איך שיר נולד

כמו גוזל

ערום ורזה וחיוור

ואמא ציפור מכסה בכנפיים,

צועקת בכעס אל מי שמביט:

נכון, הוא פשוט וקטן וחלש

אבל תראו שיום אחד,

יום אחד

 

איך שיר גדל

כמו גוזל

צועק ורעב ותובע

ואמא ציפור בגרון מדמם

מקיאה את עצמה לתוכו

נכון, הוא עיוור ומכאיב ואכזר

אבל תראו שיום אחד,

יום אחד

 

איך שיר עוזב

כמו גוזל

בהיר ושחצן ושוכח

ואמא ציפור מביטה אחריו

פורש כנפיים ונעלם במרחק –

נכון, הוא גדל וצחק ופרח

אבל עוד תראו שיום אחד,

יום אחד

 

 

 

ואיך שיר נמוג

כמו גוזל -

קר וקשה ועזוב.

ואמא ציפור מכסה בכנפיה

וצועקת כאב אל מי שמביט

ואל השמים והמדרכות הרטובות

ואל המוות

והשכחה