ים של עבודה...
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לעניות חעתי, יש יותר מדי שמים בתמונה. אבל חוץ מזה מת על השנינויות שלך (כעך עוטה) וגם לי זה נראה שזה אתה בתמונה? [ליצירה]
- [ליצירה] זה אתה? נראה שאתה מאד עסוק. הים הוא יפה. איבשת הגלים טובה להניח את הלב מרגושיו. אשרי מי שמרבה לשבת ליד הים. [ליצירה]
- [ליצירה] מכל מלמדיי השכלתי, ומערוגה יותר מכולם. אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים, אמר ד"ר סוס, ואשרי מי שיוצא וחוזר עם חוויות מגניבות מצולמות. היה כדאי לצלם מקצת יותר רחוק, אם לא היו כל מיני שיחים ועשבים בים שהיו מפריעים לקומפוזיציה. חוץ מזה שיש משהו עקום בתמונה. זה צולם בדיגיטלית? אבל יפה. חיבבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] ע-נ-ק!!!! גפ התמונה, וגם הכותרת שמוסיפה כ"כ הרבה... הזוית, המיקום, הרעיון, החדות - הכל מתגבש ליחד לתמונה פשוט נפלאה... אהבתי איך שהוא יושב על הכסא.. ואת המים שמטפטפים ממנו (מהכסא P:)... והגלים.. וההר של בצד מוסיף המון... זה פשוט.. אין.. [ליצירה]
- [ליצירה] הלואי עלי! מצחיק.... : ) [ליצירה]
- [ליצירה] אדיר!!! אבל זה נראה דווקא די סתלבט |אייקון הולך לנקות לשבת| [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא זה מסתדר לי שהאופק עקום. כאילו הכל כל כך רגוע שגם (זהירות! משחק מילים!) האופק זורם לו בעקמומיות..רעיון מעולה. הצלחת ממש יפה להפוך משפט של עומס לדבר הכי רגוע בעולם, ועוד בשנינות עדינה שכזו..! אם התמונה הייתה יותר חלקה, זאת אומרת בלי ליכלוכים קטנים כאלה, אז היה יותר נעים בעין..למרות שעכשיו זה גם מאד ברור. התחלתי לסתור את עצמי, אז אני אפסיק. שיחקת אותה, יא ממזר קטן. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הכותרת השנונה. [ליצירה]
- [ליצירה] גדוווווווווווווווווווווווווווול!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] תמונה יפה, אבל קו האופק כל כך עקום! אהבתי ממש את המים המטפטפים... [ליצירה]
- [ליצירה] חג שמח אלי, דבר ראשון, שנשמע רק בשורות טובות. דבר שני: תיקונים חיוניים: "קינה", לא "קנאה".כתבתי על זה גם ל"מערכת צורה", שהיו צריכים להעיר לך לפני אישור של דבר כזה רגיש. "נודענו בבשורה המרה" זה לא נכון בעברית. "נודעה לנו הבשורה המרה" או "נתבשרנו בבשורה המרה" או כל דרך אחרת שתרצה לומר את זה. "מי בחרב ומי בחיה", לא "בצרה". אני גם לא בטוח עד כמה תקין לומר "ואך כמו". אני חושב שכששולחים יצירה, במיוחד כזאת ובמיוחד כשמקדישים אותה למישהו, כדאי להקדיש לה יותר תשומת לב ולא ישר לשלוח. שוב חג שמח,ואני מקווה שטוב לך במקומך החדש. פויר. [ליצירה]
- [ליצירה] 122 "איזה חג תאהב מרב?" זוכה לתגובה מספר קב"ב. זו כמובן גימטריא ולא קציצת בשר טריה, (של כל מספר כשהוא לבד לא בחישוב המאוחד..) למרות שכאן לא אתנגד בסטייק בקר להתכבד... מה שאורי לא מכיר, על אף היותו כותב בכיר שלאחר מספר צפיות הן מאפס מתחילות ואכן כתבתי את דבריי כשיש גיבוי מאחוריי. מה שכן, אלפייםשלושמאות אכן ראוי למחמאות לשלל הכותבים החורזים והמגיבים שמול המסך בסבלנות יושבים, ורואים מה חרזו בתגובות לפניהם ועל מה הם צריכים לכתוב שינוניהם (אם למילה "שינוניהם" אין מקור מיושן תוסיפו לעצמכם ב"אבן שושן") וכתב לו בוסקילה,שנקרא גם אלדר שבתנ"ך כנראה הוא שולט נהדר שגם נביאינו חרזו הם חָרוֹז ועל העתיד כך רצו הם לרמוז ואנחנו, שבנבואה איננו שולטים (אף שכידוע היא ניתנה לשוטים) לא נדע מתי השרשור ייגמר אבל רק אם יוּתר לי כאן להתמרמר: האם לא מגיע אף לממזרים לכתוב את התגובה המאה ועשרים??????? [ליצירה]
- [ליצירה] . ממש נחמד, יכול להיות שמתחילים לראות פה יורשים לאורי עמירם? (כי אם כן זה אומר שאני מתחיל להשתולל פה, סטייל "איזה חג תאהב מרב" של אורי...) רק טוב. ממזי. [ליצירה]
