[ליצירה]
רעיון נחמד.
זה נראה כאילו יש לך כאן שני קטעים, בלי קשר של ממש ביניהם - הפסקה האחרונה לא ממש מתקשרת. לא הבנתי גם על מה בדיוק הוא היה צריך לשלם - גררו לו את האוטו? זה לא כל כך ברור. אהבתי את הסוסיתא הלבנה... חמוד מאוד. אבל הסיום - שוב, לא מתקשר, לא ברור, וההרגשה היא שניסית להעביר כאן משהו ופיספסת.
ושוב - הרעיון מצא חן בעיני.
בהצלחה.
[ליצירה]
נמישה
דילגת על מושג חשוב בספרות, שמשמעותו תקבולת. קחו לדוגמא את השורות הבאות:
הארץ של שרון -
איננה ארצי [1-2]
הארץ של שרון -
ארצי איננה [11-12]
[ליצירה]
ביקורת - אם את לא מעונינת, נא לדלג.
מושלם,זה ההרגשה שלי איתך. <=זה צ"ל זו
מושלם,זה רגע שלנו ביחד.
מושלם,זה מה שאתה גורם לי להרגיש. <=חזרה על השורה הראשונה, בלי שום חידוש. מיותר.
אנחנו אוחזים אחד בשני,
ואז איכשהוא אחרי סוף סוף<=אחרי סוף סוף? לא חוקי תחבירית וגם לא מצלצל הגיוני.
שמצאנו אחד את השני,אנחנו נאבדים ביחד.<="נאבדים" צורם, בדרך כלל לא משתמשים בשורש הזה ככה. אובדים, או הולכים לאיבוד.
אנו נסחפים בנהר שהסוף שלו הוא רק ההתחלה.<=בלי קשר לדיוק, הרעיון במשפט הזה כבר נטחן ונלעס פעמים אין ספור.
כשאתה איתי,
אני מרגישה את המחיצה שבין שמים לארץ.
הבנתי,
שהדבר היחידי שמפריד בניהם הוא אנחנו.<=בניהם צ"ל ביניהם.
וכדאי לעבוד עוד קצת על הפיסוק - לא צריך לשים נקודות בסוף כל שורה. הקטיעה עצמה מספיקה, בדרך כלל. הרעיון עצמו פשוט מאוד, וכבר ראינו אותו בווריאציות ונות [ולא כל כך שונות.]
תגובות