ים של עבודה...
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
- מתוק לו, מתוק לא
- מי היה מ.ל. כץ?
- מי שמביט בי מאחור לא יודע מי אני...
- בת מלך פנימה
- "כאשר ירים (משה) ידו..."
קשור אלי
- [ליצירה] לעניות חעתי, יש יותר מדי שמים בתמונה. אבל חוץ מזה מת על השנינויות שלך (כעך עוטה) וגם לי זה נראה שזה אתה בתמונה? [ליצירה]
- [ליצירה] זה אתה? נראה שאתה מאד עסוק. הים הוא יפה. איבשת הגלים טובה להניח את הלב מרגושיו. אשרי מי שמרבה לשבת ליד הים. [ליצירה]
- [ליצירה] מכל מלמדיי השכלתי, ומערוגה יותר מכולם. אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים, אמר ד"ר סוס, ואשרי מי שיוצא וחוזר עם חוויות מגניבות מצולמות. היה כדאי לצלם מקצת יותר רחוק, אם לא היו כל מיני שיחים ועשבים בים שהיו מפריעים לקומפוזיציה. חוץ מזה שיש משהו עקום בתמונה. זה צולם בדיגיטלית? אבל יפה. חיבבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] ע-נ-ק!!!! גפ התמונה, וגם הכותרת שמוסיפה כ"כ הרבה... הזוית, המיקום, הרעיון, החדות - הכל מתגבש ליחד לתמונה פשוט נפלאה... אהבתי איך שהוא יושב על הכסא.. ואת המים שמטפטפים ממנו (מהכסא P:)... והגלים.. וההר של בצד מוסיף המון... זה פשוט.. אין.. [ליצירה]
- [ליצירה] הלואי עלי! מצחיק.... : ) [ליצירה]
- [ליצירה] אדיר!!! אבל זה נראה דווקא די סתלבט |אייקון הולך לנקות לשבת| [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא זה מסתדר לי שהאופק עקום. כאילו הכל כל כך רגוע שגם (זהירות! משחק מילים!) האופק זורם לו בעקמומיות..רעיון מעולה. הצלחת ממש יפה להפוך משפט של עומס לדבר הכי רגוע בעולם, ועוד בשנינות עדינה שכזו..! אם התמונה הייתה יותר חלקה, זאת אומרת בלי ליכלוכים קטנים כאלה, אז היה יותר נעים בעין..למרות שעכשיו זה גם מאד ברור. התחלתי לסתור את עצמי, אז אני אפסיק. שיחקת אותה, יא ממזר קטן. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הכותרת השנונה. [ליצירה]
- [ליצירה] גדוווווווווווווווווווווווווווול!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] תמונה יפה, אבל קו האופק כל כך עקום! אהבתי ממש את המים המטפטפים... [ליצירה]
- [ליצירה] . אויש, זה יפה. להפוך שניצלים למשהו רומנטי, ובכלל, אני אוהב ש"נשענים" על פסוקים. בשבת חשבתי על זה ש"ויעש את הכיור" הייתה אולי הפעם היחידה שגבר התקרב אליו... :) ומי יתן ויבנה המקדש.רק בלי הזעקות והדמע. [ליצירה]
- [ליצירה] נו, באמת... אין פה שום טעות. "המתחיל במצווה פטור מן המצווה" הוא אח של "מצווה הבאה בעבירה אל תחמיצנה" ובן דוד של "וכי יעזוב איש את אביו ואמו ודבק באשתו. באשתו אמרו, קל וחומר באשת חבירו" משפטים שאנחנו הדתיים אוהבים לעוות... שבת שלום, חבר. [ליצירה]
- [ליצירה] וכאן בא לסיומו לחרוז יהיה לי לא פשוט וזה מרוב ההתרגשות אני מול המחשב יושב כותב, מוחק, ושוב כותב הראש כרגע מטייס, כן,זו דרכו של מתארס... בקיצר, שיהיה רק טוב, ו"אצל מירב בקרוב"!!! [ליצירה]
- [ליצירה] אללה איסתר אינני זוכר כבר על מה להגיב, כאן בשירשור זה, המרהיב: האם לזאת שבאה מאהבה אך עדיין לא הגיע מאהבה? האם לזה שעל המשקל מתלונן? לא, כאן אורי במקומי מתגונן.... אולי להזמנתו של אורי לבקר בביתו שבנה לו במקום אחר שכּן אורי,למי שלא ידע גר ביישוב שהפך לאגדה ממש לא רחוק ממקום מושבי מרחק נסיעה של רכב דו מושבי הוא פשוט קפץ לו לנכר וחשב שיחזור ממש מחר אבל הוא מצליח בתחום הממכר אז בישראל רק מדי פעם נזכר (אינני מאשים חליל וחס פשוט בחרוז כלום לא נכנס...) אז לזאת הרווקה אגיב ראשון דווקא אז מה חיפשה הנערה? מישהו שנראה לא רע? אצלי האף ממש נורא. דתי , אבל פתוח? אני-רק תער בגילוח! ולגבי הנעליים- "ניו בייניש" יש לי שניים... ולגבי המפוחלץ ששמו דו-מיני ("מפוחלץ-שמרית"?! זה לא הגיוני...) אינני יודע לגבי האיות האם בכוונה הייתה הטעות צריך בכל זאת הגהה לעשות וככה על הבושה לכסות. נפתלי פרידמן ברוך בואך אנו מברכים על הצטרפותך לעולם החורזים הנוטים להגזים ולחרוז אפילו שנה שלמה בלי לדעת לשם מה. אז בואו נראה לאן יילך שירשור זה ,המולך בתחום החרוזים ובתחום התגובות, כי אני הולך לי לעיר האבות... [ליצירה]
