[ליצירה]
.שומו שמיים והאזיני ארץ
ליד המחשב התיישבתי לכתוב
ואת השרשור להעלות מהאוב
כי בפעם האחרונה בה גלשתי להסתכל
גיליתי דבר ממש מתסכל
שאני רק כותב,ואורי משיב
וחוץ משנינו, איש לא מקשיב.
והנה בבואי שוב לכתוב אל האב
דבקה לשוני לחכי (וזה כאב..)
כי כתבה פה פיצקית עוד שוס עצבני
והוכיחה את מה שכתבתי אני
(שכל הדתיים את כולם מכירים
דרך דודים, חברות וגם חברים)
ויכלה, אם רצתה לענות בחיוב
לגרום לאורי לארץ לשוב
כי אחרי הכל, ביזנס וזה,
אבל להבריז לאחיין זה ממש מבזה ,
ביום בו עומד הוא מתחת חופה
עם כלה בשמלה לבנה ויפה.
ודבר מה עוד גילינו, ממש מעניין
שחרוז זה טעים בשילוב חלב-אם
ואפילו גורם לעולָל בן יומו
להפתיע בברכת המזון את אימו.
איך גדל דור צדיק מול כל פיקסל ותו
והילד לומד גם גמרא מעכשיו!
אחיו הולכים בקייט לנפוש
והוא ב"בבא קמא" שובר את הראש!
הם קמו הרגע, אורזים ת'תיקים
והוא כבר ער משעת "ותיקין"!
זה הקטן עוד יגדל בלי ספק
ותלוי אם גם הוא חרוזים יסָפֶּק
כשיגדל וישב אל מול המחשב
ויאמר "ממזי? זה מוכר אני חושב..."
נראה לי שראיתי את שמו כבר פעם
וכבר עולה בגרוני איזה טעם
טעם מוזר, שלא בא אל גרוני
מאז שהייתי תינוק גאוני.
ויקרא לאימו וישאל לסיפור
והיא תענה: "זה ההוא מהשרשור,
שהתחיל עת היית עוד רך בשנים
וממשיך עוד מאז כבר כמה שנים
ואת דודה אודיה אתה זוכר?
מי שידך לה? זה הוא ולא אחר.
הוא הפך עולמות ושיגע פילים
וכל זה בעזרת חרוזים דביליים
שהגה ממוחו בשעות הזויות
ועל כך גם לא חסרות עדויות."
ויאמר התינוק, שגדל קצת מאז
"וואו, באמת זהו קטע חבל"ז!"
אז בואו נראה, חברים יקרים
לאן יובילו מכאן שאר המשרשרים-
[ליצירה]
.
תגובות לא מוגבות, מגיבים מגיבים תגובות.
שרשורים לא משתשרשרים,משרשרים(משוררים) משרשרים שרשורים.
צורה לא מציירת יצירות, היא מייצרת יצורים...
(זה מה שהתפלק לי, לא מכוון אישית לאף אחד, בטח שלא אליך,אלדר.)
[ליצירה]
חברים!!! עשינו זאת!
אחרי כשלוש שנות התכתבות
(ואפילו לינק ב"כיפה", ב"פורום תרבות"!)
ניגשה הילדה אל שולחן המחשב
(מעניין מה עכשיו אביה חושב...)
וגרמה בימיה של שנת תרפפ"ו
לתפנית בשרשור, שרבים לה ציפו
(אגב, לגבי איזכור השנה-
מהגימטריא של תשס"ו- אין היא שונה!)
ואחרי שדנו במי היא מאוהבת,
ת'מקלדת תפסה ובעצמה היא כותבת!
(אמנם עוד לא ברמה של אביה,
אך רחוק מהעץ היא ודאי לא תגיע)
וישבה לה מרב וכתבה איחולים
לשנה חדשה שעודֵנה בחיתולים
והוסיפה ש"שנה הבאה בירושלים"
ואני, במפתיע, שם גר כעשוריים!
מקווה שהפעם אינני מגזים
אז אוסיף פה עוד שניים/שלושה חרוזים-
כתבת שנמשיך עם רמזים בשירים-
האם אין בתגובה זו כמה די ברורים!?!?!?!
[ליצירה]
.
אחחחח. איזה תענוג צרוף מהכתיבה הזורמת הזאת.
היה ללא ספק יעיל לקרוא אותה.
האמת,גם אני חשבתי כמו אחתוש, שמדובר בבחורה בשם יעל, אבל אז נזכרתי ביצירותיך על מרכזניקים והבנתי שגם משמעות אחרת יכולה להכנס.
שקויעח! (ושילד יגיד מה שהוא רוצה).
[ליצירה]
אז יוסף שמח הוא פרידמן נפתלי
והשרשור הזה דורש כבר נפטלין
והמפוחלץ ההוא, שמסתבר שהוא נוצץ
גם הוא כאן בשרשור מנסה להתלוצץ,
הוא אולי מצטט מ"משינה" (פרס לפותרים נכונה)
אבל שגיאותיו יעשו לי אנגינה.
בחייאת, חבר, תסדר את החרוז,
עדיף לאט מאשר סתם חפוז.
רק מרב נשכחה בין השורות
ולה מגיעות הרי כל התשורות...
על כל הכשרונות שכאן התגלו,
ועם ישראל שבזכותה יגאלו
כשתשוב לארצנו הקדושה ,הטהורה,
ותפיץ בה את אור התורה
ולא רק באפריקה או חלקה הדרומי
אלא גם בשנקין לכל המי ומי..
עד כאן אידיאלים להפעם
לפני שיירו בי פה אנשים מרוב זעם
אז להתראות בינתיים
(אולי אהיה זמין כבר בשתיים...)
[ליצירה]
לץ קוֹנטיניוּ
"בשם הדקדוק", מיס הדס היקרה-
הרשי לי לרשום לך כאן הערה
מה זו המילה הזו "ההנתי"?
האם רצית לרשום "האנטי"?
כי אם כן אז טעית,בשתי אותיות
אבל אפשר עם זה גם כן לחיות.
יוסף שמח ינחל אכזבה,
החרזן השני הוא כמובן האבא,
וצריך לאכול הרבה קש
בדרך לתואר הזה המבוקש.
ולך אדון אורי אזרוק עוד מילה-
אני מגיע בעסקת חבילה:
לא חרזן או ליצן לפי הלקוח-
אלא ממזי כולו- אז את זה לא לשכוח...
וחובה להזכיר שעכשיו חנוכה
שידעו הקוראים, כל פיסקה ופיסקה
מתי נכתבה ובאיזה הקשר
וידעו את הכל לעלילה לחבר.
אז כל טוב לכולם,נפגש בשמחות
(אורי,תגיד, למרב יש אחות?)
תגובות