מצחיק איך גם האבנים המשתלבות, בלמטה של הרחוב - מצליחות להראות כמו צמר גפן מתוק
הדס -
-
חסוי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ה"בלמטה של הרחוב" מסתדר לי מצויין עם "צמר גפן מתוק" וכמו הצמר גפן, גם המשפט, מתוק. [ליצירה]
- [ליצירה] "בלמטה של הרחוב "- ולא הוסיף. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! את כותבת גם דברים שמחים! (ומשמחים). דרך חמודה להסתכל על אבנים. [ליצירה]
- [ליצירה] חחח זה העלה בי חיוך. אני מתה על הדבר הזה-האנשה. איך שהאבנים "מצליחות"... חמוד. ליתוש. [ליצירה]
- [ליצירה] סוף-סוף מישהו כותב משפט אחד בבמשפט אחד [ליצירה]
- [ליצירה] או-אה. איך?! [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי, כתוב טוב - אהבתי את המשחק בשגרה, ואת זה שמים שוברים תמונה. אגב; מבט דרך טיפת מים = הגדלה פי מאה. [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב חזק, אהבתי את ההקבלה. אהבתי 'שואפת אהבה', וכל מילה בדיוק במקום. [ליצירה]
- [ליצירה] עברה לי מאד תחושה של מבט מהצד - חוסר שייכות, אולי? אבל יחד עם זה הכרח שבמעקב. ואני אעז ואומר שהתחושה הזאת, של מביט מהצד, מאפיינת הרבה אנשים שלא פוקדים בתי כנסיות באורח קבע, ומרגישים ביום הזה כזרים. [ליצירה]
- [ליצירה] הכתיבה נראית כמו טיוטה, לא כמו סיפור. חסרה הגהה, והמון סימני פיסוק. אני מציעה שתעבור על זה כדי שיהיה יותר קל לקרוא ולהגיב. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת. אהבתי את ה'טיפוס אדמה שכמותי', ונדמה לי שכבר אמרתי - אבל שוב; אתה _יודע_ להשתמש במילים! [ליצירה]
- [ליצירה] אוה מאוד מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. (את הסיום לא.) ולא -לא מתוך נקמנותפולניותביקורתיותקטנוניות ושאר הכינויים שאתה כל כך אוהב להצמיד לי...:) [ליצירה]
תגובות