מישהו שאל אותי פעם במה אני מאמינה. שיקרתי, כמובן, את התשובות הרגילות; אבל בארץ הזאת – הבכויה, הזוכרת – אי אפשר שלא להאמין.
הדס -
-
חסוי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה לא משפט אחד, זה עולם שלם. . [ליצירה]
- [ליצירה] יפה האמת, אך כדאי להתחיל להתאמן בלהאמין.. [ליצירה]
- [ליצירה] הבכויה, הזוכרת. הבוכים, הזוכרים. [ליצירה]
- [ליצירה] זו מילה יפה, "בכויה", אבל אני לא מסכימה, לא חושבת שאת צודקת. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך נכון ואמיתי. ממש ממש ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] הבכויה. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך נכון ואמיתי. ממש ממש ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] כמה אפשר להכניס למשפט אחד. ותמשיכי להאמין ואני מקווה שעבורך יש משמעות למילה [ליצירה]
- [ליצירה] אני איתך. ממש נוכח פני ה'. [ליצירה]
- [ליצירה] והשאלה, כמובן, היא מה אתה עשית שם. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו פשוט ככה. [ליצירה]
- [ליצירה] המסר עובר, אבל על הביצוע עוד צריך לעבוד. החריזה, אני חושבת, מאלצת את הטקסט; הזמן שנותר מפליג לים - ניסוח תמוה למדי, שלמרות התגובות כאן לא הבנתי אותו. הרושם שהתקבל הוא שהשתמשת בזה בשביל החרוז - שגם הוא לא בדיוק חרוז; צריך יותר מהברה סוגרת דומה כדי שהחריזה תהיה נכונה. המסר אמנם עובר, אבל הוא מנוסח באופן פשטני מאוד וברור להחריד. וכבר עשו את זה; המלים, המבנה, הניסוח. גם הרעיון. [ליצירה]
- [ליצירה] הממ... האמת, הכותרת הכי מוצלחת פה. ולא יזיקו כמה סימני פיסוק, לא הצלחתי לנשום... [ליצירה]
- [ליצירה] אני בעד!! ועכשיו נתקטנן על משקל וחריזה לא מדוייקת... לא, בעצם לא מתחשק לי. [ליצירה]
- [ליצירה] יום יבוא... כתוב מאוד יפה, ומזכיר לי כל מיני דברים שטוב לחשוב עליהם שוב. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] ממש לא. [ליצירה]
- [ליצירה] כתיאור של רגע - מצא חן בעיני מאוד, מעביר משהו חזק. בזרועות פתוחים צ"ל פתוחות, נפנתי צ"ל נפניתי. ובבקשה לסווג, אני רוצה לדעת מה אני קוראת. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב לדעת שיש מקומות שעוד מלמדים את זה... [ליצירה]
- [ליצירה] אוי.. זה כל כך יפה. תמיד חשבתי שזה הגיע לו - אבל עכשיו... יו, לא שמתי לב - אני ראשונה. אנשים, בואו לקרוא! חוץ מהשורה השביעית בשיר התשיעי שקצת צרמה לי (אפטי...) זה נהדר. זה מזכיר לי... [ליצירה]
תגובות