מה אסור לעשות?
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חביב... אני חייב להוסיף שדוד שלי הראה לי פעם תמונה של שלט שעליו היה כתוב (באנגלית): זהירות! הנגיעה בגדר גורמת למוות מידי! מי שייתפס נוגע בגדר יקבל קנס! יום טוב! עומר [ליצירה]
- [ליצירה] מה זאת אומרת? ברור מה אסור לעשות. א. אסור להכניס בעלי חיים שיוציאו את כלבי הנחייה המסכנים אל העיוורים אלא צריך לתת לכלבי הנחיה מנוחה עד מות הכהן הגדול (או שיכנסו העיוורים בעצמם ויקחו אותם) וזה כנראה שלט שהופיע ממש ליד השלט 'ברוכים הבאים, מועצה מקומית גולן בבשן'. ב. אסור להכניס בעלי חיים אל מכלאת כלבי הנחייה שנטרפה דעתם וברור שאסור להוציא את כלבי הנחיה המסוכנים האלה שידועים בתוקפנותם (כפי שכבר רמז כרובי, מרק כרובית). [ליצירה]
- [ליצירה] מהו המקום? האם זו מכלאת כלבים עוורים ומטורפים שיטרפו כל חיה שתכנס פנימה או או שכלבי נחייה הינם חסרי חיים? [ליצירה]
- [ליצירה] חחחחחחחחחחחחח ענקק... (לקח לי קצת זמן לקלוט) [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד.. ואני שמעתי על שלט באילת: איזור שחיה שיט אסור boating area swimming forbidden [ליצירה]
- [ליצירה] אני מכיר את big machtesh gadol [ליצירה]
- [ליצירה] מה הבדיחה? אין כאן שום דבר מגוחך או לא ברור. אסור להכניס בעחים, חוץ מכלבי נחיה. מה הקטע??? [ליצירה]
- [ליצירה] פששש... יפה מאד. הגעתי הביתה לשבת ורציתי לקרוא יצירה או שתיים. בסוף קראתי אחת. ונהניתי. אגב, מאיפה המקור, יעני מה שכתבת למטה בקטן? שבת שלום, ואל תאכזב אותה. [ליצירה]
- [ליצירה] חביב,קצת דביק מדי לטעמי. "בעץ האהבה יש איסור נגיעה"- אחל'ה שורה,אהבתי... את עוברת בין גופים: את מתחילה ב"אהבתך" עוברת ל "הוא את ליבה כבש" וחוזרת ל "לך" ו"לשובך" וגם על עצמך "ירה בי" ואז "נותרה" דבר שני,מי הן ה"ממתינ*ות* לשובך"? הסוסים, הפרחים או השפתיים? אולי "כל אלו עדיין ממתינ*ים* לשובך" ואם להיות קטנוני ממש: אי אפשר לדהור אל אי. או שאתה עליו או שאתה צריך לשחות אליו. עד כאן. [ליצירה]
- [ליצירה] נו, באמת... אין פה שום טעות. "המתחיל במצווה פטור מן המצווה" הוא אח של "מצווה הבאה בעבירה אל תחמיצנה" ובן דוד של "וכי יעזוב איש את אביו ואמו ודבק באשתו. באשתו אמרו, קל וחומר באשת חבירו" משפטים שאנחנו הדתיים אוהבים לעוות... שבת שלום, חבר. [ליצירה]
- [ליצירה] רק רציתי לומר סליחה. עם כל רצינות נדחף לי גם הומור. בתגובה הקודמת כתבתי רק את ההומור (יותר נכון ציניות). אני אוהב שירים כאלה,שאמנם מכסים טפחיים אבל גם מגלים טפח ונותנים גם לי מקום בשיר (ויש כ"כ הרבה שירים שלא עושים את זה...). אוף,למה לא כתבתי גם את זה קודם? איזה נבלה אני... ממזי. [ליצירה]
- [ליצירה] הפעם לא... אני לא אהרוס לך הפעם עם חרוזים זולים. מה שכן, אהבתי את השיר ואם עד עכשיו אהבתי את הקייץ, עכשיו אני מאוהב בו עד מעל לראש! לא רוצה חורף, לא רוצה להצטנן, לא רוצה להזדקן . אשריך. אגב, אתה מפרסם עכשיו ישנים, או כותב גם חדשים? [ליצירה]
- [ליצירה] . אורי אקרא לך, אורי שלי למה אתה כך עליי מעליל? הרי לא חשפתי פה דבר מה סודי, אז מדוע ולמה תקטרג בעדי? נפתלי את שמו כבר מקודם כתב ואני רק הזכרתי בדרך אגב, שאתה גר בארץ,לא כתבתי היכן הורד נא אותי ממעל הדוכן ולא אשפט כאן קבל עם ועדה, במיני אשמות שפשרן לא אדע. ולך נפתלי הדואג לשלומי אספר מעט על הנעשה במקומי: שם יריות אין, גם לא סכנה ומרב הצרות הן עניין צחנה הנושבת בינות לקירות בשכונה הקרויה בשפתם "אבו סנינה" וגם אין מה לדאוג כי החל מראשון לא אהיה שם יותר,לא אלך שם לישון לאן כן אלך? לא כאן זאת אכתוב זאת אלחש רק למי שמכיר אותי טוב.... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את "ואני- כשראיתי רציתי לבעוט". רק את זה. מדהים שאחרי שהסצנה נגמרה, יכולנו לנתח כל צעד, אמירה, או התנהגות ולשייך אותה לבנאדם. [ליצירה]
- [ליצירה] . אני איתך. הטלת הספיקות בכל דבר והרצון לחקור ולכמת הורסת כל אפשרות להנות ממשהו. הציניות שפיתחנו כלפי העולם משאירה אותנו כמו רוחות רפאים- שבכל סיטואציה שהיא נמצאת- היא לא ממש נמצאת,קרי,היא לא חווה שום דבר באופן מלא כי היא צריכה לחקור אותו אז היא חייבת להשאר חיצונית לו. במונחון הרפואה שלי קוראים לאקדמת ציניות. היא לא חייבת לבוא מהעולם האקדמי, היא באה בד"כ מתוכנו. שנהיה בריאים. [ליצירה]
- [ליצירה] אמיתי מדי... לא פייר לעשות לנו את זה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] רות סוף הדרך אפשר לקרוא לזה סיפור נגד התנתקות.... זה כתוב מצויין, ממש ללא רבב, ועצוב כדבעי. הקטע של פיברוק התמונות לסבתא ממש מצמרר וטוב שאין סוף הוליוודי של חתונה עם המוכר. ובכל זאת- מחכה לסיפורים שמחים. [ליצירה]
תגובות