העצב אין לו סוף. וגם אין כללים ברורים איך לכתוב אותו, מתי לגלות, מתי להסתיר, מתי לשתוק ולהכיל. עולמות שבורים כותבת אותו מתוך גילוי והסתר, מותירה אותך שותק ומכיל. מי המליץ?

אנטנה שקלטתי את שידוריה. תודה על השיר אמילי מי המליץ?

דבר למינו הולך וחן ירדוף חן יוצר זה שעולמו טבע אנוש ואמונה חביב עלי ומעולם אני נכנסת ליצירותיו ללא חשש מצער פוצע. השפה שבפיו ובעטו רהוטה וגמישה ובעלת יופי משלה. בחרתי ביצירה זו, אחת המוקדמות באתר בה מצא חן בעיני הבית האחרון, שם היוצר מתאר בתום לב מצב הנדרש בהרבה שיטות התבוננות במיסטיקה. זה המצב בו אני נדרשים לבקש את המתבונן שבתוכנו. וכך גם שיר זה, המקבל את טעמו כתוצאה מהופעת מתבונן מהצד. מי המליץ?

למרות שעוד לא ממש.. היצירות של "עברי" הולכות על קווים דקים, משרטטות חיים בין לבין ולקראת וכמעט, ותשובה וזדונות שנהפכים לזדונות חמורים עוד יותר-- ברגישות ובנחישות, כך אמרה ההוראה לפני שהתחיל לכתוב. מי המליץ?

איך יודעים שבא אביב? כשילד רוקח את כל היסודות של הזמן לשיר אחד, מאיר בתכונתו. יפה יפה. מי המליץ?

קומדיה דל'ארטה יהודית כל כך... חידתית. מעניינת. מי המליץ?

אי של קירבה יצירה תמימה, יפה, פשוטה ונוגעת. מה שנפלא הוא שהתגובות הולידו יצירות בעלות ערך עצמי לא פחות מהשיר עצמו, והעצימו, 'בלי כוונה', את הדימויים החמוקים השיר. מן השיר הזה, כמו רבים של מתקרבת, אפשר ללמוד שיעורים מאלפים על כוחו של הדימוי. אל תפספסו. מי המליץ?

ריח של כאב הרבה פעמים, כשמנסים לתאר תחושה, גולשים לבנאליה. המילים פשוט לא מכילות מספיק. במקרים כאלה מנסים לתאר דברים מסביב- מראות, רגעים שנגעו ללב בלי ממש להבין למה, צלילים, ריח. ומתוך המכלול עולה התחושה, בהירה וברורה, גם למי שלא חש אותה בפירוש, אלא רק צל או דמיון שלה. כזה הוא הקטע הזה. מי המליץ?

בגלל השיער הגולש השיר ממש גולש באלכסון כגלוש שיער, יש בו רוח נעורים, יש בו פולחן אביב נהדר עם רעננות כתיבה של יוצר שרוחו רעננה. בשיר יש גשמיות מחד ורוחניות מאידך. השיער הגולש של אותה נערה הוא חוט שני, מוטיב, מותיר אותנו עם אביב בסיומו של השיר. מי המליץ?