ים של עבודה...
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לעניות חעתי, יש יותר מדי שמים בתמונה. אבל חוץ מזה מת על השנינויות שלך (כעך עוטה) וגם לי זה נראה שזה אתה בתמונה? [ליצירה]
- [ליצירה] זה אתה? נראה שאתה מאד עסוק. הים הוא יפה. איבשת הגלים טובה להניח את הלב מרגושיו. אשרי מי שמרבה לשבת ליד הים. [ליצירה]
- [ליצירה] מכל מלמדיי השכלתי, ומערוגה יותר מכולם. אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים, אמר ד"ר סוס, ואשרי מי שיוצא וחוזר עם חוויות מגניבות מצולמות. היה כדאי לצלם מקצת יותר רחוק, אם לא היו כל מיני שיחים ועשבים בים שהיו מפריעים לקומפוזיציה. חוץ מזה שיש משהו עקום בתמונה. זה צולם בדיגיטלית? אבל יפה. חיבבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] ע-נ-ק!!!! גפ התמונה, וגם הכותרת שמוסיפה כ"כ הרבה... הזוית, המיקום, הרעיון, החדות - הכל מתגבש ליחד לתמונה פשוט נפלאה... אהבתי איך שהוא יושב על הכסא.. ואת המים שמטפטפים ממנו (מהכסא P:)... והגלים.. וההר של בצד מוסיף המון... זה פשוט.. אין.. [ליצירה]
- [ליצירה] הלואי עלי! מצחיק.... : ) [ליצירה]
- [ליצירה] אדיר!!! אבל זה נראה דווקא די סתלבט |אייקון הולך לנקות לשבת| [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא זה מסתדר לי שהאופק עקום. כאילו הכל כל כך רגוע שגם (זהירות! משחק מילים!) האופק זורם לו בעקמומיות..רעיון מעולה. הצלחת ממש יפה להפוך משפט של עומס לדבר הכי רגוע בעולם, ועוד בשנינות עדינה שכזו..! אם התמונה הייתה יותר חלקה, זאת אומרת בלי ליכלוכים קטנים כאלה, אז היה יותר נעים בעין..למרות שעכשיו זה גם מאד ברור. התחלתי לסתור את עצמי, אז אני אפסיק. שיחקת אותה, יא ממזר קטן. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הכותרת השנונה. [ליצירה]
- [ליצירה] גדוווווווווווווווווווווווווווול!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] תמונה יפה, אבל קו האופק כל כך עקום! אהבתי ממש את המים המטפטפים... [ליצירה]
- [ליצירה] הנה כאן ממשיך להסתובב הגלגל ומראה פה למה השרשור מסוגל כי התחלנו לכתוב לפני זמן רב מספור ואני אז ניסיתי לדרוש ולחקור על מרב, מיקומה ודברים נוספים ועכשיו זה תורי להסתיר ת'קלפים אם תרצה שאומר מהיכן אכירך אוכל חוק קטן וחשוב ללמדך הוא נקרא חוק הדתיים השלובים וכמו כל דבר הוא מורכב משלבים: אם יש אדם דתי במקומותינו סביר לחשוב שמכיר הוא את שנינו ואם אראה לו את זה השרשור יאמר הוא "אורי?! אני מכיר, זה ברור! הוא גר לידי בישוב המדהים והוציא הוא אפילו ספרי ילדים" את שם המדליף לא כאן אספר, רק אם אחזור בי במועד אחר... [ליצירה]
- [ליצירה] נו מה? שאני לא אגיב? הגזמתם... אחל'ה סיפור, חמוד וקליל. חכה חכה "חטף סגול", בקרוב אני מפרסם את "חטף שבץ" לכבוד יום השנה לפטירתו של סבא... [ליצירה]
