[ליצירה]
.
לא מסובך.
יש כותבי שירה באתר, שהשירה באה אצלם ממקום מאד פנימי,מחושב ועמוק ועל כן הם מפרסמים אחת ל...
ובד"כ רמת היצירה בהתאם.
בלתי אפשרי שהתוצאה תהיה זהה כשמישהו מפרסם כל פעם 3 שירים ברצף, ועושה את זה בתדירות גבוהה.
אנחנו אפילו נתקלים בשגיאות כתיב מיותרות שהיו נמנעות לו רק המפרסם היה קורא יותר מפעם אחת את מה שכתב לפני שהוא יורה את זה לאתר. זה מעליב אותי בתור קורא. (ולכן בד"כ אני גם לא קורא יצירות של יוצרים כאלו)
בחלק השני היה מוזר לי שכתבת "הצב אותה בראש הרשימה". הרי רק עורך יודע איפה נכנסת כל יצירה וכל עוד אתה לא עורך, לא תוכל להציב אותה בראש הרשימה.
[ליצירה]
בקריאה שנייה ושלישית יצאתי מבולבל.
הרושם שאיתו נשארתי אחרי השורה האחרונה היא שמה שמרגיע את הנהג ועוזר לו להרדם הוא צלילים של יוצר המוכר כאנטישמי.
ולכן, גם אם היצירה באה להביע חרטה של הנהג אז:
א. היא לא עושה את זה מספיק ברור.
ב. השימוש בוגנר הוא ודאי לא מקרי והוא עדיין מקשר בין מעשים של יהודים (ההתנתקות הנוראית, הטראגית והרשעית וכל הקשור אליה,שאני לא מוריד לרגע מחומרתה) לאנטישמיות ונאציזם.
וזה פסול.
ומסוכן.
[ליצירה]
מול עיניי עולים ציורים של ברוך נחשון, אתה ודאי מכיר. תיאורים יפים יש לך כאן, ומי יתן ונזכה לבניין ירושלים, יפה לפחות כמו שכתבת.
ובהצלחה בצבא.
הצד הממזרי שלי מבקש להוסיף הערה צינית: מילא שהצפור תנשק ראשי זהב, אבל למה שתנשק טסה?
[ליצירה]
בלי לדבר במילים גבוהות או משלים-
כל מי שרוצה להשמע בוטה משתמש בשואה,נאצים,גרמנים,אנטישמיות וכד', ובדרך כלל זה מישהו שלא חווה אותה כך שאין לו את זכות ההשוואה. הנזק בהשוואה הזאת הוא עצום והוא רק יחריף אם לא נחשוב לפני שאנחנו משתמשים בביטויים כאלו ביצירות.
או ממליצים על יצירות כאלו.
רק טוב.
[ליצירה]
ה' שפתי תפתח.
לרן, מתקרבת ושאר המאזינים,
יהיה לי קשה להתייחס לכל מה שנאמר בדו שיח הפורה הנערך ביניכם, נכנסתי מאוחר מדי, אבל בכל אופן:
א. מאחורי נונסנס בד"כ לא עומד שום דבר אבל אם זה הציף נושא כ"כ חשוב שמטריד כל-אחד מאיתנו,נראה שרק הרווחנו.
ב. לעניות דעתי, גם אם לא תמיד נוח לנו עם נוסח התפילה, אנחנו בהחלט זקוקים לו.
שים לב, רן, איך התפילה מנוסחת במבנה נכון (ולזה אפשר לשים לב בעיקר בתפילת שמונה-עשרה שם יש תשבחות, בקשות והודאה, בדיוק איך שאנחנו מאמינים שצריך לדבר עם בשר ודם,במובן החיובי של המילה) ומקיפה נושאים רבים מחיי היום-יום שלנו:
מי שיש לו חולה בביתו בד"כ מתכוון יותר ברפאנו,
אנשי יש"ע מתחברים "ולמלשינים" (ששוב, לא נוסחה כתפילה נגד הפלשתינים, אבל נמצאת רלוונטית גם היום) ואני אישית לפני מבחנים, משתדל להשקיע ב"אתה חונן". אני משער שמי שיצא לחודש שליחות עם קהילות יהודיות בחו"ל ימצא את ברכת "תקע בשופר" חשובה ומהותית, ולא חסרות עוד דוגמאות.
התפילה היא אכן "מיושנת ומקובעת",עתיקותה מקשה עלינו לעתים להתחבר, מה שגורם גם לומר מילים בלי להבין ולטעות ב "אודך כי אני תנין" פשוט כי אנחנו לא משתמשים במילה "עניתני" בחיי היום-יום שלנו,
אך עצם היותה עתיקה, מוסיפה הרבה לקסם שלה, ואם תחשוב כמה אנשים (ובאילו סיטואציות...) התפללו את אותן מילים בדיוק, הביטוי "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה" יקבל פתאום משנה תוקף. אני לא כ"כ נאיבי, ואני לא חושב שזה יקרה לך היום בשמונה עשרה, אבל אם הדיון הזה מוסיף נקודות למחשבה, אני מקוווה שזו תהיה אחת מהן.
מקווה שלא איבדתי את עצמי תוך כדי כתיבה.
ולך, מתקרבת- זרקת אותי למי החסידות, שאני לא יודע לשחות בהם אבל ההסבר על שני הפנים בעבודת ה' והדימוי לאש השחורה והלבנה, אהבתי.
נראה לי שאני אלך לקרוא את זה שוב.
אגב,
אני שמח שיש גם דיונים כאלו באיזור הגובות, שבד"כ מכיל ביטויים קצת פחות "ברומו של עולם"
ממזי.
[ליצירה]
מאורה חגיגי זה...
נהניתי, על אף ש-
א. אני לא מבין צרפתית
ב. אמא שלי תחטוף שבץ אם אני אתחתן לה עכשיו,
אז לא חוויתי על בשרי את הלחיצוּת האמהית...
שקויעח!
[ליצירה]
ברוך השב אלישענדב! (אם כי שינית שם באימייל...)
השיר הזה נותר לי "כמו חידה", מה לעשות...
נראה לי שלא נכון לומר "קרחת בשיער". אולי "קרחת בראש". אחרי הכל, קרחת היא הקטע חסר השיער.
ומי יתן ויהיו הרבה רגעים בלי שמירה :)
תגובות