[ליצירה]
הרוח נושבת בי. היא נושבת ממני את המבטים שלהם, את האוויר המת, את הצפיפות והכבדות
היא נושבת מהר יותר ויותר,קרה, חודרת את כל כולי, מסירה את כל הרגשות, כל המחשבות, עד שאני רק צינור חלול, שבתוכו נושבת הרוח. וחושך גדול, מכל הכיוונים – לא החושך שלהם, הוא כבר נשכח.
היא נושבת בעוצמה סוחפת עד שלא ידעתי דבר מלבד הרוח, וידעתי שהיא תישאר בי לנצח.
וכבר לא אכפת מהגדולים ומהמבטים שלהם ומהחושך הקטן שלהם ומהמקומות הצפופים ולא אכפת אם יחפשו, אם ימצאו אם יחזירו. ולא אכפת אם בחוץ תפסיק הרוח לנשוב והכול ייראה כאילו החושך שלי לא קיים. אין בי פחד.
עכשיו הכל נעצר.
[ליצירה]
שלום אלישע
אני לא נוהגת כך
אני אומרת מה מפריע לי
ומה נהדר בעיניי
אם הדס תאמר לי שרק יוצרים שיחמיאו לה היא מכבדת
לא אגיב כשאחשוב שניתן משהו לשנות כדי להתקדם.
ערב טוב
אמילי
[ליצירה]
למה את יותר קטנה ממני? (אני רוצה את שירי היומולדת שלך לעצמי..)
חמש-עשרה וארבע שנים. מדויק לגמרי.
לא יכולה להגיד שהבנתי הכל. במיוחד לא הבנתי חלק מהפסיחות, ואת השורה האחרונה.
וגם - הסוגריים "[עד הבוקר]" נראים לי לא נצרכים..
ניצן
(צופה תגובה בנוסח "נצרכים מאד, זר לא יבין")
[ליצירה]
קצת קשה לי להסכים עם זה. יש אנשים שכותבים בלי מאמץ, השקעה או התחשבות בקוראים שלהם; אניחושבת שמי שצריך להודות לו אלה דווקא הקוראים והמגיבים, שעשו מאמץ וקראו (או שרדו, מה שתרצי) יצירה (באין סיווג אחר) עד הסוף.
[ליצירה]
בדרך כלל אני נוהגת לפזר הערות קטנוניות על חרוזים ומשקל - אבל זה כל כך נחמד שהפעם אני אשתוק |שותקת|
אבל... [קטנונית או לא?...]
למה זה בסיפורת? זו שירה. עלילתית, אולי, אבל שירה.
ואפילו שלא כתבת סונטות בהקסמטרים - אהבתי מאוד.
[ליצירה]
אוי
ניסית לקרוא אותו. באמת שניסיתי. למה זה תחת "שירה"? אין פה שני חרוזים ברצף... זה, אגב, אחד הנושאים שאני יותר מתחברת אליהם. גם אותו הרסת, וחבל.
[ליצירה]
אהבתי את הרוש [מקווה שקלטתי נכון וזו לא טעות הקלדה או משהו P-:] אני אוהבת את השימוש שלך בשפה. לגבי סימני הפיסוק שלא במקום, ראי את התגובה שלי לשני שלך.
[ליצירה]