שִׁירָה – כַּךְ אֲמַרְתֶּם,
פְּנֵיכֶם חֲמוּרוֹת – בּוֹקַעַת
מִשָּׁרְשֵׁי הַנְּשָׁמָה,
מֵהַנִּיצוֹצוֹת
(לֹא מֵהַנֶּפֶשׁ. אֶפְשָׁר לִמְדֹּד אֶת זֵה).

וּמִי שֶׁלֹּא מְמַלְמֵל
מִלִּים בְּנוֹת אַלְמָוֶת בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת –
דָּמוֹ דּוֹהֵר לַשָּׁוְא בְּמֵיתָרִים
בְּשֶׁצֶף חֲסַר תּוֹחֶלֶת.
אֵין זוֹ נְגִינָה אֲמִתִּית; כְּלוּם
אֶפְשָׁר לְהַשְׁווֹת אֶת
בֵּטְהוֹבֵן
לַאֲדוֹן עוֹלָם?

וְנַפְשִׁי הַקְּטַנָּה, הַמְּקֻפֶּלֶת
בִּשְׁכָבוֹת קָשׁוֹת שֶׁל
בֶּכִי, נִטְמְאָה – אֵין
קְדֻשָּׁה בָּעֶצֶב.

לוּ יָכֹלְתִּי, הָיִיתִי מְבָרֶכֶת
עַל כֹּל הָרְעָמִים.