היא כותבת בקווים ונקודות, כמו אגלי טל של קורי עכביש על הדשא, שכל העולם נמצא בהם. היא כותבת בגרגרי חול שנשרטים עם הרוח, ובטיפות-טיפות-טיפות - ואני יכולה רק לפעור עיניים בצמאון, ולשתוק.
ולשתוק.
מתגעגעת...
הדס -
-
חסוי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי את "אומרים..." [ליצירה]
- [ליצירה] שפה גבוהה? [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הנימה ואת הרעיון. אני לא חושבת שצריך להסביר מה זה צומת ספרים, אפילו בישראל עדיין לא... מצא חן בעיני. [ליצירה]
- [ליצירה] יופי של תמונה. (ואני יודעת שזה לא שייך - אבל זה חמוד...) [ליצירה]
- [ליצירה] כן [ליצירה]
- [ליצירה] נו, *"עושי" [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הרעיון, אבל היו כמה דברים שהפריעו לי: שורה שתים עשרה - מתאמצת להתאים למשקל וכמו-מסורבלת, שינוי בסגנון (הרגיעו במקום להרגיעו, בקורבה) וזה מזייף. ביקשתיהו, מצאתיהו, לאמצהו - יותא מקובל ביקשתיו, מצאתיו, לאמצו; כופפת כאן את המילים כדי שיתאימו לחריזה, וזה לא עובר. אהבתי מאוד את הכתיבה. [ליצירה]
- [ליצירה] יוווו מתוק. [ליצירה]
- [ליצירה] קצת מעוות אבל יפה [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון נחמד, אבל החריזה, ברוב המקומות,לא מדוייקת. כללי החריזה הם נוקשים מאוד, וצריך לעבוד איתם כמו שצריך. דוגמאות טובות תמצאי אצל אלתרמן ואצל נתן יונתן [וגם משקלים, כשהוא בוחר לכתוב לפי החוקים], וגם לאה גולדברג - קריאה של יוצרים גדולים, בדרך כלל, משדרגת אותנו. בהצלחה. [ליצירה]
תגובות