מישהו שאל אותי פעם במה אני מאמינה. שיקרתי, כמובן, את התשובות הרגילות; אבל בארץ הזאת – הבכויה, הזוכרת – אי אפשר שלא להאמין.
הדס -
-
חסוי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה לא משפט אחד, זה עולם שלם. . [ליצירה]
- [ליצירה] יפה האמת, אך כדאי להתחיל להתאמן בלהאמין.. [ליצירה]
- [ליצירה] הבכויה, הזוכרת. הבוכים, הזוכרים. [ליצירה]
- [ליצירה] זו מילה יפה, "בכויה", אבל אני לא מסכימה, לא חושבת שאת צודקת. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך נכון ואמיתי. ממש ממש ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] הבכויה. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך נכון ואמיתי. ממש ממש ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] כמה אפשר להכניס למשפט אחד. ותמשיכי להאמין ואני מקווה שעבורך יש משמעות למילה [ליצירה]
- [ליצירה] אני איתך. ממש נוכח פני ה'. [ליצירה]
- [ליצירה] עדיין, לא אהבתי את הסיום. במקום להפוך את הפואנטה למרומזת, אתה מוחק אותה לגמרי. מי שלא קרא את השיר קודם לכן לא יכול להבין למה התכוונת. [ליצירה]
- [ליצירה] , [ליצירה]
- [ליצירה] כמו כל דבר, בעצם... [ליצירה]
- [ליצירה] יחי האינטרנט. אני מוצאת שהתגובה שלי לאנשים ברשת שונה מאוד ממה שהייתי אומרת להם פנים אל פנים - ולאו דווקא לשלילה. יש גם צדדים חיוביים בריחוק ובאי הידיעה הברורה עם מי אתה מדבר - אבל אני מסכימה שהנזק בהחלט קיים, והרבה פעמים במידה גדולה עד כדי כך שאולי היה כדאי לוותר על העולם הוירטואלי וזהו. כדאי לעבוד עוד קצת על החריזה - שמו/פרצופו זה לא חרוז, כנ"ל אדע/אישה ועוד. בהצלחה. [ליצירה]
- [ליצירה] הסיום לא רע, אבל השיר עצמו מתאר תחושה פנימית של הדובר, ולא מוקע לרשות הכלל. ואם אין אינטראקציה בין הקורא לשיר, אם הקורא לא יכול להבין ולו במעט את החוויה שבשיר ולצאת ממנה הלאה - אז אין תועלת בפרסום. [ליצירה]
- [ליצירה] אני איתך. וואו. [ליצירה]
- [ליצירה] זורם נהדר, חוץ משורה אחת (של פנלופה, וזה באמת קשה עם מילה כזאת:) התמונה למטה מאוד מוסיפה [אבל נראה לי קצת הפוך על הפוך...] אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] מוצלח יותר מהמקור, מה שבטוח... [ליצירה]
- [ליצירה] כי לפני יום העצמאות יש יום שואה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, איזה יופי. אהבתי מאוד מאוד. יופי של כותרת. [ליצירה]
תגובות