[ליצירה]
הרוח נושבת בי. היא נושבת ממני את המבטים שלהם, את האוויר המת, את הצפיפות והכבדות
היא נושבת מהר יותר ויותר,קרה, חודרת את כל כולי, מסירה את כל הרגשות, כל המחשבות, עד שאני רק צינור חלול, שבתוכו נושבת הרוח. וחושך גדול, מכל הכיוונים – לא החושך שלהם, הוא כבר נשכח.
היא נושבת בעוצמה סוחפת עד שלא ידעתי דבר מלבד הרוח, וידעתי שהיא תישאר בי לנצח.
וכבר לא אכפת מהגדולים ומהמבטים שלהם ומהחושך הקטן שלהם ומהמקומות הצפופים ולא אכפת אם יחפשו, אם ימצאו אם יחזירו. ולא אכפת אם בחוץ תפסיק הרוח לנשוב והכול ייראה כאילו החושך שלי לא קיים. אין בי פחד.
עכשיו הכל נעצר.
[ליצירה]
שלום אלישע
אני לא נוהגת כך
אני אומרת מה מפריע לי
ומה נהדר בעיניי
אם הדס תאמר לי שרק יוצרים שיחמיאו לה היא מכבדת
לא אגיב כשאחשוב שניתן משהו לשנות כדי להתקדם.
ערב טוב
אמילי
[ליצירה]
למה את יותר קטנה ממני? (אני רוצה את שירי היומולדת שלך לעצמי..)
חמש-עשרה וארבע שנים. מדויק לגמרי.
לא יכולה להגיד שהבנתי הכל. במיוחד לא הבנתי חלק מהפסיחות, ואת השורה האחרונה.
וגם - הסוגריים "[עד הבוקר]" נראים לי לא נצרכים..
ניצן
(צופה תגובה בנוסח "נצרכים מאד, זר לא יבין")
[ליצירה]
כבוד לכותבים?
אני חושבת שהתבטאתי כאן בצורה מנומסת מאוד. אם נפגעת, אני מתנצלת.
אין עיתון בעולם, ספר, תרגום, מאמר, טקסט ערוך _כלשהו_, שעובד בצורה כזאת עם סימני שאלה.
כקוראת, יש לי הזכות המלאה לשפוט את הטקסט - הן מבחינת תוכן, הן מבחינת סגנון - ולהואיל בטובי לספר לך אם לדעתי המסר לא עובר, למשל.
את יכולה לקבל ביקורת עם נכונות ללמוד, את יכולה אפילו לדון על הביקורת - ואת יכולה, כמובן, שהחליט שהכתיבה שלך כפי שהיא כרגע לא זקוקה לליטוש נוסף.
אבל זה כבר לא העסק שלי.
[ליצירה]
הרגש עובר טוב, אבל יש הגזמה עם הנקודות. נקודה מסמנת על הפסקה של הקריאה, הפסקה ארוכה. רוב הנקודות נצרכות, אבל חלקן פשוט קוטעות את הרצף וחבל. שנה טובה.