היא כותבת בקווים ונקודות, כמו אגלי טל של קורי עכביש על הדשא, שכל העולם נמצא בהם. היא כותבת בגרגרי חול שנשרטים עם הרוח, ובטיפות-טיפות-טיפות - ואני יכולה רק לפעור עיניים בצמאון, ולשתוק.
ולשתוק.
מתגעגעת...
הדס -
-
חסוי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה כתוב מאד קשה לקריאה, חזותית. אם תחלקי את זה לפסקאות זה יהיה יותר נוח. לא הבנתי את הקשר בין הכורת לקטע, וגם לא למה "נפתרה" כמו פתרון במקום "נפטרה. [ליצירה]
- [ליצירה] שֶמֵימַי מרים - משהו כאן הפריע לי. זה חורג משאר המבנה, ובהנחה שיש כאן התעסקות בתסכול - של הדובר ושל האב - זה קצת מסביר את עצמו. מזכיר, אגב, את "נוסח" של בן ציון תומר. לא רק הנושא, כמו יותר המשפטים חסרי הפעלים. [ליצירה]
- [ליצירה] בקריאה ראשונה, התרשמתי. טוב שהוספת כותרת. אני אחזור לזה :) [ליצירה]
- [ליצירה] בתרום חופשי למדי, "לא מעירים דרקון ישן" [ליצירה]
- [ליצירה] זה טוב. אני יודעת שזו לא ביקורת בונה, אבל פשוט אהבתי... [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב יפה, אבל יש עוד מקום להקפדה על החריזה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הסיום. כדאי להקפיד על חרוזים [ומבנה, אתה כל הזמן קופץ בסדר של השורות], אבל סה"כ נחמד. הכותרת מובנת, אבל לא כל כך מקורית. [ליצירה]
- [ליצירה] יוווו מתוק. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב לראות אותך פה. [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד. בעיות עצבניות במשקל וחריזה פה ושם. [ליצירה]
תגובות