קומדיה דל'ארטה יהודית כל כך... חידתית. מעניינת. מי המליץ?

נסתרות דרכי האמונה מדוע בחרתי ביצירה זו? מוטב שאשאל: מדוע בחרתי באמונה זו. כי זו אמונה שיש בה מן העקרות, לעיתים, שיש בה מליחות והמתנה, והבטה עין בעין בייסורים. ואמונה. אמונה שהתהום איננה פעורה, גם כשכבר נראה שאנו על סיפה. מי המליץ?

הבעה מרגשת כל גופי חסום לפניך כי הוא שרוי באתמול, האתמול הוא רגע נצחי ויש בו דממה ויש בו יותר מאשר אין בו מי המליץ?

מהבויידעם אתם רואים את הסוף? מריחים אותו, יכולים לגעת בסוף דעתו של הכותב? "השירים משאירים סימנים שחלק מאיתנו יקראו מחרתיים". דרכו הנפלאה של-- שלו. מי המליץ?

העור הסדוק וריח הבוסתנים כי זה עונתי, כי זה כתוב נהדר (כל מילה מהודקת היטב לקודמתה ולבאה אחריה), כי הרעיון מעלה דמעות סתוויות לעיניים השקועות. מי המליץ?

ואם בדיוק עסקינן, הנה תיאור מדויק ולחלוטין לא שגרתי. כרגיל, מומלץ לחטט בכל כתביה של טלי, שוב ושוב ושוב. (ותודה לערוגה שהביאתני עד הלום.) מי המליץ?

לעוף נגד כיוון הגעגועים הערב יום הולדת לצורה (בת ארבע, הילדה). אז צריך להמליץ על שיר שמדבר על המתח המופלא הזה, בין ערגה להתכנסות, שממנו אנו צומחים כיוצרים, כאוהבים, כאנשים- במעגל אינסופי של אורות וצללים ומה שביניהם. ובהזדמנות הזו גם להריע לערוגה היקרה, על כל מה שהיא נותנת לאתר. אוהבים אותך. מי המליץ?

לתת השיר יוצא מנקודת העיקרון של לתת, לתת בכל מצב אפילו כשכמעט לא ניתן. ומכאן מתחילה הברכה לעולם מי המליץ?

בגלל השיער הגולש השיר ממש גולש באלכסון כגלוש שיער, יש בו רוח נעורים, יש בו פולחן אביב נהדר עם רעננות כתיבה של יוצר שרוחו רעננה. בשיר יש גשמיות מחד ורוחניות מאידך. השיער הגולש של אותה נערה הוא חוט שני, מוטיב, מותיר אותנו עם אביב בסיומו של השיר. מי המליץ?