- [ליצירה] מ-צ-ו-י-ן! אם הייתי שם, הייתי רוגם את הצדוק הזה באתרוגיי... דרך יפה להעביר את הרעיון דרך סיפור "אישי", ואפילו עם קריצה ב"ברקאי" ו"ג'ק רובינסון"... ביצוע יפה לרעיון מקורי. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, אבל... שאיפות לי בתחום הצבאי יש יותר ועל כן על תפקיד החורז אוותר כ עדיף עוד לרוץ על גבעה או על הר מאשר להצליח לכתוב משורשר אם יצליח חרוז לרצד על נייר אין זה אומר כי אהיה מאושר. עם הנשק ביד ובתוכו הצולבת אוכל להגן על המדינה האוהבת ולא עם עוד עט או עם עוד יצירה את אלה השאירו להיכתב ב"צורה" [ליצירה]
- [ליצירה] . ערוגה יקרה. אין כמו תגובות שמוציאות מהיצירה נקודות חשובות שלא השתקפו בקלות, ופה את עושה את זה מצויין, ומעלה לי הרהורים שלא חשבתי עליהם בעצמי. כבר כתבת, ואני לא זוכר איפה, על עניין ההתרגלות מול השמירה על הרגש, שבאמת יש מצבים שלמרות שקשה, צריך להמשיך, אבל בלי להתנכר לקושי או כאב או להתעלם מהם בתואנה ש"חייבים להמשיך". אשריך וטוב לך, ולקוראי תגובתך ומָפנִימֵיה. ולגבי הסבתא, תמסרי לה שיותר מששמרה השבת על ישראל שמרו ישראל בשבת. וחבל. [ליצירה]
- [ליצירה] ילדה, למה לטעות במילה האחרונה למה... "ב"חיוכים... בהחלט שיר ילדים,אם כי בחלק מהמשפטים החרוז לא יושב מדויק. תקריאי לעצמך ותראי איפה לשפר. ולאלדר- "חיוך זה מה שאומרים"? [ליצירה]
- [ליצירה] .שומו שמיים והאזיני ארץ ליד המחשב התיישבתי לכתוב ואת השרשור להעלות מהאוב כי בפעם האחרונה בה גלשתי להסתכל גיליתי דבר ממש מתסכל שאני רק כותב,ואורי משיב וחוץ משנינו, איש לא מקשיב. והנה בבואי שוב לכתוב אל האב דבקה לשוני לחכי (וזה כאב..) כי כתבה פה פיצקית עוד שוס עצבני והוכיחה את מה שכתבתי אני (שכל הדתיים את כולם מכירים דרך דודים, חברות וגם חברים) ויכלה, אם רצתה לענות בחיוב לגרום לאורי לארץ לשוב כי אחרי הכל, ביזנס וזה, אבל להבריז לאחיין זה ממש מבזה , ביום בו עומד הוא מתחת חופה עם כלה בשמלה לבנה ויפה. ודבר מה עוד גילינו, ממש מעניין שחרוז זה טעים בשילוב חלב-אם ואפילו גורם לעולָל בן יומו להפתיע בברכת המזון את אימו. איך גדל דור צדיק מול כל פיקסל ותו והילד לומד גם גמרא מעכשיו! אחיו הולכים בקייט לנפוש והוא ב"בבא קמא" שובר את הראש! הם קמו הרגע, אורזים ת'תיקים והוא כבר ער משעת "ותיקין"! זה הקטן עוד יגדל בלי ספק ותלוי אם גם הוא חרוזים יסָפֶּק כשיגדל וישב אל מול המחשב ויאמר "ממזי? זה מוכר אני חושב..." נראה לי שראיתי את שמו כבר פעם וכבר עולה בגרוני איזה טעם טעם מוזר, שלא בא אל גרוני מאז שהייתי תינוק גאוני. ויקרא לאימו וישאל לסיפור והיא תענה: "זה ההוא מהשרשור, שהתחיל עת היית עוד רך בשנים וממשיך עוד מאז כבר כמה שנים ואת דודה אודיה אתה זוכר? מי שידך לה? זה הוא ולא אחר. הוא הפך עולמות ושיגע פילים וכל זה בעזרת חרוזים דביליים שהגה ממוחו בשעות הזויות ועל כך גם לא חסרות עדויות." ויאמר התינוק, שגדל קצת מאז "וואו, באמת זהו קטע חבל"ז!" אז בואו נראה, חברים יקרים לאן יובילו מכאן שאר המשרשרים- [ליצירה]
- [ליצירה] זה לא הקטע,כי התשובה לשאלה שלך היא "שעשרים חברים שלך מתים וכל המשפחה שלך גם, ואתה לא ידעת". עם הנקודה של הטיסה לחו"ל והשינויים אפשר להעביר מ-ס-ר אחר,יותר חזק, ולזה התכוונתי. שבוע טוב. [ליצירה]
תגובות