היא כותבת בקווים ונקודות, כמו אגלי טל של קורי עכביש על הדשא, שכל העולם נמצא בהם. היא כותבת בגרגרי חול שנשרטים עם הרוח, ובטיפות-טיפות-טיפות - ואני יכולה רק לפעור עיניים בצמאון, ולשתוק.
ולשתוק.
מתגעגעת...
הדס -
-
חסוי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה מאוד - ציניות במסכה אירוטית... השורה האחרונה בבית הראשון לא התחברה לי - אתה כאילו חושף את הפואנטה מוקדם מדי (אם כי את המשפט כשלעצמו אהבתי מאוד). בית שני - שורה שלישית -בעייתי; כל הבית פסיבי, ופתאום אנחנו מוצאים כאן פעולה רצונית על ידי הדובר, וזה לא מסתדר לי. סך הכל אהבתי, והסיום טוב מאוד (הייתי מוסיפה נקודה, אבל זה כבר עניין של טעם). [ואני מודה - לא בטוח שהייתי מתבייתת על השיר סתם ככה. אבל אני שמחה שראיתי אותו. זה טוב!] [ליצירה]
- [ליצירה] העברת פה תסכול, אבל לא הצלחתי לראות יותר מזה. שטחי - זה את אמרת, אבל הסוף מעיד שאת משתמשת בכתיבה כפריקה; ואם זה עוזר, אשריך... [ליצירה]
- [ליצירה] בנתי. [ליצירה]
- [ליצירה] שני הבתים הראשונים הם אבדן התמימות, התמודדות עם עולם צבוע; שני האחרונים - נימה אופטימית. המעבר לא חלק, ולא הצלחתי לראות מה בעצם מקשר בין שתי החתיכות. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שיש כאן כמה רעיונות, שוהם לא מפותחים מספיק. השורה המודגשת באמצע - זה בכוונה? כי זה קוטע את הקריאה, ובכלל הדגשות כאלו לא בריאות כל כך. [ליצירה]
- [ליצירה] נכון. [ליצירה]
- [ליצירה] את שבעים פני הרגש כופפנו לשמך. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] מזל טוב!! [ליצירה]
- [ליצירה] אתה אמנם יכול לנסות אבל אי אפשר לערוך מחשבה. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] "התאפקות" מעיד על רגש, לא מילה טובה פה. [ליצירה]
תגובות