העצב אין לו סוף. וגם אין כללים ברורים איך לכתוב אותו, מתי לגלות, מתי להסתיר, מתי לשתוק ולהכיל. עולמות שבורים כותבת אותו מתוך גילוי והסתר, מותירה אותך שותק ומכיל. מי המליץ?

הלוואי באיזה עדינות רבקה כותבת את הפחדים של כל אחד משניים. באיזו עדינות נרקמים בשיר הזה נגיעות בגוף ובנפש, ותפילות של הנפש והגוף. אומנם רבקה הומלצה כאן בעבר, אבל זאת הזדמנות להזכר, להרשם לסוכן אישי, ולקוות שתחזור עם עוד. מי המליץ?

לעת ערב "אנא כתוב מספר מילים מדוע בחרת ביצירה זו". לא רוצה! מי המליץ?

בכי מהיהודי שלנו הפלא כאן הוא שבקמצוץ של מילים, שגם חוזרות על עצמן לא מעט, עברי מספר את כל הסיפור. אולי זה בגלל שלמילים שהוא בוחר יש משמעות מאוד חזקה; לעיתים שתיים. התרגשתי, התהרהרתי, והמלצתי. מי המליץ?

בגלל שפע המטאפורות יש כאן עצב ויש כאן אוטם בפני העולם, רק דמעת ברזל עושה דרכה אלינו ומביאה לנו את השיר. היכן את טלי ג.א? מי המליץ?

במספר מילים עולם הרגש ומלואו... כתיבה כמו שאני אוהבת ללא פאתוס מיותר מעביר כה טוב את הרגש. אותו הרגש שאדם בוגר מרבד בשכבות. תודה על השיר הזה ושנה טובה אמילי מי המליץ?

הנה משהו שלכולנו כדאי לקרוא מדי פעם כדי שנזכור שהיצירה האינסופית קיימת בזכות היומיום הסופי. כדי שנוקיר אותו. כדי שנכיר את גנבת, יוצרת מרתקת שהטביעה חותם ייחודי בנוף של צורה. מי המליץ?

הכל עניין של הסתכלות. (ובניית פריים ובחירת שם מתאים). מי המליץ?

ריח של כאב הרבה פעמים, כשמנסים לתאר תחושה, גולשים לבנאליה. המילים פשוט לא מכילות מספיק. במקרים כאלה מנסים לתאר דברים מסביב- מראות, רגעים שנגעו ללב בלי ממש להבין למה, צלילים, ריח. ומתוך המכלול עולה התחושה, בהירה וברורה, גם למי שלא חש אותה בפירוש, אלא רק צל או דמיון שלה. כזה הוא הקטע הזה. מי המליץ?