[ליצירה]
הרוח נושבת בי. היא נושבת ממני את המבטים שלהם, את האוויר המת, את הצפיפות והכבדות
היא נושבת מהר יותר ויותר,קרה, חודרת את כל כולי, מסירה את כל הרגשות, כל המחשבות, עד שאני רק צינור חלול, שבתוכו נושבת הרוח. וחושך גדול, מכל הכיוונים – לא החושך שלהם, הוא כבר נשכח.
היא נושבת בעוצמה סוחפת עד שלא ידעתי דבר מלבד הרוח, וידעתי שהיא תישאר בי לנצח.
וכבר לא אכפת מהגדולים ומהמבטים שלהם ומהחושך הקטן שלהם ומהמקומות הצפופים ולא אכפת אם יחפשו, אם ימצאו אם יחזירו. ולא אכפת אם בחוץ תפסיק הרוח לנשוב והכול ייראה כאילו החושך שלי לא קיים. אין בי פחד.
עכשיו הכל נעצר.
[ליצירה]
שלום אלישע
אני לא נוהגת כך
אני אומרת מה מפריע לי
ומה נהדר בעיניי
אם הדס תאמר לי שרק יוצרים שיחמיאו לה היא מכבדת
לא אגיב כשאחשוב שניתן משהו לשנות כדי להתקדם.
ערב טוב
אמילי
[ליצירה]
למה את יותר קטנה ממני? (אני רוצה את שירי היומולדת שלך לעצמי..)
חמש-עשרה וארבע שנים. מדויק לגמרי.
לא יכולה להגיד שהבנתי הכל. במיוחד לא הבנתי חלק מהפסיחות, ואת השורה האחרונה.
וגם - הסוגריים "[עד הבוקר]" נראים לי לא נצרכים..
ניצן
(צופה תגובה בנוסח "נצרכים מאד, זר לא יבין")
[ליצירה]
רעיון נחמד.
זה נראה כאילו יש לך כאן שני קטעים, בלי קשר של ממש ביניהם - הפסקה האחרונה לא ממש מתקשרת. לא הבנתי גם על מה בדיוק הוא היה צריך לשלם - גררו לו את האוטו? זה לא כל כך ברור. אהבתי את הסוסיתא הלבנה... חמוד מאוד. אבל הסיום - שוב, לא מתקשר, לא ברור, וההרגשה היא שניסית להעביר כאן משהו ופיספסת.
ושוב - הרעיון מצא חן בעיני.
בהצלחה.
[ליצירה]
לא הבנתי את הקשר לכותרת - אלא אם כן במקום 'פנקס' התכוונת ל'פניקס', ואז זה בסדר. אהבתי את ה'נסקתי מתחת ללבך'. שורה רביעית מהסוף - מוחה מלשון למחות, או בכוונה של 'למחוא כף'? כי אם כן, במקום ה' אז א'.
והשורה האחרונה מיותרת. היא אמנם סוגרת את השיר ומחזירה אותנו להתחלה, אבל כשהיא מנותקת בצורה כזאת מהבית האחרון זה נותן הרגשה של חיבור לא כמו שצריך. והאמירה ברורה שם מדי - אתה מצליח להעביר אותה לאורך כל השיר, ואולי כדאי לשנות קצת את השורה האחרונה כך שיישאר רק הרמז, כי אחרת היא פשוט מקטינה את כל השאר.
[ליצירה]
אהבתי "שלוות ילדותך כמו דפקה בחלון" ואת הרעיון בכלל. התמונה שמצטיירת יפה, אבל זה כאילו יש כאן המון רסיסים מפוזרים - אפשר אולי להתמקד יותר, ולהרחיב קצת בתיאורים. "האישה האופה לחמים", למשל, נותן תמונה הרבה יותר ברורה משמות. אהבתי את הרעיון של שמות הרחובות.
[ליצירה]
אמן.
שורה שלישית - טעות הקלדה, צ"ל למרות.
בית שני שורה ראשונה -תלתלות צ"ל טלטלות; ואני אישית לא בעדחילופי צבעים, אבל אני מניחה שזה כבר עניין של טעם.
שנה טובה!