היא כותבת בקווים ונקודות, כמו אגלי טל של קורי עכביש על הדשא, שכל העולם נמצא בהם. היא כותבת בגרגרי חול שנשרטים עם הרוח, ובטיפות-טיפות-טיפות - ואני יכולה רק לפעור עיניים בצמאון, ולשתוק.
ולשתוק.
מתגעגעת...
הדס -
-
חסוי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יופי. [ליצירה]
- [ליצירה] ירולמי יקר אמיר, למען האמת, פירושו צמרת, או נסיך, מילולית. אבל אצלך אי אפשר לדעת... [ליצירה]
- [ליצירה] כדאי לעבור שוב על הפיסוק, לא בכל המקומות הוא מדוייק. והרגשה של תובנה בלי להבין, בעצם, מה הבנת - היא לרוב די מרגיזה; וזה מה שהרגשתי כאן, וזה היה חסר לי. [ליצירה]
- [ליצירה] הכותרת כל כך מתאימה... כל הכבוד. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מצטערת, אבל לא ממש הצלחתי לעקוב אחרי רעיון רציף מההתחלה ועד הסוף. אין כאן רצף. השורה השנייה מבלבלת - הקיטוע במשפטים מערפל את המין של הדובר/ת. לא הבנתי מה זה כרית פרוצה. יש רצף פעולות - הכאה, סגירה, המתנה; לא הבנתי איך הן קשורות אחת לשניה. בשורה התחתונה, אני חושבת שכדאי לעבוד על ההעברה של הרעיון בצורה רצופה ואחידה. בהצלחה. [ליצירה]
- [ליצירה] הסיום לא רע, אבל השיר עצמו מתאר תחושה פנימית של הדובר, ולא מוקע לרשות הכלל. ואם אין אינטראקציה בין הקורא לשיר, אם הקורא לא יכול להבין ולו במעט את החוויה שבשיר ולצאת ממנה הלאה - אז אין תועלת בפרסום. [ליצירה]
- [ליצירה] קופץ, אתה כנראה לא מכיר את הגרפיטי. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא כל כך מסכימה עם המסר. נכון, צריך לדבר ואסור לשכוח; אבל יש אנשים שבוחרים בשתיקה בלי כוונה מודעת להכחיד את השורשים. בכל מקרה לגופו - אלה דברים שקשה מאוד לספר. יכול להיות, כמו שאתה אומר, שממהרים להשתמש בתירוץ של "הוא רק ילד" ולהדחיק את העובדה שאין לאף אחד יותר מדי זמן; אבל גם בזה יש צדק מסויים. לא לשתוק לגמרי, כן, אבל גם לא להגיד הכל בכל גיל. כן, גם אני כועסת הרבה פעמים על אנשים ששתקו, וגם על עצמי שלא שאלתי יותר ועכשיו כבר מאוחר מדי. יש כאן האשמה חמורה מאוד, כביכול מי ששותק משלים את מלאכת הנאצים - ואולי יש כאן צדק מסויים; אבל אני חושבת שזה חריף מדי, וגם קצת לא הוגן. [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי אם זו שירה או סיפורת - אני אתייחס לזה לפרוזה. אתה מתקמצן על סימני פיסוק. גם אם זו היתה שירה - זה עדיין חסר. שורה ראשונה יש לך נקודה מיותרת במקום פסיק. המשפט על צחוק הגורל נחמד, אבל קצת תלוש. ולמה אתה מתחיל פיסקה חדשה מיד אחר כך? שים נקודות בסופי משפטים, כי גם משפטים מגניבים על חרמשים ושטנים ושות' מתמסמסים אם לא חותמים אותם כמו שצריך. סופח אליו - ביטוי לא במקום, ספוג סופח מים, אי אפשר לספוח אנשים - לספח, אולי, אבל גם זה רק במובן הרכוש. בגלל שהיה שונה - אין כזה דבר 'בגלל ש'. מפני ש, כי, בגלל זה ש. לא 'בגלל ש'. איום ונורא מכל דבר איום ונורא אחר - באמצע הדרמה, אתה מכניס הומור, וזה חבל כי אתה יכול לכתוב חזק. המשפט על הנערים והגברים - ברור מה ניסית להעביר, אבל אתה מאבד את התמצית של זה ומורח, וזה לא עובר טוב. סך הכל הקטע הזה, אני חושבת, עוד לא החליט אם הוא סאטירי, אירוני או דרמטי. הוא לא מצליח להיות כולם ביחד. ותארגן את הטקסט ככה שיבינו עם איזה ז'אנר אנחנו מתעסקים, כי בשלב מסוים המבנה בשורות קצרות גרם לי לחשוב שזו שירה - ואולי זה באמת ככה, לא סגורה על זה. וממש אהבתי את הסיום. [ליצירה]
- [ליצירה] הרגש עובר טוב, אבל יש הגזמה עם הנקודות. נקודה מסמנת על הפסקה של הקריאה, הפסקה ארוכה. רוב הנקודות נצרכות, אבל חלקן פשוט קוטעות את הרצף וחבל. שנה טובה. [ליצירה]
תגובות