היא כותבת בקווים ונקודות, כמו אגלי טל של קורי עכביש על הדשא, שכל העולם נמצא בהם. היא כותבת בגרגרי חול שנשרטים עם הרוח, ובטיפות-טיפות-טיפות - ואני יכולה רק לפעור עיניים בצמאון, ולשתוק.
ולשתוק.
מתגעגעת...
הדס -
-
חסוי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נגמרות לי המילים, ואני נשמעת מפגרת, אפילו לעצמי... אבל זה מדהים! [ליצירה]
- [ליצירה] יאי יפהיפהיפהיפהיפהההה.... [ליצירה]
- [ליצירה] ו? אוקי, שמחק מלים נחמד. מה קורה עכשיו? [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד. מעוניין בביקורת? [ליצירה]
- [ליצירה] אוח! נ-ה-ד-ר! [ליצירה]
- [ליצירה] השם הפוך, נדמה לי... נחמד. יש לך יותר מוצלחים. [ליצירה]
- [ליצירה] המסר חמוד, אבל החריזה מאוד לא מדוייקת. כדי ששתי מילים יתחרזו, צריך יותר מאשר תנועה אחרונה זהה. נשמה והבחנה זה לא חרוז, וכנ"ל לגבי מחמיר-לשיר וכו'. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] האמת, אילה, אני ממש, ממש לא מסכימה [ליצירה]
- [ליצירה] אבל אין כאן שבעה קבצנים, ולמען האמת זה קצת הרס לי את הציפיות. אני לא מחבבת חילופי צבעים במיוחד, לכן -אם יש לזה משמעות מסויימת, מה היא? מצא חן בעיני הרעיון. [ליצירה]
תגובות