בצידי הדרך
פגרים מפוייחים
של קרח
דְרוּס אגזוזים
ובובה עם גזר, חסרת חיוך.
עדים אילמים
למותם
של המשחקים
שאהבנו לשחק.
למותן
של מלחמות
ללא מתים.
ובכל בוקר כזה,
כשהכל עטוף
בשמיכה לבנה
וכולם חולמים עתיד,
אצלי,
הכל כבר נמס.
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי בעיקר את הבית הראשון, אבל גם באופן כללי השיר נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר. גם אני לא אוהבת שלג. (למרות שפעם קיבלתי אחד במתנה ליומולדת) [ליצירה]
- [ליצירה] - אני רוצה להגיב, אבל אני לא יודעת איך, מאיפה לתחיל לאכול את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי של תיאור... [ליצירה]
- [ליצירה] בלי מילים כי אין מילים. פשוט יפהפה. [ליצירה]
- [ליצירה] ממז, תשמור על עצמך, הא? (לא יכולתי להתאפק. הייתי חייבת להשאיר אזשהוא חותם במקום שאני חוזרת אליו שוב ושוב.) [ליצירה]
- [ליצירה] . מסתבר שאני לא צריך לשמור על עצמי, יש מי שעושה את זה בשבילי טוב ממני. אני חייב לך ,ערוגת מלכות. פרינץ. [ליצירה]
- [ליצירה] וחוץ מזה ירון, הבית השני אכן ממוקם כרונולוגית לפני הבית השני אבל הטענה שבשיר היא שבכל בוקר לבן, כשיש שמיכה לבנה (ביטוי שמסמל קצת אופטימיות וגם אתה עלית על זה) אני יודע שהכל יראה כמו בית א'. אם אתה רוצה להמשיך לדון... ונשמח חוץ מזה לראות את יצירותיך באתר. רק לשם גיבוי לתגובותיך. [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה ירון, אבל שוב אני נאלצת לחלוק עליך. א. גישה "פסאודו ילדותית"? מותם של המשחקים, מלחמות ללא מתים, ואפילו סיום השיר, פסימיות ללא עתיד, הרבה דברים אפשר לכתוב על זה, בין היתר "יומרני ומחוייט" אבל פאסודו ילדותי זה לא.להפך, זהו שיר מפוכח על התבגרות. ב. ניתוח מעברי הזמן שלך מעניין, אבל לא נאמן לתמונת המצב הכרונולגית שתוארה בשיר- אולי, אם היינו רוצים להיות קטנונים עד אימה היינו תוהים איך הכל מלא בשלג ואם זאת הקרח כבר מפוייח, אבל בהתחשב בחורף הירושלמי, שעם כל הכבוד לו, זה עדיין לא סיביר, זה ייתכן. ואנחנו הרי לא רוצים להיות קטנוניים עד אימה. ג. לגבי ההמשך- אולי כפלים לשונים זה לא הסגנון שלך (מה הסגנון שלך באמת? לעולם לא נדע) אבל החלוקה של המשחק מלחמת שלג לשני חלקים: המשחקים והמלחמות הוא בעיני גאוני. ד. אני מצטרפת לדעתך שיש כאן שני חלקים בשיר, ולכן המעבר בין הדימויים של האגזוזים המפוייחים לבין השמיכה הלבנה דווקא מדוייק ונאמן לרעיון של השיר על התסכול מנקודות המבט השונות, כשולם נהנים ואתה לא חלק מהיופי הזה. חלק א' הוא הסובייקטיבי, ואילו חלק ב' מספק את המבט האובייקטיבי של המציאות. מעבר חשוב וכתוב היטב. וכפי שכבר כתבתי, ממז, תשמור על עצמך. בעיקר כשזהבי עצבני. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה כותב משהו... קראתי גם אחת מהתגובות שלך לאחת היצירות של חטף סגול...-וואי איך נקרעתי.... [ליצירה]
- [ליצירה] . לאחת מהצד, שלא ראיתי שנים- לא חשבתי לבד על כמה השם שלי מסתדר עם השיר, קטע טוב! (זוכרת את ץ?...) ולכל אלו שמתווכחים על ה"עשר-עשרה" זה כתוב בשפה של ילד כמו שהזכירו,וזאת "טעות" שלגיטימי בעיני להכניס אז אין לכם מה להתווכח יותר מדי. לטל רעות- לילדים האלה בד"כ גם קוראים עומר, ואני לא כ"כ הייתי כזה, למרות שכשהראיתי לאמא שלי את השיר היא סיפרה שפעם משכתי את המפה מהשולחן וחיסלתי אגרטל שהיא אהבה... [ליצירה]
