למעיין ספיר, שאתמול
את לא נוסעת בחושך,
את לא, אמא אמרה לי.
לא שמעת חדשות? בדיוק
רצחו ילדה ברחובות, רחובות
זה כמו גדרה
תראי הנה אבא שלה בוכה בטלוויזיה
תסתכלי, עכשיו את רואה?!
הרחובות מלאים בשחור ובדם
ולילדות קטנות אסור לצאת בחושך כי
יש מפלצות מאחורי הבטון,
את מסתכלת?
לא רוצה להסתכל, אני כבר
יודעת שיש מפלצות בבטון
ובכביש ובסביונים שבמדרכות
ושילדות קטנות לא יכולות לצאת אל החושך
ושאבא שלך בוכה בטלוויזיה ושאמא
שלי פוחדת בלילה, אל תצאו ילדות קטנות
ואמא צועקת: עכשיו את שומעת?!
פעם, אתמול, כשעוד הייתי קטנה
אהבתי צללים על מדרכות ואיך
שהפנסים משחקים על החריצים שבכביש אבל
אמא שלי ואבא שלך רדפו אותי כשניסיתי
להניח את היד על הידית אז הסתובבתי
ונכנסתי למיטה חשבתי עלייך ועל
חושך ועל דם וסכינים
ועל נרות נשמה בלמטה של אורט
והתכסיתי מעל הראש וגם בכיתי קצת
כי אפילו ילדות קטנות
כבר פוחדות מהחושך
תגובות