפה ועשירה יוצאת למישהו בשוק, הוא בטח ממש מעולה כשהוא יוצא מהשוק... וזה שתמונה צולמה בשוק מחנה יהודה זה מצויין, (בשונה ממה שכתבת, ערוגה.) מה שמוביל אותי לתמוך בגרסת הצבע,שהוא מה שבד"כ מאפיין שוק. (את הצעקות אי אפשר לתפוס בסטילס) בהחלט אהבתי את הטישטוש בתנועות של המוכר. (ותדרשי מ"מסגריית הכפר 039320939 אחוזים על הפרסומת.) [ליצירה]
- [ליצירה] זר לא יבין זאת. אל תשכח שלא כולם השתחררו רק עכשיו מהצבא,הם לא מכירים מושגים,ועולם האסוציאציות שלהם שונה. בשביל אחד כמוני זה אחל'ה. לא יודע אם התכוונת לשנינויות של "יס כל מה שצריך" ו "בגיל 82 ו7 ימים". כנראה שלא... [ליצירה]
- [ליצירה] טיפת אופטימיות. לפחות זאת היצירה הראשונה של טל שאף אחד לא מת... (נמס נחשב?) [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד שמתחשק ללטף... "ממש כמו " מוסב על מה? מן הסתם "ענוג ממש כמו", אבל משתמע גם "ממלאים את החדר ממש כמו" ועם שכבת הפלומה הרכה שיש לאפרוחים, קצת קשה למלא חדר. בקושי עם פרווה של כלב. (לא שניסיתי...) [ליצירה]
- [ליצירה] . אני איתך. הטלת הספיקות בכל דבר והרצון לחקור ולכמת הורסת כל אפשרות להנות ממשהו. הציניות שפיתחנו כלפי העולם משאירה אותנו כמו רוחות רפאים- שבכל סיטואציה שהיא נמצאת- היא לא ממש נמצאת,קרי,היא לא חווה שום דבר באופן מלא כי היא צריכה לחקור אותו אז היא חייבת להשאר חיצונית לו. במונחון הרפואה שלי קוראים לאקדמת ציניות. היא לא חייבת לבוא מהעולם האקדמי, היא באה בד"כ מתוכנו. שנהיה בריאים. [ליצירה]
- [ליצירה] . אוי, באמת תחושה גרועה, אבל תוציא לך את זה מהראש, מהסיבה הפשוטה שהתשובה לשאלה "מה היה קורה אם רק לא הייתי אומר כן אני יודע" היא שהוא היה שואל מישהו אחר. חוצמזה הזכרת לי יצירה אחרת, מזעזעת לא פחות.: http://www.tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=7110&code=1226 [ליצירה]
- [ליצירה] . שמעו אחי, אני עוד חי ועוד לא תמו כל כוחיי, אז שבתי כאן לחרוז ולגחך ולהעלות בת שחוק על חיך. איני טירון, אך לא אלוף (אך כן, טעמתי מן הלוף...) ומחג השבועות הזה, לא יצאתי כלל רזה. וזה בזכות המתיישבים, שאת כלל צה"ל אוהבים, ולחיילי חברון, תרמו הם לא מעט מזון. איזה חגב תאהב מרב? אכן זו שאלה לרב, כי מי מתיר מבין פוסקים לאכול סוגי ג'וקים? (במלרע..) לכן, אולי זה חג באב, כי בו נולדתי (איזה "עניו"...) הכינו את המתנות כי עוד חודשיים ינתן האות ואז תחלנה חגיגות אך אוי, תיפחנה עצמות... כי מגיל עשרים ומעלה הרווקים ב"ביש" לאללה וההוא ששם למעלה (שיש שבשבילם הוא "אללה") יש לו כמה תכנונים על הבנות והבנים, שמאז ששת ימי בראשית לא מימשו את זכותם החופשית ונשארו הם בודדים "יוצאים" אולי, אך נפרדים... אמנם, שוב, לי זה לא מזיז על זאת כאן שוב ושוב אכריז ואם תפחנה עצמותיי אצעק בקול כאן: "עד מתי!!!!!!!!!!!!!!!!!" אך אם לשדוכים כאן שבנו, למרות שזה נגמר, (חשבנו...) אם ט"ו באב הוזכר כאן שוב או על חופת מרב כתוב על-כן ראיתי לנכון בעניין השדוכים לטחון. אשמח למצוא עוד זמן לכתוב אולי בזכות אלי הטוב שאת הדרור לעיפרון יתן מעל הרי חברון. שלום וכן להתראות, ורק שלא נדע רעוֹת. [ליצירה]
תגובות