[ליצירה]
רות סוף הדרך
אפשר לקרוא לזה סיפור נגד התנתקות....
זה כתוב מצויין, ממש ללא רבב, ועצוב כדבעי.
הקטע של פיברוק התמונות לסבתא ממש מצמרר
וטוב שאין סוף הוליוודי של חתונה עם המוכר.
ובכל זאת- מחכה לסיפורים שמחים.
[ליצירה]
הסברים רבותי! הסברים!
לאמונה תחיה- אל תדאגי, השקפותינו זהות. (התמונה צולמה בחוף דקלים,ולא מגיעים לשם במקרה...)
לערוגה (ולשאר התוהים)- ההמשך הוא "וגבר ישראל".
הילד בתמונה הוא ילד מכפר דרום, מול אנטנה של הצבא.
לצערנו השאלה היום היא מי ינצח- הילד המתיישב או הצבא כמבצע משימה (ולההההההההבדיל כמובן ממלחמת ישראל בעמלק ).
בתמונה העפיפון הכתום נראה גבוה מהאנטנה, מה גם
שזה כתום, עם דגל ישראל וכו וכו וכו יש פה הרבה סממנים (הכיפה הגדולה,הכתף הקטנה החשופה, המקבילוּת בין חוט העפיפון לאנטנה, הסככה בחוף ועוד...
אפשר ללכת עם זה לאן שרוצים.
[ליצירה]
.
הם בלטרון ואפשר להגיע משני הצדדים.
תודה על הביקורת המקצועית.
עדיין, "נונסנס חזותי" זו באמת ההגדרה, ואני לא חושב שצריך להקפיד על פרטי הצילום, בייחוד כשאתה לא יודע מהם... הראיתי את החיצים וזה מה שרציתי. (אותו עניין אגב גם ב "סע בכיוון החץ" עם המכונית הקטועה. מבחינתי זה לא מוריד מהתמונה.)
[ליצירה]
רבותי ההיסטוריה חוזרת
לקח לי זמן קצת להגיב,
דפיי החלו להצהיב
אבל אכתוב בכל זאת כאן
עוד שיר חרוז קטון קטנטן:
אם תחקור את ישותי
על פי מה שרושם עטי,
תבין דברים קצת לא נכון,
איני מלאך, גם לא קיפוד,
אז אל תסיק, זה מסוכן
שאני בן מזל סרטן (ותודה למשינה על החרוז)
ועל מרב כאן אל תכתוב,
זה יעשה לכולם טוב...
[ליצירה]
.
רסיס,זכית בסופשבוע זוגי בספסל ברחוב כץ, מתנת "צורה- יצירות ויצורים" ( חבל שהחידה נפתרה כ"כ מוקדם, היא הניבה דווקא יצירתיות מהמגיבים,דוגמת העיירה הגליציאנית וכד'.)
לגבי הקוויות והתלישות וכד'- זה מה שיצא במצלמה אוטומטית בנסיון להראות שכתוב "גבורואי שמאבק".אני אכנס לגוגל נביאים כתובים כדי ללמוד מה זה קוויות ותלישות..
[ליצירה]
.
אחחחח. איזה תענוג צרוף מהכתיבה הזורמת הזאת.
היה ללא ספק יעיל לקרוא אותה.
האמת,גם אני חשבתי כמו אחתוש, שמדובר בבחורה בשם יעל, אבל אז נזכרתי ביצירותיך על מרכזניקים והבנתי שגם משמעות אחרת יכולה להכנס.
שקויעח! (ושילד יגיד מה שהוא רוצה).
תגובות