היא כותבת בקווים ונקודות, כמו אגלי טל של קורי עכביש על הדשא, שכל העולם נמצא בהם. היא כותבת בגרגרי חול שנשרטים עם הרוח, ובטיפות-טיפות-טיפות - ואני יכולה רק לפעור עיניים בצמאון, ולשתוק.
ולשתוק.
מתגעגעת...
הדס -
-
חסוי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מאחר והשיר, אני מניחה, התפרסם ביום שישי והיום שבתנו, עוד יגיעו התגובות. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, זה בעייתי. שאנשים חושבים שאתה יכול לסבול את הכל בשבילם. אהבתי איך שטיפלת בזה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני יכולה להעביר את זה הלאה? [ליצירה]
- [ליצירה] שכחת לכתוב כמה פעמים מצאת כל דבר... אבל אם תתחילי לספור לא תסיימי, אז עזבי את זה [ליצירה]
- [ליצירה] משפט אחד במשפט אחד... אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] *שני* חלונות. החריזה לא עובדת - אתה משנה מבנה באמצע, החרוזים לא שלמים. אולי כדאי לוותר על זה. ולמה שלוש יצירות בבת אחת? המון חבר'ה עושים את זה, ונורא קשה לקרוא ולהגיב לכולן. [ומה בדיוק חשב לעצמו מי שהכניס היום את היצירה ה-42?! סליחה אני משתפכת אצלך, אבל הכנסת שלוש אז מגיע לך! הא! אל תקח ללב...] [ליצירה]
- [ליצירה] אני עם כולם. [גם עם הילד, אבל חצי :-)] [ליצירה]
- [ליצירה] קטונתי. (אודיה, ערוגה - תבורכו...) [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, אוי, אוי... גם לנו יש כזאת... כתוב יפה מאוד, ועצוב מאוד... [ליצירה]
- [ליצירה] לא כל כך הבנתי, אשמח להסבר. ואני לא חושבת שהדימוי כל כך מדויק פה - ממתי מעשנים וורדים? [ליצירה]
תגובות