בצידי הדרך
פגרים מפוייחים
של קרח
דְרוּס אגזוזים
ובובה עם גזר, חסרת חיוך.
עדים אילמים
למותם
של המשחקים
שאהבנו לשחק.
למותן
של מלחמות
ללא מתים.
ובכל בוקר כזה,
כשהכל עטוף
בשמיכה לבנה
וכולם חולמים עתיד,
אצלי,
הכל כבר נמס.
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי בעיקר את הבית הראשון, אבל גם באופן כללי השיר נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר. גם אני לא אוהבת שלג. (למרות שפעם קיבלתי אחד במתנה ליומולדת) [ליצירה]
- [ליצירה] - אני רוצה להגיב, אבל אני לא יודעת איך, מאיפה לתחיל לאכול את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי של תיאור... [ליצירה]
- [ליצירה] בלי מילים כי אין מילים. פשוט יפהפה. [ליצירה]
- [ליצירה] ממז, תשמור על עצמך, הא? (לא יכולתי להתאפק. הייתי חייבת להשאיר אזשהוא חותם במקום שאני חוזרת אליו שוב ושוב.) [ליצירה]
- [ליצירה] . מסתבר שאני לא צריך לשמור על עצמי, יש מי שעושה את זה בשבילי טוב ממני. אני חייב לך ,ערוגת מלכות. פרינץ. [ליצירה]
- [ליצירה] וחוץ מזה ירון, הבית השני אכן ממוקם כרונולוגית לפני הבית השני אבל הטענה שבשיר היא שבכל בוקר לבן, כשיש שמיכה לבנה (ביטוי שמסמל קצת אופטימיות וגם אתה עלית על זה) אני יודע שהכל יראה כמו בית א'. אם אתה רוצה להמשיך לדון... ונשמח חוץ מזה לראות את יצירותיך באתר. רק לשם גיבוי לתגובותיך. [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה ירון, אבל שוב אני נאלצת לחלוק עליך. א. גישה "פסאודו ילדותית"? מותם של המשחקים, מלחמות ללא מתים, ואפילו סיום השיר, פסימיות ללא עתיד, הרבה דברים אפשר לכתוב על זה, בין היתר "יומרני ומחוייט" אבל פאסודו ילדותי זה לא.להפך, זהו שיר מפוכח על התבגרות. ב. ניתוח מעברי הזמן שלך מעניין, אבל לא נאמן לתמונת המצב הכרונולגית שתוארה בשיר- אולי, אם היינו רוצים להיות קטנונים עד אימה היינו תוהים איך הכל מלא בשלג ואם זאת הקרח כבר מפוייח, אבל בהתחשב בחורף הירושלמי, שעם כל הכבוד לו, זה עדיין לא סיביר, זה ייתכן. ואנחנו הרי לא רוצים להיות קטנוניים עד אימה. ג. לגבי ההמשך- אולי כפלים לשונים זה לא הסגנון שלך (מה הסגנון שלך באמת? לעולם לא נדע) אבל החלוקה של המשחק מלחמת שלג לשני חלקים: המשחקים והמלחמות הוא בעיני גאוני. ד. אני מצטרפת לדעתך שיש כאן שני חלקים בשיר, ולכן המעבר בין הדימויים של האגזוזים המפוייחים לבין השמיכה הלבנה דווקא מדוייק ונאמן לרעיון של השיר על התסכול מנקודות המבט השונות, כשולם נהנים ואתה לא חלק מהיופי הזה. חלק א' הוא הסובייקטיבי, ואילו חלק ב' מספק את המבט האובייקטיבי של המציאות. מעבר חשוב וכתוב היטב. וכפי שכבר כתבתי, ממז, תשמור על עצמך. בעיקר כשזהבי עצבני. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה כותב משהו... קראתי גם אחת מהתגובות שלך לאחת היצירות של חטף סגול...-וואי איך נקרעתי.... [ליצירה]
- [ליצירה] ואני שמתי לב ש... החלק הכהה יותר של הדלת האחורית של הרכב הכהה, בתוספת הגלגל נראים כמו רכב שלישי (כאשר הידית היא האיתות שמאלה) רואים? [ליצירה]
