[ליצירה]
תודה רבה, ובמיוחד תודה לרננה על החמשיר להשכיר :-)
מי שמעוניין להפיץ את הבשורה ולתלות שיר להשכיר בשכונה או בכל מקום חביב אחר, מוזמן לפנות אלי באי-מייל.
[ליצירה]
בת"א יש פרוייקט של העיריה שנקרא 'שירה עברית':
בחזית תחנות אוטובוס ברחובות המרכזיים שמו בתים מחמישים שירים עבריים שנבחרו ע"י תושבי העיר.
זה מיזם נפלא שנזכרתי בו עכשיו :)
שיר להשכיר,שיר להשכיר
על גב כל תחנה בעיר
שיר להשכיר,שיר להשכיר
לכל זקנה, לכל צעיר
שיר להשכיר,גם בשבילך!:
בחר את המשפט שלך
[ליצירה]
בפרץ של חשבון-נפש אומנותי, קראתי כמה שירים של עצמי. כשהגעתי לשיר הזה, קראתי את התגובות בזו אחר זו, בעיון. נראה לי שמעולם לא למדתי כל-כך הרבה על יצירה שלי מאנשים אחרים כמו עם השיר הזה, ועל כן מגיעה תודה ענקית לכל המגיבים פה למעלה.
[ליצירה]
חותם על השבחים האמורים
אך, לא הבנתי את המשפט האחרון האם עכשיו עולמה נהיה כעולם נמלה או שצר לך על העולם שהיה צר כעולם נמלה שאם כן עכשיו כשנחרב יש בו פוטנציאל של התרחבות (אותיות התחברו"ת).
[ליצירה]
מסיבה כמסובב
מסכים שמסיבה ללא סיבה אין בה הרבה משמעות לחיים,אלא מה,לעיתים כדאי ורצוי שניצור מסיבות בחיינו וניצור לשם כך גם סיבות טובות....
אהבתי מאד את משחקי המילים ,הרעיון והסגנון
איך נראה לך השם:חיים המסובב?
[ליצירה]
מדרש אישי קטן לשיר.
לכתוב שירים בימינו, לא נופת צופים. יש הרגשה שהכל כבר נעשה בצורה די טובה; לפעמים אפילו יש הרגשה שהכל כבר נעשה בצורה.
אז המשורר מתמרמר. וכבר נדמה שהבכיין לעולם לא יסיים, אך בסוף השיר הוא מפתיע ומציע שני פתרונות למצב, משתי אסכולות מנוגדות.
הפתרון המוצע ע"י הסוף התוכני, הוא להתייחס לכל יצירה כהיולית. למצוא בכל דבר שנעשה, ולו הבנאלי ביותר, ייחוד משלו - אפילו לנקודות שאתה שם בסופי משפטים.
לעומת זאת, ממש אותו סוף מציע פתרון הפוך, מבחינה צורנית. אם כולם כבר עשו הכל, הברירה הטבעית היא לחצות את הגבול. למצוא משהו נועז יותר; משהו שעוד לא רגילים אליו. לפזר נקודות באמצעי משפטים.
(לעת עתה אני משאיר את הנקודות שלי בסוף...)
[ליצירה]
אולי לפני שמחסלים אותו אפשר לבוא אליו בגישה יפה יענו, שמע הבל, חבל, יש לך פנים יפות, כדאי שתעזוב אותך מהשטויות - על משמעות כבר שמעת?
אולי הוא יבין את הרמז.
[ליצירה]
אי אפשר שלא להבין!
אם כי, אם אני הייתי כותב את זה, זה היה נראה משהו כמו:
קמתי לבוקר קיצי
האויר כל-כך עומד
מהביל
כל כולי נכנע לזיעה המתפשטת
לצהוב
שחודר עד לעומק ליבי.