[ליצירה]
אתה כותב טוב, הטקסט זורם חלק. כמה בעיות טכניות, וכמה תוכניות (ואני לא באה לרדת על אף אחד :)
ברור לי שהוא 'פראייר'. אתה אומר את זה כבר בכותרת. הצלחת גם להציג כאן דמות שהיא, איך לומר, פראיירית. אבל מערכת היחסים ביניהם לא אמינה, ומוגזמת מאוד. כתרגיל א-עלילתי לעיצוב דמות זה מאוד טוב. כסיפור עם פואנטה זה מאולץ, מכיוון שהמצב שאתה מתאר הוא מאוד, מאוד מוקצן.
המשפט הראשון -לא הבנתי מי מדבר, אל מי ועל מה.
טכניים קטנים ומתקטננים שהפריעו לי: "הרבה טיט נדבק עליהם" - הם אוכלים בטון לארוחת ערב? שאריות אוכל, אולי. לא טיט.
"בהתאמצות מאוד מאוד גדולה" - תיאור מסורבל. מה רע ב'במאמץ רב'?
מנובל - צ"ל מנוול.
ו"בלי טיפת תודה" - זו האכלה בכפית. מרגישים אצלך חזק מאוד שהיא כפויית טובה, ומהבחינה הזאת בנית את הדמויות נהדר. בלי טיפת תודה זה ביטוי די קלישאתי, שאומר את מה שכבר הצלחת להעביר לי.
ושוב: הטקסט שלך כתוב חלק וזורם, הבניה של הדמויות - גם אם מוקצנת - עקבית ומשכנעת, למרות שהסצנה לא. ובהחלט הצלחת להעביר הרגשה של 'פראייר'... בהצלחה.
[ליצירה]
כתוב יפה. צרם לי קצת ה'ידוע ידעתי', הדגשה של הידיעה שלא מובנת לי - וכן ה'לו' במשפט האחרון. לא ראיתי משמעות נוספת במילה הזאת, והטקסט משחק מצוין גם ככה.
[ליצירה]
אני חושבת שיש כאן כמה רעיונות, שוהם לא מפותחים מספיק.
השורה המודגשת באמצע - זה בכוונה? כי זה קוטע את הקריאה, ובכלל הדגשות כאלו לא בריאות כל כך.
[ליצירה]
[ליצירה]
תמי,
מצא חן בעיני איך שכתוב. החרוזים אמנם לא מושלמים, אבל [ואני לא אומרת את זה כדי להתנשא. אם נתפס כך, מתנצלת מראש] הם בין הטובים שלך.
הייתי מפנה אותך לאלתרמן ולנתן יונתן אם תרצי ללמוד חריזה ומשקל - או, פשוט, להלחין את השיר, כי זה נראה לי מאוד בסגנון.
נהניתי לקרוא.
תגובות