- [ליצירה] לא מדובר כאן בשחרור, וכל העסק לא ברור, אבל אם אסתכל בלוח אוכל לומר שדי בטוח עד סוף החודש הבא לא אראה את הצבא אני חוזר ללמוד תורה קצת מחשבה וגם גמרא זה מין הסדר שכבר נקבע בין הצבא והישיבה. טוב,כמו שאמרה מיקה ואחר כך בלי סוף העמיקה- נושא השרשור הוא עדיין בתך, (תסתכל בתגובות ותדע בביטחה) ומוזר שרק ב"נָגָלת" התגובות השלישית נודע שמרב היא בכלל בשישית... וממה שהתרשמתי,קצת לא נעים- נראה שמרב כן עוסקת בציוֹנים... ואם לא ברבים,לפחות באחד, שדואג שתמיד לא תהיה היא לבד... ותיקון לך אורי אם אפשר פה לתת- טעית בעניין "היצירה הנצפית" כי רבות וטובות יש, מלבד "איזה חג" שמרוב שנצפו המחשב חטף באג אבל אין שום ספק, (אם מרב מאוכזבת) ששיר זה כבר זכה ב"היצירה המוגבת"!!! [ליצירה]
- [ליצירה] אני נתקלתי בכמה יוצרים שכל יום שלהם מתחיל אוטומטית בשלשה בקרים שונים בו-זמנית... הסוג הזה צריך בד"כ להמתין זמן רב לביקורת הקוראים, אם בכלל. אגב,איך אני דואג שהיצירה שלי תהיה מוצבת בראש הרשימה? [ליצירה]
- [ליצירה] . רעיון מעניין,אם כי "עליתי עליו" בהתחלה כשהשמות שמעי וליבני למשפחת הגרשוני הופיעו. כדאי היה גם להכניס אותם בציטוטים למטה. יפה מיוד! [ליצירה]
- [ליצירה] מתקרבת! חזרתי הרגע מפדואל, ואם את גרה שם את בטח יודעת איך קוראים לישוב/ שכונה על שם הרב אלימלך שפירא- "נועם אלימלך". (סגירת מעגל של הסיפור והתגובות...) אני מסכים איתך לגבי תעודת הביטוח של סגולות כאלו. אני לא בא לשפוט את מי שמשתמש (וגם במשפחה שלי הלכו לרבנים וקיבלו ברכות, ואפילו יותר מזה) אבל נראה לי שזו דרך לגיטימית רק כמפלט אחרון,ויותר מדי אנשים משתמשים בזה לכתחילה.גם חברה שלך קצת "פיספסה" בקטע של הבקשה. זה לא כספומט. יהיה טוב. מ.z. [ליצירה]
- [ליצירה] בקרוב יסתבר שקוציי קהו לזמן מה. (בדיחות פרטיות של אנשי המפגש...) מה אתם אומרים? להכניס את היצירה כדי שיבינו? [ליצירה]
- [ליצירה] / הדס-, זה לא בסביון,למרות שגם שם רוצים לשים קראווילות- זה בחולות ניצנים... (עונה גם לבעז@). (להדס,צחקתי. הפרח עצמו הוא חרצית לדעתי.) לערוגה- רציתי לתפוס בתמונה רק את הקטע הבתולי, אם הייתי מצלם מפני השטח היו רואים עוד שיחים ושאר מרעין בישין שהיו הורסים את התמונה... וגם לאמונה ת"ח- הפרח תופס באמת מקום יותר מרכזי בתמונה המקורית והלא מכווצת. [ליצירה]
- [ליצירה] ה' ישמור. תיארת כל כך הרבה מוות כשברקע כל כך הרבה אהבה, אני לא יודע אם לשמוח על ההחלטות שקיבלת ועל צידוק הדין , או לבכות את המתים. את מתארת דברים בצורה נפלאה, נעים לקרוא. בכל זאת הייתי מוסיף קצת אופטימיות... מ.z. [ליצירה]
- [ליצירה] אנשי צורה, שימו לב לשתי היצירות שהתפרסמו בסמיכות מוזרה- "קריאת מחשבות" ו"סימני קריאה". (לא הכותרות, היצירות עצמן.) אני טוען לקונספירציה. ממזר חמיש. [ליצירה]
- [ליצירה] . תגובות לא מוגבות, מגיבים מגיבים תגובות. שרשורים לא משתשרשרים,משרשרים(משוררים) משרשרים שרשורים. צורה לא מציירת יצירות, היא מייצרת יצורים... (זה מה שהתפלק לי, לא מכוון אישית לאף אחד, בטח שלא אליך,אלדר.) [ליצירה]
תגובות