היא כותבת בקווים ונקודות, כמו אגלי טל של קורי עכביש על הדשא, שכל העולם נמצא בהם. היא כותבת בגרגרי חול שנשרטים עם הרוח, ובטיפות-טיפות-טיפות - ואני יכולה רק לפעור עיניים בצמאון, ולשתוק.
ולשתוק.
מתגעגעת...
גרמת לי לקנא בך על הכשרון...
הלוואי שהייתי יכול לגעת בעדינות בתיאורים ובמילים כמו שאת עושה.
בינתיים, עד שה' יענה את תפילותי, נשאר לי לקרוא אותך בעיניים פעורות
ולשתוק
ולשתוק.
[ליצירה]
מי היא זאת?
גרמת לי לקנא בך על הכשרון...
הלוואי שהייתי יכול לגעת בעדינות בתיאורים ובמילים כמו שאת עושה.
בינתיים, עד שה' יענה את תפילותי, נשאר לי לקרוא אותך בעיניים פעורות
ולשתוק
ולשתוק.
[ליצירה]
מצא חן בעיני מאוד הרעיון. טעות ניקוד - "בכלוב" צ"ל בלי דגש בכ"ף.
הבית השני לא מתחבר טוב ודי תלוש. אני מבינה את הרעיון, כן, אבל הסינתיזה לא טובה.
יש כאן הרבה משפטים שאהבתי מאוד - "כמה זה פסטורלי לראות מלים מדממות", "אבדו את שירתם לדעת" ועוד. אהבתי את התיאור של השירה -יותר, יותר, יותר...
יופי.
תגובות