הכל עניין של הסתכלות. (ובניית פריים ובחירת שם מתאים). מי המליץ?

מי המליץ?

בגלל שפע המטאפורות יש כאן עצב ויש כאן אוטם בפני העולם, רק דמעת ברזל עושה דרכה אלינו ומביאה לנו את השיר. היכן את טלי ג.א? מי המליץ?

מעט המכיל אנא, ראו את ההמלצה הזו כתזכורת כללית לביקור בדפיוצר של תאירארץ, שגולשי צורה (בעיקר המאוחרים) לא עשו עמו חסד, לדעתי. בחרתי את השיר הזה כי הוא מקפל בתוכו כמה מהייחודים שבשירה של תאיר: את היכולת ליצור אווירה, את היכולת לומר דבר מה, ואת האפשרות להזדהות עם מילים. עוד כמה משיריה האהובים עלי: ערבית, שין גימל, מרבה רגליים, קו 176..וגם השאר, האמת. מי המליץ?

שתהיי לי המילים, בגלל השתיקה שכל המילים לא יוכלו לה. ושוב, התפרעות על הרפרנס. מי המליץ?

שעה קסומה בין אם ציור ובין אם צילום ראוי להראות ולהנות מי המליץ?

מבט אל השיר אהבתי את הציוריות הניבטת מן השיר, את האוקסימרונים של מים ואש,זכות ועזות. את המטאפורות ואת הבית הלפני אחרון ואחרון שממש ריגשו תודה מי המליץ?

ליום הזכרון קשה לכתוב על אבל ועל אבדן בעדינות הנדרשת, שלא נדחפת לדמעות ולכאבים מדממים. כי כל מי שמכיר שכול (ולצערנו, רובנו מכירים) יודע שהאבל לא מסתיים כשמתייבשות הדמעות, אלא הוא חווייה מתמשכת, חווייה של חיים עם חוסר. השיר הזה, של אהוד בן פורת, מרטיט אותי כל פעם מחדש, כי אני מרגיש שהוא מציב לצידי, ברגישות העדינה שרק קומץ מילים מדויקות להפליא מסוגל לרקום, את התהום הפעורה שמשאיר האבדן, והיא עומדת לידי, מביטה בחומרה, שותקת וממאנת להנחם על בניה. מי המליץ?

הקיסרית הילדותית למה בחרתי ביצירה זו? תקראו ולא תצטרכו הסברים. ואז תקראו שוב. מי המליץ?