[ליצירה]
מול עיניי עולים ציורים של ברוך נחשון, אתה ודאי מכיר. תיאורים יפים יש לך כאן, ומי יתן ונזכה לבניין ירושלים, יפה לפחות כמו שכתבת.
ובהצלחה בצבא.
הצד הממזרי שלי מבקש להוסיף הערה צינית: מילא שהצפור תנשק ראשי זהב, אבל למה שתנשק טסה?
[ליצירה]
אז ככה זה עובד...
אחל'ה רעיון שבעולם, ביצוע טוב לא פחות!
אם תמצא את שני החבר'ה האלה תדפוק להם מכות בשמי! והכי חשוב- #$@$%נ Fע נראה לי שהם כאן הנבל*^Rבכ הם לא נותנים לי לכת**&?@$4
ביי בינתיים!
[ליצירה]
תודה, אבל...
שאיפות לי בתחום הצבאי יש יותר
ועל כן על תפקיד החורז אוותר
כ עדיף עוד לרוץ על גבעה או על הר
מאשר להצליח לכתוב משורשר
אם יצליח חרוז לרצד על נייר
אין זה אומר כי אהיה מאושר.
עם הנשק ביד ובתוכו הצולבת
אוכל להגן על המדינה האוהבת
ולא עם עוד עט או עם עוד יצירה
את אלה השאירו להיכתב ב"צורה"
[ליצירה]
.
אחחחח. איזה תענוג צרוף מהכתיבה הזורמת הזאת.
היה ללא ספק יעיל לקרוא אותה.
האמת,גם אני חשבתי כמו אחתוש, שמדובר בבחורה בשם יעל, אבל אז נזכרתי ביצירותיך על מרכזניקים והבנתי שגם משמעות אחרת יכולה להכנס.
שקויעח! (ושילד יגיד מה שהוא רוצה).
[ליצירה]
ע.יעל
לגבי הכותרת- במקום שנקרא "עין יעל" בכביש הישן
מי-ם לגוש עציון יש כל מיני סדנאות יצירה לילדים ומגיעות לשם קייטנות לרוב. סתם לידע כללי.
למה "אין יעל"? אני משער שזה קשור לדעת הכותב בנדון. זה ממני והלאה.
[ליצירה]
חביב,קצת דביק מדי לטעמי.
"בעץ האהבה יש איסור נגיעה"- אחל'ה שורה,אהבתי...
את עוברת בין גופים: את מתחילה ב"אהבתך" עוברת ל "הוא את ליבה כבש" וחוזרת ל "לך" ו"לשובך"
וגם על עצמך "ירה בי" ואז "נותרה"
דבר שני,מי הן ה"ממתינ*ות* לשובך"? הסוסים, הפרחים או השפתיים?
אולי "כל אלו עדיין ממתינ*ים* לשובך"
ואם להיות קטנוני ממש: אי אפשר לדהור אל אי. או שאתה עליו או שאתה צריך לשחות אליו.
עד כאן.
תגובות