- [ליצירה] באתי בגלל ההמלצה נשארתי בגלל הרלוונטיות. גם אני לא הבנתי את כל ה"ר-ב-ד-י-ם" (: אבל כל העניין שלפעמים גם כשאתה יושב ולומד, זה לא באמת "שלך" הוא מטריד. ותשאיר את הניק כמו שהוא... :) [ליצירה]
- [ליצירה] . אויש, זה יפה. להפוך שניצלים למשהו רומנטי, ובכלל, אני אוהב ש"נשענים" על פסוקים. בשבת חשבתי על זה ש"ויעש את הכיור" הייתה אולי הפעם היחידה שגבר התקרב אליו... :) ומי יתן ויבנה המקדש.רק בלי הזעקות והדמע. [ליצירה]
- [ליצירה] ה' שפתי תפתח. לרן, מתקרבת ושאר המאזינים, יהיה לי קשה להתייחס לכל מה שנאמר בדו שיח הפורה הנערך ביניכם, נכנסתי מאוחר מדי, אבל בכל אופן: א. מאחורי נונסנס בד"כ לא עומד שום דבר אבל אם זה הציף נושא כ"כ חשוב שמטריד כל-אחד מאיתנו,נראה שרק הרווחנו. ב. לעניות דעתי, גם אם לא תמיד נוח לנו עם נוסח התפילה, אנחנו בהחלט זקוקים לו. שים לב, רן, איך התפילה מנוסחת במבנה נכון (ולזה אפשר לשים לב בעיקר בתפילת שמונה-עשרה שם יש תשבחות, בקשות והודאה, בדיוק איך שאנחנו מאמינים שצריך לדבר עם בשר ודם,במובן החיובי של המילה) ומקיפה נושאים רבים מחיי היום-יום שלנו: מי שיש לו חולה בביתו בד"כ מתכוון יותר ברפאנו, אנשי יש"ע מתחברים "ולמלשינים" (ששוב, לא נוסחה כתפילה נגד הפלשתינים, אבל נמצאת רלוונטית גם היום) ואני אישית לפני מבחנים, משתדל להשקיע ב"אתה חונן". אני משער שמי שיצא לחודש שליחות עם קהילות יהודיות בחו"ל ימצא את ברכת "תקע בשופר" חשובה ומהותית, ולא חסרות עוד דוגמאות. התפילה היא אכן "מיושנת ומקובעת",עתיקותה מקשה עלינו לעתים להתחבר, מה שגורם גם לומר מילים בלי להבין ולטעות ב "אודך כי אני תנין" פשוט כי אנחנו לא משתמשים במילה "עניתני" בחיי היום-יום שלנו, אך עצם היותה עתיקה, מוסיפה הרבה לקסם שלה, ואם תחשוב כמה אנשים (ובאילו סיטואציות...) התפללו את אותן מילים בדיוק, הביטוי "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה" יקבל פתאום משנה תוקף. אני לא כ"כ נאיבי, ואני לא חושב שזה יקרה לך היום בשמונה עשרה, אבל אם הדיון הזה מוסיף נקודות למחשבה, אני מקוווה שזו תהיה אחת מהן. מקווה שלא איבדתי את עצמי תוך כדי כתיבה. ולך, מתקרבת- זרקת אותי למי החסידות, שאני לא יודע לשחות בהם אבל ההסבר על שני הפנים בעבודת ה' והדימוי לאש השחורה והלבנה, אהבתי. נראה לי שאני אלך לקרוא את זה שוב. אגב, אני שמח שיש גם דיונים כאלו באיזור הגובות, שבד"כ מכיל ביטויים קצת פחות "ברומו של עולם" ממזי. [ליצירה]
- [ליצירה] מה?! זה אמיתי? איך עושים דבר כזה? ולאביב וסתיו- איפה יש פה סורגי מתכת? פספסתי משהו? ממזי. (?) [ליצירה]
- [ליצירה] עוד אחד במסגרת ה"סיפור-מדרש"? משל חביב... מילא הכנעני והעברי,אבל זה השלוימל'ה האמורי הראשון שנתקלתי בו... [ליצירה]
- [ליצירה] דוב בוי ידידי אתה טועה, ה- זכר/נקבה תלוי במה שמדברים עליו. המשחק "היה" שערוריה המסיבה "הייתה" שערוריה. אתה חייב להגדיר למה אתה מתייחס. לדעתי נכון לכתוב "שערוריה- כך קראו לזה". חוצמזה טענת שהוא כיבד, וזה לא מה שמשתמע מהקטע. גם לא ברור הקשר לטקס ביד ושם, אל תניח שאנחנו יודעים הכל על מה שקרה בכל מקום, תספר לנו יותר ואז תביע את הדעה. שבת שלום. [ליצירה]
- [ליצירה] חברים!!! עשינו זאת! אחרי כשלוש שנות התכתבות (ואפילו לינק ב"כיפה", ב"פורום תרבות"!) ניגשה הילדה אל שולחן המחשב (מעניין מה עכשיו אביה חושב...) וגרמה בימיה של שנת תרפפ"ו לתפנית בשרשור, שרבים לה ציפו (אגב, לגבי איזכור השנה- מהגימטריא של תשס"ו- אין היא שונה!) ואחרי שדנו במי היא מאוהבת, ת'מקלדת תפסה ובעצמה היא כותבת! (אמנם עוד לא ברמה של אביה, אך רחוק מהעץ היא ודאי לא תגיע) וישבה לה מרב וכתבה איחולים לשנה חדשה שעודֵנה בחיתולים והוסיפה ש"שנה הבאה בירושלים" ואני, במפתיע, שם גר כעשוריים! מקווה שהפעם אינני מגזים אז אוסיף פה עוד שניים/שלושה חרוזים- כתבת שנמשיך עם רמזים בשירים- האם אין בתגובה זו כמה די ברורים!?!?!?! [ליצירה]
תגובות