בצידי הדרך
פגרים מפוייחים
של קרח
דְרוּס אגזוזים
ובובה עם גזר, חסרת חיוך.
עדים אילמים
למותם
של המשחקים
שאהבנו לשחק.
למותן
של מלחמות
ללא מתים.
ובכל בוקר כזה,
כשהכל עטוף
בשמיכה לבנה
וכולם חולמים עתיד,
אצלי,
הכל כבר נמס.
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי בעיקר את הבית הראשון, אבל גם באופן כללי השיר נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר. גם אני לא אוהבת שלג. (למרות שפעם קיבלתי אחד במתנה ליומולדת) [ליצירה]
- [ליצירה] - אני רוצה להגיב, אבל אני לא יודעת איך, מאיפה לתחיל לאכול את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי של תיאור... [ליצירה]
- [ליצירה] בלי מילים כי אין מילים. פשוט יפהפה. [ליצירה]
- [ליצירה] ממז, תשמור על עצמך, הא? (לא יכולתי להתאפק. הייתי חייבת להשאיר אזשהוא חותם במקום שאני חוזרת אליו שוב ושוב.) [ליצירה]
- [ליצירה] . מסתבר שאני לא צריך לשמור על עצמי, יש מי שעושה את זה בשבילי טוב ממני. אני חייב לך ,ערוגת מלכות. פרינץ. [ליצירה]
- [ליצירה] וחוץ מזה ירון, הבית השני אכן ממוקם כרונולוגית לפני הבית השני אבל הטענה שבשיר היא שבכל בוקר לבן, כשיש שמיכה לבנה (ביטוי שמסמל קצת אופטימיות וגם אתה עלית על זה) אני יודע שהכל יראה כמו בית א'. אם אתה רוצה להמשיך לדון... ונשמח חוץ מזה לראות את יצירותיך באתר. רק לשם גיבוי לתגובותיך. [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה ירון, אבל שוב אני נאלצת לחלוק עליך. א. גישה "פסאודו ילדותית"? מותם של המשחקים, מלחמות ללא מתים, ואפילו סיום השיר, פסימיות ללא עתיד, הרבה דברים אפשר לכתוב על זה, בין היתר "יומרני ומחוייט" אבל פאסודו ילדותי זה לא.להפך, זהו שיר מפוכח על התבגרות. ב. ניתוח מעברי הזמן שלך מעניין, אבל לא נאמן לתמונת המצב הכרונולגית שתוארה בשיר- אולי, אם היינו רוצים להיות קטנונים עד אימה היינו תוהים איך הכל מלא בשלג ואם זאת הקרח כבר מפוייח, אבל בהתחשב בחורף הירושלמי, שעם כל הכבוד לו, זה עדיין לא סיביר, זה ייתכן. ואנחנו הרי לא רוצים להיות קטנוניים עד אימה. ג. לגבי ההמשך- אולי כפלים לשונים זה לא הסגנון שלך (מה הסגנון שלך באמת? לעולם לא נדע) אבל החלוקה של המשחק מלחמת שלג לשני חלקים: המשחקים והמלחמות הוא בעיני גאוני. ד. אני מצטרפת לדעתך שיש כאן שני חלקים בשיר, ולכן המעבר בין הדימויים של האגזוזים המפוייחים לבין השמיכה הלבנה דווקא מדוייק ונאמן לרעיון של השיר על התסכול מנקודות המבט השונות, כשולם נהנים ואתה לא חלק מהיופי הזה. חלק א' הוא הסובייקטיבי, ואילו חלק ב' מספק את המבט האובייקטיבי של המציאות. מעבר חשוב וכתוב היטב. וכפי שכבר כתבתי, ממז, תשמור על עצמך. בעיקר כשזהבי עצבני. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה כותב משהו... קראתי גם אחת מהתגובות שלך לאחת היצירות של חטף סגול...-וואי איך נקרעתי.... [ליצירה]
- [ליצירה] כהמשך לשרשור ההסכמה עם ערוגה אומָר שגם לדעתי הצדק איתה. אחרי שדובר כ"כ רבות על צנזורת איכות באתר, דירוגין למיניהם וכד'- לענ"ד אין מקום ל-ה-ו-ד-ו-ת לכל מי שהשקיע לא יותר מדי דקות ולא יותר מדי פיקסלים (אם כי לפעמים כן מדובר ביותר מדי...) כדי לפרסם משהו שכולם יראו. (ולא אכחיש שזה חטא שגם אני חוטא בו לעתים) צריך לתת ביקורת כששייך צריך לפרגן כששייך, וצריך לא להתחנחן יותר מדי,אם מגזימים הפידבק כבר הופך להיות לא משמעותי ויצא שכרנו בהפסדנו. (אני לא פונה ח"ו אישית לתמי אלא מתייחס לנושא בכללותו כי הוא עלה כבר מספר פעמים באתר) לפעמים גם צריך לדעת לא לכתוב תגובה ארוכה זה עלול להיות מייגע. די. [ליצירה]
