מישהו שאל אותי פעם במה אני מאמינה. שיקרתי, כמובן, את התשובות הרגילות; אבל בארץ הזאת – הבכויה, הזוכרת – אי אפשר שלא להאמין.
הדס -
-
חסוי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה לא משפט אחד, זה עולם שלם. . [ליצירה]
- [ליצירה] יפה האמת, אך כדאי להתחיל להתאמן בלהאמין.. [ליצירה]
- [ליצירה] הבכויה, הזוכרת. הבוכים, הזוכרים. [ליצירה]
- [ליצירה] זו מילה יפה, "בכויה", אבל אני לא מסכימה, לא חושבת שאת צודקת. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך נכון ואמיתי. ממש ממש ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] הבכויה. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך נכון ואמיתי. ממש ממש ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] כמה אפשר להכניס למשפט אחד. ותמשיכי להאמין ואני מקווה שעבורך יש משמעות למילה [ליצירה]
- [ליצירה] אני איתך. ממש נוכח פני ה'. [ליצירה]
- [ליצירה] אני ראשונה... וואו. אהבתי מאוד, ובייחוד את הסיום [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת לשי. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא כל כך מסכימה עם המסר. נכון, צריך לדבר ואסור לשכוח; אבל יש אנשים שבוחרים בשתיקה בלי כוונה מודעת להכחיד את השורשים. בכל מקרה לגופו - אלה דברים שקשה מאוד לספר. יכול להיות, כמו שאתה אומר, שממהרים להשתמש בתירוץ של "הוא רק ילד" ולהדחיק את העובדה שאין לאף אחד יותר מדי זמן; אבל גם בזה יש צדק מסויים. לא לשתוק לגמרי, כן, אבל גם לא להגיד הכל בכל גיל. כן, גם אני כועסת הרבה פעמים על אנשים ששתקו, וגם על עצמי שלא שאלתי יותר ועכשיו כבר מאוחר מדי. יש כאן האשמה חמורה מאוד, כביכול מי ששותק משלים את מלאכת הנאצים - ואולי יש כאן צדק מסויים; אבל אני חושבת שזה חריף מדי, וגם קצת לא הוגן. [ליצירה]
- [ליצירה] הזכיר לי את המשולש של פוקנר ב'אבשלום אבשלום'. אהבתי איך שכתוב. את חוזרת המון פעמים על השורש בכי\ה - הקטע מעביר עצב בפני עצמו, אני חושבת שכדאי לקצץ בזה. [ליצירה]
- [ליצירה] קודם כל, ברוכה הבאה [?]. מצא חן בעיני הרעיון. קצת מורגש חיסרון בסימני פיסוק, אבל סה"כ נהניתי לקרוא. אבל אם את[?] רוצה תגובות, כדאי לפרסם בקצב יותר אטי - ארבע בבת אחת זה הרבה. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי יותר את הבית הראשון. השורה האחורנה שלו קצת ברורה מדי לטעמי. אהבתי את השימוש- או יותר נכון את חוסר השימוש [...] בסימני פיסוק. כיף לקרוא את זה בקול. וברוכה הבאה? [ליצירה]
- [ליצירה] דנדן עם כל הכבוד למורה שלך למחשבת, אני מתקוממת, ואפילו יותר. א י ן ד ב ר כזה שני סוגים של גזענות. גזענות היא השקפה לפיה קיימת קבוצה מסויימת שיותר טובה משאר הפרטים. אין דבר כזה גזענות חיובית. שנאה של אדם על סמך המוצא שלו היא לא חיובית, בשום מקרה שהוא. שימו לב שכשתמיד זה מגיע אלינו, אנחנו יכולים לכופף, להחליק ולהגיד: אנחנו לא הורגים, אנחנו לא כמוהם... שטויות. באותו כוזרי מעלה החבר את הטענה הזאת בדיוק לפני מלך הכוזרים - שמשיב לו, שלו היתה ליהודים מדינה, והיתה להם אפשרות להיות כמו כולם - אזי הם היו כמו כולם, כולל האלימות והשנאה. היהודים לא יותר מוסריים מאף אחד אחר. גזענות היא גזענות... שאלה: האם גזענות היא לגיטימית רק מפני שהיא לא מתבטאת במשרפות ותותחים? האם השנאה השקטה, הנאורה כביכול, היא בסדר? מוצדקת? והחבר ענה: מצאת מקום חרפתי, מלך הכוזרים. אנחנו לא יותר טובים מהם. הדיבורים היפים על שני סוגי גזענות לא מראים דבר אלא, שקשה לנו להביט אחד לשני בעיניים ולומר: אנחנו גזענים. וצבועים. [ליצירה]
- [ליצירה] לא נשמתי, מדובר בהררי נסיכים. השיר הוא משל לשבריריות רעיונותיו של ירושלמי, בדומה למגדל של קלפים... [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון נחמד. זה נראה כאילו יש לך כאן שני קטעים, בלי קשר של ממש ביניהם - הפסקה האחרונה לא ממש מתקשרת. לא הבנתי גם על מה בדיוק הוא היה צריך לשלם - גררו לו את האוטו? זה לא כל כך ברור. אהבתי את הסוסיתא הלבנה... חמוד מאוד. אבל הסיום - שוב, לא מתקשר, לא ברור, וההרגשה היא שניסית להעביר כאן משהו ופיספסת. ושוב - הרעיון מצא חן בעיני. בהצלחה. [ליצירה]
- [ליצירה] ודווקא זה מצא חן בעיני יותר מכולם. קשה להאמין שזו מצלמה... [ליצירה]
תגובות