[ליצירה]
.
אורי אקרא לך, אורי שלי
למה אתה כך עליי מעליל?
הרי לא חשפתי פה דבר מה סודי,
אז מדוע ולמה תקטרג בעדי?
נפתלי את שמו כבר מקודם כתב
ואני רק הזכרתי בדרך אגב,
שאתה גר בארץ,לא כתבתי היכן
הורד נא אותי ממעל הדוכן
ולא אשפט כאן קבל עם ועדה,
במיני אשמות שפשרן לא אדע.
ולך נפתלי הדואג לשלומי
אספר מעט על הנעשה במקומי:
שם יריות אין, גם לא סכנה
ומרב הצרות הן עניין צחנה
הנושבת בינות לקירות בשכונה
הקרויה בשפתם "אבו סנינה"
וגם אין מה לדאוג כי החל מראשון
לא אהיה שם יותר,לא אלך שם לישון
לאן כן אלך? לא כאן זאת אכתוב
זאת אלחש רק למי שמכיר אותי טוב....
[ליצירה]
.
זה טוב כי יש עניין של לגלות טפח ולכסות טפחיים- לדוג': "מיטתה הריקה של תינוקת שפעם אהבתי"- זה כתוב עדין וגם טעוּן.
מצד שני, זה שאנחנו לא מבינים מה הולך זה קצת גורע.
קיצר, יכולתי לכתוב את התגובה שלך והייתי אומר אותו דבר. "אהבתי ולא הבנתי"
מ.z.
[ליצירה]
105
הֵיי מר אורי תירגע,
וב'קשה בי אל תפגע
איני חפץ באחיות
שהן שנים רבות חיות
(למרות שלמרב הצעתי
חיות מחמד, כשהתלהבתי
מה"בלי" שלה, הייחודי
ולה חפשתי ידידים)
אז אל לך להיות נרגש
ממסירת כל ד"ש...
ומישי'לה החצופה
היא רק לטרמפים מצפה
(ודאי זוכרת היא היטב
איך לא הנחתי לה להרטב
"זו היא שבצומת לה חיכתה?"
התדהמה אותי היכתה)
אך כשמדובר במפגש צורה
התחצפה הבחורה
רק בגלל שהיא לא מרוויחה
אותי היא לא מעריכה
ובפורום על המפגש
כשאני נכנס נרגש
היא עושה ממני צחוק
צריך נגד זה לקבוע חוק.
טוב, די לנגיעות אישיות
וגם להודעות טפשיות
לכולם שבוע טוב
ואל תשכחו להמשיך לכתוב.
(תמשיכו, חברים,
עד מאה ועשרים...)
[ליצירה]
אחחח .... להזכר....
סתם, הבטחתי להכנס אז קייימתי :)
מכיוון ואני מכיר את המוסד הנ"ל (מבחוץ כמובן) הצחיקה אותי השורה על הפתק מההורים.
אנחנו נזכה לראות פה את "הנסיך הקטן"?
[ליצירה]
.
משום מה נעלם לו נושא אלומותיו (וכמאמר אורי עמירם שיחי': "נוסע לו- מוטב".)
מקק,אתה מוזמן להמשיך לכתוב על צבא, גם אם אני אשאר האחרון שידבר איתך. :)
(וגם אני מתעתד להכניס עוד יצירה על הצבא, אם כי לא בסגנון שטובי רצה)
רקטוב.
[ליצירה]
134
כאן מתבקשת התנצלות
בגלל תגובה ובה זילות
אז לא אוכל להתעלם
עליי ודאי להיכלם.
סליחה משפחת עמירם
מרב מישל ואורי גם.
אני את הגבולות אלמד
אחרת אשאר לבד...
עכשיו תורך לומר סליחה
על שנכתב בתגובתך:
"אשתי, אגב היא נח"לאית
(כן, אז, זה עוד היה להיט)"
בתור ירוק-כומתה מושבע
אני גם טיפטיפה נפגע
כי גם היום, החטיבה
היא בטח לא פחות טובה.
וגם אם השמצות יגידו
ישנם רבים אשר יעידו
באתר כאן ובכלל
שנח"ל אין זה קרנבל.
[ליצירה]
עניין של השקפה.
כשאתה צבור פחדים וכולך דמעות מרירות ועייפות אכזבה כעס וייאוש- גם רגעים קסומים כמו נהיגה בגשם, כשאתה בצד הנכון של השימשה,רואה איך המים שוטפים הכל- ושומע את הרעשים של טפיפת הגשם על הגג- יכולים להיות מדכאים.
תגובות