- [ליצירה] היי דרומה איני אלוף החרוזים, ואין כלל צורך להגזים. בגיאוגרפיה, זה נכון, תמיד הברזתי בתיכון... האם אילת היא בדרום? אומרים ששם מוגזם החום, אולי השפיע השרב, על בתך, ששמה מרב. אם היא יוצאת עם בחורים, שכלל אינם משוררים, היאך תדע מחשבותם, או אם תרצה להיות איתם? אולי שומרים הם לעצמם, את דעתם, את רגשותם? אם אין כותבים הם לה שירים אולי אינם לה ראויים? כדאי לבחון זאת מקרוב, כי לא כל "דג בים" הוא טוב כמו צלופחים או גם כרישים, יש בחורים חדלי אישים! עם שני אקורדים ומחווה תדע אם יש כאן אהבה, עם סרנדות בחלון תדע שהוא אוהב המון. כמו-כן אם סוס לבן לו יש יש די מקום להתרגש. בזאת יהיה לך מבחן מי ראוי להיות חתן! אסיים לי כאן, נסיך החרוזים, ואשוב למטבח לקלף לי תפוזים: כי בנגינה איני בקיא, אני אגרום לה להקיא, זייפן אני כמו קרפדה, ויש לי סוס עם חלודה, אולי אמצא לי נערה במקום אחר, אך לא ב"צורה"... [ליצירה]
- [ליצירה] אמנם נכתב מזמן אבל... בהחלט טוב! אני מכיר הרבה אנשים שנעים בדיאלקטיקה הזאת ואני אחד מהם. אני מעריץ את מי שמוצא את האיזון. ומבדיל. [ליצירה]
- [ליצירה] חייב לומר יצירה מדהימה! אני חושב שאין ב"סיפורת" עוד הרבה דברים "טעונים" כמו הסיפור הזה. מעבר מעולה בין דמויות, סיפור שמעביר את הרגשות לקורא בצורה טובה מאד, לשון עשירה. *****- חמישה פרחים בסולם ממזי. [ליצירה]
- [ליצירה] מי מפריע? ערוגה,הבנתי בדיוק כמוך והתייחסתי קונקרטית. זה שילד כותב שאני אידיוט נהדר זה אולי מפריע. ולגבי לדון כל אדם לקף זחות- יכול להיות שהיא קונה אוכל,גם את זה מסכנים צריכים. (לא שמותר לה לשקר בשביל זה אבל עדיין) [ליצירה]
- [ליצירה] 114 מצטרפת לשרשר, מיקה מוה? אין אחר! והיא על בגרויות תכתוב, כי היא חושבת שזה טוב. היא לא יודעת עד כמה מסוכן לכתוב על עניינים כאלה כאן- כי יש כאלה,לא נעים שבחוסר נינוחות נעים כשנזכרים הם בתיכון ומה עשו אז לא נכון- איזה ציונים קיבלו, ואיך ישבו והתאבלו במחשבות על עתידם, ולמה לא למדו מוקדם... אני אחד מאלו ש היה להם ללמוד קשה ואם אוכל להתפרנס ודאי יהיה זה דרך נס. בקיצור ובלי הטפות של זקיינים לאלו שעדיין מאיישים ת'תיכונים, אומר תודה לגברת מיקה שאת השרשור כאן לא הפסיקה ויחד עם מי שעוד לא התעייף ל 120 נגיע בכיף. [ליצירה]
- [ליצירה] 112 חרזתי בשרשור לרוב על כן חזרתי שוב לכתוב, כאן בחשוון נטול החגים שאין כלל צורך להדגים- כי זה הרי עניין ידוע שב"מר"-חשוון אין שום אירוע וחודש זה הוא די מנחוס ולי מביא את הביעוס למרות שביקרתי בלשכת הגיוס ומה שעשיתי שם-סוד כמוס! לא אגלה ולא אספר, אך זמן לחרוז כעת יש לי יותר... ולכן אציע לחודש המר, למרות שהוא בעוד רגע נגמר- להמציא איזה חג או רק "מועדון" ואת שם החג ה "מר" נהפוך ל"אדון"... [ליצירה]
- [ליצירה] . 26,27, אין הבדל גדול בהקשר של מה שכתבתי. אמא שלי בסדר והיא לא מתערבת באיך שאני קורא לעצמי באתר. למה אתה לא שואל על הגנן של הפרחים? [ליצירה]
- [ליצירה] והרי התפלספות: בשירו של סטינג שיחי'- "S.O.S" הוא כותב שהוא נמצא על אי בודד, ואת המצוקות הפנימיות שלו הוא שולח בתוך בקבוק, שכל העולם ידע כמה רע לו. (ויש שקישרו לאדם על סף התאבדות). השיר מסתיים בכך שהוא קם בוקר אחד ו "DON'T BELIEVE WHAT I SAW..." הוא מגלה על החוף מיליוני בקבוקים שנשלחו אליו, ומסתבר שגם כל העולם שבוז. (וזה במילים שלי...) בקיצור, טוב לדעת שאנשים שולחים בבקבוקים גם עובדות אופטימיות (אם כי נוגות משהו..). נראה שהילד וסנופקינו הקטן נמצאים במצב משפחתי שלא היה מאפשר לשלוח לך בקבוקים עם תחושות דומות, וחבל. אני, לצערי, נמצא עם הסנופקין וילדו באותה הסירה (הלכנו לאיבוד בים...) ולשלושתינו אין אי לנוח עליו. אוי בעיית הרווקים... בכל אופן אשלח לך איחול של דודות: שתזכי להקים בית נאמן על האי... אשמח לשלוח סידור פרחים לחתונה... עלי והצליחי- ממזי.פ. [ליצירה]
- [ליצירה] אם הזכרת פסיכומטרי אתה יודע לעמוד על ההבדל בין ילד חוקי ללחם חוקי? חוצמזה שילד זה בכלל מישהו אחר. אני נשאר ממזר חוקי. [ליצירה]
תגובות