- [ליצירה] אמיתי מדי... לא פייר לעשות לנו את זה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] . בדיוק השבוע חשבתי לעצמי "וואי, אם אני אמות,(חס וחלילה) מה יכתבו באתר? "אתר צורה מבכה את מותו של ממזר פרחים"? זה עלול להיות פאתטי קצת,לא? ושוב חס וחלילה. בשורות טובות, ונחמד לקפוץ לכאן מדי פעם. [ליצירה]
- [ליצירה] רק רציתי לומר סליחה. עם כל רצינות נדחף לי גם הומור. בתגובה הקודמת כתבתי רק את ההומור (יותר נכון ציניות). אני אוהב שירים כאלה,שאמנם מכסים טפחיים אבל גם מגלים טפח ונותנים גם לי מקום בשיר (ויש כ"כ הרבה שירים שלא עושים את זה...). אוף,למה לא כתבתי גם את זה קודם? איזה נבלה אני... ממזי. [ליצירה]
- [ליצירה] . לא מסובך. יש כותבי שירה באתר, שהשירה באה אצלם ממקום מאד פנימי,מחושב ועמוק ועל כן הם מפרסמים אחת ל... ובד"כ רמת היצירה בהתאם. בלתי אפשרי שהתוצאה תהיה זהה כשמישהו מפרסם כל פעם 3 שירים ברצף, ועושה את זה בתדירות גבוהה. אנחנו אפילו נתקלים בשגיאות כתיב מיותרות שהיו נמנעות לו רק המפרסם היה קורא יותר מפעם אחת את מה שכתב לפני שהוא יורה את זה לאתר. זה מעליב אותי בתור קורא. (ולכן בד"כ אני גם לא קורא יצירות של יוצרים כאלו) בחלק השני היה מוזר לי שכתבת "הצב אותה בראש הרשימה". הרי רק עורך יודע איפה נכנסת כל יצירה וכל עוד אתה לא עורך, לא תוכל להציב אותה בראש הרשימה. [ליצירה]
- [ליצירה] לקצת אחרת אנחנו השתמשנו בבית עד לפני משהו כמו שלש שנים, כשממש כל אחד קנה פלאפון והתחלנו לפתח שרירים מיותרים באצבעות...(שני המכשירים עדיין ברשותנו, לכל המרבה במחיר). [ליצירה]
- [ליצירה] וואו אלי, חתיכת עבודה עשית כאן! ואפילו העלית את רועי זמיר מהאוב כאן באתר... "שקויעח עצום". [ליצירה]
- [ליצירה] לץ קוֹנטיניוּ "בשם הדקדוק", מיס הדס היקרה- הרשי לי לרשום לך כאן הערה מה זו המילה הזו "ההנתי"? האם רצית לרשום "האנטי"? כי אם כן אז טעית,בשתי אותיות אבל אפשר עם זה גם כן לחיות. יוסף שמח ינחל אכזבה, החרזן השני הוא כמובן האבא, וצריך לאכול הרבה קש בדרך לתואר הזה המבוקש. ולך אדון אורי אזרוק עוד מילה- אני מגיע בעסקת חבילה: לא חרזן או ליצן לפי הלקוח- אלא ממזי כולו- אז את זה לא לשכוח... וחובה להזכיר שעכשיו חנוכה שידעו הקוראים, כל פיסקה ופיסקה מתי נכתבה ובאיזה הקשר וידעו את הכל לעלילה לחבר. אז כל טוב לכולם,נפגש בשמחות (אורי,תגיד, למרב יש אחות?) [ליצירה]
- [ליצירה] בשעה טובה... יפה. אהבתי את העניין שאת זו שמבשילה בזמן ההיריון, ולאו דווקא העובר. שבועות נשמע כמו זמן מתאים לפרסם את זה... חוצמזה אני מסכים עם מתקרבת, ובמיוחד אחרי ה"לובש צורה"... אגב, חתלתולי,ניסית פעם להקיא את נשמתך תשעה חודשים, ובסופם לעבור "פתיחת צירים" זוועתית? זו אולי "חוויה מופלאה" אני מעדיף לתמוך מהצד, אם אתה שואל אותי... [ליצירה]
- [ליצירה] דברים שרואי מכאן מאיפה השנינות המבורכת הזאת? אני מתמוגג מהשטויות האלה! אגב, לא יודע אם שמת לב אבל אני הייתי נושא הטלפון. (למרות שהוא היה קצת כבד...) [ליצירה]
תגובות