חמוווד!!
קצת אחרת, זה שאין שם שום מכונית זה לא מעיד על כך שאנשים לא מצייתים למוכניות, זה מעיד על כך שיש אנשים חכמים בעולם ב"ה... ולא בלונדיניות (לדברי תמי, שאיני מסכימה איתה גם אם זה בצחוק...)
אהבתי.
ליתוש.
[ליצירה]
שני החיצים מצביעים לאותה נקודה. משמע: אתה צריך להשאר בה לעולם.
[ליצירה]
[ליצירה]
חמוווד!!
קצת אחרת, זה שאין שם שום מכונית זה לא מעיד על כך שאנשים לא מצייתים למוכניות, זה מעיד על כך שיש אנשים חכמים בעולם ב"ה... ולא בלונדיניות (לדברי תמי, שאיני מסכימה איתה גם אם זה בצחוק...)
אהבתי.
ליתוש.
[ליצירה]
[ליצירה]
ענננקקקקקק!!
במיוחד לבלונדיניות... (סתם סתם תרגעו!)
תודה לך
[ליצירה]
.
הם בלטרון ואפשר להגיע משני הצדדים.
תודה על הביקורת המקצועית.
עדיין, "נונסנס חזותי" זו באמת ההגדרה, ואני לא חושב שצריך להקפיד על פרטי הצילום, בייחוד כשאתה לא יודע מהם... הראיתי את החיצים וזה מה שרציתי. (אותו עניין אגב גם ב "סע בכיוון החץ" עם המכונית הקטועה. מבחינתי זה לא מוריד מהתמונה.)
[ליצירה]
מילתא דבדיחותא
יופסקו לאלתר הבדיחות הפרטיות!
אי אפשר לקרוא יצירה רצינית בלי השטויות שלכם?אני עומד כאן נפעם, מול ה "נו, באמת..." האימתני (מזכיר לי את ה"לא כלום" מהסיפור שאינו נגמר)
ואז אניצה ריחלי רותותכם משנים את הפיסוק של המילים שלכם. מצחיקנה, כון? יופי!
בקיצור, להלן הניתוח שלי לגדלותו של מ.מ. גאיוס:
אני מלא רגשות מעורבים, שכן בא לי להיקרע מצחוק,
ולחטוף התקף אסטמה כרוני לנוכח הביטוי המצחיק בן שתי המילים שבא להראות את דעתו הסמויה של היוצר (אם לא "אמן בחסד עליון") על האתר.
מצד שני, אני על סף בכי, האימרה מזכירה לי את איזדרכת, מורתי הישישה לטבע, שמתה רחמנ"ל באמצע ניסוי בשיעור איתנו.עצוב.
ועוד דבר:
אני לא מבין איך יצור חצוף ומרושע כמו מ.מ.פגר מעיז להכניס יצירה כה גסה ובוטה לאתר!
יש לכם מושג מה משמעות הביטוי "נו, באמת..." בגרמנית? אני בטוח שמנהל אתר היצירה הגרמני
"פון-צורנברג" לא היה מכניס דבר כזה.
זו דעתי.
אגב, איפה ממלאים טופס הצטרפות לחבר'ה? גם אני רוצה להשתתף בדיונים על קוטרי סרגלים ואוהבי שופינג..
באהבה והערכה-
ממזי.
[ליצירה]
.
אורי אקרא לך, אורי שלי
למה אתה כך עליי מעליל?
הרי לא חשפתי פה דבר מה סודי,
אז מדוע ולמה תקטרג בעדי?
נפתלי את שמו כבר מקודם כתב
ואני רק הזכרתי בדרך אגב,
שאתה גר בארץ,לא כתבתי היכן
הורד נא אותי ממעל הדוכן
ולא אשפט כאן קבל עם ועדה,
במיני אשמות שפשרן לא אדע.
ולך נפתלי הדואג לשלומי
אספר מעט על הנעשה במקומי:
שם יריות אין, גם לא סכנה
ומרב הצרות הן עניין צחנה
הנושבת בינות לקירות בשכונה
הקרויה בשפתם "אבו סנינה"
וגם אין מה לדאוג כי החל מראשון
לא אהיה שם יותר,לא אלך שם לישון
לאן כן אלך? לא כאן זאת אכתוב
זאת אלחש רק למי שמכיר אותי טוב....
[ליצירה]
מול עיניי עולים ציורים של ברוך נחשון, אתה ודאי מכיר. תיאורים יפים יש לך כאן, ומי יתן ונזכה לבניין ירושלים, יפה לפחות כמו שכתבת.
ובהצלחה בצבא.
הצד הממזרי שלי מבקש להוסיף הערה צינית: מילא שהצפור תנשק ראשי זהב, אבל למה שתנשק טסה?
[ליצירה]
.
הביטוי "של נעליך" התחיל כמובן ע"פ פרשת וארא ולכן החשבתי את זה כציטוט משם. את העובדה שהשמש שוקעת בים אני יודע אבל כשכל התאורים הם על מה שקורה סביבך- גגות,סימטאות וכד'\ בקיצור תיאור סיטואציה,אתה לא יכול פתאום לזרוק אותנו לים. (את זה אולי המוסלמים יעשו :) )
אם תרצה להמשיך לדון יש מסרים אישיים.
רק טוב, ויום יבוא ולא יקרא עוד שמך יוצר מתחיל כי אם יוצר מן השורה. (לא שאני מתיימר לדבר מהמקום הזה,זה רק סוג האיחול שמתאים לאחד שנותן לעצמו שם-עט עם אופי זמני)
[ליצירה]
נדב היקר.
אכן, ככה זה בחיים.
פתרונות קסם לא יופיעו לך כשתהיה במבוי סתום, מול קירות האבנים של המציאות.
ברור שה"קטע" דרש שימוש בסצנה קולנועית קיטשית, שגיבורים נקלעים אליה ויוצאים דרך פלא. או שהם מוצאים דלת או משהו, או שהיריות שהצופה בסרט שומע,
מסתבר שהרגו את הפושע, אך כאמור-
בחיים, הבמאי לא יציל אותך אם לא תציל את עצמך.
ניתוח עמוק יותר תוכל למצוא בספר "המרד השפוף" של גדי טאוב, שם מנתח טאוב את "ספרות זולה"- סרט שפועל על-פי אותו עיקרון, שאם הגיבור צריך להספיק משהו תוך זמן קצר הוא צריך לעבוד מהר, ובאותה מידה הוא עלול גם להיכשל.
בשאר הסרטים, על-פי טאוב, "הגיבור לא צריך לנעול את מכוניתו כיוון שהוא יודע שהיא לא תיגנב, שכן היא דרושה להמשך הסרט" (הציטוט איננו מדויק,אלא על-פי הזיכרון)
בחיים האמיתיים עובדים קשה...
עלה והצלח!
קבל "פרח" לכבוד ל"ג בעומר.
תגובות