ולו רק, שיהיה בי הכוח
והנחישות,
והרצון
והאמונה
לעצור את הסכין בזמן.
הדס -
-
חסוי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] עמית למה אתה מתכוון? לא הבנתי כלום. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו הרבה זמן לא קראתי משהוא חזק כ"כ... [ליצירה]
- [ליצירה] אולי סכין בגב.. נחמד. [ליצירה]
- [ליצירה] חזק היטבת לתפוס את הרגע במילותייך. [ליצירה]
- [ליצירה] מצמרר... [ליצירה]
- [ליצירה] "לעצור את הסכין בזמן". האם כוונת המשורר לעצור את הסכין ולהשאיר אותה בשנות האלפיים או שנת 2004 בפרט? או אולי, הייתה מחשבה להחזיר אותה אחורנית בזמן ושם לבצע דבר. אני מציע לא לעצור את הסכין. יש דברים שפשוט צריכים לקרות. [ליצירה]
- [ליצירה] (לא...) [ליצירה]
- [ליצירה] (מותר גם לי לשלוח תגובה ריקה?) [ליצירה]
- [ליצירה] אוקי דין (?! משו יותר מדי מסתורי כאן..), בשבילך- תגובה לא ריקה. את/ה ביקשת. הדס- התכוונת למשו? [ליצירה]
- [ליצירה] מצא חן בעיני. הרעיון, הקישור, הכתיבה, הכל. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] רגע, את אומרת שאם נתייחס אלייך אז נזכה לחזות בזיו הודעותייך לעתים קרובות יותר? [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד את הרעיון, והביצוע טוב. בשתיים-שלוש הפסקאות הראשונות יש קצת בלגן - שים לב איפה הנקודות ואיפה הפסיקים. ויש לך כמה ביטויים מאוד טובים. זה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] הכותרת -בול. איזה יופי. [ליצירה]
- [ליצירה] חזק. קצת בעייתיות לי כמה מהמלים שבחרת - צלהבת [?], מחשרים, ארירה. זה נשמע קצת מלאכותי, גם אם במשלב גבוה יותר. אהבתי "הגשם יורה". [ליצירה]
- [ליצירה] מחיאות כפיים :) אהבתי מאוד, את מציירת את התמונה נהדר [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, זה יופי. מאוד. [אחרי "מחר לגני" - אולי כדאי לוותר על הפסיק, הגלישה מספיקה] [ליצירה]
- [ליצירה] טוב לראות אותך שוב. יהיה בסדר, בסוף [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את השימוש בשפה. העימוד בדרך כלל תורם אבל כדאי לעבור שוב. לקרוא בקול כדי לדעת איךאת רוצה שזה יישמע עוזר. חסרים סימני פיסוק - לפעמים במקום להתחיל שורה חדשה אפשר לפסק, ובכלל בתוך השורות עצמן. אצבעותיי ננעצות בה בכוח - בקריאה שני הבנתי שזו האדמה, זה לא כל כך ברור. אהבתי את תיאור הסתיו - חוץ מהשורה הראשונה, שהיא לא מי יודע מה מקורית. שורה שישית מהסוף - אני לא בטוחה שזה תקני ואם כן, אז כדאי לנקד. לשתול בה סמדר נשמע יפה, אבל זה בלתי אפשרי; סמדר זה הפריחה של הגפן. סיום - עד שיפוח יום ונסו צללים, יש כאן סתירה בין שני זמנים וזה צורם. מציץ מן חרכי הירי - משום מה הפריע לי למרות שבעקרון אני לא חושבת שיש בעיה עם זה, או שיש חוקים לגבי מתי מ' ומתי מן. אבל כשקוראים בקול יש שם משהו לא לגמרי חלק. יופי של שימוש בשפה, וכמה ביטויים נהדרים שאהבתי מאוד [פצועת שנאה וחולת אהבה, קיץ צהוב ודוקר] הסיום טוב וחזק, אבל דווקא שם יותר מהכל מרגישים חסרון בסימני פיסוק. מאוד אהבתי, מעביר את התחושה מצויין. קצת עריכה ו-זהו... מקווה שעזרתי. [ליצירה]
תגובות