היא כותבת בקווים ונקודות, כמו אגלי טל של קורי עכביש על הדשא, שכל העולם נמצא בהם. היא כותבת בגרגרי חול שנשרטים עם הרוח, ובטיפות-טיפות-טיפות - ואני יכולה רק לפעור עיניים בצמאון, ולשתוק.
ולשתוק.
מתגעגעת...
גרמת לי לקנא בך על הכשרון...
הלוואי שהייתי יכול לגעת בעדינות בתיאורים ובמילים כמו שאת עושה.
בינתיים, עד שה' יענה את תפילותי, נשאר לי לקרוא אותך בעיניים פעורות
ולשתוק
ולשתוק.
[ליצירה]
מי היא זאת?
גרמת לי לקנא בך על הכשרון...
הלוואי שהייתי יכול לגעת בעדינות בתיאורים ובמילים כמו שאת עושה.
בינתיים, עד שה' יענה את תפילותי, נשאר לי לקרוא אותך בעיניים פעורות
ולשתוק
ולשתוק.
[ליצירה]
מצא חן בעיני. יופי של אווירה.
עצמות - צ"ל הן, ואם התכוונת למזמורים אז תחבירית זה לא ברור.
פסיקים - יש יותר מדי כאלה. בשירה כמו בפרוזה, פסיקים באים רק איפה שצריך אותם.
[ליצירה]
אהבתי את הרוש [מקווה שקלטתי נכון וזו לא טעות הקלדה או משהו P-:] אני אוהבת את השימוש שלך בשפה. לגבי סימני הפיסוק שלא במקום, ראי את התגובה שלי לשני שלך.
[ליצירה]
[ליצירה]
מסכימה בקשר לגודל של הכתב. יופי של שימוש במילים, ואהבתי את הרעיון.
[ליצירה]
את מתארת בצורה טובה, וממה שהבנתי - יש כאן שני דוברים, וזה לא כל כך ברור על פניו - אם אכן יש כאן שני דוברים, כדאי אולי להדגיש את ההבדל ביניהם. קצת חסרה לי בסוף פואנטה ברורה - הצלחת להחזיק אותי במתח לאורך כל השיר, ופתאום הוא נגמר לי בלי שהבנתי מה קורה. (לא תחסום שור בדישו...) אהבתי את עכשיו מצאתי אותך, כי מצאת את עצמך, ויש כאן יופי של אווירה.
ברוכה הבאה!
תגובות