היא כותבת בקווים ונקודות, כמו אגלי טל של קורי עכביש על הדשא, שכל העולם נמצא בהם. היא כותבת בגרגרי חול שנשרטים עם הרוח, ובטיפות-טיפות-טיפות - ואני יכולה רק לפעור עיניים בצמאון, ולשתוק.
ולשתוק.
מתגעגעת...
הדס -
-
חסוי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חבל... ביקשת לא לנחם, אבל קשה לי. וזה מאוד יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה חריגות קטנות במשקל, אבל סה"כ יופי. הרבה יותר טוב מהראשונים שלך, אאז"נ. ובכלל כתוב חמוד, אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] קשה מאוד לקרוא את זה בלי חלוקה לפסקאות. בדרך כלל מקובל לרדת שורה כל פעם שמדברים, זה מקל לראות מה קורה. וכדאי להעיף מבט בטרקי סיטי. [ליצירה]
- [ליצירה] או אה. יפה יפה יפה. ויש לי סנדמן תשיעי, נה לכולכם. [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה. אפשר לעשות את זה גם בלי פוטושופ? [ליצירה]
- [ליצירה] לא שמתי לב לזה, מצטערת. [ה-8 שבכותרת אומר שזה המשך?] [ליצירה]
- [ליצירה] זה יופי. אני לא אוהבת להגיב ככה, אבל זה יופי. [ליצירה]
- [ליצירה] מאוד במקום. [ליצירה]
- [ליצירה] נמישה דילגת על מושג חשוב בספרות, שמשמעותו תקבולת. קחו לדוגמא את השורות הבאות: הארץ של שרון - איננה ארצי [1-2] הארץ של שרון - ארצי איננה [11-12] [ליצירה]
- [ליצירה] טוב לדעת שיש מקומות שעוד מלמדים את זה... [ליצירה]
תגובות