בפכחון עצוב נשארנו
אבודים ומדויקים את
הלילה הזה, הכהה
שירח עגול קבוע בו.
הדרכים ארוכות. ואנחנו
פנסי מכונית גבוהה,
משרטטים כתמים רועדים
על עלוות איקליפטוס
מצטנפת; מי הוא
זה ואי זה הוא
שיעיז שייפקח שיימלא
לבו –
ואני לא נקראתי,
לא נקראתי.
הדס -
-
חסוי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אההההההההההה. לאן נעלמת??? נ-ה-ד-ר! התגעגעתי... והסיפור בסופו של דבר נגמר טוב, אאל"ט... יפה מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] בשני החלקים יש דברים שאהבתי יותר ופחות. ממליצה על איחוד. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו [ליצירה]
- [ליצירה] תוקן, תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי 'צבע געגוע קודר', זה נחמד. 'גובעים' צ"ל 'גוועים'. אוני חושבת שלא התיאורים, אלא ה'בבוקר יום ראשון' הוא מה שמרגיש את הדהיה. אבל בשאר המקומות זה מורגש פחות - להגיד 'דוהים' לא מספיק, כדאי לעבוד על זה קצת. ותעבירי סיווג; זו לא סיפורת. [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין. מצא חן בעיני. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הביטוי שטבעת. ליל מכונות - זה טוב, זה חזק. גם השיר, למרות שהוא דורש עוד קצת עבודה :) כדאי לדייק יותר בחרוזים, אמנם עוד טיפה מאמץ אבל זה כדאי. יש לזה פוטנציאל טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] **זה עוד לא לגמרי שיר** [ליצירה]
- [ליצירה] ביקורת - אם את לא מעונינת, נא לדלג. מושלם,זה ההרגשה שלי איתך. <=זה צ"ל זו מושלם,זה רגע שלנו ביחד. מושלם,זה מה שאתה גורם לי להרגיש. <=חזרה על השורה הראשונה, בלי שום חידוש. מיותר. אנחנו אוחזים אחד בשני, ואז איכשהוא אחרי סוף סוף<=אחרי סוף סוף? לא חוקי תחבירית וגם לא מצלצל הגיוני. שמצאנו אחד את השני,אנחנו נאבדים ביחד.<="נאבדים" צורם, בדרך כלל לא משתמשים בשורש הזה ככה. אובדים, או הולכים לאיבוד. אנו נסחפים בנהר שהסוף שלו הוא רק ההתחלה.<=בלי קשר לדיוק, הרעיון במשפט הזה כבר נטחן ונלעס פעמים אין ספור. כשאתה איתי, אני מרגישה את המחיצה שבין שמים לארץ. הבנתי, שהדבר היחידי שמפריד בניהם הוא אנחנו.<=בניהם צ"ל ביניהם. וכדאי לעבוד עוד קצת על הפיסוק - לא צריך לשים נקודות בסוף כל שורה. הקטיעה עצמה מספיקה, בדרך כלל. הרעיון עצמו פשוט מאוד, וכבר ראינו אותו בווריאציות ונות [ולא כל כך שונות.] [ליצירה]
- [ליצירה] מצא חן בעיני. רק - ענבל בלי י'. [ליצירה]
תגובות