ים של עבודה...
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
- הגרירה על חשבונך
- יש לנו אגרטל
- מי שמביט בי מאחור לא יודע מי אני...
- אפשרות החלפה תוך 30 יום...
- עד שבחברון
קשור אלי
- [ליצירה] לעניות חעתי, יש יותר מדי שמים בתמונה. אבל חוץ מזה מת על השנינויות שלך (כעך עוטה) וגם לי זה נראה שזה אתה בתמונה? [ליצירה]
- [ליצירה] זה אתה? נראה שאתה מאד עסוק. הים הוא יפה. איבשת הגלים טובה להניח את הלב מרגושיו. אשרי מי שמרבה לשבת ליד הים. [ליצירה]
- [ליצירה] מכל מלמדיי השכלתי, ומערוגה יותר מכולם. אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים, אמר ד"ר סוס, ואשרי מי שיוצא וחוזר עם חוויות מגניבות מצולמות. היה כדאי לצלם מקצת יותר רחוק, אם לא היו כל מיני שיחים ועשבים בים שהיו מפריעים לקומפוזיציה. חוץ מזה שיש משהו עקום בתמונה. זה צולם בדיגיטלית? אבל יפה. חיבבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] ע-נ-ק!!!! גפ התמונה, וגם הכותרת שמוסיפה כ"כ הרבה... הזוית, המיקום, הרעיון, החדות - הכל מתגבש ליחד לתמונה פשוט נפלאה... אהבתי איך שהוא יושב על הכסא.. ואת המים שמטפטפים ממנו (מהכסא P:)... והגלים.. וההר של בצד מוסיף המון... זה פשוט.. אין.. [ליצירה]
- [ליצירה] הלואי עלי! מצחיק.... : ) [ליצירה]
- [ליצירה] אדיר!!! אבל זה נראה דווקא די סתלבט |אייקון הולך לנקות לשבת| [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא זה מסתדר לי שהאופק עקום. כאילו הכל כל כך רגוע שגם (זהירות! משחק מילים!) האופק זורם לו בעקמומיות..רעיון מעולה. הצלחת ממש יפה להפוך משפט של עומס לדבר הכי רגוע בעולם, ועוד בשנינות עדינה שכזו..! אם התמונה הייתה יותר חלקה, זאת אומרת בלי ליכלוכים קטנים כאלה, אז היה יותר נעים בעין..למרות שעכשיו זה גם מאד ברור. התחלתי לסתור את עצמי, אז אני אפסיק. שיחקת אותה, יא ממזר קטן. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הכותרת השנונה. [ליצירה]
- [ליצירה] גדוווווווווווווווווווווווווווול!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] תמונה יפה, אבל קו האופק כל כך עקום! אהבתי ממש את המים המטפטפים... [ליצירה]
- [ליצירה] * ילד לקח לי את התגובה!!! אוף! חשבתי עליה עוד כשראיתי את זה בעמוד הראשי! נותר לי רק שקצת שוביניסטי לומר שנשים הן כמו אוכל... אחל'ה שיר שבעולם! מ.z. [ליצירה]
- [ליצירה] הלך רוח 7884324 נחמד מאד, מר שעור א'! התחלתי פעם לכתוב סיפור על הנושא, הוא עדיין שמור אצלי לא גמור. [ליצירה]
- [ליצירה] לאוסף: אם כבר "ערוגת פרחים" נשמע זורם יותר... לשי:. השיר שכתבת לא מדבר על הכתיבה שמתפרסמת בעיתונים, אלא כ"מרשם" לכל כותב, ע"ע "...הצב בראש הרשימה.. והמתן לתגובות..." קח מדגם מייצג פה באתר- שיר אחד מתוך שלשה שמתפרסם בבת אחת של אותו יוצר (לא יקשה עליך למצוא) ותתרשם מהתוצאה. גם אם לא "הבשלה", השירים צריכם הגהה ואולי עוד כמה "נגיעות". גם אלו שצריכים "לשחרר" יכולים לשחרר לעתים למגירה ולא הכל ראוי שיתפרסם- מי שחברה שלו עזבה אותו יכול לכתוב "רע לי רע לי רע לי, מדוע היא עשתה את זה,מה לא טוב בי?" זה יופי של "שחרור",זה מבטא את כאבו, והוא אפילו כתב "מדוע" במקום "למה", אבל לא הייתי מצפה לראות את זה תחת הכותרת "שירה". עדיפה עצירות על שלשול- לפחות זה לא עושה מסריח לאחרים . :) [ליצירה]
