בצידי הדרך
פגרים מפוייחים
של קרח
דְרוּס אגזוזים
ובובה עם גזר, חסרת חיוך.
עדים אילמים
למותם
של המשחקים
שאהבנו לשחק.
למותן
של מלחמות
ללא מתים.
ובכל בוקר כזה,
כשהכל עטוף
בשמיכה לבנה
וכולם חולמים עתיד,
אצלי,
הכל כבר נמס.
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי בעיקר את הבית הראשון, אבל גם באופן כללי השיר נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר. גם אני לא אוהבת שלג. (למרות שפעם קיבלתי אחד במתנה ליומולדת) [ליצירה]
- [ליצירה] - אני רוצה להגיב, אבל אני לא יודעת איך, מאיפה לתחיל לאכול את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי של תיאור... [ליצירה]
- [ליצירה] בלי מילים כי אין מילים. פשוט יפהפה. [ליצירה]
- [ליצירה] ממז, תשמור על עצמך, הא? (לא יכולתי להתאפק. הייתי חייבת להשאיר אזשהוא חותם במקום שאני חוזרת אליו שוב ושוב.) [ליצירה]
- [ליצירה] . מסתבר שאני לא צריך לשמור על עצמי, יש מי שעושה את זה בשבילי טוב ממני. אני חייב לך ,ערוגת מלכות. פרינץ. [ליצירה]
- [ליצירה] וחוץ מזה ירון, הבית השני אכן ממוקם כרונולוגית לפני הבית השני אבל הטענה שבשיר היא שבכל בוקר לבן, כשיש שמיכה לבנה (ביטוי שמסמל קצת אופטימיות וגם אתה עלית על זה) אני יודע שהכל יראה כמו בית א'. אם אתה רוצה להמשיך לדון... ונשמח חוץ מזה לראות את יצירותיך באתר. רק לשם גיבוי לתגובותיך. [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה ירון, אבל שוב אני נאלצת לחלוק עליך. א. גישה "פסאודו ילדותית"? מותם של המשחקים, מלחמות ללא מתים, ואפילו סיום השיר, פסימיות ללא עתיד, הרבה דברים אפשר לכתוב על זה, בין היתר "יומרני ומחוייט" אבל פאסודו ילדותי זה לא.להפך, זהו שיר מפוכח על התבגרות. ב. ניתוח מעברי הזמן שלך מעניין, אבל לא נאמן לתמונת המצב הכרונולגית שתוארה בשיר- אולי, אם היינו רוצים להיות קטנונים עד אימה היינו תוהים איך הכל מלא בשלג ואם זאת הקרח כבר מפוייח, אבל בהתחשב בחורף הירושלמי, שעם כל הכבוד לו, זה עדיין לא סיביר, זה ייתכן. ואנחנו הרי לא רוצים להיות קטנוניים עד אימה. ג. לגבי ההמשך- אולי כפלים לשונים זה לא הסגנון שלך (מה הסגנון שלך באמת? לעולם לא נדע) אבל החלוקה של המשחק מלחמת שלג לשני חלקים: המשחקים והמלחמות הוא בעיני גאוני. ד. אני מצטרפת לדעתך שיש כאן שני חלקים בשיר, ולכן המעבר בין הדימויים של האגזוזים המפוייחים לבין השמיכה הלבנה דווקא מדוייק ונאמן לרעיון של השיר על התסכול מנקודות המבט השונות, כשולם נהנים ואתה לא חלק מהיופי הזה. חלק א' הוא הסובייקטיבי, ואילו חלק ב' מספק את המבט האובייקטיבי של המציאות. מעבר חשוב וכתוב היטב. וכפי שכבר כתבתי, ממז, תשמור על עצמך. בעיקר כשזהבי עצבני. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה כותב משהו... קראתי גם אחת מהתגובות שלך לאחת היצירות של חטף סגול...-וואי איך נקרעתי.... [ליצירה]
- [ליצירה] הלו, להירגע... "זה יהיה עלבון לשאר הקוראים" כי הם לא מטומטמים כמוךָ... אחרי ההסבר הבסיסי הבנתי לבד את שאר הדוגמאות אז נא להרגע. ההכרות שלי עם המטבח לא כוללת סופלה, בישולים או החלפת מתכונים אלא מקסימום עריכת צלחת חומוס מכובדת עם שמן זית וזעתר. וכמה פעמים חביתה. מהממזר הריחני, שלא אתמול יצא מהתנור. [ליצירה]
- [ליצירה] . אויש, שיחקת אותה, הצלחת לתפוס אותי בנקודת התורפה שלי- אני רוצה להישאר ילד!!! אוף! (לא סתם אני מחזיק קקאו בפק"ל קפה שלי...) [ליצירה]
- [ליצירה] ים-יבשה מטושטש מדי, וקשה אפילו להבחין אם מסביב חול או מים. חבל. ונראהלי שערוגה כבר כתבה לך- תקני סורק תקני... [ליצירה]
- [ליצירה] דברים שרואי מכאן מאיפה השנינות המבורכת הזאת? אני מתמוגג מהשטויות האלה! אגב, לא יודע אם שמת לב אבל אני הייתי נושא הטלפון. (למרות שהוא היה קצת כבד...) [ליצירה]
- [ליצירה] . בהחלט נכנסת חזק לקטע,טוב שלא קראת לעצמך אוסקר. [ליצירה]
- [ליצירה] . אויש, זה יפה. להפוך שניצלים למשהו רומנטי, ובכלל, אני אוהב ש"נשענים" על פסוקים. בשבת חשבתי על זה ש"ויעש את הכיור" הייתה אולי הפעם היחידה שגבר התקרב אליו... :) ומי יתן ויבנה המקדש.רק בלי הזעקות והדמע. [ליצירה]
- [ליצירה] בקרוב יסתבר שקוציי קהו לזמן מה. (בדיחות פרטיות של אנשי המפגש...) מה אתם אומרים? להכניס את היצירה כדי שיבינו? [ליצירה]
- [ליצירה] עוד שניים מהצד מה לגבי "אחד אחרי השני"? השני הוא זה שאמור להגיע אח"כ.... וכן "מאחורי הגב"- מאחורי הגב משמע לפני הגוף, ושוב איבד המשפט ממשמעו. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה קטן ככה שטן! התמונה המקורית הם מתפללים ביחד (מה שראיתי בעיתון וקיבלתי גם באימייל) וזה מראה את הצד החיובי,ואתה בא והופך את זה? לא שייך.. (אני גם לוידע איך הצלחת להפוך...) [ליצירה]
- [ליצירה] . אחרי שכולן ברחו לך ב"-ללא-" אני שמח שהן חוזרות אליך ומקבלות צורות טעמים, ניקוד ותנועות. יהיה בסדר בסוף, נקמבן משהו :) [ליצירה]
תגובות