אל מול גדרות התיל של מיידאנק
נערות תולות כביסה.
ובתנור הלחם נאפה
אל מול הקרמטוריום.
וכשהר האפר נשקף מן החלון האחורי
נשים מטאטאות בקפידה את הבית
לסלק כל גרגר עפר.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה על ההמלצה. [ליצירה]
- [ליצירה] מצמרר. ההקבלה כתובה טוב. תודה לערוגה על ההמלצה. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] ראיתי שם פיות שחורים ניצבי בטון זקורים נאלמים משאול, לו-עם?, נפערים מלאי רחמים להישיר קולם במעלות קדושים מתחת לאפס על פסגת האפר להמיס מחרכי עיניו הגדורות כמה דמעות לגווע עד טיפת חמלתו האחרונה . שיזכור. [ליצירה]
- [ליצירה] ... מאחר שמעולם לא קראתי את הספר "ליד כפרים שקטים", לא סביר שלקחתי את זה משם. זה לקוח ממחשבות אישיות שלי בעקבות הביקור במיידאנק. [ליצירה]
- [ליצירה] הכתיבה ללא ספק מצויינת אבל לדעתי הרעיון לשיר כולו לקוח מהספר "ליד כפרים שקטים" יכול להיות גם שלא תקני אותי אם אני טועה [ליצירה]
- [ליצירה] באמת תודה למי ששלף את היצירה הזו מחדש... מתקרבת,תודה. כ"כ חזק. כ"כ נכון. כ"כ מפחיד שזה כך [ליצירה]
- [ליצירה] חזק. [ליצירה]
- [ליצירה] יו! חזק וטוב מ--אוד! יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] . *. תודה ליצירה האקראית. [ליצירה]
- [ליצירה] ... זה כל כך יפה. ממש שומעים את הניגון. [ליצירה]
- [ליצירה] ... התכוונתי בטח להגיד ששום מילה *לא* מצליחה להיות בנאלית מעצבנת, אבל עם השאר אני מסכימה (:. [ליצירה]
- [ליצירה] .. היי, איך לא ראיתי עד עכשיו?.. מתוק מריר. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] . הו. מצטרפת אלייך [אם יש פוך לשנת חורף, אז אני באה]. *מתקרבת* שמרגישה זנוחה משהו. אז מה אם יש לי משבר כתיבה? אז מה אם הסגנון שלי הלך לאיבוד? אז כבר אי אפשר לומר משהו? עזבו, אני צומית במיוחד היום. [ליצירה]
- [ליצירה] ... עיין ביצירותיו של שמואל ירושלמי, ותתערה בסלנג המקומי (:. בָּרוּכָבַּא, אגב. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אז... אחרי שקראתי (והתרגשתי..), רציתי להגיד שלום... והרבה הרבה תודה. הצלחת לגעת... ואני בטוחה שלא רק בי. נשמח לשמוע ממך בשורות טובות לכשיהיו (:. [ליצירה]
- [ליצירה] ... זה לא ניסה להיות טראגי.. וזה גם לא, לדעתי. פשוט, אל תתייחסו ל"לקח את ליבו" כאל משהו טראגי. [ליצירה]
- [ליצירה] .. אויש, במ'ת, ילד... ממך ציפיתי ליותר (: אתה יודע, סאב-טקסט, לקרוא בין השורות וכאלה...P: --- עכשיו ברצינות: קודם כל, מי אמר שהוא כל היום יושב ומנגן בחדר? כתבתי "בלי להישבר כמוני, בלי לפרוש, בלי להרים ידיים"- הוא נמצא בסדרים. הוא לומד, כן, הוא מנסה.. אבל בכ"ז, נשבר לפעמים. מרים ידיים. ושוב חוזר, עולה ויורד, רצוא ושוב. וזה לא מתחיל ולא נגמר בלימוד בסדרים... ה"לטמא" זה לא מהלנגן בחדר, נו... אם אדם מעיד על עצמו שהוא מרגיש שהוא מטמא את הסביבה, כנראה יש לו סיבות מוצדקות לזה. ויש גם עולם מחוץ לישיבה, ובנאדם בהחלט יכול להרגיש שהוא נטמא (או נטמע..) בו. וזה בנאדם שאכפת לו. כי הוא מנסה, למרות שקשה, למרות שמייאש לפעמים. אז כן, אכפת לו מדברים שהרב קוק כותב, והדברים האלה נוגעים לו ללב, ולקרוא לו "הרב" זה לא מתחסד בעיניו. גם לא בעיני. ואגב, לא צריך ידע נרחב כדי להכיר מושגים כמו "קליפות", "גרעין" ו"ללקט ניצוצות". עובדה שאני מכירה, והנה- אני לא למדתי בישיבה... לגבי הנגינה- לא 'דעת, אני לא מנגנת... (: [ליצירה]
- [ליצירה] ... אתה חושב שיש בזה בעיה של ייחוד? |נדחפת| [ליצירה]
- [ליצירה] ... אני לא מכירה את התמונה המקורית (אבל כן בטוחה למדי שאני מכירה את אחד המתפללים...). התמונה הזאת עובדת, ועובדת מצויין. הייתי מוותרת על הצבעים, אתה לא זקוק להם. לגבי השם- הייתי מסתפקת ב"התנתקות". וממזי, פוטושופ. זה הכל. [ליצירה]
תגובות