אין כותרת יותר מפגרת. אין דבר יותר מזמין. הרי ברור שתקרא. כל דרדק יודע. ובכל זאת. הנה, אני פונה לצד המוסרי שבך. אנא, אל תקרא. אני נותן בך אמון. בבקשה. אל תקרא. ובכל זאת. אתה קורא. מה? למה? איך? בטח תוכל להסביר לעצמך במיליון ואחד תירוצים. "מה אם זה פה זה בטח לא משנה לו". או אולי "ברור שהוא לא כתב באמת משהו חשוב". והכי טוב-"תמיד הוא כותב שטויות, מה שונה הפעם?". יופי, אז תירוצים יש לך למכביר. אבל מצפון, יש לך עודף במצפון? כ"כ הרבה מצפון יש לך שאתה מרשה לעצמך ככה חופשי לקרוא? כן? אם כן בשבילך נועדה המודעה הזאת. אז ככה. חבר שלנו, הסובל מסינוסיטיס בגבות זקוק נואשות להשתלת מצפון. ואם הגעת עד לשלב הזה אז ודאי יש לך ספיירים מטורפים של מצפון. נשמח אם תיצור איתנו קשר וככה נעזור כולנו לגבי. אנו מודים לך מקרב לב. יבוא יום וגבי ישיב לך כגמולך. מה, אין לך עודף במצפון?! קראת כל מה שכתוב עד פה?! אחי יש לך חוצפה! ערימות של חוצפה! בארגזים! אבל לא נורא. יש לנו עוד חבר. עוזי. אל תשאל במה הוא חולה. לא משנה. הוא זקוק לחוצפה שלך. אנא עזור לו. אם עוזי ימשיך לחיות הוא יוכל לתרום מצפון לגבי. הם אחים. שני אנשים תציל. אמנם אחד מהם בעקיפין, אבל שני אנשים. ומאותה משפחה. וכל זה ממש בקלות. פשוט כי קראת את הקטע עם הכותרת הכי זועקת. כמה פשוט. אם תחשוב על זה קצת תבין איזה מזל יש לכולנו שאתה לא בן-אדם טוב וקראת את האיגרת הטרחנית הזאת. החיים של כולנו נראים עכשיו אחרת. של עוזי, של גבי, שלך, שלי. רגע, רגע.מה זה מה שאתה חושב עכשיו? מה זאת אומרת "אני כן בן-אדם טוב"?. איך יכול היות שאתה אדם טוב וקראת למרות הבקשות, האזהרות וההתרפסויות? אתה עדיין חושב שאתה בן-אדם טוב? ועדיין ממשיך לקרוא? חבר, אין שום ספק שאתה טיפוס עם המון סתירות פנימיות. אבל לא נורא. יש לנו עוד חבר. מוטי...