סע בכיוון החץ
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חחחחחחחחחחחחחח [ליצירה]
- [ליצירה] וזה שאין שם אף מכונית מוכיח שאף אחד לא באמת מציית לתמרורים... [ליצירה]
- [ליצירה] ממש מצחיק, אם כי היה אפשר להוציא מזה גם תמונה טובה מבחינה טכנית. [למשל, בלי המכונית הקטועה מימין] [ליצירה]
- [ליצירה] שני החיצים מצביעים לאותה נקודה. משמע: אתה צריך להשאר בה לעולם. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוווד!! קצת אחרת, זה שאין שם שום מכונית זה לא מעיד על כך שאנשים לא מצייתים למוכניות, זה מעיד על כך שיש אנשים חכמים בעולם ב"ה... ולא בלונדיניות (לדברי תמי, שאיני מסכימה איתה גם אם זה בצחוק...) אהבתי. ליתוש. [ליצירה]
- [ליצירה] ענננקקקקקק!! במיוחד לבלונדיניות... (סתם סתם תרגעו!) תודה לך [ליצירה]
- [ליצירה] . אחרי שכולן ברחו לך ב"-ללא-" אני שמח שהן חוזרות אליך ומקבלות צורות טעמים, ניקוד ותנועות. יהיה בסדר בסוף, נקמבן משהו :) [ליצירה]
- [ליצירה] . זה טוב כי יש עניין של לגלות טפח ולכסות טפחיים- לדוג': "מיטתה הריקה של תינוקת שפעם אהבתי"- זה כתוב עדין וגם טעוּן. מצד שני, זה שאנחנו לא מבינים מה הולך זה קצת גורע. קיצר, יכולתי לכתוב את התגובה שלך והייתי אומר אותו דבר. "אהבתי ולא הבנתי" מ.z. [ליצירה]
- [ליצירה] אללה איסתר אינני זוכר כבר על מה להגיב, כאן בשירשור זה, המרהיב: האם לזאת שבאה מאהבה אך עדיין לא הגיע מאהבה? האם לזה שעל המשקל מתלונן? לא, כאן אורי במקומי מתגונן.... אולי להזמנתו של אורי לבקר בביתו שבנה לו במקום אחר שכּן אורי,למי שלא ידע גר ביישוב שהפך לאגדה ממש לא רחוק ממקום מושבי מרחק נסיעה של רכב דו מושבי הוא פשוט קפץ לו לנכר וחשב שיחזור ממש מחר אבל הוא מצליח בתחום הממכר אז בישראל רק מדי פעם נזכר (אינני מאשים חליל וחס פשוט בחרוז כלום לא נכנס...) אז לזאת הרווקה אגיב ראשון דווקא אז מה חיפשה הנערה? מישהו שנראה לא רע? אצלי האף ממש נורא. דתי , אבל פתוח? אני-רק תער בגילוח! ולגבי הנעליים- "ניו בייניש" יש לי שניים... ולגבי המפוחלץ ששמו דו-מיני ("מפוחלץ-שמרית"?! זה לא הגיוני...) אינני יודע לגבי האיות האם בכוונה הייתה הטעות צריך בכל זאת הגהה לעשות וככה על הבושה לכסות. נפתלי פרידמן ברוך בואך אנו מברכים על הצטרפותך לעולם החורזים הנוטים להגזים ולחרוז אפילו שנה שלמה בלי לדעת לשם מה. אז בואו נראה לאן יילך שירשור זה ,המולך בתחום החרוזים ובתחום התגובות, כי אני הולך לי לעיר האבות... [ליצירה]
- [ליצירה] ראו איזה יופי, בעל התותב לא רק צילם, גם בחרוזים כתב! וגם אם בשופ של הפוטו ערך, בסופו של דבר, הוא יוצר מוערך, ששולח ידו אל צמצם ועדשה ובורא מהמציאות ברייה חדשה. ונותן כותרות וחורז חרוזים ומשלב לו רומן עם דוכן תפוזים. (תמרים, אבל מי סופר...) ברוך הבא בצל קורתנו פרסם קורותיך,זה לקורת רוחנו! [ליצירה]
