ההיסטוריה חוזרת. גנבת תרפים לוקחת סיפור מקראי טעון ומשתמשת בכל המרכיבים הנכונים לרקוח סיפור מופלא, מרתק וקולח. אין לי מושג מה הם המרכיבים הנכונים אבל זה סיפור רגיש, חד ונבון, עם פרשנות משלו שנשאר צמוד ומכבד למקורות. וכמו שכתב שם החתלתול: מדוע דווקא סיפור יהודה ותמר? אולי מכיוון שמכל הסיפורים, בולטת בו העובדה שאנחנו יכולים לנסות לעצב את סיפורינו כרצוננו, ומישהו למעלה כבר ידאג לספר אותם בדרכו, ולברוא מהם את אורו של משיח". מי המליץ?

מה שקורה אחרי. עוד לא החלטתי אם זאת סאטירה או הגיג פילוסופי, אולי זה שניהם יחד. כאן, ובכל יצירותיו שלומי מצייר תיאורים, כך שזה תמיד סיפור אמיתי. מי המליץ?

סליחות המבואר כי זו חוויה אותנטית, כי אנו עומדים לקראת יום הכיפורים... תקראו ורחב לבבכם. פ"ו מי המליץ?

בכל קוראנו אליו מיתרים קוראת לו בשמו. הוא היודע והוא המדע והוא העד- שכשסיימתי את השיר גם אני קראתי לו- מי המליץ?

נשביתי בכתיבה הזאת. ומי הוא זה הדוהר? אמונה? חזון? חלומות? ערגה? כה יפה ומקורי מי המליץ?

בדיוק בגלל הכותרת. והיצירה- משובחת מי המליץ?

בין המצרים. חטף לא צריך המלצה ממני, רק הפניה. מי המליץ?

"צורה" כמשל יצירתו של נהר שלום, אחד היוצרים המסקרנים באתר, מעלה לדיון את צורתינו שלנו כיוצרים וקוראים באתר, ואת "צורה" עצמה כמראה לתהליכים בחברה. מי המליץ?

דבר למינו הולך וחן ירדוף חן יוצר זה שעולמו טבע אנוש ואמונה חביב עלי ומעולם אני נכנסת ליצירותיו ללא חשש מצער פוצע. השפה שבפיו ובעטו רהוטה וגמישה ובעלת יופי משלה. בחרתי ביצירה זו, אחת המוקדמות באתר בה מצא חן בעיני הבית האחרון, שם היוצר מתאר בתום לב מצב הנדרש בהרבה שיטות התבוננות במיסטיקה. זה המצב בו אני נדרשים לבקש את המתבונן שבתוכנו. וכך גם שיר זה, המקבל את טעמו כתוצאה מהופעת מתבונן מהצד. מי המליץ?