היא כותבת בקווים ונקודות, כמו אגלי טל של קורי עכביש על הדשא, שכל העולם נמצא בהם. היא כותבת בגרגרי חול שנשרטים עם הרוח, ובטיפות-טיפות-טיפות - ואני יכולה רק לפעור עיניים בצמאון, ולשתוק.
ולשתוק.
מתגעגעת...
הדס -
-
חסוי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יופי! [ליצירה]
- [ליצירה] "כל אסון גדול שקרה לעמ"י- מצויין בט' באב (כמו להבדיל-השואה) לכן מן הראוי שיצויין גם היום הזה של עקירת גוש"ק." אסון גדול? אלי שבשמים. את מעמידה בשורה אחת את הפינוי של גוש קטיף עם אכילת הילדים בחורבן? עם רצח של ששה מליון יהודים? עם מסעי הצלב, האינקוויזיציה? זה מבייש. [ליצירה]
- [ליצירה] *. [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם כל מילה! [ליצירה]
- [ליצירה] איש באמונתו יחיה... סרה מאוד הקפדה על חריזה ומשקל, שים לב. [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] אז ביקורת: תראה, יכול מאוד להיות שניסית להעביר כאן רגשות חזקים, ויכל להיות שהרגשת משהו מאוד קיצוני כשכתבת; יחד עם זה, כל כך הרבה וריאציות נכתבו על הנושא - עד שצריך טוויסט מאוד מאוד שונה כדי להוציא אותו ממעמד הקלישאה ולהפוך אותו למשהו שיכול לרגש ולגעת באנשים אחרים. הכתיבה סתמית מאוד, ובשביל נושא כל כך נדוש זו קללה. החריזה לא מדוייקת בהרבה מקומות; בשביל לחרוז לא מספיק שיהיה צליל סוגר, צריך עוד כמה אותיות והברות.. חושב-מתאהב זה לא חרוז, לעומת מתאהב-כואב. כתיבה היא דבר שאפשר ללמוד, וללמוד כל אחד יכול. גש לספריה - תעיף מבט בשירים של אלתרמן [מחברות אלתרמן א-ב זו התחלה טובה, אני חושבת, כמו גם כוכבים בחוץ] לאה גולדברג ונתן יונתן, כדי לקבל מושג כללי על חריזה - מתי ואיך, ובכלל לראות קצת שירה. כמו שכשלומדים ציור אי אפשר להמציא את הגלגל מחדש לבד, ככה גם בשירים. תסתכל מה עשו לפניך. חוץ מהערך שבקריאת שירה שעומד בפני עצמו, זו הדרך הכי בטוחה ללימוד. [ליצירה]
- [ליצירה] מצא חן בעיני התיאור בהתחלה. נקרץ מחדש - זה תקני ונכון, אבל נותן תחושה מוזרה. אהבתי את הסיום ואת כל התחושה שהעברת,שבאמת בלילה גשום של נובמבר. [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד. כדאי להקטין את הכתב, כואב לי בעיניים :) [ליצירה]
- [ליצירה] משעלת? [ליצירה]
תגובות