- [ליצירה] לעניות דעתי מיטב ידיעתך טועה. ולמתבוננת- אשרי מי שמצליח להרגיש את החוסר במוצאי שבתות, ואשרי מי שיש לו גרביים קטנות וגורביהן למלא את החוסר. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי דחילק! ברור שזו פארודיה! תוכלי להבין את זה מהרבה ביטויים מוגזמים... ואגב, אם הייתי כותב את זה ברצינות לא היית משתכנע מ"לקיחת הדברים" שלך. בכל מקרה אני שמח שגרמתי לרגעים האלו. ותפרסמי כבר עוד דברים. מ.Z. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יוֹוּפי! ערוגה, את חושבת שיזהו שהייתי שם כשאת מצלמת אותי ככה מטושטש? אני לא רוצה לקרוא תיגר על משרד הפרסום שלך, אבל אני הייתי קורא לתמונה "בעגלא ובזמן קריב". ולנביאשקר: "שני דמויות חטופות שהקיום של אחד לא מאיים על השני" א.שתי. ב. הקיום של אחד לא מאיים על השני?! התמונה הזאת צולמה בשער יפו בעיר העתיקה. בדיוק המקום שהוא שורש המאבק בין הדמויות וכמה דם נשפך במקום הזה ועליו. [ליצירה]
- [ליצירה] בהחלט רעיון מקורי, לא הבנתי עד שלא ראיתי את התגובות. (אולי כדאי להגדיל את הפונט של המספרים או פשוט לקרוא ליצירה 17:38) [ליצירה]
- [ליצירה] . זה טוב כי יש עניין של לגלות טפח ולכסות טפחיים- לדוג': "מיטתה הריקה של תינוקת שפעם אהבתי"- זה כתוב עדין וגם טעוּן. מצד שני, זה שאנחנו לא מבינים מה הולך זה קצת גורע. קיצר, יכולתי לכתוב את התגובה שלך והייתי אומר אותו דבר. "אהבתי ולא הבנתי" מ.z. [ליצירה]
- [ליצירה] הסברים רבותי! הסברים! לאמונה תחיה- אל תדאגי, השקפותינו זהות. (התמונה צולמה בחוף דקלים,ולא מגיעים לשם במקרה...) לערוגה (ולשאר התוהים)- ההמשך הוא "וגבר ישראל". הילד בתמונה הוא ילד מכפר דרום, מול אנטנה של הצבא. לצערנו השאלה היום היא מי ינצח- הילד המתיישב או הצבא כמבצע משימה (ולההההההההבדיל כמובן ממלחמת ישראל בעמלק ). בתמונה העפיפון הכתום נראה גבוה מהאנטנה, מה גם שזה כתום, עם דגל ישראל וכו וכו וכו יש פה הרבה סממנים (הכיפה הגדולה,הכתף הקטנה החשופה, המקבילוּת בין חוט העפיפון לאנטנה, הסככה בחוף ועוד... אפשר ללכת עם זה לאן שרוצים. [ליצירה]
- [ליצירה] נדב היקר. אכן, ככה זה בחיים. פתרונות קסם לא יופיעו לך כשתהיה במבוי סתום, מול קירות האבנים של המציאות. ברור שה"קטע" דרש שימוש בסצנה קולנועית קיטשית, שגיבורים נקלעים אליה ויוצאים דרך פלא. או שהם מוצאים דלת או משהו, או שהיריות שהצופה בסרט שומע, מסתבר שהרגו את הפושע, אך כאמור- בחיים, הבמאי לא יציל אותך אם לא תציל את עצמך. ניתוח עמוק יותר תוכל למצוא בספר "המרד השפוף" של גדי טאוב, שם מנתח טאוב את "ספרות זולה"- סרט שפועל על-פי אותו עיקרון, שאם הגיבור צריך להספיק משהו תוך זמן קצר הוא צריך לעבוד מהר, ובאותה מידה הוא עלול גם להיכשל. בשאר הסרטים, על-פי טאוב, "הגיבור לא צריך לנעול את מכוניתו כיוון שהוא יודע שהיא לא תיגנב, שכן היא דרושה להמשך הסרט" (הציטוט איננו מדויק,אלא על-פי הזיכרון) בחיים האמיתיים עובדים קשה... עלה והצלח! קבל "פרח" לכבוד ל"ג בעומר. [ליצירה]
- [ליצירה] . ערוגה, תיזהרי, אני יודע איפה את גרה... התודה מאלדר היא על שהצעתי לו שם לתמונה... :) בטלפון נאמר לי שרואים כאילו מזרקה יוצאת מהדוב ולכן... אבל עכשיו אני רואה את התמונה וזה נראה כאילו חייזרים עוד רגע שואבים אותו עם קרן לחללית שלהם. ועדיין, התמונה חבל"זית! שקויעח ושבת שלום! [ליצירה]
תגובות