- [ליצירה] . הביטוי "של נעליך" התחיל כמובן ע"פ פרשת וארא ולכן החשבתי את זה כציטוט משם. את העובדה שהשמש שוקעת בים אני יודע אבל כשכל התאורים הם על מה שקורה סביבך- גגות,סימטאות וכד'\ בקיצור תיאור סיטואציה,אתה לא יכול פתאום לזרוק אותנו לים. (את זה אולי המוסלמים יעשו :) ) אם תרצה להמשיך לדון יש מסרים אישיים. רק טוב, ויום יבוא ולא יקרא עוד שמך יוצר מתחיל כי אם יוצר מן השורה. (לא שאני מתיימר לדבר מהמקום הזה,זה רק סוג האיחול שמתאים לאחד שנותן לעצמו שם-עט עם אופי זמני) [ליצירה]
- [ליצירה] 114 מצטרפת לשרשר, מיקה מוה? אין אחר! והיא על בגרויות תכתוב, כי היא חושבת שזה טוב. היא לא יודעת עד כמה מסוכן לכתוב על עניינים כאלה כאן- כי יש כאלה,לא נעים שבחוסר נינוחות נעים כשנזכרים הם בתיכון ומה עשו אז לא נכון- איזה ציונים קיבלו, ואיך ישבו והתאבלו במחשבות על עתידם, ולמה לא למדו מוקדם... אני אחד מאלו ש היה להם ללמוד קשה ואם אוכל להתפרנס ודאי יהיה זה דרך נס. בקיצור ובלי הטפות של זקיינים לאלו שעדיין מאיישים ת'תיכונים, אומר תודה לגברת מיקה שאת השרשור כאן לא הפסיקה ויחד עם מי שעוד לא התעייף ל 120 נגיע בכיף. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה קטן ככה שטן! התמונה המקורית הם מתפללים ביחד (מה שראיתי בעיתון וקיבלתי גם באימייל) וזה מראה את הצד החיובי,ואתה בא והופך את זה? לא שייך.. (אני גם לוידע איך הצלחת להפוך...) [ליצירה]
- [ליצירה] . ממש נחמד, יכול להיות שמתחילים לראות פה יורשים לאורי עמירם? (כי אם כן זה אומר שאני מתחיל להשתולל פה, סטייל "איזה חג תאהב מרב" של אורי...) רק טוב. ממזי. [ליצירה]
- [ליצירה] כהמשך לשרשור ההסכמה עם ערוגה אומָר שגם לדעתי הצדק איתה. אחרי שדובר כ"כ רבות על צנזורת איכות באתר, דירוגין למיניהם וכד'- לענ"ד אין מקום ל-ה-ו-ד-ו-ת לכל מי שהשקיע לא יותר מדי דקות ולא יותר מדי פיקסלים (אם כי לפעמים כן מדובר ביותר מדי...) כדי לפרסם משהו שכולם יראו. (ולא אכחיש שזה חטא שגם אני חוטא בו לעתים) צריך לתת ביקורת כששייך צריך לפרגן כששייך, וצריך לא להתחנחן יותר מדי,אם מגזימים הפידבק כבר הופך להיות לא משמעותי ויצא שכרנו בהפסדנו. (אני לא פונה ח"ו אישית לתמי אלא מתייחס לנושא בכללותו כי הוא עלה כבר מספר פעמים באתר) לפעמים גם צריך לדעת לא לכתוב תגובה ארוכה זה עלול להיות מייגע. די. [ליצירה]
- [ליצירה] והרי התפלספות: בשירו של סטינג שיחי'- "S.O.S" הוא כותב שהוא נמצא על אי בודד, ואת המצוקות הפנימיות שלו הוא שולח בתוך בקבוק, שכל העולם ידע כמה רע לו. (ויש שקישרו לאדם על סף התאבדות). השיר מסתיים בכך שהוא קם בוקר אחד ו "DON'T BELIEVE WHAT I SAW..." הוא מגלה על החוף מיליוני בקבוקים שנשלחו אליו, ומסתבר שגם כל העולם שבוז. (וזה במילים שלי...) בקיצור, טוב לדעת שאנשים שולחים בבקבוקים גם עובדות אופטימיות (אם כי נוגות משהו..). נראה שהילד וסנופקינו הקטן נמצאים במצב משפחתי שלא היה מאפשר לשלוח לך בקבוקים עם תחושות דומות, וחבל. אני, לצערי, נמצא עם הסנופקין וילדו באותה הסירה (הלכנו לאיבוד בים...) ולשלושתינו אין אי לנוח עליו. אוי בעיית הרווקים... בכל אופן אשלח לך איחול של דודות: שתזכי להקים בית נאמן על האי... אשמח לשלוח סידור פרחים לחתונה... עלי והצליחי- ממזי.פ. [ליצירה]
תגובות