סע בכיוון החץ
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חחחחחחחחחחחחחח [ליצירה]
- [ליצירה] וזה שאין שם אף מכונית מוכיח שאף אחד לא באמת מציית לתמרורים... [ליצירה]
- [ליצירה] ממש מצחיק, אם כי היה אפשר להוציא מזה גם תמונה טובה מבחינה טכנית. [למשל, בלי המכונית הקטועה מימין] [ליצירה]
- [ליצירה] שני החיצים מצביעים לאותה נקודה. משמע: אתה צריך להשאר בה לעולם. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוווד!! קצת אחרת, זה שאין שם שום מכונית זה לא מעיד על כך שאנשים לא מצייתים למוכניות, זה מעיד על כך שיש אנשים חכמים בעולם ב"ה... ולא בלונדיניות (לדברי תמי, שאיני מסכימה איתה גם אם זה בצחוק...) אהבתי. ליתוש. [ליצירה]
- [ליצירה] ענננקקקקקק!! במיוחד לבלונדיניות... (סתם סתם תרגעו!) תודה לך [ליצירה]
- [ליצירה] . ברור שאני אחשוב שאת הבת של השכנים! כל יום חוזרת לי בחצות הלילה, כשאני בכלל לא יודע עם מי את מסתובבת! מזל שעצרתי לך עם האוטו, אחרת מי יודע לאיזה טרמפ היית עולה? את יודעת איזה אנשים מסתובבים היום בכבישים? [ליצירה]
- [ליצירה] . בהנחה שהדיון מיצה את עצמו, אני מקווה שהוא הבהיר שאכפת לאנשים מה מתפרסם פה, וצריך לעשות שיקולים מעבר לשיקול האומנותי. כמו שרן אמר, האתר לא מוגדר דתי, אבל גם בלי ההגדרה זה קיים, ומחייב. יותר יצירה פחות יצרים מ.z. [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד מאד מר מ'. (מ' ו' אם אינני טועה...). נראה שקצת העמסת בפירוט תיאורים בהתחלה. הצלחתי להתחבר רק מאיזור "בוקר של" ואילך. השורה "ושמש ישיש שמכה בתריסים", או שהיא שנונה, או שהיא מצריכה בניקוד למילה "שמש" . כל טוב ממזי. [ליצירה]
- [ליצירה] . ארז?! איך הגעת לחוסמי כבישים?! לזה קוראים קריאה סלקטיבית. "סיסמאות במחלפים" יש לשני הצדדים הפוליטיים ושניהם גם יוצאים לכיכרות. לדעתי הכוונה בגדול היא שאם הדברים נכונים הם לא צריכים שיצעקו אותם. [ליצירה]
- [ליצירה] עניין של השקפה. כשאתה צבור פחדים וכולך דמעות מרירות ועייפות אכזבה כעס וייאוש- גם רגעים קסומים כמו נהיגה בגשם, כשאתה בצד הנכון של השימשה,רואה איך המים שוטפים הכל- ושומע את הרעשים של טפיפת הגשם על הגג- יכולים להיות מדכאים. [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי שוב אחרי הרבה זמן, בעקבות ההקפצה. הסיפור נשאר יפה כמו שהיה בזמנו, רק שעכשיו הוא יותר מובן לי. אז לכל מי שטען שהפילוסופיה כבדה מדי לילדה בסיפור, שפשוט יבין שהילדה היא רק פלטפורמה להעביר את התובנות לקורא, בשאיפה ובהנחה שהם לא יהיו כבדות מדי עבורו. לגבי הדברים עצמם- ה"מבוגרים" באמת מעצבנים כשהם מסתגלים רציונלית כ"כ על כל מה שנראה לנו,התמימים, כקסום. הבעיה הרצינית מתחילה כשאנחנו מתחילים לפוצץ לעצמנו את בועות התמימות. זה קורה לצערנו, כשמתבגרים. רק טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אם כבר מדברים. מרב שלך, הנחמדה, נשמעת לי קצת בודדה, יכול להיות ממש נחמד, לשלוח לה חיית מחמד. יש לי בחדר, חתלתול, שאת הכל אוהב "נטול" קפה "נטול" הקפאין אוהב תמיד הוא להזמין, ואם אותו היא לא תאהב, אשלח אליה גם כלבלב הקטע החזק אצלו, שהוא תמיד ירצה "ללא" אני רוחץ אותו המון, רק ב"סבון ללא סבון" אם היא איתו לא תסתדר עלה לי רעיון אחר: יש לי כמה חיות בית, שאוהבות הכל רק "לייט". גם מקולה או חמין הן מפחדות כה להשמין... אמור לי אורי, הסופר המחובָב איזו חיה תאהב מרב? [ליצירה]
- [ליצירה] נו מה? שאני לא אגיב? הגזמתם... אחל'ה סיפור, חמוד וקליל. חכה חכה "חטף סגול", בקרוב אני מפרסם את "חטף שבץ" לכבוד יום השנה לפטירתו של סבא... [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יוֹוּפי! ערוגה, את חושבת שיזהו שהייתי שם כשאת מצלמת אותי ככה מטושטש? אני לא רוצה לקרוא תיגר על משרד הפרסום שלך, אבל אני הייתי קורא לתמונה "בעגלא ובזמן קריב". ולנביאשקר: "שני דמויות חטופות שהקיום של אחד לא מאיים על השני" א.שתי. ב. הקיום של אחד לא מאיים על השני?! התמונה הזאת צולמה בשער יפו בעיר העתיקה. בדיוק המקום שהוא שורש המאבק בין הדמויות וכמה דם נשפך במקום הזה ועליו. [ליצירה]
- [ליצירה] . לטובת אלדר ייאמר שקשה להשאר לא שקופים כשצריך לכתוב על משפחתו של הושע בן נון. אחרי הכל, למי קוראים ככה ביומיום?. לטובתו ייאמר גם שהקטע כתוב עם הרבה חן והומור. הקטעים עם "נון זה שם של דג" או "אבא שלי היה בחברון..." היו בהחלט חזקים. שקוייעח. [ליצירה]
תגובות