זה היה סיפור של חורף (לא יותר?) הספור הזה, הוא בדיוק כמו כפית דבש מתוקה לגרון, או רוגלך חם שיצא מהתנור, או כוס שוקו עם קצפת. או כל דבר אחר שיעשה לכם את החורף, למשהו מתוק שכזה. מוכר, מוכר, אבל תהנו שוב- - מכל רגע. מי המליץ?

מהבויעדם ההשגחה שביצירה אקראית. ושוב, שנה טובה! מי המליץ?

קטן ועמוס בדיוק הרגש הזה של תחילת שנה ותחילת רוחות האלול ועוד מעט הגשם הזה ואנחנו עדיין זקנים... נמלים זקנות שאספו מזון לימים האלה. כך אני מרגישה. מי המליץ?

דמיון ויכולת התבוננות מרתקים בכתיבה שובת לב שבוע טוב אמילי מי המליץ?

שיר עשיר הניתוח שלי הפעם יתמקד בשיר מעניין זה את- השיר נפתח בך ומסתיים ב- אני. ממך אלי הדרך היא ארוכה ועוברת בים של אי ודאות בו ישנן מראות ומראה יכולה לשקר- פעם הדמות שלה ופעם הדמות שלך. יש כאן מערבולת זהות ואי אפשר לדעת מי הוא האמיתי ומי הוא השקרי וזה אינסופי, פשוט אינסופי. ובסוף כל ים האי ודאות יש אי אחד של משען ויציבות. -הדובר. והאי הוא שקט בים של מהומה והוא מרתק כי אינו משעמם לרגע. כי זהו הדובר. מי המליץ?

מאבל לשמחה המרצפים תשתית של קיום ואמונה. רב משמעי ומתבונן מזווית אישית מאופקת. כתוב נהדר. נהניתי לקרוא, תודה אמילי מי המליץ?

נתקלתי בזה אגב שיטוטיי, וטוב שכך! למרות הביקורות הצוננות והמועטות, אחת היצירות הטובות שיצא לי לקרוא כאן. גם כי זו לא שירה, אלא סיפור קצר, ומהמשובחים - אם יורשה לי, וגם כי כל כך בקלות מכניס אותנו הכותב לסיטואציה הזו, לסצנה הזו בדיוק, שלרגע הרגשתי כאילו אני זו שנישאת עם הגלים. מי המליץ?

יוצר מהמועדפים עלי באתר ודווקא את היצירה המעט נונסנסית הזאת בחרתי. אבל הכל אצלו מומלץ בעיני. ולמה זה? כי זה לא נונסנס רגיל. זה נונסנס סטייל סיפורי עליסה בארץ הפלאות. זה משהו מתוק וילדי ומזכיר נשכחות... אני אוהבת. ממש. והרגישות... נפלא. מי המליץ?

הלוואי באיזה עדינות רבקה כותבת את הפחדים של כל אחד משניים. באיזו עדינות נרקמים בשיר הזה נגיעות בגוף ובנפש, ותפילות של הנפש והגוף. אומנם רבקה הומלצה כאן בעבר, אבל זאת הזדמנות להזכר, להרשם לסוכן אישי, ולקוות שתחזור עם עוד. מי המליץ?