טרוף טורפתי, בני שלי,
כשנמוגו כוכביך ונפלה אלומתך
טרוף טורפתי באהלי
בזקנה כהת עיניים,
המיטיבה לזהות צללים.
רחל חוזרת אלי, לפעמים.
עיניה השותקות מפלחות
את החשכה, ושוב אני יכול לראות.
***
טרוף טורפתי, בני שלי
בחדרי אשת פוטיפרע
ובמרתפי הכלא של פרעה
שיכור מיין חלומות,
מזעקות העורבים.
בידיים רועדות ארזתי לך
בוטנים מארץ ישראל – שתטעם,
שתסלח, שתבין.
טרוף טורפתי, בני שלי
בזהב תלתליך ועיניך הפעורות.
איך היה לך האומץ
ככה לטלטל אותי, לטלטל את
אחיך, כעבדים בעגלות?
גם היא היתה כזאת, אתה יודע.
שתוקה וחיוורת שיקרה לאביה
שלא תוכל לרדת מהגמל.
***
עתה עיני כהו מזוקן
ושערך הלבין משנות מצרים.
מעטים ורעים היו ימי שני חיי,
ואת שניך שלך לא ידעתי.
כליתי ימי, יוסף; השבע לי
אם נא מצאתי חן
בעיניך
טרוף טורפתי, בני שלי
על תלולית עפר לחה
בדרך אפרת –
ואתה נער.
תגובות