דבר למינו הולך וחן ירדוף חן יוצר זה שעולמו טבע אנוש ואמונה חביב עלי ומעולם אני נכנסת ליצירותיו ללא חשש מצער פוצע. השפה שבפיו ובעטו רהוטה וגמישה ובעלת יופי משלה. בחרתי ביצירה זו, אחת המוקדמות באתר בה מצא חן בעיני הבית האחרון, שם היוצר מתאר בתום לב מצב הנדרש בהרבה שיטות התבוננות במיסטיקה. זה המצב בו אני נדרשים לבקש את המתבונן שבתוכנו. וכך גם שיר זה, המקבל את טעמו כתוצאה מהופעת מתבונן מהצד. מי המליץ?

עוד אחת מנפלאותיה רבות הדרכים. אך היא- מיוחדת. מקסים. מקסים. מי המליץ?

נגעה בי השירה המיוחדת הזו והכתיבה המצויינת מעוררת הערכה. האמת שהפעם התלבטתי בין מספר יצירות טובות מאוד של מספר יוצרים שונים אך אחר היוצר הזה אני עוקבת כבר מזה תקופה ועוד לא הזדמן לי להמליץ, אז הפעם! שבת שלום אמילי מי המליץ?

לפזר את מסך הערפל היה צריך לא מעט גאווה לכתוב, ואומץ לפרסם את השיר הזה כאן (ובכלל, את מכלול היצירות המובאות). גם אם מבחינה 'שירית' השיר הזה לא מושלם, הוא מוצלח מאד בעיני, ולו רק בגלל הכנות העומדת בבסיסו, ורוח החיים הרבה הנושבת ממנו. מי המליץ?

מאותה הסיבה שיודעים כשאוהבים - שיר אהבה שיר אהבה טוב לא חייב להיות עמוס במילים נשגבות, ברעיונות מפליאים, בניצוצות ובחריזה ימי-ביניימית. שיר אהבה טוב הוא זה שלעיתים מותיר אותך עם חיוך קטן על השפתיים, עם שמחה קטנה שאינך יודע תמיד את פשרה, עם תובנה שאינה דווקא עמוקה מיני ים, אלא עשויה להיות פשוטה כל כך, שאתה תמה איך אתה לא חשבת עליה קודם. לפעמים רק קריאתו של שיר פשוט גורמת לך להיזכר בדברים הנפלאים, הקטנים האלה בחיים. ההנאות הפשוטות של ההוויה הקיומית. מי המליץ?

דקויות יוצר לא מוכר, לא נצפה, לא מוגב. ועושה בשקט את מה שאחרים לא מעיזים לומר. מי המליץ?

ללא כותרת ללא כותרת וללא מילים נוספות. מי המליץ?

עוד כוסית בבקשה אז היכן אתחיל? בניתוח אופיו של המחבר או בניתוח מעמיק של השיר? לא ו-לא. השיר כתוב בצורה מפוזרת, לא מפוסק ומנוקד ונראה כי יצירה זו נכתבה לאחר שהמחבר הוקלט מדבר תוך כדי שינה (לאחר ששתה) או בזמן האירועים עצמם (תוך כדי ריקון הבקבוק לקיבתו של המחבר). אך חברים, זו יופיה של יצירה זו. חוסר הפיסוק והכתיבה הפשוטה מעבירים בדיוק את הרגשת המחבר שמצליח להעביר את התחושה של חוסר אונים המביא אדם לעשות מעשה ולפרוק את שאשר על ליבו. בקריאה חוזרת של היצירה מצאתי את סודה בשורותיה הראשונות "מותק תכירי זה ג'ק דניאלס כבר שמונה עשר שנה הוא כלוא עכשיו הוא יוצא לחופשי..." אולי בזאת הייתי צריך לפתוח. זה המפתח לשיר. שילוב ההוה והעבר המרים עם הטיפה המרה נותן לנו יצירה מורכבת אך פשוטה וזורמת כמו המשקה עצמו. לכן לא אעמיק בתוכן השיר ולא אתעמק באופיו של המשורר. אין זה שיר להיכנס לעומקם של דברים. הדברים צפים ועולים כמאמר הפתגם "אדם ניכר בכוסו! כיסו וכעסו". באשר לסוף, באופן אישי, הייתי ממליץ על "ג'וני גולד". לחיים. מי המליץ?

מהבויידעם אתם רואים את הסוף? מריחים אותו, יכולים לגעת בסוף דעתו של הכותב? "השירים משאירים סימנים שחלק מאיתנו יקראו מחרתיים". דרכו הנפלאה של-- שלו. מי המליץ?