- [ליצירה] יאיר מה דעתך על הביקורות שנכתבו על יצירתך. כל השאר זה סתם התנצחויות שלי עם ערוגה וילד, תפסנו טרמפ על עמוד התגובות שלך. (אבל הוספנו צפיות :) ) שחף, אל דאגה אין פה מכות,הכל בחברות :) [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יוֹוּפי! ערוגה, את חושבת שיזהו שהייתי שם כשאת מצלמת אותי ככה מטושטש? אני לא רוצה לקרוא תיגר על משרד הפרסום שלך, אבל אני הייתי קורא לתמונה "בעגלא ובזמן קריב". ולנביאשקר: "שני דמויות חטופות שהקיום של אחד לא מאיים על השני" א.שתי. ב. הקיום של אחד לא מאיים על השני?! התמונה הזאת צולמה בשער יפו בעיר העתיקה. בדיוק המקום שהוא שורש המאבק בין הדמויות וכמה דם נשפך במקום הזה ועליו. [ליצירה]
- [ליצירה] הֵיי! ילד! אל תחתן את החניכים שלי כ"כ מהר הם עדיין בסינר שלי! [ליצירה]
- [ליצירה] נדב היקר. אכן, ככה זה בחיים. פתרונות קסם לא יופיעו לך כשתהיה במבוי סתום, מול קירות האבנים של המציאות. ברור שה"קטע" דרש שימוש בסצנה קולנועית קיטשית, שגיבורים נקלעים אליה ויוצאים דרך פלא. או שהם מוצאים דלת או משהו, או שהיריות שהצופה בסרט שומע, מסתבר שהרגו את הפושע, אך כאמור- בחיים, הבמאי לא יציל אותך אם לא תציל את עצמך. ניתוח עמוק יותר תוכל למצוא בספר "המרד השפוף" של גדי טאוב, שם מנתח טאוב את "ספרות זולה"- סרט שפועל על-פי אותו עיקרון, שאם הגיבור צריך להספיק משהו תוך זמן קצר הוא צריך לעבוד מהר, ובאותה מידה הוא עלול גם להיכשל. בשאר הסרטים, על-פי טאוב, "הגיבור לא צריך לנעול את מכוניתו כיוון שהוא יודע שהיא לא תיגנב, שכן היא דרושה להמשך הסרט" (הציטוט איננו מדויק,אלא על-פי הזיכרון) בחיים האמיתיים עובדים קשה... עלה והצלח! קבל "פרח" לכבוד ל"ג בעומר. [ליצירה]
- [ליצירה] נו מה? שאני לא אגיב? הגזמתם... אחל'ה סיפור, חמוד וקליל. חכה חכה "חטף סגול", בקרוב אני מפרסם את "חטף שבץ" לכבוד יום השנה לפטירתו של סבא... [ליצירה]
- [ליצירה] שוברים שתיקה.(וכמה עצמות) מאיר פרידמן. בדרך כלל אני משתדל להיות נחמד. א. אני בטוח שהביקורת שנכתבה לך נכתבה בצורה שנועדה להיות מפרגנת ולא מתנשאת, ועם זאת קונקרטית. (גם אני קיבלתי ביקורת על שירים על שמירות בחברון) ואתה מתייחס אל הביקורת כאל לא לגיטימית. ב. לכתוב משפט כמו "אבל מעולם לא קראתי ביקורת שמנסה לשחק אותצה אינטלגנטית ומבינה כשבעצם האדם אשר כותב אותה ריקני, נבוב, חלול ובמילים ישראליות..טיפש כמוך..." כשאתה בעצמך כותב "מכיוון שהייתה התפתחות בסוף שנות ה50 בארה"ב בשירה הביטניקית אשר העלתה את הסלנג לשפת שירה ולאחר מכן ההתפתחות בצרפת שלהשירה..." ואז כותב משפט כמו "המשפט הוא תקין בכללים המודרנים של צה"לית..." זה סוג של גול עצמי אתה גם "משחק אותה אינטיליגנט" כשאתה "נבוב": מה תקין בצה"לית??? כנראה (אני מקווה) שלא היית כותב בשיר שלך "אני רוצה למלאות את ליבי באהבה" ומסביר שבצבא אמרו לך למלאות מימיה ולכן זה תקין. ג. עד כאן החלק הרגוע. חתיכת אפס!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! מי אתה חושב שאתה????????????? אם תקרא קצת יצירות של האנשים שאתה נכנס בהם (כן, פה לגיטימי להשתמש ב"נכנס בהם") תראה שיש לך עוד דבר או שניים ללמוד. גם הביקורות מראות את זה. התגובה היחידה שקיבלת הייתה מערוגה, ועוד איזה משהו סתמי מתמי. כנראה שזה אומר משהו על רמת היצירה ושיש עוד משהו לשפר בה. אז לפני שאתה כותב על אנשים שהם עוד לא סיימו כיתה ב' או משהו בסגנון כדאי שתשתמש בהמלצת חז"ל אליה הפנית את ערוגה. אני יכול גם להתווכח איתך על עניין ה"פשיסטים" אבל חבל על הפיקסלים. על זה נאמר "מאיר מכעיס". אני מכיר עוד כמה אנשים באתר שהיו מתפחלצים למקרא תגובתך. אני חושב שאני אפנה אותם ליצירתך כדי שהם יבהירו מה שאני אולי לא הצלחתי להבהיר. [ליצירה]
- [ליצירה] נותן אווירה של פנטזיה, אבל לא מספיק ברור. למשל למה "מקווים שיבוא האחד". חוצמזה, אתה עובר בין משקלים בחריזה, תשים לב. ממזי. [ליצירה]
תגובות