[ליצירה]
יורה יורה
מקקוב היקר,אני רואה שהיה לך שירות מעניין...
נהניתי מהקטע (אחרי הכל, אני מכיר מקרוב...) ובכל זאת הופתעתי מהסוף. שקוייעח.
וכמו שכבר נאמר, כדאי להוסיף מילים כמו "נשק ארוך" "עמדת ה"תפוז" וכד'
(ערוגה,מה זה "אבל לקורא מבחוץ אותי..."?)
[ליצירה]
.
לטובת אלדר ייאמר שקשה להשאר לא שקופים כשצריך לכתוב על משפחתו של הושע בן נון.
אחרי הכל, למי קוראים ככה ביומיום?.
לטובתו ייאמר גם שהקטע כתוב עם הרבה חן והומור. הקטעים עם "נון זה שם של דג" או "אבא שלי היה בחברון..." היו בהחלט חזקים.
שקוייעח.
[ליצירה]
סדנת ההסתלבטות על שמואל ירושלמי
פותחת שעריה לציבור הרחב. אם פירסמת שניים וחצי הגיגים ב"צורה" תוכל לבוא לכאן ולכתוב מה שבא לך.
להגיד שלא צחקתי מהשיר והתגובות? צחקתי.
להגיד שאני מסכים איתו?, אני לא מסכים עם אף מילה. אבל חבר'ה, דחילק, הבנאדם לא כותב בסגנון שלכם, הוא לא בגיל שלכם, ומה לעשות- הוא שמאלני והוא קומוניסט. אין הרבה כאלה. שיתרגמו את השירים שלו לאיזו שפה שבא להם, עדיין זכותו לפרסם מה שבא לו בלי שילדים פה יוציאו לו לשון.
אל תדרדרו את האתר.
[ליצירה]
.
זה טוב כי יש עניין של לגלות טפח ולכסות טפחיים- לדוג': "מיטתה הריקה של תינוקת שפעם אהבתי"- זה כתוב עדין וגם טעוּן.
מצד שני, זה שאנחנו לא מבינים מה הולך זה קצת גורע.
קיצר, יכולתי לכתוב את התגובה שלך והייתי אומר אותו דבר. "אהבתי ולא הבנתי"
מ.z.
[ליצירה]
.
האמת, אני חולק על שן תותבת-הוא לא היה מפתיע וגם לא קולח, אבל אהבתי בו דברים אחרים:
א. הצלחת להפוך שיר תמים ועליז למשהו קודר כל-כך ע"י התיאורים שלך וזה מעניין.(יש גירסה של ארקדי.ד. ל"ליצן קטן שלי",עצוב כמו שרק הוא יודע לשיר)
ב. זה פתאום מעלה את המחשבה למה שלומית היא זאת שבונה ולא אבא שלה או בעלה. אישה גלמודה...
ג. "הוא לא יחזיק מעמד עוד שנה"- מזכיר את "העלה האחרון" של או הנרי. כשהעלה יפול היא תמות. כשהסוכה לא תחזיק מעמד...
בהחלט יפה,בברכת "ושמחת בחגך"....
תגובות