[ליצירה]
הרוח נושבת בי. היא נושבת ממני את המבטים שלהם, את האוויר המת, את הצפיפות והכבדות
היא נושבת מהר יותר ויותר,קרה, חודרת את כל כולי, מסירה את כל הרגשות, כל המחשבות, עד שאני רק צינור חלול, שבתוכו נושבת הרוח. וחושך גדול, מכל הכיוונים – לא החושך שלהם, הוא כבר נשכח.
היא נושבת בעוצמה סוחפת עד שלא ידעתי דבר מלבד הרוח, וידעתי שהיא תישאר בי לנצח.
וכבר לא אכפת מהגדולים ומהמבטים שלהם ומהחושך הקטן שלהם ומהמקומות הצפופים ולא אכפת אם יחפשו, אם ימצאו אם יחזירו. ולא אכפת אם בחוץ תפסיק הרוח לנשוב והכול ייראה כאילו החושך שלי לא קיים. אין בי פחד.
עכשיו הכל נעצר.
[ליצירה]
שלום אלישע
אני לא נוהגת כך
אני אומרת מה מפריע לי
ומה נהדר בעיניי
אם הדס תאמר לי שרק יוצרים שיחמיאו לה היא מכבדת
לא אגיב כשאחשוב שניתן משהו לשנות כדי להתקדם.
ערב טוב
אמילי
[ליצירה]
למה את יותר קטנה ממני? (אני רוצה את שירי היומולדת שלך לעצמי..)
חמש-עשרה וארבע שנים. מדויק לגמרי.
לא יכולה להגיד שהבנתי הכל. במיוחד לא הבנתי חלק מהפסיחות, ואת השורה האחרונה.
וגם - הסוגריים "[עד הבוקר]" נראים לי לא נצרכים..
ניצן
(צופה תגובה בנוסח "נצרכים מאד, זר לא יבין")
[ליצירה]
נחמד. תקפיד על החריזה, ואם אתה מרגיש שזה מאלץ את הטקסט - אולי כדאי לחשוב על להוריד אותה.
היתה לי בעיה עם הסיום; קודם כל - מה זה 'תמשיך לשכון בינינו'? בין מי למי? מי הדובר כאן? הדבר הכי קרוב שהצלחתי לחשוב עליו הוא הסכסוך הישראלי ערבי, או לחילופין ימין-שמאל; אבל זה בהחלט לא משתמע מהטקסט.
דבר נוסף: אתה מסיים פעמיים.
אתה נותן לנו תיאור של המדינה, ואז אתה מוסיף שתי שורות, שכל אחת מהן, לבד, יכולה לסיים את השיר. אתה בוודאי מתכוון להעביר נקודה כלשהי בסוף; וכשאתה מורח את הסיום, היא מתפספסת.
בהצלחה.
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
נחמד. סימן הקריאה בסוף מיותר - אם הטקסט בא לצעוק משהו, הוא יכול לעשות את זה גם בלי עיטורים גרפיים. הייתי מוותרת על החריזה - בעיקר מפני שברוב המקומות החרוזים הם לא כל כך חרוזים. חרוז לא צריך להסתיים רק בתנועה דומה, אלא גם בעיצור דומה (ולהלן אבן עזרא: לא תחרוש בשור וחמור...)
[ליצירה]
מצא חן בעיני, ודווקא אהבתי את א-סימני פיסוק - זה מהיר וצפוף ומעביר הרגשה דחופה, רדופה. אהבתי 'חיפשון' ואת המשחק עם הצלילים בשורה השביעית. יופי של סיום.