[ליצירה]
כי יסופר
ואיך אעלה אל אבי
ואומר לו שבנו הוא נביא?
הנבואה, לשוטים היא ניתנה
אז אני אדחק לפינה...
בך לא ארצה כאן לפגוע,
אך דבר לא נותן לי מרגוע:
אשתך, (שהייתה צנחנית?)
היא עד כדי כך קמצנית???
היא בחרה לה חתן לתמיד
רק בגלל טעותו של פקיד?
בי עולה מחשבה מצמררת
מה הייתה עושה אז הגברת
אם חלילה היה שם נכתב
טוראי אילנית ולדיסלב"
היא הייתה גם לזה מתקבעת
ומייד חיש לרוסיה נוסעת?
טוב, אפסיק כאן על צג להשמיץ
ולהוציא פה לשווא את המיץ
אך לפני שאתן להגיב
רק אודה: הסיפור הוא מגניב!
[ליצירה]
נדב היקר.
אכן, ככה זה בחיים.
פתרונות קסם לא יופיעו לך כשתהיה במבוי סתום, מול קירות האבנים של המציאות.
ברור שה"קטע" דרש שימוש בסצנה קולנועית קיטשית, שגיבורים נקלעים אליה ויוצאים דרך פלא. או שהם מוצאים דלת או משהו, או שהיריות שהצופה בסרט שומע,
מסתבר שהרגו את הפושע, אך כאמור-
בחיים, הבמאי לא יציל אותך אם לא תציל את עצמך.
ניתוח עמוק יותר תוכל למצוא בספר "המרד השפוף" של גדי טאוב, שם מנתח טאוב את "ספרות זולה"- סרט שפועל על-פי אותו עיקרון, שאם הגיבור צריך להספיק משהו תוך זמן קצר הוא צריך לעבוד מהר, ובאותה מידה הוא עלול גם להיכשל.
בשאר הסרטים, על-פי טאוב, "הגיבור לא צריך לנעול את מכוניתו כיוון שהוא יודע שהיא לא תיגנב, שכן היא דרושה להמשך הסרט" (הציטוט איננו מדויק,אלא על-פי הזיכרון)
בחיים האמיתיים עובדים קשה...
עלה והצלח!
קבל "פרח" לכבוד ל"ג בעומר.
[ליצירה]
ילדה, למה לטעות במילה האחרונה למה... "ב"חיוכים...
בהחלט שיר ילדים,אם כי בחלק מהמשפטים החרוז לא יושב מדויק. תקריאי לעצמך ותראי איפה לשפר.
ולאלדר- "חיוך זה מה שאומרים"?
תגובות