[ליצירה]
אוּוּוּ....
שלום מר אורי החביב,
הגר אתה בתל אביב?
כי בתך (קצת לא נעים)
נשמעת צפונית להדהים
אם וירטואליים חבריה,
זקוקה היא בכל זאת לרֶע
חיות מחמד קצת לא שייך,
אבל תקשיב לי , יש לי אח...
אחד נחמד, ממש עילוי,
אומרים עליו זאת בגלוי!
כשהוא אל הרחוב יוצא
כל נערה אותו תרצה!
אך ילדתך, כך מסתבר,
מול טלוויזיה תסתגר,
ב S.M.S , אולי בצ'אט
היא בטח שמה מתמצאת.
אך לרחוב היא לא יוצאת
ובחורים היא לא מוצאת.
וכך אביה , המתוסכל
ישר מציע, בלי אבל
את ילדתו, ששמה מרב
למישהו שאיננו רב!
אולי פוחז, אולי שובב
אולי עובד הוא כגנב.?
האחרונה,כך מסתבר
אפשרית היא ביותר,
שכן,גנב, אם הוא נבון,
יוכל לתת נדוניה הון!
[ליצירה]
.
כמה חיכיתי! אלוהים! כמה חיכיתי שהילד הזה יכתוב סופסוף שירים שגם אני אבין ואוכל להנות מהם...
ילדזנחום, אהבתי בעיקר את ב',אבל התגובה מתייחסת לכולם.
עלה והצלח!
[ליצירה]
.
אויש, זה יפה. להפוך שניצלים למשהו רומנטי, ובכלל, אני אוהב ש"נשענים" על פסוקים.
בשבת חשבתי על זה ש"ויעש את הכיור" הייתה אולי הפעם היחידה שגבר התקרב אליו... :)
ומי יתן ויבנה המקדש.רק בלי הזעקות והדמע.
[ליצירה]
וחוץ מזה
ירון, הבית השני אכן ממוקם כרונולוגית לפני הבית השני אבל הטענה שבשיר היא שבכל בוקר לבן, כשיש שמיכה לבנה (ביטוי שמסמל קצת אופטימיות וגם אתה עלית על זה) אני יודע שהכל יראה כמו בית א'. אם אתה רוצה להמשיך לדון...
ונשמח חוץ מזה לראות את יצירותיך באתר. רק לשם גיבוי לתגובותיך.
[ליצירה]
.
משום מה נעלם לו נושא אלומותיו (וכמאמר אורי עמירם שיחי': "נוסע לו- מוטב".)
מקק,אתה מוזמן להמשיך לכתוב על צבא, גם אם אני אשאר האחרון שידבר איתך. :)
(וגם אני מתעתד להכניס עוד יצירה על הצבא, אם כי לא בסגנון שטובי רצה)
רקטוב.
[ליצירה]
.
ממש נחמד, יכול להיות שמתחילים לראות פה יורשים לאורי עמירם?
(כי אם כן זה אומר שאני מתחיל להשתולל פה, סטייל "איזה חג תאהב מרב" של אורי...)
רק טוב.
ממזי.
תגובות