תהום אל תהום –
אלה משבריך. שנתת לי
יד חזקה, אלהית,
וכמו שני ילדים אבודים
עמדנו והבטנו והבטנו.
היה צבעוני שם בפנים.
כשהלכת נותרו רק
ידי שלי והדבר
לא נכנע עוד
לקווי הבפנים שנכפה לו.
הדס -
-
חסוי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הגימיק נחמד, אפילו מאוד. אבל הרעיון שבטקסט עצמו די שטחי; עם הצורה הזאת אפשר היה להשיג הרבה יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] מעביר את התחושה. ברוך הבא. [ליצירה]
- [ליצירה] הרגש עובר, אבל הבית האחרון לדעתי מיותר לחלוטין. הבית השלישי חזק מספיק כדי לשמש כסיום. בית ראשון - עפוף צ"ל אפוף, והנקודות בסוף כל משפט קוטעות את הקריאה. אל תגזימי עם סימני פיסוק, זה לא בריא.. [ליצירה]
- [ליצירה] שי, מסכימה :) [ליצירה]
- [ליצירה] (...) [ליצירה]
- [ליצירה] וממשיך מעניין... רק בבקשה בבקשה, תעבור ותוסיף מרכאות. והמשפט הראשון - ליתר דיוק הפסקה הראשונה - צריך שיפוץ. [ליצירה]
- [ליצירה] ... לא, זה לא חמוד. [ליצירה]
- [ליצירה] ברוכה הבאה! אהבתי את הרעיון, ואת השורה הראשונה במיוחד [ליצירה]
- [ליצירה] ועכשיו, נשמת, תהיי חייבת להגיב: I'm not Pikard (...) והמבין יבין... [ליצירה]
- [ליצירה] מה לא מתנגש? הסאטירה והרצינות? אני לא חושבת שאפשר לשחק על שניהם בקטע כל כך קצר ועדיין לעשות את זה כמו שצריך. אבל אולי זה רק דפקט שלי... [ליצירה]
תגובות