חמוווד!!
קצת אחרת, זה שאין שם שום מכונית זה לא מעיד על כך שאנשים לא מצייתים למוכניות, זה מעיד על כך שיש אנשים חכמים בעולם ב"ה... ולא בלונדיניות (לדברי תמי, שאיני מסכימה איתה גם אם זה בצחוק...)
אהבתי.
ליתוש.
[ליצירה]
שני החיצים מצביעים לאותה נקודה. משמע: אתה צריך להשאר בה לעולם.
[ליצירה]
[ליצירה]
חמוווד!!
קצת אחרת, זה שאין שם שום מכונית זה לא מעיד על כך שאנשים לא מצייתים למוכניות, זה מעיד על כך שיש אנשים חכמים בעולם ב"ה... ולא בלונדיניות (לדברי תמי, שאיני מסכימה איתה גם אם זה בצחוק...)
אהבתי.
ליתוש.
[ליצירה]
[ליצירה]
ענננקקקקקק!!
במיוחד לבלונדיניות... (סתם סתם תרגעו!)
תודה לך
[ליצירה]
בעיקר לנושא אלומותיו.
קראתי את הביקורת, שנראית עניניית, אבל את התשובות שלי אחרים כבר נתנו, אם לגבי סיווג היצירה ואם בכלל. את היצירה הכנסתי ע"י הקראה למישהו בטלפון כך שנפלו כמה "שיבושונים" אותם תקנתי כבר. השיבוש המרכזי הוא שם היצירה, כשבאמת "חייל דתי מת" זה סתם שם שאולי מנסה לתת "פוּש" לרגש, והשם המתוכנן היה, כפי שתקנתי "חייל דתי מת. מרכזית". גם את המשפט האחרון שיניתי, אם כי לא בהרבה, אבל לפחות אליו התכוונתי.
נפגש בשמחות בלבד.
אגב,יקח זמן עד שאהיה נגיש שוב להגיב.
[ליצירה]
הלו, להירגע...
"זה יהיה עלבון לשאר הקוראים" כי הם לא מטומטמים כמוךָ...
אחרי ההסבר הבסיסי הבנתי לבד את שאר הדוגמאות אז נא להרגע.
ההכרות שלי עם המטבח לא כוללת סופלה, בישולים או החלפת מתכונים אלא מקסימום עריכת צלחת חומוס מכובדת עם שמן זית וזעתר. וכמה פעמים חביתה.
מהממזר הריחני, שלא אתמול יצא מהתנור.
[ליצירה]
כתבו עליך שיר!
תכנס לקטגוריה "יחסים", יש שם רק יצירה אחת.
תקרא אותה ותבין שמערכות יחסים הן דבר לא אגואיסטי.
מה שנראה שאתה מחפש הוא קשר שיקדם רק אותך...
בתור בת לא הייתי בא לגאול אותך מייסוריך...
כתיבה יפה ANYWAY...
[ליצירה]
ואני חושב שעדיף במקרה הזה לא להשתמש ב"מדרש בגובה העיניים",
עובדה שהיית צריך לבקש מאיתנו "להתייחס בהתאם". כמה מגניב שזה לא נראה לך כשאתה מדמיין את זה, אל תכתוב את זה כמו ההוביט.
[ליצירה]
.
ממש נחמד, יכול להיות שמתחילים לראות פה יורשים לאורי עמירם?
(כי אם כן זה אומר שאני מתחיל להשתולל פה, סטייל "איזה חג תאהב מרב" של אורי...)
רק טוב.
ממזי.
[ליצירה]
.
ערוגה יקרה.
אין כמו תגובות שמוציאות מהיצירה נקודות חשובות שלא השתקפו בקלות, ופה את עושה את זה מצויין, ומעלה לי הרהורים שלא חשבתי עליהם בעצמי.
כבר כתבת, ואני לא זוכר איפה, על עניין ההתרגלות
מול השמירה על הרגש, שבאמת יש מצבים שלמרות שקשה, צריך להמשיך, אבל בלי להתנכר לקושי או כאב או להתעלם מהם בתואנה ש"חייבים להמשיך".
אשריך וטוב לך, ולקוראי תגובתך ומָפנִימֵיה.
ולגבי הסבתא, תמסרי לה
שיותר מששמרה השבת על ישראל שמרו ישראל בשבת. וחבל.
תגובות