בדמייך חיי, ואומר: בדמייך
הרימי ראשך ודעי הדממה
בין העצים יאספו לוחמייך
לביתך שחרב והיה לשממה
בצללים הכהים, הלוחשים בעלווה
בחורשות השותקות, באבק אבנים
בקנאת אורנים ודמעת ערבה
בזמן הקפוא ובנצח שנים -
הם רוקדים לך, הקשיבי! רוקדים על הדם
שזופים וקשים ובליבם מאכלת
הם שלך, התראי? כתמיד, בני אדם
באש ובלהב חרבם המשכלת
הם יימחו דמעותייך – הרי הם יודעים!
ימותו אותם ששפכו את דמך
על קרעי גופתך המתה מריעים
ובדמייך זכרי: הם עמך
הם סבלו עבורך כל אותן השנים
שמעת את בכיים וליבך נעקר
הם חזרו לגבולך, אהובים ושונים
ממרחק נשמתם לך הביאו ניכר
הם יקימו לך עגל עצום ומוזהב
יצוק משקרים ומזעם הולל,
מכל מה שנכון וצודק ונתעב - - -
אלה אלוהייך, ישראל
תגובות