היא כותבת בקווים ונקודות, כמו אגלי טל של קורי עכביש על הדשא, שכל העולם נמצא בהם. היא כותבת בגרגרי חול שנשרטים עם הרוח, ובטיפות-טיפות-טיפות - ואני יכולה רק לפעור עיניים בצמאון, ולשתוק.
ולשתוק.
מתגעגעת...
הדס -
-
חסוי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] הממ... האמת, הכותרת הכי מוצלחת פה. ולא יזיקו כמה סימני פיסוק, לא הצלחתי לנשום... [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא חשבתי על פרידה מהשלום צמו, ולכן הבכי. אהבתי את התנועה. [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] וואו איך אתה לוקח את הסיפורים הכי קטנים, שנראים מובנים מאליהם - והופך לי את הכל... זה מאוד, מאוד, נורא יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני. כמה משפטים חזקים מאוד. ולא, לא השתגעת. [ליצירה]
- [ליצירה] בכנות - לא כל כך אהבתי. אני חושבת שהבנתי מה ניסית להעביר - אבל (וכאן יכול מאוד להיות שמדובר בתסיכים הפרטיים שלי...) זה נעשה בצורה ברורה ובוטה מדי. אני לא יודעת אם כל שיר שמזכיר את השואה נקרא שיר-שואה... אבל עם כותרת כזאת, ציפיתי למשהו קצת שונה. [ליצירה]
- [ליצירה] לא, לא. את טועה לגמרי. אין כאן חלש או חזק. זו סקיצה לסיפור, סקיצה מעניינת אפילו, ואם תעבדי ותפתחי את זה זה יהיה סיפור ממש, ואפילו סיפור טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מצא חן בעיני. פלונית כל ישראל אחים - לא הבנתי את התגובה שלך. למה שהאייל ישמח? [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה. אני אוהבת את הכתיבה שלך. [ליצירה]
תגובות