קטן ועמוס בדיוק הרגש הזה של תחילת שנה ותחילת רוחות האלול ועוד מעט הגשם הזה ואנחנו עדיין זקנים... נמלים זקנות שאספו מזון לימים האלה. כך אני מרגישה. מי המליץ?

* מתוך כל הדימוים לאהבה וקשר, דווקא דימוי כ"כ מגזרי נוגע בכל הנקודות האוניברסליות (ומה שמי שלא יודע לסרוג לא יודע- שאין כללים להתקדמות, צריך לראות ולחוש). מי המליץ?

לא רק כרובי צריך הרבה רקע כדי להבין את השיר הזה, ודווקא הקודים והמשמעויות סותרות את תוכנו וכותרתו. לא רק כרובי, הרבה יותר מזה. מי המליץ?

"אז תדעו שזה לא ככה..." מעניין ומקורי לקריאתי, בסיפור המיתולוגי על איקרוס הכנסת מציאות חיים של אדם הנע בין התמימות והשאול, בין כישלון לניצחון בחיפושיו אחר הדרך- ההאנשה של התמימות ש-עין לוהטת משתעשעת בה מובעת כאן בצורה מאוד מיוחדת. הצמא לשמש מול התהום כקונפליקט אנושי בתוך אדם, שאיקרוס סמל לו- בין דאיה לצלילה. וגם הניצחון איננו מלא, הוא צורב. אולי צורב ניסיון. אמילי מי המליץ?

לכבוד יום הזכרון. ליוצרים החדשים, ולאלו שכבר שכחו.מילים נפלאות מתהום הנשייה. יום הזכרון תשס"ו. מי המליץ?

ארספואטיקה במיטבה ארספורטיקה במיטבה שזורה בקשר פיוטי עם מיטב המיתולוגיה עד כי ניתן לראות את השיר ולמשש את רוחו דרך התיאורים המילוליים מי המליץ?

מי המליץ?

זה לא כל כך פשוט, איך שהסיטואציה הכי תמימה מקפלת בתוכה עוד כל כך הרבה. וכנפ"ש מעבירה גם את המתיקות וגם את האימה. מי המליץ?

שיר מעניין ועשיר נטשתי חיבוק קדרותך" -יען נטשת משהו יציב אך קודר עליתי לאדמת החיים -ו - המוות (הוא מופרד) -יען עלית למקום שבו משמשים קדרות ושמחה וחיים זה בזה. הקדרות כה היכתה בנושא השיר עד כי לא טרח לשלוח מבט אל הדוברת. ואולם -בבית השני מתגלה כי נשוא השיר הוא נאמן לאין ערוך, יציב קודר אך נאמן: "תעמוד לצד כסאי הריק " הוא לא ישוב לסדר היום: "לא תביט, לא תשמע, לא תשפוט". אזי הדוברת רואה כל זאת ומחליטה לשוב בחזרה. שם השיר -אביב, אולי קצת לא נראה במבט ראשון.אך לדעתי נראה כי הדוברת ביקשה קצת אביב לנפשה. אותו אביב השורר מעל פני האדמה. השיר מזכיר לי מעט את סיפורה של "אצבעונית" שאותה ניסו להשיא לחולד השוכן בעמקי האדמה, והיא סירבה לקבל את דין הקדרות השוררת מתחת לאדמה ולא השלימה עם ה"שידוך" הזה. מי המליץ?